שיתוף - לביקורת ספר יונה

[עמק]

אין לי מושג אם זה הפשט הנכון.. ניסיתי רק להעביר את המסר הכללי שהבנתי מההפטרה ביוה"כ.

לים יש שפה משלו,
באין לו פה ותנועות ידים בשביל להביע
הוא פיתח שפה חדשה;
הוא מדבר באמצעות הגלים.

דרכם הוא מלטף, דרכם הוא מניח רוגע על רודפי החיים,
וגם, לפעמים, דרכם הוא מבריח אנשים. הגלים רועמים עליהם בקול וצועקים 'מלח-מים', ואנשים שפצעיהם נפתחים מחדש - בורחים.
לא תמיד השפה של הים נוחה בשבילנו, לא תמיד אנחנו אוהבים לשמוע אותה
אז סידרנו לעצמנו רפסודות ואוניות גדולות בהם אנחנו יכולים להרגיש כמו על היבשה,
אך כשהים מתעקש אז הוא פורץ בהתקף זעם וטורף את כל הבא במגעו,
רק אלו שמשלימים עמו, ונכנסים פנימה, מוצאים כי אליהם הוא מתייחס ברוגע
אך הם לא נשארים כדי לחיות.

הים עדיין כעוס מכך שהפרידו אותו מאחיו העליונים
הוא לא מכיל את העובדה שהוא נועד בכדי לצוות לנו חיים
לכן הוא תמיד נלחם בהם.
ופעם בכמה שנים הוא פורץ אל היבשה ושוטף בחמת זעם אנשים טף ורבי קומות
פעם בכמה שנים הגלים מפסיקים לדבר ומתחילים לצעוק
כי כשכואב - צועקים.

אולם בחובו הוא נושא סוד כמוס: בחובו הוא טומן את הדגים הקטנים,
אלו שהפכו את המוות השחור לכר פורה של חיים,
והוא מסתיר זאת ומטמין אותם חזק חזק מפני עין הרע ולעולם הם לא עולים אל פני הים מלבד בראש השנה בצהרים כאשר הם מקבלים עליהם בדחילו ורחימו את עוונותיהם של ישראל.
כל השנה הם נסתרים בפנים, כי על פניו - אין חיים בגל הגדול הזה.

***

יונה הנביא כואב את רחמיו של אלוקים. הרי, דין ה' דין אמת הוא ומדוע זה יתעלם הא-ל מחטאי עיר גדולה ועצומה??
יונה הנביא מחליט לברוח, אולם הים מתכעס עליו, ובקול קשה ועצור, בקול קשוח של איכר זקן (שמגדל את נכדיו),
בקולו הנורא הוא מודיע לו כי אפילו הוא מבין את הסוד.
בשאגת 'קום' גדולה הוא נוטלו אל מעמקיו ומגלה לעיניו את צפונותיו
שם רואה יונה איך דורכים חיים מתחת לפני המסך האטום
שם רואה יונה כי אחרי כל חטא - עדיין יש אב מלא רחמים.