ספר ילדים חדש

[מ. ברא"י]

איזה סגנון מתוק!
ישר עלה לי חיוך על הפנים...
אני אוהבת סגנון ציור שכזה- ללא האינק...
יש בו משהו רך ומתוק מאד!
אהבתי גם את הזוויות שיצרתם בציור!
הגוונים והצללים,,,,
כיף כיף!!! כיף להביט!

 

[שאול יצחק]

מושלם ביותר.
מאוד אהבתי את איזון הצבעים, הפאטרנים, הדמויות. הכל מעוצב להפליא.
אולי אפשר שיתוף קטן לגבי התהליך של בחירת הצבעים ושמירת האיזון בצביעה? אני תמיד מתלבטת קשות בעניין הזה... ופה העבודה הרמונית ומאוד נעימה..

האמת, [חשבתי ש]אין לי תורה מסודרת כל כך, אבל בדיוק השבוע אחד החברים פה סחט ממני הרבה מידע בנושא התאמות צבעים (בפרטי), עד שגיליתי בעל כורחי שיש לי בכל זאת תורה מסויימת בנידון. אולי בהזדמנות אנסה לכתוב משהו בקצרה. יש לך שאלה ספציפית?

אחלה שם.
ספר שלך?

פרטים נוספים יבואו בהמשך.

פלאי הבריאה, איך עושים דברים יפים כאלו??

וואו, זה המחמאה הכי מוגזמת שקבלתי בחיים. תודה. אני מוחמא שהוצאתי למישהו 'פלאי הבריאה' מהפה.
בלי כוונה להצטנע, האמת היא שהספר הזה דווקא בנוי בצורה מאוד פשוטה, ממברשות מאוד מסויימות, והכל בנוי בצורה פשוטה ושיטתית, באופן שאוכל לגמור כל איור יחסית בזריזות, ולעשות בקלות עוד ספרים באותו סגנון ושיטה.
אבל אולי הפשיטות היא חלק מהחן שלו,
אבל עכשיו בלי כוונה להתגאות, אני מאמין ומתכנן שעוד אעשה הרבה יותר יפים מזה בעתיד, זה רק בינתים התמקדות על סגנון.

 

[ronitg]

הסתכלתי על זה כמה פעמים,
האפיון שלהם, והסגנון הכאילו ויקטורי הזה, הוא על גבול הגאונות

 

[שאול יצחק]

איזה סגנון מתוק!
ישר עלה לי חיוך על הפנים...
אני אוהבת סגנון ציור שכזה- ללא האינק...
יש בו משהו רך ומתוק מאד!
אהבתי גם את הזוויות שיצרתם בציור!
הגוונים והצללים,,,,
כיף כיף!!! כיף להביט!

הסתכלתי על זה כמה פעמים,
האפיון שלהם, והסגנון הכאילו ויקטורי הזה, הוא על גבול הגאונות

איזה חיזוקים חבר'ה, חבלז.
לא ציפיתי שתהיה תגובה חיובית מעבר לרגיל,
עוד נשאר לי לעשות את הכריכה,
הוספתם לי מוטיבציה לעשות משהו יפה.

 

[מ. אברהמוב]

יש לך שאלה ספציפית?

האמת השאלה די כללית ומתעניינת בכלל איך אתה ניגש לצביעה...
אולי באמת שווה לתת לזה אשכול נפרד.

ובכל זאת אשאל...
למשל לתת לאמא צבע סגלגל בשיער... איך הגעת לזה? זה מוסיף הרבה עניין בעיני. לכאורה הכי פשוט היה לבחור באחד מגווני החום המוכרים והבנאלים..

גם הצבעים במפת שולחן, ניכר שהם מתכתבים עם שאר האיור (השיער, הביגוד...) יש לך פלטת צבעים קבועה מראש שאתה מנסה להצמד אליה?


עד כאן ספציפיות להיום...
באמת עבודה שכיף להסתכל עליה שוב ושוב...

 

[אלישבע גוהר]

מדהים, מקצועי מאוד ועם זאת קליל ונעים לעין. אני מאוד אוהבת את הסגנון הזה.

 

[golstein]

משובח!!! הרבה הצלחה.

 

[חיהלה ל.]

אני ממש אוהבת את סגנון האיור הזה.
מחזיר אותי לילדות

 

[שאול יצחק]

האמת השאלה די כללית ומתעניינת בכלל איך אתה ניגש לצביעה...
אולי באמת שווה לתת לזה אשכול נפרד.

ובכל זאת אשאל...
למשל לתת לאמא צבע סגלגל בשיער... איך הגעת לזה? זה מוסיף הרבה עניין בעיני. לכאורה הכי פשוט היה לבחור באחד מגווני החום המוכרים והבנאלים..

גם הצבעים במפת שולחן, ניכר שהם מתכתבים עם שאר האיור (השיער, הביגוד...) יש לך פלטת צבעים קבועה מראש שאתה מנסה להצמד אליה?


עד כאן ספציפיות להיום...
באמת עבודה שכיף להסתכל עליה שוב ושוב...

אין לי פלטת צבעים קבועה מראש, לא בדיוק,
אבל יש לי כמה כללים שאני הולך איתם, והאמת כל פעם משכלל אותם עוד קצת.
יהיה מדי ארוך לנסות לכתוב פה את כל התורה שלי בצבעים,
אבל אומר רק,
שאני משתדל , בסגנון ציור כזה, שלא יהיה הרבה מדי צבעים בכללי, כדי שתהיה שפה מסויימת וברורה של צבע. ואני חוזר ומשתמש באותם צבעים כמה שיותר, או בגוונים שלהם שיעזרו לי לחבר צבעים אחרים שבספר.
עכשיו, חוץ מהצבעים הנ"ל הבסיסיים שאני חוזר עליהם, אני גם מחפש אלמנטים בד"כ שיחברו בין הצבעים שהחלטתי עליהם, או שיתנגדו אליהם כדי להבליט אותם.
למשל לשאלתך השיער של האמא,
אם הייתי בוחר חום, אז זה היה מדי קרוב אל הירוק ששולט שם במטבח ובבגדים שלה,
(חום וירוק הם קרובים) והיה מדי לוקח את הירוק לכיוון אווירה 'מלוכלכת יותר', של ירוק וחום. (אדמה. חול ודשא)
אז בחרתי לה סגול, שהוא צבע חם יותר, שגם מנגד קצת לירוק,
וגם הוא בגוונים קרובים לצבעים של הצווארון והמכנסים של הילד ולריבועים שבמפה, שהם גוונים של סגול וורוד, ומתחבר איתם (לפי הכלל של לחזור על אותם צבעים)
וגם,
הוא חיבר כאמצעי מקשר בין הכחולים והתכלתים (שקרובים לסגול קצת) , לבין הירוקים,
כי סגול הוא איכשהו בערך באמצע בין ירוקים לכחולים, בתוספת גם לקצת האדומים שיש בציור, שמתחברים גם הם על ידו. כי סגול גם מתקשר עם אדום וקרוב אליו.
בקיצור יקח לי זמן לנסות לשכתב את הכל למילים, יתכן שלא כל מה שכתבתי נכון מתמטית, כי חלק מזה מעורבב עם הרגשות שלי והאינטואיציה שלי.

אבל בהחלט יש לי כל מיני רעיונות בזה. אולי יהיו הזדמנויות נוספות לכתוב.

(קצת מחשבות נוספות-- לגבי הסגול של השיערות של האמא, היה לזה גם קשר לאופי שלה בסיפור, שהיא טיפוס קצת מדי תזזיתי וסוער, ביחס לילד שלה שרק רוצה לשבת ולשקוע במשחקים וחלומות וסיפורים, והיא לא ממש יודעת להבין אותו, אלא רק רוצה להוציא אותו מזה כדי שיאכל כבר. אז בקיצור הצבע של השיער הוסיף לה קצת אש. ולגבי הירוק של הבגדים שלה, אני עד עכשיו לא בטוח שזאת היתה הבחירה הנכונה, חלק מהסיבה שבחרתי את הירוק הוא כי השולחן במטבח הוא ירוק ורציתי לזהות אותה יחד עם המטבח, בתור האמא שרוצה שהוא יאכל. אבל אח"כ התחרטתי וחשבתי שהיה יותר מוצלח לצבוע את הבגדים שלה בוורוד ולבן. או וורוד ואפור, לעשות אותה יותר מצועצעת, ויותר מוחצנת, כמו מישהי שחשוב לה מה השכנות חושבות עליה.. וגם בצבעוניות מאוד יתכן שזה היה יותר יפה. לא ניסיתי את זה עדיין, כי זה קצת בלגן עכשיו שהספר גמור. מעניין איך זה היה יוצא.)

 

[סטודיו מנטה]

וואו, זה מקסים. איזה איורים מתוקים!! מה שיפה בהם שהם נורא חדשניים ועם זאת יש בהם משהו נוסטלגי. הצביעה אולי? לא יודעת. מזכירים לי ספרים מילדותי.

היה מעניין אותי ממש לראות תהליך עבודה של איורים כאלו, משלב הסקיצה

 

[דבורי נדב]

הרבה זמן לא העליתי דברים,
אז הנה כמה תמונות מספר ילדים שגמרתי לאחרונה--
צפה בקובץ המצורף 466503

מתוק!!!!!
אהבתי מאוד את הסגנון!!

 

[miri]

ציורים מלאים שיק חינני, מקסים!

 

[מ. אברהמוב]

קודם כל תודה רבה על ההסבר המפורט,
מאוד מחכים ומעניין,
אם כי באיחור אופנתי, אבל בזמן מתאים לחגיגת שבוע האיור.

יהיה מדי ארוך לנסות לכתוב פה את כל התורה שלי בצבעים,

חבל זה דווקא יכול להיות מעניין,
אולי עכשיו בשבוע האיור (...) זה הזמן לפתוח על זה מאמר.
אני זוכרת גם שהיו עוד אשכולות ישנים שכתבת בנושא של צביעה, וזה גם היה מעניין ומלמד.
אז תודה.

(קצת מחשבות נוספות-- לגבי הסגול של השיערות של האמא, היה לזה גם קשר לאופי שלה בסיפור, שהיא טיפוס קצת מדי תזזיתי וסוער, ביחס לילד שלה שרק רוצה לשבת ולשקוע במשחקים וחלומות וסיפורים, והיא לא ממש יודעת להבין אותו, אלא רק רוצה להוציא אותו מזה כדי שיאכל כבר. אז בקיצור הצבע של השיער הוסיף לה קצת אש. ולגבי הירוק של הבגדים שלה, אני עד עכשיו לא בטוח שזאת היתה הבחירה הנכונה, חלק מהסיבה שבחרתי את הירוק הוא כי השולחן במטבח הוא ירוק ורציתי לזהות אותה יחד עם המטבח, בתור האמא שרוצה שהוא יאכל. אבל אח"כ התחרטתי וחשבתי שהיה יותר מוצלח לצבוע את הבגדים שלה בוורוד ולבן. או וורוד ואפור, לעשות אותה יותר מצועצעת, ויותר מוחצנת, כמו מישהי שחשוב לה מה השכנות חושבות עליה.. וגם בצבעוניות מאוד יתכן שזה היה יותר יפה. לא ניסיתי את זה עדיין, כי זה קצת בלגן עכשיו שהספר גמור. מעניין איך זה היה יוצא.)

זה ממש מעניין, שהצביעה היא ממש חלק מהאישיות של הדמות. נקודה חשובה.

 

[שאול יצחק]

וואו, זה מקסים. איזה איורים מתוקים!! מה שיפה בהם שהם נורא חדשניים ועם זאת יש בהם משהו נוסטלגי. הצביעה אולי? לא יודעת. מזכירים לי ספרים מילדותי.

היה מעניין אותי ממש לראות תהליך עבודה של איורים כאלו, משלב הסקיצה

לגבי הנוסטלגי אך חדשני-- לדעתי, הרבה פעמים ביחד עם הסגנון החדשני מגיע גם משהו קצת מכני וממוחשב, ופלסטיקי. אחד הדברים היותר חשובים לי בציורים שלי אפילו כשאני משתמש בסגנון יותר מודרני, זה להמנע מזה, ולנסות תמיד להכניס רגש\חמימות\כנות מסויימת , או שאני מאבד כל עניין בציור . זה לטעמי המרכיב הכי חשוב בציור, או בכל אומנות בעצם. והאמת, גם הכי חשוב בחיים עצמם, וכפי הנראה זה הדבר שגורם לזה שזה מזכיר לך משהו נוסטלגי וספרים של פעם.

לגבי התהליך שלבי עבודה פה-- האמת מאוד מאוד פשוט. בניתי אותו פשוט לכתחילה, כי אני מנסה להקים לעצמי סגנון וליין מסויים לספרי ילדים, שיהיה קל וזריז בעשייה, ויחד עם זה כמו שכתבתי לעיל, שיהיה קל 'לשפוך' לתוכו גם תוכן. אולי אשתף בהזדמנות, אבל באמת שהוא הכי פשוט. סקיצה, ואח"כ לעבור על הקווים בצורות, חלקים ע"י הכלי הווקטורים של פוטושופ, וחלקים במברשות רגילות, אבל במצב עם 'החלקה' גבוהה לקו, כדי לשמור על המראה החדשני. ויש לי כמה מברשות מוכנות לזה, בכמה גדלים. וכמובן כמה מברשות להוספת צורות וטקסטורות וניקודים פסים וכו.

 

[סטודיו מנטה]

אולי אשתף בהזדמנות, אבל באמת שהוא הכי פשוט. סקיצה, ואח"כ לעבור על הקווים בצורות, חלקים ע"י הכלי הווקטורים של פוטושופ, וחלקים במברשות רגילות, אבל במצב עם 'החלקה' גבוהה לקו, כדי לשמור על המראה החדשני. ויש לי כמה מברשות מוכנות לזה, בכמה גדלים. וכמובן כמה מברשות להוספת צורות וטקסטורות וניקודים פסים וכו.

נשמע ממש מגניב! יהיה מענין לראות את זה עם הדגמה

 

[שירי כהן]

ציורים ממיסים!!
כמו ציפור צבעונית, נדירה ומיוחדת...
אין דברים כאלה
אהבתי מאד את הדיסוננס בין ה'ענקיות' והנוכחות הגדולה של האמא,
לבין כפות הידיים העדינות שלה
זה ממש יוצר אופי עגול ומענין כזה...
גם המשחקים של הילד, שהם כל כך מפורים - מוסיפים קסם ודמיוןן
נפלא!!!!