מתוך האתר בחדרי חרדים:
עמיר כהן - אחד מחברים הוותיקים בפורום 'בחדרי חרדים' - ידוע לרבים כמייסד חברת 'גרפיכץ'. מה שרבים אינם יודעים, שהוא הקים עוד חברות לגרפיקה ממוחשבת, ומנהל עשרות עובדים.
אלא שמאחורי ההצלחה מסתתר סיפור חיים קשה, ומרתק, העומד מאחורי מה שהשיג בעשרת אצבעותיו.
רמז ראשון למסלול חייו המיוחדים אני מקבל כבר בתשובה לשאלה: היכן למדת?
"איזו שאלה מכשילה?" מחייך עמיר, ואומר: "מעולם לא ישבתי כתלמיד מן המניין בשום כיתה.
ניסיתי, באמת שניסיתי. אך מיום לימודי הראשון בבית הספר, חשתי שונה.
"המחנכים אמרו שאני חי בעולם משלי, ביום הראשון ללימודים, בכיתה א', שחררו את כל התלמידים להפסקה. כל ילד מצא מיד ילד אחר, שכן או קרוב, ואני יצאתי לטייל ברחבי בית הספר, שקוע במחשבות.
"לא שמעתי את הצלצול המבשר על גמר ההפסקה, כשלפתע - ציפורניים ארוכות חדרו לאוזני. כשהסתובבתי, ראיתי את המורה לחשבון שהכרתי אותה לפני שעתיים. היא צרחה עלי כל הדרך עד הכיתה. היא הייתה מחנכת שלי במשך שלוש שנים ואירועים כאלו, חזרו על עצמם.
בתוך עולם של מילים
"הסתגרתי ולא התחברתי עם שאר הילדים, למעט בודדים שהיו גדולים ממני בכמה כיתות. גם בבית, ההורים לא הבינו את קשיי. ההנחה הייתה שהמורה תמיד צודקת. 'מורה ופחד'.
"למדתי לקרוא מאוד מהר, העברית הייתה לי כמרפא לצלקות שהותירו בי המחנכים. שגור בפי עוד מאז המשפט: 'העילגות מגעילה אותי והשנינות מחזירה לי את הטעם הטוב!'
"הייתי צפון בעולם של מילים וחצאי מילים, מחבר, משנה ומחליף. מדי פעם, כאשר המורה הייתה אומרת משפט, כמו מתוך אינסטינקט שלפתי הברקה, מה שהכעיס אותה ביותר. לדוגמא, המורה הייתה אומרת 'קמה דנה', הייתי עונה לה: 'כמה דנה יש בספר הזה?'. 'אוניית המעפילים הגיעה לחופי תל אביב', סיפרה המורה. 'מה הפילים עשו על האונייה?' שאלתי.
"'המורה, מחברת עברית נביא בחשבון למחר?' - תהיתי בקול כשעיני בורקות והמורה במקום לחייך זעמה ואמרה: 'עמיר חמד לצון, מה נעשה איתו?', מיד קמתי ועניתי: 'מה פתאום אני, הזאב חמד לצאן!'. קיבלתי עונש להישאר בחוץ, ממילא לא היה מה לעשות בפנים.
"המורים אמרו להורי שלא יצא ממני כלום. 'הוא לא מסוגל לשבת וללמוד', חתמו. נקודה. אז עדיין לא היו ידועים עזרי הלימוד המתקדמים שיש כיום לתלמידים בעלי הפרעות קשב ולמידה.
פסיכולוג לא נורמלי
• אז איך למעשה למדת אנגלית וחשבון?
"אנגלית למדתי משירים, ואחרי צבא גיליתי שאני ממש אוהב חשבון. אני בטוח שהמורה לחשבון והמורה לאנגלית לא חשבו שאי פעם עמיר ימציא שיטה לספירה בינארית, וינחה וידאו באנגלית. בכיתה ז', תחושת הייאוש ממוסדות החינוך כה גברה, עד כי מיאנתי לצאת מהבית.
"ההורים והמערכת נאבקו בהחלטתי והצמידו לי פסיכולוג. לאחר שנה וקרוב לחמישים פגישות, קרא הפסיכולוג להורי ואמר להם: 'יש לכם בן מחונן בצורה יוצאת דופן, אינני מבין כיצד ניתן ללמד אותו, אך אין ספק שהוא הרבה יותר חכם ממה שהוא מראה, ואפילו הייתי אומר שהוא בעל אינטליגנציה בוגרת כמה שנים מגילו". סיכם והלך לדרכו.
"אמרתי לך אבא", חייכתי וחתמתי: "פסיכולוג זה עסק לא נורמלי".
"לאחר תקופה זו, הבנתי שמהיום אני עושה מה שאני רוצה. אף אחד לא יכול להבין אותי יותר מעצמי. כשעברתי לחטיבת הביניים 'בן צבי' בפ"ת, התחלתי להתאמן בג'ודו בקבוצת 'הפועל פ"ת'.
התמסרתי לאימוני הג'ודו.
"חוויתי כישלונות עד 'אליפות ישראל בשנת '88', כשהצלחתי במפתיע לגבור על אלוף ישראל והבאתי את מדליית הזהב הראשונה שלי".
לראשונה חשתי הצלחה "בפעם הראשונה בחיי חשתי הצלחה מהי: הדרך הייתה ברורה לי אז, הצטרפתי לנבחרת ישראל בג'ודו והמשכתי לזכות במדליות רבות, בהן עוד שתי אליפויות ישראל, מקום שלישי באליפות אירופה לנוער, ותחרויות רבות נוספות. בהמשך הוסמכתי במכון וינגייט כמדריך ושופט קרבות ג'ודו. במסגרת הלימודים כבר בקושי ביקרתי.
"כשהתקרבתי לגיל הגיוס, התחלתי לחפש תכלית בחיי. התעניינתי בכל מיני פילוסופיות ואמונות, קראתי ספרות, חיפשתי תשובות. לא מצאתי.
"במהלך אימוני הכרתי את חברי למזרון האימונים, עו"ד גיא ניומן. עם גיא תמיד הייתה לי שפה משותפת. מהרגע הראשון שבו הכרנו. משפחתו שמרה מצוות, ולא הבנתי מה הם עושים בכלל. אפילו מי אלו אברהם יצחק ויעקב בקושי ידעתי, לא הכרתי את 'קריאת שמע', ושום פסוק מלבד האמרה הקבועה שלי: 'בשיעורי התנ"ך - אתה נח'.
"גיא נהג להשתתף בשיעורי תורה והציע לי לבוא איתו ולא הרפה. מדי פעם הייתי שומע עוד 'חידוש' ועוד 'רעיון', עד שאמרתי לו: 'יאללה, אני בא איתך פעם אחת, מה יכול לקרות'.
הקרחון נשבר, שיעורי התורה והמוסר מצאו חן בעיניי. אט-אט מצאתי את עצמי מחפש מודעות של 'כנסי תשובה'.
"התהליך נמשך כשנתיים. בינתיים התגייסתי לצה"ל ושירתתי ב'קריה' בת"א. לאחר זמן קיבלתי על עצמי עול מלכות שמיים ונכנסתי ל'כולל לבעלי תשובה' של ארגון 'תודעה' בפ"ת. מצאתי תשובה.
הבנתי שלא קשה ללמוד "באחד הכנסים פגשתי יהודי אמריקני, בעל תשובה, גאון מחשבים, שהתגורר ביצהר. נרקמה בינינו מערכת יחסים מעניינת.
"אני בן 20, והוא כפול מגילי. הגעתי אליו לשבתות ולמדתי ממנו רבות. לבסוף בגיל 22 התחתנתי עם בתו הבכורה, לה אני נשוי באושר כבר 17 שנים.
"לאחר הצבא למדתי כתיבת סת"ם, שחיטה, טכנאות, מיזוג אוויר ואינסטלציה, ומקצועות רבים נוספים. אולם פרנסתי הייתה עדיין מהדרכת ג'ודו. למרות כל המקצועות שלי, עדיין לא הרגשתי מעולם שהצלחתי ללמוד משהו עם משמעות. חשתי כי אני מסוגל להרבה יותר, אך פרנסת המשפחה חשובה ביותר ולא ניתן לוותר על מטה לחם.
"בגיל 23, רכשתי את המחשב הראשון שלי. למרות התנגדותם העזה של בני משפחתי שידעו כי אני מסוגל אחרי שבועיים של ייאוש לזרוק אותו לפח. 'למה קנית מחשב, מאיפה תשלם עליו, עוד פעם אתה מנסה ללמוד משהו ואחרי תקופה תזרוק אותו?' היו המשפטים ששמעתי. אבל ידעתי כי בסופו של דבר אני אמצא את הדרך להפיק את הכישרון שלי, בדרך כזו או אחרת. לנסות הייתי חייב.
"בפעם הראשונה, הבנתי כי זה לא קשה ללמוד. הגולם הזה הצליח יותר מסוללה של מורים להחדיר בי את הרצון ללמוד ולהתקדם".
פתאום הייתה לי משכורת "התחלתי מאפס, ללא שום הדרכה או קורס (כמובן שגם תקציב עבורם לא היה לי), הפרנסה הייתה קשה, אך הרצון לעבוד במקצוע שמתאים לי בער בקרבי. 'המחשב' דיבר אלי, הרבה יותר מכל מורה בעבר.
"ישבתי ולמדתי לבד, גרפיקה ועיצוב אתרים והתקבלתי לעבודת מחשב הראשונה שלי, הפקתי קטלוגים, מודעות ועיצבתי אתרים, ולא הפסקתי לרגע ללמוד ולהתקדם. למדתי תוכנות אנימציה, עריכת וידאו ועוד.
"ללמוד זה קל! התחושה שאני לומד ומצליח נתנה לי ללא ספק שמחת חיים רבה, אבל הבעיה הייתה שלא זזתי מהכסא. שכחתי מכל העולם מסביב, התרכזתי בעשיה ולא בנעשה. אכלתי ואכלתי והוספתי משקל בלי להסתכל לאחור.
"בשנת אלפיים, בשיא בועת האינטרנט, הגעתי לראיון עבודה בחברה מלאה באנגלו-סקסים, שחיפשו מעצב לאתר שלהם. הכנתי סקיצות לדוגמא. ידעתי כי אם ישאלו אותי על תוכנת איור וקטורית (אז היו קורל דרו ופריהנד הנפוצות ביותר), אין לי שום ידע בשתי תוכנות אלו. אמרתי לעצמי, אם הם עובדים עם קורל אומר להם שאני יודע פריהנד, ואם הם עובדים עם פריהנד אומר להם שאני בקי בקורל דרו.
"אני יושב בראיון, ולאחר כל ההקדמה אני מחכה לשמוע את גובה השכר (השכר שהייתי רגיל אליו היה בסביבות ה-4000 שקל). לפתע אומר לי האחראי על כח אדם שהשכר המוצע עומד על 12500 שקל, פלוס רכב ודלקן, ושלל הטבות. מושגים שלא ידעתי שקיימים עד אז. התקבלתי.
"מהדרך אני מצלצל לאשתי ומבשר לה שבעוד שבועיים אנו צריכים לעבור דירה לבית שמש ולמצוא חיידר לבכור. רק דבר נוסף קטן: 'את צריכה לעשות את הכל לבד - אני לומד קורל דרו'".
התלמיד עלה על רבו
"אשתי שתחי' ארזה את הבית וטיפלה בכל הנושאים בזמן שאני יושב על מחשב, קורא את העזרה של התוכנה ולומד. עד היום הם לא יודעים כי את התוכנה כולה למדתי במרווח הזמן. כמו חברות האינטרנט בזמן הבועה, רכבתי על גל הבועה, עד שנגמרו המשכורות. נסכר השכר.
בשנת 2003 הקמתי את 'גרפיכץ' והמחשב נהפך בין רגע לצינור הפרנסה המשפחתי.
התמחיתי בהנדסת מוצר, ובניתי מודלים של מוצרים לבית ולמוסדות. הרעיונות זרמו ואיתם הלקוחות.
בד בבד, צירפתי את אחי ערן לעסק המשפחתי. למרות שלא היה לו שום רקע במחשב קודם, ניסיתי לשבת איתו והסברתי לו והוא מאן לקלוט. עד שבתקופה מסויימת כשהייתי מרותק למיטה, והוא היה צריך להתמודד לבד מול הלקוחות המאוכזבים.
סייעתי לו בשולחן עבודה מרוחק כל פעם שנתקע. בתחילה הייתי מתחבר למחשב שלו 30 פעמים ביום, הפניות התמעטו ולבסוף זה פסק. היום ערן הוא אחד הגרפיקאים המוכשרים והמבוקשים בציבור שלנו. ועליו נאמר, התלמיד עלה על רבו".
לא יכולתי לשרוך נעליים
לאחר שנתיים חשתי במיצוי וכמו תמיד התחלתי ללמוד את הדבר שנראה לי באותה תקופה שהולך להיות הלהיט החם הבא: "תלת מימד".
שלחתי דוגמאות למספר ארגונים, וזכיתי לעבוד במשך כמה שנים במסגרת "מאורות הדף היומי" שם עיצבתי חומרי עזר ללימוד הגמרא, בניתי הדמיות למסכתות רבות: מאות הדמיות.
בתקופה מסויימת החלטתי שדי לעליה במשקל, הגעתי למצב שבו אינני מסוגל לקום מהכסא בצורה נורמלית, לא לקשור נעליים וכל פעילות קטנה ביותר דרשה ממני מאמץ. באמצעות כח רצון ירדתי מעל 100 ק"ג במשקל, אני לא מזהה את עצמי במראה. אם השומן הוא מחלה, אז היתה לי "שמנת".
באותה תקופה ישבתי עם חברי עו"ד גיא ניומן והוא סיפר לי על עסקת נדל"ן שנתקעה. בלי משים שלפתי לו פתרון מנקודת מבטי, גיא יישם את הפתרון בהצלחה. לאחר שבוע, הוא ביקש שאצטרף אליו כיועץ אסטרטגי במשרדו.
במקביל הקמתי את חברת "לאבלי פופ" ומרכז תחתי עשרות אנשי מקצוע במגוון התחומים בהם התמחיתי. בנוסף אני מטפח בלוג הנקרא "קילשון המחבר" בו אני כותב מדי פעם הגיגי לשון ורעיונות נחמדים.
ברשותי עוד ארסנל ענק של פטנטים ורעיונות שעוד טרם הספקתי להוציא לפועל, כל דבר בזמן שלו. הרבה מהרעיונות הגדולים שלי בעבר מיושמים כיום רק כי לא היה לי את העת ואת התקציב להשלימם, הכל משמיים. אולי יום אחד עוד אפתח משרד לסלוגנים שאני כל כך אוהב להמציא".
קישורים לכישורים רכשת השכלה נוספת? למדת עוד דברים?
לא. בשלב מסוים בחיי הבנתי כי אני לא מסוגל ללמוד מאדם שמדבר, זה משהו שמבלבל אותי לאחר זמן קצר.
• תן ציון לעצמך.
"אין הנחתום מעיד על עיסתו", ואיני מתיימר לדרג את עצמי.
אבל אני יודע שכשאני שולח קורות חיים, עם קישורים לכישורים, אנשים לא מאמינים שהכל זה אדם אחד, נראה לי שזו מחמאה מספיק גדולה.
• מה רצית להיות כשתהיה גדול?
לא ידעתי למעשה מה אני אהיה, בתקופה מסוימת כבר חשבתי שאעסוק בהדרכת ג'ודו, אבל כבר בגיל 18 הבנתי כי זו לא הדרך בה ארצה לעסוק לפרנסתי. בטח לא כשילד אומר לך: "המדריך, הוא דרך לי על הזרת, תגיד לו".
אמרתי לא.
להרוויח כסף זה לא רע • האם אתה חושב שלהרוויח כסף זה דבר רע?
חס וחלילה,
כל אדם זקוק לפרנסה. מביצי כינים ועד קרני ראמים.
השאלה היא מה המטרה הסופית, כמו שנאמר על התורה כי היא "סמא דחיי" למקיימים ולומדים על מנת לעשות והיא גם "סמא דמותא" לאלו שמשתמשים בה כקרדום לחפור בה. גם הפרנסה תלויה במטרות.
• תוכל לשתף אותנו בסיפור המדגיש את אישיותך?
אצלי תמיד החשיבה מחוץ לקופסא היא אבן דרך: הגיעו אלי ל'גרפיכץ' משלחת נציגי מוסד מכובד. מתברר שאת כל התרומות מתוך החסידות הם כבר מיצו ועתה הם בדקו כיצד לגרום לציבור החילוני לתרום עבורם.
בעוד הם יושבים אצלי במשרד, אמרתי להם: מטבח - יש לכם?
'כן', הם ענו 'יש לנו מטבח מוסדי ענק המסוגל לייצר אלפי מנות אוכל ביום'.
'מצוין!' שמחתי והצעתי להם, שהיות שאת התורמים החילונים בעיקר מעניין אוכל, שיפרישו כל יום כמות של מנות ויקימו באזור זול להשכרה "בית תמחוי".
כך יוכלו לפזר קופות צדקה ולאסוף כסף בין נדיבים שאינם חובשי ספסלי בית המדרש. הפטנט כנראה הצליח, כל פעם גרפיכץ מייצרת עבורם עוד כמות של קופות.
ודבר נוסף: אצלי אהבת ישראל זה - LOVE מדאורייתא
יש לי תלמידים בכל מקום • מה עשית עד היום - שאתה מחשיב כהצלחה האישית שלך?
ההצלחה הגדולה ביותר שלי היא שניגשים אלי אברכים, חלקם נראים בגיל של אבי, ומספרים לי שהם תלמידיי, כי "ללא ההדמיה שלך, לא הייתי מצליח ללמוד את הסוגייה בדף זה וזה".
את ההצלחה האישית הזו אני זוקף לזכות נוות ביתי ואם שלושת ילדי. "שלי ושלכם - שלה הוא" כל הגמרות של "מאורות הדף היומי" נעשו כשיום נושק לילה ולילה נושק יום. בלעדיה, זה לא היה קורה, נקודה.
• מהי הצלחה במישור "הגשמי" בעיניך?
אני חושב שההצלחה נמדדת באיך אדם מצליח להגשים את שאיפותיו, למרות שידוע מאמר חז"ל "שאין אדם מת וחצי תאוותו בידו". הצלחה אמיתית היא לדעת איזו מהשאיפות שלך ברות הגשמה ואילו אינן, להגשים את אלו שכן, זו הצלחה.
• תן כמה טיפים לאנשים שרוצים להצליח?
הבעיה מתחילה כאשר לחץ הפרנסה מעיק ומתחילים לעבוד במקצועות שלא תואמים את הכישורים.
צריך לדעת לפני שיוצאים לחפש עבודה, במה אתה מוכשר. אולי יש לך כתב יפהפה? אולי יש לך חוש עיסקי מפותח? או שמא הינך נמשך לתחום מסויים יותר מאחרים? ברר עם עצמך באמת במה אתה טוב, ושדרג את יכולותיך בהתמדה וביעילות.
אדם שרוצה להצליח צריך לקחת בחשבון שהוא יוצא לדרך ארוכה שעשויה להיות מלאת מכשולים, הוא לא יצליח אלא אם כן הוא נכשל לפני, למד ועדכן את הטקטיקות של ההצלחה.
המתכון הוא: פעמיים עקשנות, חבילת סבלנות וקורט תעוזה. יש לערבב היטב יום יום ולהמתין לסיעתא דשמיא.
אני בעד שיטת סאטמר • אברכים יכולים להצליח בעולם העסקים גם ללא לימודים נוספים?
אינני פוסק לאף אדם לצאת מהכולל או להישאר, אבל אני מאוד מכבד את השיטה ה"סאטמרית" הבוחנת את האברכים, אם הוא באמת לומד, "אשריך וטוב לך". אבל אם רואים אברך שאינו מקפיד להגיע וגם כאשר מגיע, מתעסק בענייניו ורק מחכה "להעביר כרטיס", מיד הוא ישלח למעגל העבודה ובלילה הוא ילמד.
דבר נוסף אבהיר: "עולם העסקים" אינו מתאים לכל אחד ואחד.
יודע צדיק נפש בהמתו. בעידן של היום אני חושב שאפשר ללמוד מגוון רחב של תחומים בכוחות עצמך, הבעיה של האנשים היא שלא יודעים לקרוא. הם יודעים את צורת האותיות והגייתן. אך הם "קוראים ולא מפנימים, כאילו לא קראו מעולם".
• מי לדעתך, ראויים לתואר מצליח מהציבור החרדי?
הציבור החרדי מונה עשרות רבדים ומי שלא אומר, יקומו הטוקבסטים ויאמרו ש"הוא לא חרדי בכלל!".
אבל לא אפתור אותך בלא כלום: בלי לנקוב בשמות, יש כמה רשתות שיווק מזון שהקימו חרדים.
בענף היהלומים, ענף הנדל"ן וענף האופטיקה ישנם חרדים רבים המהווים מודל להצלחה גשמית
הנושאים החמים
