סכנת נפשות!!!! - איזה צחוקים!!!!

  • הוסף לסימניות
  • #21
לגמרי נכון צריך לחנך את הילדים לפעמים ילדים גם יחסית 'גדולים מתנהגים יותר גרוע מבני שנה-הם לפחות מפחדים ממכונית ומהרעש הילדים הגדולים בטוחים שככה הם נראים גדולים וגיבורים ממש מפחיד

אבל באמת שיש מבוגרים שצריכים לחנך את עצמם קודם-ומשם זה מתחיל...
אחד הדברים שבציבור שלנו במיוחד יש חסר נוראי זה ההבנה ששחור לא רואים בלילה!!!!!!!!
ולא משנה שזה כביש מלא מכוניות ולא משנה שכל פנסי הרחוב דולקים!
הולכים נשים וגברים על הכביש או חוצים כביש בלי להבין שלא רואים אותם!!!
לפני יומיים ראיתי מקרה כזה שוב אישה שעברה כביש ולבשה מעיל שחור ובגלל הגשם גם שמה את הכובע של המעיל...
הנהג ראה אותה רק כשהיא נכנסה לטווח האור של פנסי האוטובוס!

והורים לילדים תבדקו מידי פעם בשיחה מתעניינת מה נראה בעייני הילדים שלכם מרשים ומי גיבור ומה עשו אחרי החיידר...
זה חשוב לילדים ולכם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
נכתב ע"י לללי;1995577:
מיג, טוב שלא היכו אותו.
אסור על פי חוק.
אם יתבעו את המכה על הכאת קטין הוא עלול לשבת בכלא.

אני חושבת שהורים של הילד צריכים לדעת - שקיבלו ילד במתנה!!!!
וישמרו עליה שלא יאבדו אותה בטרם עת - כמובן "בצחוק"
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נכתב ע"י הני כגנס;1996086:


אני חושבת שהורים של הילד צריכים לדעת - שקיבלו ילד במתנה!!!!
וישמרו עליה שלא יאבדו אותה בטרם עת - כמובן "בצחוק"

כל הורה יודע שהילד שלהם הוא מתנה, אני לא מכירה כאלו שלא.
כל ההורים פה מתפלצים לנוכח התיאורים, זה מזעזע, מחריד ואי אפשר להשאר שווי נפש!
אבל,
אני בטוחה שכל הילדים האלו מחונכים, וההורים שלהם חינכו אותם לזהירות בדרכים וכל ההורים האלו מתפללים יום יום שרק ה׳ ישמור על המתנות שלהם, כי באמת אין לאף הורה השגחה עליהם 24 שעות ביממה.
ואם ה׳ לא ישמור עיר שוא שקד שומר!
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
כמו שכתבו קודמי- תראו את המבוגרים, תבינו את הילדים.
מצויה תופעה בקרב אנשים שאינם נוהגים ואינם נוסעים לעיתים קרובות ברכב פרטי, שהם מרגישים כאילו יש 'אותנו' ויש את 'אלו שנוהגים'. מאחר והם גם כך רגילים ליצור חיץ בינם לבין כל דבר שנבדל מהם, הם חושבים שגם הנהגים אינם קשורים אליהם. ואם הם לא משלנו ולא קשורים אלינו- אנחנו לא צריכים להתייחס אליהם ולא לתמרורים שלהם.
תחשבו על זה ותבינו על מה אני מדברת… יש אזורים שרואים בהם בנ"א בוגרים ומבוגרים חוצים את הכביש משל היה מדרכה…

עוד דבר, נשים שרחוקות מעולם הנהיגה- לא להן ולא להורים שלהן היה רכב פרטי, וזו מציאות רחוקה. כך שהן לא מודעות לקושי ולסכנה שבנהיגה, רואות את הרכב כבעל עוצמה, ולא מכירות בחולשות של הנהג-בקושי לראות, להתרכז, לבלום, להחליט נכונה וכו'
אצל נשים זה יותר מצוי, כי לגברים יש משיכה טבעית להבין את הנהיגה והרכב.
נשים אלו חוצות בחוסר שימת לב, בחושך, משוחחות בטלפון ומביטות לכיוון ההפוך… ייאוש.

ואחר כך מצפים שילמדו את הילדים שלהם זהירות בדרכים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
הכל נכון וכואב.
אצלנו בעיר היה לאחרונה המקרה הנורא עם הפעוט בן 4 ע"ה שרץ עם אחיו "הגדול" (כיתה ב) אחרי האוטובוס - שחלילה לא יפספסו את הקו (יש אוטובוס כל 10 דקות)
באותו יום קרה עוד מקרה שמטבע הדברים לא זכה לכותרות - ילד נוסף שיצא בנס - "רק" שבר רגל - כשנסע עם הקורקינט באמצע הכביש ורכב פגע בו. אגב, הפצוע בן 13, כך שזה לא קשור לגיל דווקא.

באותו רגע (חבל שלא קודם!) התעוררו, והחליטו להכניס אצלנו בחיידר משמרות זה"ב.

מה הבעיה?
שההכשרה של משמרות זה"ב היא מטעם משרד החינוך, ולכן תלמודי תורה לא רוצים להזמין אותם.

אלינו לחיידר הגיע אברך (משערת שבעל תשובה) שעובד במשטרה ולימד את הילדים מהשכבה הבוגרת. החיידר שלנו נמצא בצומת מאוד סואנת, ויש שם לפחות 4 תלמודי תורה מסביב.
בצהרים פשוט סכנת נפשות.
עכשיו כבר בטוח לעבור שם ב"ה.
מי שגר בביתר מכיר.

לכל הורה יש אחריות בסיסית ללמד את הילדים בטיחות

לבי נחרד
כשאני רואה ילדה בת 4 לוקחת את אחיה בן השנתיים מהגן, והפעוט מדדה על שפת הכביש
כשאני רואה ילד בן 5 מוביל תינוק בעגלה, עוברים את הצומת באלכסון ורכבים עוצרים בחריקת בלמים.

אבל...
מה עם -
האבא שחוצה באלכסון עם כל החבורה שלו, בלי להביט ימן ושמאל
והאמא שרצה בכביש עם עגלת תינוק להספיק אוטובוס (לחסום לו את הדרך, שלא יסע כדי שהיא תוכל לעלות)
והזוג הצעיר שמתפרצים לכביש בלי לחשוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אני מחנכת את הילדים שלי שאין מצב שזורקים לכלוך על הרצפה ברחוב.
כל עטיפה מחזיקים ביד עד שרואים פח קרוב, או שמים בינתיים בעגלה.
והרבה פעמים בעלי/אני מתכופפים לידם ומרימים עטיפות זרוקות סביבנו (לאחר הכנסת ספר תורה למשל) לפח. כדי שיבינו שלא מעניין אותנו מה ילדים אחרים עושים, אנחנו לא מאפשרים מצב של לכלוך הרחוב.
לפעמים בא לי לומר לילדים: תשמרו על הבית כמו שאתם שומרים על הרחוב. למה בבית אפשר לראות עטיפות לא בפח?:)

ואני חושבת שזה מתחיל באיכות הסביבה וממשיך בזה"ב. מתחיל במבוגרים וממשיך לילדים.
המבוגרים לא צריכים לחנך. מספיק שיראו דוגמא אישית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכתב ע"י מלפפון;1996431:
אני מחנכת את הילדים שלי שאין מצב שזורקים לכלוך על הרצפה ברחוב.
כל עטיפה מחזיקים ביד עד שרואים פח קרוב, או שמים בינתיים בעגלה.
והרבה פעמים בעלי/אני מתכופפים לידם ומרימים עטיפות זרוקות סביבנו (לאחר הכנסת ספר תורה למשל) לפח. כדי שיבינו שלא מעניין אותנו מה ילדים אחרים עושים, אנחנו לא מאפשרים מצב של לכלוך הרחוב.
לפעמים בא לי לומר לילדים: תשמרו על הבית כמו שאתם שומרים על הרחוב. למה בבית אפשר לראות עטיפות לא בפח?:)
.

זה, באמת עניין של חינוך.
אבל גם הילדים שלי שמחפשים פח ברחוב על כל אריזה מיניאטורית של סוכריה, יכולים לפספס, כי ככה זה ילדים.
ילדים מתנהגים כמו ילדים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
נכתב ע"י yochi000;1996461:
זה, באמת עניין של חינוך.
אבל גם הילדים שלי שמחפשים פח ברחוב על כל אריזה מיניאטורית של סוכריה, יכולים לפספס, כי ככה זה ילדים.
ילדים מתנהגים כמו ילדים!

זה לא מדויק,
גרתי בילדותי בעיר חילונית, אין כמעט לכלוך ברחובות. כמובן שגם כמות האוכלוסייה קובעת, (והעירייה אם תרצו) אבל זה מה שמחדירים בערכים שם (ולא נתווכח אם זה הערך הכי חשוב או לא) וזה פשוט הרגל טבעי שלא זורקים לרצפה כלום. היום גרה בעיר חרדית ב"ה וכמות הזבל הרבה שיש ברצפה מאוד מפריעה לי מטבעי, אבל גם לזה מתרגלים, ב"ה עדיף זבל וסביבה חרדית, אבל חבל לי מאוד שזה המצב ויכול להשתנות בקלות זה ענין של חינוך והרגלים.
(התודה בטעות)
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אם כבר מדברים על שעשועי הילדים, חשוב להתייחס לנושא נוסף, ושמו אופניים (לא חשמליות).
אני באשדוד, קרה לי הרבה פעמים ילדים שנוסעים במהירות מופרזת, וכאשר הם רואים אותי הם מאיימים עלי בכאילו שהם מתנגשים, וברגע האחרון פונים לצד.
זה דבר איום. קרה לי לא פעם ששנינו בסופו של דבר סטינו לאותו צד, ופעם זה קרה לי עם עגלת ילדים שתינוק עולל שכב בתוכו והחל לצרוח. זה פשוט יכול להרוג, פשוטו כמשמעו. בואו נחשב כשמדבר באנשים רגישים, מצבים מסוימים, זה עלול להסתיים אחרת, הכל בשביל תעלול של ילדון.
כל פעם אני מבטיח שבפעם הבאה אני יפיל את הילד ויוכיח אותו על מעשיו, אבל בסופו של דבר אני עדיין בהלם כשהלה כבר נמצא מאה מטר קדימה ומספיק להפחיד עוד 2 בדרך.
איך עושים לזה סוף? רח"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
נכתב ע"י דאבל-קליק;1996480:
זה לא מדויק,
גרתי בילדותי בעיר חילונית, אין כמעט לכלוך ברחובות. כמובן שגם כמות האוכלוסייה קובעת, (והעירייה אם תרצו) אבל זה מה שמחדירים בערכים שם (ולא נתווכח אם זה הערך הכי חשוב או לא) וזה פשוט הרגל טבעי שלא זורקים לרצפה כלום. היום גרה בעיר חרדית ב"ה וכמות הזבל הרבה שיש ברצפה מאוד מפריעה לי מטבעי, אבל גם לזה מתרגלים, ב"ה עדיף זבל וסביבה חרדית, אבל חבל לי מאוד שזה המצב ויכול להשתנות בקלות זה ענין של חינוך והרגלים.
(התודה בטעות)

אגב
שמת לב מתי ילדים חילוניים מסתובבים ברחוב? משחקים בגינה?
על כל גינה ענקית 10 ילדים ...
הילדים שלנו הרבה יותר בחוץ, נושמים אוויר, משחקים במתקנים ולא דבוקים למסך,

זה לא סותר שמירה על נקיון ועל סביבה מסודרת
אבל רק מסבירה לנו את התופעה - מה קורה בשכונה/עיר חרדית

גרתי בשכונה חילונית בירושלים
והיום גרה בבני ברק בשכונה חרדית אבל ממש לא מוזנחת
הילדים שומרים על הנקיון וגם אם קצת לא- אז יש מנקה 3 פעמים בשבוע...
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
נכתב ע"י סתם;1996566:
אגב
שמת לב מתי ילדים חילוניים מסתובבים ברחוב? משחקים בגינה?
על כל גינה ענקית 10 ילדים ...
הילדים שלנו הרבה יותר בחוץ, נושמים אוויר, משחקים במתקנים ולא דבוקים למסך,

כתבתי שגם רמת האוכלוסייה קובעת, לוקחת את זה בחשבון
אבל מאוכלוסיה שרמת המוסריות שלה אמורה להיות גבוה מהשאר מצפים ליותר, על אף האוכלוסיה הרבה. לא לכלך את הסביבה זה אנושיות בסיסית.

ובילדותי הגן שעשועים היה לא ריק בכלל. (לא כמו היוום כשכל הילדים תקועים באייפון...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
נכתב ע"י דאבל-קליק;1996480:
זה לא מדויק,
גרתי בילדותי בעיר חילונית, אין כמעט לכלוך ברחובות. כמובן שגם כמות האוכלוסייה קובעת, (והעירייה אם תרצו) אבל זה מה שמחדירים בערכים שם (ולא נתווכח אם זה הערך הכי חשוב או לא) וזה פשוט הרגל טבעי שלא זורקים לרצפה כלום. היום גרה בעיר חרדית ב"ה וכמות הזבל הרבה שיש ברצפה מאוד מפריעה לי מטבעי, אבל גם לזה מתרגלים, ב"ה עדיף זבל וסביבה חרדית, אבל חבל לי מאוד שזה המצב ויכול להשתנות בקלות זה ענין של חינוך והרגלים.
(התודה בטעות)

כמה אחוזי ילדים יש בערים חרדיות וכמה אחוזים בערים חילוניות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
עניין הניקיון קשור גם לעיר.גרנו באשדוד והבת שלי חונכה ששמים עטיפות רק בפח.וזה היה קל כשבכל 4 פסיעות יש פח,הגענו לבני ברק וממשש הפריע לה הליכלוך ברחובות,כשהגיע הרגע שהיינו צריכות פח הבנו למה הרחוב נראה ככה. יש ברחובות רק פחי אשפה ירוקים ענקיים שילד לא מגיע לגובה שלהם או שנמצאים בתוך הבנינים,אין פחים קטנים באמצע הדרך.כמה זמן אפשר לשמור על עטיפה או טישו מלוכלך ביד?אז אנשים מחונכים שמים באיזה מסתור שבו מצטבר הררי זבל כי כולם ''מחביאים" שם את הלכלוך שלהם כי אין פחים.ואילו הפחות מחונכים,לא רואים מעד פח אז זורקים על הרצפה כנראה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
נכתב ע"י שטייגען;1996524:
אם כבר מדברים על שעשועי הילדים, חשוב להתייחס לנושא נוסף, ושמו אופניים (לא חשמליות).
אני באשדוד, קרה לי הרבה פעמים ילדים שנוסעים במהירות מופרזת, וכאשר הם רואים אותי הם מאיימים עלי בכאילו שהם מתנגשים, וברגע האחרון פונים לצד.
זה דבר איום. קרה לי לא פעם ששנינו בסופו של דבר סטינו לאותו צד, ופעם זה קרה לי עם עגלת ילדים שתינוק עולל שכב בתוכו והחל לצרוח. זה פשוט יכול להרוג, פשוטו כמשמעו. בואו נחשב כשמדבר באנשים רגישים, מצבים מסוימים, זה עלול להסתיים אחרת, הכל בשביל תעלול של ילדון.
כל פעם אני מבטיח שבפעם הבאה אני יפיל את הילד ויוכיח אותו על מעשיו, אבל בסופו של דבר אני עדיין בהלם כשהלה כבר נמצא מאה מטר קדימה ומספיק להפחיד עוד 2 בדרך.
איך עושים לזה סוף? רח"ל.


אופניים - נושא לאשכול בפני עצמו.
כל כך הרבה תאונות קורות בכלי הרכב ה"תמים" הזה
רק לאחרונה הייתי עדה לתאונה כזו
ילד רכוב על אופניים נסע על המדרכה בדהרה ונכנס כך לתחנת אוטובוס
בדיוק כשהאוטובוס בו נסעתי, עצר בתחנה ופתח את הדלתות.
הילד - רוכב האופניים, התנגש בעוצמה בילד קטן שירד מהאוטובוס.
שניהם התהפכו על המדרכה.
מה הייתה רמת הפגיעה אני לא יודעת, כי הנהג המשיך בנסיעה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
נכתב ע"י yochi000;1996594:
כמה אחוזי ילדים יש בערים חרדיות וכמה אחוזים בערים חילוניות?

זה לא הענין,
למה זה משוואה- ילדים = לכלוך?
חוצמזה שגם ידי המבוגרים לא נקיות...(אם לא במעשה לפחות במחאה בקטנים)

בודאי שבעיר חילונית אחוז הילדים קטן בהרבה, אבל אין זה הענין אלא האוירה הכללית והחינוך
ואם ילד מרגיש שזה דבר חשוב אז הוא מפנים ומתנהג בהתאם,
עד היום לא עולה על דעתי לזרוק משהו לרצפה, למה יש פחים בעולם? למה ללכלך ולגרום להרגשה רעה לעוברים ושבים? (אולי מההרגל כבר לא מרגישים שלא נעים!)

וכמו שילד חרדי יקבל ממתק ליד מיד יבדוק מה הכשרות כי לזה חונך וזה בעצמותיו, אז בסוף האכילה יבדוק גם איפה הפח הקרוב... זה גם אמור להיות חלק מהחינוך, ואני לא משוה בין זה לכשרות בחשיבות הערכים, ב"ה לנו יש ערכים אמיתיים, אבל כמו כשכתבתי זה דרך ארץ בסיסית.

אבל בואו לא נסטה מהאשכול, זה לא הענין, מה שכן התפרעויות הילדים בערים חרדיות זה פינטס לעומת מה שקורה בעיר חילונית, ב"ה :rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
בחיידר של הבן שלי, יש מלמד שהוא אחראי להעביר את הילדים את הכביש בסיום הלימודים. ואבוי לילד שיעיז לחצות שם לבד.
הבעיה היא יותר בבקרים כנראה, כשלא כולם מגיעים בבת אחת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
חבל שסטיתם לחרדים חילונים, כי לא זה הקטע.
וכמעט כל אחד יכריז על עצמו וילדיו שהם שמים תמיד בפח ועוברים רק במעבר חציה.

אני יכולה לומר על ילדי שלידי הם משתדלים להניח בפח, או להחזיר לי את הפסולת, אבל לא מבטיחה שאם הם ילכו בתוך קבוצת ילדים (מתמידים, תהילים וכו') הם יניחו בפח...
מצד שני גם בבית אני נאלצת להזכיר להם לזרוק לפח את האשפה שהם מייצרים אז אולי אני באמת לא מספיק מחנכת אותם...

לדעתי הבעיה היא לא ידע וחינוך אלא יותר חוכמולגיות והנאת הסתכנות, ילד שקופץ לכביש בד"כ עושה תרגילים נוספים כמו טיפוסים מורכבים, משחק באש, טיפול ב"מכשירים", הוא נהנה מעצם האקשן וההתחככות בסכנה.
הבעיה שנוצרת עם חבורת ילדים סוערת זה שהכמה בודדים "חוכמולוגים" מצליחים לסחוף אחריהם כאלו אחרים ואז הסכנה הרבה יותר חמורה - כי הילדים התמימים פחות מיומנים. (כן, כן...)

ההורים שהילדים שלהם כאלו צריכים לדעת על כך, ולתת לילדים שלהם הנאת הסתכנות בצורה מבוקרת ושלילה מוחלטת לאופציות אחרות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
לדעתי הבעיה היא לא ידע וחינוך אלא יותר חוכמולגיות והנאת הסתכנות, ילד שקופץ לכביש בד"כ עושה תרגילים נוספים כמו טיפוסים מורכבים, משחק באש, טיפול ב"מכשירים", הוא נהנה מעצם האקשן וההתחככות בסכנה.
הבעיה שנוצרת עם חבורת ילדים סוערת זה שהכמה בודדים "חוכמולוגים" מצליחים לסחוף אחריהם כאלו אחרים ואז הסכנה הרבה יותר חמורה - כי הילדים התמימים פחות מיומנים. (כן, כן...)

ההורים שהילדים שלהם כאלו צריכים לדעת על כך, ולתת לילדים שלהם הנאת הסתכנות בצורה מבוקרת ושלילה מוחלטת לאופציות אחרות.



כל כך נכון!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה