סיפור שיכול להיות אצל כולנו... תהנו:)

[פופקו]

בוקר אחד
מפיק: שלום.
עורך: שלום.
מפיק: אתה — ?
עורך: כן זה אני.
מפיק: קיבלתי את הטלפון שלך מה — שעבד עם — שניהלה את ההפקה של — על הפרויקט ההוא.
עורך: אהה.
מפיק: המליצו עליך.
עורך: תודה.
מפיק: אני עובד על משהו חדש/תוכנית/מגזין/דרמה/פיילוט וחשבתי אולי תרצה לערוך את זה.
עורך: נשמע מעניין.
מפיק: יופי אז סגרנו.
עורך: רגע. איפה עורכים? כמה ימים? ועל איזה תקציב מדובר?
מפיק: כמה אתה לוקח למשמרת?
עורך: — לפי — לדולר.
מפיק: וואו, קצת יקר. אין לנו הרבה כסף. אולי תוכל לעשות משהו. זה פרויקט מעניין ואני מבטיח שתמשיך לעבוד איתנו בעתיד.
עורך: אתה אומר שהגעת אלי דרך ה — מה — שעבדה עם ההם. אז אני מוכן לסגור על —
מפיק: אולי תוכל לעשות עוד משהו? תבוא לקראתי (הרי בזבזנו את הכל בצילומים, ארוחות צהריים, מוניות ושליחויות ללא סיבה, אביזרים מיותרים שלא השתמשנו בהם ועוד שטויות. בעריכה כבר נסתדר)
עורך: לא יכול זה הגבול שלי (הרי גם אם הייתי עובד בחינם היית מבקש ממני לבוא לקראתך)
מפיק: טוב אחזור אליך (אחרי שאבדוק עם עוד עורכים ולא אמצא אף אחד פנוי במחיר מצחיק)
עורך: תחזור אלי.
אחרי שבועיים
מפיק: שלום זה —?
עורך: כן.
מפיק: מדבר — אני המפיק של —
עורך: כן, כן, זוכר.
מפיק: אז אתה יכול לבוא לקראתי?
עורך: לא.
אחרי דקה
מפיק: טוב נו אז מתחילים מחר?
עורך: לא.
מפיק: למה?
עורך: כבר סגור לחודש הקרוב.
מפיק: מה אתה אומר (מה, לא ישבת בבית וחיכית לטלפון ממני? איזה חוסר
מקצועיות)
עורך: כן נכנסה לי עבודה.
מפיק: חבל.
עורך: חבל.
מפיק: וזה סופי? (אני בבעיה, אף אחד לא מוכן לעבוד איתי)
עורך: סופי.
אחרי עוד שבוע
מפיק: מדבר — המפיק של —
עורך: כן שלום.
מפיק: רציתי לבדוק אם אתה מתפנה. (למה לקחתי מישהו זול שלא יודע לערוך. עכשיו אני תקוע עם פרויקט ודד ליין)
עורך: לא פנוי. תנסה בעוד שלושה שבועות אולי יהיה לי יום אחד לתת לך.
מפיק: חבל.
ועל זה סבתא שלי הייתה אומרת: דברים זולים עולים הרבה כסף…

(מועתק מפורום אחר.)