- הוסף לסימניות
- #1
מהו סקר? סקר הוא השגת מידע על קבוצת אנשים מצומצמת והסקה ממנה לציבור כולו. אולי נשאל את כלל הציבור ונוותר על הסקר ? יקר ומסובך מדי.
כמה אנשים יהיו בקבוצה הנסקרת ?
תלוי. מי שיסבול טעות דגימה גדולה יחסית יוכל להסתפק במעטים. המעוניינים בדיוק רב יותר, יזדקקו למספר נשאלים רב יותר.
את טעות הדגימה ניתן לחשב באופן גס על ידי הוצאת שורש ריבועי למספר המשתתפים בסקר, וחלוקת 1 במספר זה. למשל, אם אנו משתפים 1,600 איש בסקר, טעות הדגימה תהיה 0.025, במילים אחרות : 2.5% (השורש של 1600 הוא 40. 0.025=1:40).
פירושו של דבר הוא שהפרש בן 2.5% בין שני מתמודדים, שיימצא אחר סקירת 1,600 נשאלים, הוא חסר משמעות ממשית. הפרש כזה הוא, למעשה, שוויון, משום שהוא בטווח טעות הדגימה.
הגרף משמאל מראה כיצד טעות הדגימה יורדת בחדות עם העלייה במספר הנשאלים בסקר.ההבדל בין סקר עם 10 נשאלים לסקר עם 500 נשאלים הוא עצום. אין הבדל גדול כל כך בין סקר שבו 500 נשאלים לסקר בו 10,000 נשאלים.
אם טעות הדגימה היא נמוכה ביותר אפילו במדגם של כמה מאות, מדוע יש סקרים הסוקרים אלפים ועשרות אלפים ?
בדרך כלל סוקרים מספר גדול של נדגמים כאשר רוצים לקבל תשובות מדויקות לגבי תת קבוצות באוכלוסיה.
אם אנו עוסקים בבדיקת שכיחות של מחלה ומסתפקים האם היא פוקדת אחד לאלף או אחד לאלפיים בני אדם, טעות הדגימה הקטנה למדי של 2.5% תמנע מאיתנו קבלת תשובה ברורה לתהייתנו.
ועדיין צריך לזכור : טעות דגימה של 2.5% פירושה שישנו סיכוי בן 95% שהתוצאות אינן מוטות ביותר מ-2.5%. אך סיכוי קטן שהתוצאות מוטות ביותר מכך עדיין קיים. אם קראת אלף סקרים בחייך, מסתבר שעשרים מהם היו לקויים.
וכל זה נכון אם הסקר בוצע כהלכה, דבר שאינו קורה תמיד.
הדרך האמינה ביותר לבחירת משתתפים בסקר, אמינה אף מנסיון לבנות מדגם מייצג, היא בחירתם באקראיות גמורה. כמובן, אקראיות גמורה זו צריך שתהיה גמורה באמת. אם סוקרים מסתובבים ברחוב ומראיינים אנשים באקראי, הסקר יהיה פגום, סביר להניח. הסיבה היא רתיעת הסוקרים מלראיין אנשים שאינם נראים להם מסבירי פנים. וייתכן שאנשים כאלו נוטים להצביע למפלגות מסוימות יותר מלאחרות, ואי תשאולם יפגע במהימנות הסקר. אם בוחרים מספרי טלפון באקראי, גם אז קיים חשש להטיה בסקר. לאנשים עשירים יותר יש לעיתים שניים או שלושה קווי טלפון נפרדים, כך שסיכויי הסוקר למצוא אותם גדולים יותר.
כאשר שואלים נסקרים בטלפון, רבים מסרבים לענות. ייתכן שאלו השייכים למגזרים פוליטיים שונים משתפים פעולה עם עורכי הסקר במידה שונה. גם ייתכן שאלו שאינם טורחים לענות לטלפון כלל או שאינם נמצאים בבית אינם בעלי דעות הדומות לאלו של העונים לטלפונים. אלו הן עוד סיבות לבעייתיות הסקרים. בקיצור, סקרים מושלמים אינם בנמצא.
!!! אגב, כאשר גופים אינטרסנטיים עורכים את הסקר, שיטת עבודתם היא שימוש מושכל בפגמי מלאכת הסקירה כדי שהתוצאה הסופית תהיה הרצויה עבורם.
כמה אנשים יהיו בקבוצה הנסקרת ?
תלוי. מי שיסבול טעות דגימה גדולה יחסית יוכל להסתפק במעטים. המעוניינים בדיוק רב יותר, יזדקקו למספר נשאלים רב יותר.
את טעות הדגימה ניתן לחשב באופן גס על ידי הוצאת שורש ריבועי למספר המשתתפים בסקר, וחלוקת 1 במספר זה. למשל, אם אנו משתפים 1,600 איש בסקר, טעות הדגימה תהיה 0.025, במילים אחרות : 2.5% (השורש של 1600 הוא 40. 0.025=1:40).
פירושו של דבר הוא שהפרש בן 2.5% בין שני מתמודדים, שיימצא אחר סקירת 1,600 נשאלים, הוא חסר משמעות ממשית. הפרש כזה הוא, למעשה, שוויון, משום שהוא בטווח טעות הדגימה.
הגרף משמאל מראה כיצד טעות הדגימה יורדת בחדות עם העלייה במספר הנשאלים בסקר.ההבדל בין סקר עם 10 נשאלים לסקר עם 500 נשאלים הוא עצום. אין הבדל גדול כל כך בין סקר שבו 500 נשאלים לסקר בו 10,000 נשאלים.
אם טעות הדגימה היא נמוכה ביותר אפילו במדגם של כמה מאות, מדוע יש סקרים הסוקרים אלפים ועשרות אלפים ?
בדרך כלל סוקרים מספר גדול של נדגמים כאשר רוצים לקבל תשובות מדויקות לגבי תת קבוצות באוכלוסיה.
אם אנו עוסקים בבדיקת שכיחות של מחלה ומסתפקים האם היא פוקדת אחד לאלף או אחד לאלפיים בני אדם, טעות הדגימה הקטנה למדי של 2.5% תמנע מאיתנו קבלת תשובה ברורה לתהייתנו.
ועדיין צריך לזכור : טעות דגימה של 2.5% פירושה שישנו סיכוי בן 95% שהתוצאות אינן מוטות ביותר מ-2.5%. אך סיכוי קטן שהתוצאות מוטות ביותר מכך עדיין קיים. אם קראת אלף סקרים בחייך, מסתבר שעשרים מהם היו לקויים.
וכל זה נכון אם הסקר בוצע כהלכה, דבר שאינו קורה תמיד.
הדרך האמינה ביותר לבחירת משתתפים בסקר, אמינה אף מנסיון לבנות מדגם מייצג, היא בחירתם באקראיות גמורה. כמובן, אקראיות גמורה זו צריך שתהיה גמורה באמת. אם סוקרים מסתובבים ברחוב ומראיינים אנשים באקראי, הסקר יהיה פגום, סביר להניח. הסיבה היא רתיעת הסוקרים מלראיין אנשים שאינם נראים להם מסבירי פנים. וייתכן שאנשים כאלו נוטים להצביע למפלגות מסוימות יותר מלאחרות, ואי תשאולם יפגע במהימנות הסקר. אם בוחרים מספרי טלפון באקראי, גם אז קיים חשש להטיה בסקר. לאנשים עשירים יותר יש לעיתים שניים או שלושה קווי טלפון נפרדים, כך שסיכויי הסוקר למצוא אותם גדולים יותר.
כאשר שואלים נסקרים בטלפון, רבים מסרבים לענות. ייתכן שאלו השייכים למגזרים פוליטיים שונים משתפים פעולה עם עורכי הסקר במידה שונה. גם ייתכן שאלו שאינם טורחים לענות לטלפון כלל או שאינם נמצאים בבית אינם בעלי דעות הדומות לאלו של העונים לטלפונים. אלו הן עוד סיבות לבעייתיות הסקרים. בקיצור, סקרים מושלמים אינם בנמצא.
!!! אגב, כאשר גופים אינטרסנטיים עורכים את הסקר, שיטת עבודתם היא שימוש מושכל בפגמי מלאכת הסקירה כדי שהתוצאה הסופית תהיה הרצויה עבורם.
הנושאים החמים