סיפור הטבח הקפה

[ת'כלס]

שהכניס למים רותחים קפה ביצה גזר
ולכל דבר היתה תוצאה שונה,
יש לכם אולי כתוב יפה?

 

[מיוחדת]

היום אני לשרותך

"קשה לי, אבא", התלונן בנו של הטבח, וביקש את עזרתו בהתמודדות עם אתגרי החיים.
הטבח אחז בכתפו והוביל אותו בשתיקה אל המטבח הגדול. הוא הוריד שלושה סירים גדולים שתלו על הקיר, שפת אותם על הכיריים הגדולות ומילא אותם במיים עד חציים.

"הבט בני", אמר הטבח וניגש אל הארון. בסיר הראשון הוא הכניס תפוחי אדמה. בסיר השני הניח ביצים. ובשלישי שפך פולי קפה שחורים וריחניים.

הסירים העלו אדים, המים רתחו ובעבעו, והטבח ניגש אל הכיריים הנמיך את האש, "עוד קצת סבלנות,בני, ונוכל לראות את התוצאות".

המים המשיכו לרתוח, וריח עז של קפה מבושל מילא את חלל המטבח. הטבח ניגש אל הסירים, הוציא תפוח אדמה מתוך הסיר הגדול והניח בצלחת. סינן מתוך המים ביצה אחת והניח אותה בקערה קטנה. אחר כך לקח מצקת ויצק מעט קפה ריחני מתוך הסיר החם אל כוס זכוכית שקופה.

-"מה אתה רואה, בני?", שאל הטבח.

התקרב הבן אל שולחן המטבח, מישש את תפוח האדמה החם וגילה שהוא רך ונימוח. הביצה היתה קשה. הוא קילף אותה והיא עדיין הייתה קשה. הקפה היה ריחני, וטעמו היה חזק ומשובח.

"התבונן בני, את כולם הכנסנו למים, כולם היו בתוך הסיר, כולם התבשלו על אותה הלהבה, כולם עברו בדיוק את אותו תהליך, ובכל זאת: תפוח האדמה שהיה קשה וחזק, שינה את טבעו והנה הוא לפניך רך ונימוח. הביצה שהייתה רכה ונוזלית מתחת לקליפה, הפכה לקשה ומוצקה. ואילו פולי הקפה הוציאו מתוך עצמם טעם חזק ומדהים ושינו את המים עצמם."

הבן הנהן בראשו, מאשר את אבחנותיו של אביו.

"ועכשיו תגיד לי, בני, עם מי מהם אתה מזדהה? מי מהם דומה לך בהתמודדות עם קשיים, בעמידה מול אתגרי החיים? האם אתה כמו תפוח אדמה שנראה חזק וקשוח, אך מאבד את תכונותיו החזקות כשהוא מתמודד עם תנאים קשים? אולי אתה כמו הביצה, בעל אופי רך וחלש, אך מתחזק ומתחשל כשבאים קשיים ומצבים מאתגרים? או שמא אתה יותר טוב מכל אלה, ואתה כמו פולי הקפה שיודעים לנצל את המצב הקשה ולקדם אותו למשהו חדש טוב בהרבה מהמצב הקודם? האם גם אתה יודע להפוך את הכאב והקושי למצב טוב ומבורך? האם גם אתה יודע לצמוח ולהתפתח דווקא מתוך הקשיים דווקא כשהכול סביבך סוער וגועש?

אז מה אתה בני? או יותר נכון, מה אתה בוחר להיות?"

---

ה"זוהר" אומר שהאור הגדול ביותר ניכר דווקא מתוך החושך. כי ככל שהחשיכה גדולה, ככל שהמצוקה קשה, כך הצמיחה שמגיעה אחר כך היא הרבה יותר גדולה.

כשאתה מתמודד עם קשיים, כשאתה עומד מול ניסיונות ואתגרים, כשאתה מרגיש שהכל חשוך ובלתי אפשרי, דע לך שדווקא המצב הזה יכול להביא אותך למקום הרבה יותר טוב, הטעם שיהיה לחיים שאחרי הקושי, יהיה מתוק לאין ערוך ממה שהיה לפניו.

אז איך אתה רוצה את הקפה שלך, סליחה את החיים שלך?

 

[ת'כלס]

'מיוחדת'
את פשוט מיוחדת

מגיע לך כוס קפה...

 

[עדיאל]

תודה, תובנה עמוקה.
אם זה לפרסום, הייתי מציע להוסיף פתיחה עם דילמות והתמודדויות עמן מתמודד הבן, ומעט קווים לפקחותו ונסיונו של האב שבע הימים

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

מהיכן הסיפור - מקור?
מותר להשתמש בו? הוא יכול להפוך למצגת מדהימה!

 

[חנון]

"קשה לי, אבא", התלונן בנו של הטבח, וביקש את עזרתו בהתמודדות עם אתגרי החיים.
הטבח אחז בכתפו והוביל אותו בשתיקה אל המטבח הגדול. הוא הוריד שלושה סירים גדולים שתלו על הקיר, שפת אותם על הכיריים הגדולות ומילא אותם במיים עד חציים.

"הבט בני", אמר הטבח וניגש אל הארון. בסיר הראשון הוא הכניס תפוחי אדמה. בסיר השני הניח ביצים. ובשלישי שפך פולי קפה שחורים וריחניים.

הסירים העלו אדים, המים רתחו ובעבעו, והטבח ניגש אל הכיריים הנמיך את האש, "עוד קצת סבלנות,בני, ונוכל לראות את התוצאות".

המים המשיכו לרתוח, וריח עז של קפה מבושל מילא את חלל המטבח. הטבח ניגש אל הסירים, הוציא תפוח אדמה מתוך הסיר הגדול והניח בצלחת. סינן מתוך המים ביצה אחת והניח אותה בקערה קטנה. אחר כך לקח מצקת ויצק מעט קפה ריחני מתוך הסיר החם אל כוס זכוכית שקופה.

-"מה אתה רואה, בני?", שאל הטבח.

התקרב הבן אל שולחן המטבח, מישש את תפוח האדמה החם וגילה שהוא רך ונימוח. הביצה היתה קשה. הוא קילף אותה והיא עדיין הייתה קשה. הקפה היה ריחני, וטעמו היה חזק ומשובח.

"התבונן בני, את כולם הכנסנו למים, כולם היו בתוך הסיר, כולם התבשלו על אותה הלהבה, כולם עברו בדיוק את אותו תהליך, ובכל זאת: תפוח האדמה שהיה קשה וחזק, שינה את טבעו והנה הוא לפניך רך ונימוח. הביצה שהייתה רכה ונוזלית מתחת לקליפה, הפכה לקשה ומוצקה. ואילו פולי הקפה הוציאו מתוך עצמם טעם חזק ומדהים ושינו את המים עצמם."

הבן הנהן בראשו, מאשר את אבחנותיו של אביו.

"ועכשיו תגיד לי, בני, עם מי מהם אתה מזדהה? מי מהם דומה לך בהתמודדות עם קשיים, בעמידה מול אתגרי החיים? האם אתה כמו תפוח אדמה שנראה חזק וקשוח, אך מאבד את תכונותיו החזקות כשהוא מתמודד עם תנאים קשים? אולי אתה כמו הביצה, בעל אופי רך וחלש, אך מתחזק ומתחשל כשבאים קשיים ומצבים מאתגרים? או שמא אתה יותר טוב מכל אלה, ואתה כמו פולי הקפה שיודעים לנצל את המצב הקשה ולקדם אותו למשהו חדש טוב בהרבה מהמצב הקודם? האם גם אתה יודע להפוך את הכאב והקושי למצב טוב ומבורך? האם גם אתה יודע לצמוח ולהתפתח דווקא מתוך הקשיים דווקא כשהכול סביבך סוער וגועש?

אז מה אתה בני? או יותר נכון, מה אתה בוחר להיות?"

---

ה"זוהר" אומר שהאור הגדול ביותר ניכר דווקא מתוך החושך. כי ככל שהחשיכה גדולה, ככל שהמצוקה קשה, כך הצמיחה שמגיעה אחר כך היא הרבה יותר גדולה.

כשאתה מתמודד עם קשיים, כשאתה עומד מול ניסיונות ואתגרים, כשאתה מרגיש שהכל חשוך ובלתי אפשרי, דע לך שדווקא המצב הזה יכול להביא אותך למקום הרבה יותר טוב, הטעם שיהיה לחיים שאחרי הקושי, יהיה מתוק לאין ערוך ממה שהיה לפניו.

אז איך אתה רוצה את הקפה שלך, סליחה את החיים שלך?

חזק ביותר!!!
חובה לשנן את הסיפור יום יום
למי שסיפרתי נהנה מאוד מאוד
תודה!