עדיין אינטראקציה בין (אידיש) חסיד'יש-לשה"ק

  • הוסף לסימניות
  • #1
בבקשה, רק מניסיון אישי שלכם, בלי להיכנס לפולמוס מיותר ומתיש.
פעמים רבות אני מתלבטת מה לעשות בכתיבה באידיש, במילים הבאות:
תעניתים, שבתים, טליתים, טעותים, זכותים.
אין צורך להסביר מה הבעיה בהן, וגם אין צורך לחזור שוב ושוב על הטענה הכל כך מכלילה בדבר התקינות של העברית / לשה"ק בקרב דוברי האידיש.
השאלה שלי היא מעשית לגמרי. האם בגלל העובדה שדוברי האידיש מבטאים בעת דיבור את המילים הנ"ל כך, וברור שצורה זאת לא נכונה. אבל גם ברור שאם אני כותבת טקסט שלם באידיש, לכל מטרה שהיא, ואכתוב שם למשל "זיי האבן אנגעטוהן די טליתות", זה יישמע כעברית מדוברת במקום בלשון הקודש, ולכן יישמע מאד מוזר, במיוחד לקוראים צעירים.
ועוד סיבה לעובדה שזה נשמע מוזר לאוזן אידישאית, כי בלשון הקודש בכל הברה שהיא (רק לא בהברה של עברית מדוברת) מבטאים במרבית הפעמים אף את הת' הדגושה ללא דגש. למשל במילה טלית (ת' רפויה במקרה זה), הת' תבוטא אכן ללא דגש, בניגוד לעברית מדוברת. על אף שגם ההיפך קורה - בקרב דוברי העברית יבטאו ת' רפויה כדגושה (ואולי הגיע הזמן להתפלמס גם על כגון זה... אבל אני לא מתכוונת לכך ברצינות..)
למעשה זה נשמע ממש מגוחך לקרוא טליתות כעברית המדוברת, בת' דגושה, בתוך טקסט באידיש, כי בו ברגע זה הופך לעברית מדוברת.
מה אומרים, מציעים, אם בכלל?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
יש מילים שזה נשמע לי בסדר, אולי בתוספת של גרש, כמו תענית'ים. אבל יש מילים שלי באופן אישי נשמע מוזר, כמו שבתים. תמיד כדאי לנסות לעקוף את צורת הרבים, כמו למשל "אלע שבת טעג". יודעת שלא תמיד זה שייך.
(מה, רק אני הוגה את המילה כ"זְכוּיֶת"?)
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
ובדומה לנ"ל, יש מילים נוספות שמהוות בעיה, כמו למשל - פשוט בזה אני עוסקת כעת - ציצית. בעוד שבאידיש אחת מסיומות הרבים (יש ן' - כמו טישן, ויש עך/אך - כמו בענקלעך, ויש שינוי מא' לע' - כמו וואנט ווענט, ויש ער - כמו האנטעכער) ואחת היא 'עס/ס' כמו למשל: דעקעס, פראגן/פראגעס, העפטן/העפטעס (ההבדל תלוי בהגיה ירושלמית/חסידית). ולכן את המילה ציצית ברבים לא יבטאו ציציות, בצורה של ציצי'עס, אלא פשוט ציצית. ויגידו למשל "נעם אלע ציצית" (לכל היותר שומעים צורה של ציצית'ן). אז גם כאן, אם אני צריכה לכתוב ציצית בלשון רבים, זה שוב כמו הנ"ל ייקרא כעברית מדוברת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
ולכן את המילה ציצית ברבים לא יבטאו ציציות, בצורה של ציצי'עס, אלא פשוט ציצית. ויגידו למשל "נעם אלע ציצית" (לכל היותר שומעים צורה של ציצית'ן). אז גם כאן, אם אני צריכה לכתוב ציצית בלשון רבים, זה שוב כמו הנ"ל ייקרא כעברית מדוברת.
דווקא במילה הזו לא רואה שום בעיה לכתוב "ציצית", כפי שציינת - אין בכלל אופציה אחרת, וכל אחד הרי יקרא בהגייה שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
יש מילים שזה נשמע לי בסדר, אולי בתוספת של גרש, כמו תענית'ים. אבל יש מילים שלי באופן אישי נשמע מוזר, כמו שבתים. תמיד כדאי לנסות לעקוף את צורת הרבים, כמו למשל "אלע שבת טעג". יודעת שלא תמיד זה שייך.
(מה, רק אני הוגה את המילה כ"זְכוּיֶת"?)
לפעמים אפשר לפתור זאת באמת כך, כמו לכתוב יעדע שבת, או אם זה קליט לכתוב למשל אלע תעניות, ואת זה למשל אפשר כן לקרוא גם ב'חסידית', כמו תעני'עס, אבל לא תמיד זה שייך מעשית.
אני גם דוגלת בלהגיד זכויות כמו זכי'עס למשל, אבל בשפה מדוברת באידיש, תוך שימוש במילים כנ"ל, זה בעייתי למשל להגיד שבתות או טליתות, במיוחד שהעיוות יצר גם את הצורה של צירה מתחת לל' - טלֵיתים...
במקרה העכשווי, אכן זה מה שכתבתי כברירת מחדל - טלית'ים
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
להתחמק תמיד אפשר, אך כדאי לברר באמת את הנושא. למיטב התרשמותי את צודקת בדברייך ויש לכתוב כמו הכתיב היידישאי. במקורות רבים, גם ספרותיים, כתבו אכן בצורה כזו, אם כי יש לדון האם כתיבה זו הייתה צריכה להשתנות לאור התפתחות העברית במקביל.
הנה למשל מאחד הספרים הגדולים - 'חיים גראוויצער' של שניאורסון:
upload_2019-8-15_11-51-8.png


במאמרו עומד פרופ' סימון הופקינס על היסודות העבריים שבתוך היידיש, הוא אינו שופט או מתווה דרך, אך הוא מתאר מציאות קיימת ומסביר שיסודות אלו כבר הפכו למהות חדשה, כך שנראה הגיוני יותר לשמור על הלשון האותנטית ביידיש. וכך הוא כותב:
upload_2019-8-15_12-3-59.png

upload_2019-8-15_12-3-44.png

('עברית ויידיש', לשוננו לעם, מ-מא (תשמ"ט-תש"נ), עמ' 318-313)
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אני משתדל תמיד לכתוב את המילים כאיותן בלשון הקודש, ולחרוג מכך רק אם זה יראה מגוחך ממש.
בל פעם לגופו של ענין. למשל: לכתוב 'זכויות' זה ממש לא בעיה וכמו שכבר קידמני @פרפר שיקראו את זה כזְכִיֶות או כזָכִיֶות. אבל לכתוב 'טעויות' כבר אינו מקובל וכאן נעוות ל'טעותים'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
במקרה העכשווי, אכן זה מה שכתבתי כברירת מחדל - טלית'ים
זו נראית הצורה הטובה ביותר, אם כי לפי המאמר של פרופ' הופקינס, גם אם תכתבי טליתים בלי גרש זה בסדר גמור, כי המלה כבר אינה 'עברית' אלא אידישאית.
ותודה ל @מוישה על המאמר המקצועי הנוכחי ועל שאר המקורות המעניינים שהוא מביא באשכולות השונים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
במקרה העכשווי, אכן זה מה שכתבתי כברירת מחדל - טלית'ים
זו נראית הצורה הטובה ביותר, אם כי לפי המאמר של פרופ' הופקינס, גם אם תכתבי טליתים בלי גרש זה בסדר גמור, כי המלה כבר אינה 'עברית' אלא אידישאית.
ואני חושב שאם הטקסט יהיה מנוקד, אז גם הגרש יהיה מיותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
הטקסט במקרה זה לא יהיה מנוקד. אבל בכל מקרה, לנקד זה כבר בעיה ממש, כי זה אומר ניקוד לא תקני, שגוי. כמו למשל הצירה מתחת ללמד. עדיין, גם אם זה הופך לחלק מהאידיש, עדיין זו מילה עברית. וזה גם לא יפתור את הבעיה הראשית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
למרות שיש הרבה מילים באידיש שזהות לעברית, בעיקר כל המילים שקשורות למסורת, ו'טלית' היא דוגמא אחת מיני רבות, הסיבה לכך פשוטה.
אבל זה אינו אומר כלום לגבי כללי הדקדוק והתחביר, שדומות בצורתן לשכנותיה של האידיש (אני מכיר קצת באנגלית, אבל אני משער שבגרמנית זה הרבה יותר מצוי). לכן בדיוק כמו ש-s באנגלית היא סיומת לרבים, הוא הדין בכל הסיומות הנ"ל בשפת האידיש, והן מילים תקניות לכל דבר. אלא ששפת האידיש לא התפתחה בצורה נאותה כשאר חברותיה, ולכן הקורא הארצישראלי כשיראה מול עיניו מילה כמו 'טליתים' תראה לו כטעות, ולא היא.
המקום הנכון לכאורה לבירור שאלות כאלו הוא בקרב דוברי וקוראי האידיש בארה"ב, להם אין את האינטרקציה לעברית, ולכן לא תהיה להם בעיה עם כזו מילה ודומותיה, כי הן חלק מהשפה התקנית.
מקוה שהובנתי.

עריכה: שוב ראיתי מעין זה במאמר שהביא @מוישה, וברוך שכיוונתי...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #12
מאז ומתמיד אידיש מכונה מאמע-לשון
שילוב של אידיש ולשה"ק
ולכן אומרים את המילים איך שאומרים
למה נקרא טעות להגיד טליתים / ציצית ועוד?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
למה נקרא טעות להגיד טליתים / ציצית ועוד?
"טליתים" זה עיוות מסוים כי המילה טלית היא בלשה"ק, ואם כבר לשה"ק אז צריך לומר טליתות. בעצם לקחו מילה מלשה"ק והכניסו אותה לתבנית של אידיש. הצורה הזו קיימת במילים נוספות כמו שכבר העלו דוגמאות, ולכן זה הפך להיות כאילו "תקני", בעוד שדווקא הצורה העברית "טליתות" היא המוזרה בתוך טקסט באידיש. וזו בעצם הדילמה של פותחת האשכול.
במילה ציצית אין שום בעיה. היא בלשה"ק והכניסו אותה כמות שהיא לשפה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
מאז ומתמיד אידיש מכונה מאמע-לשון
שילוב של אידיש ולשה"ק
ולכן אומרים את המילים איך שאומרים
למה נקרא טעות להגיד טליתים / ציצית ועוד?
מסיבה פשוטה. כי המילים הנ"ל הן בלשון הקודש. וללשה"ק יש כללים משלה, שיסודתם בהררי קודש (ובספרי הקודש, מפרשים וחז"ל, ראשונים ואחרונים, יש דיונים רבים בכללים אלו) אבל ברגע שהמילים משולבות באידיש, אזי הן מפטרות עצמן לדעת מכל כלל של לשון הקודש, וזה מה שיוצא לנו. אז בעיני הקורא ה'עברי' זה עלול להתפרש כטעות של חוסר שימת לב או בורות, ובעיני הקורא האידישאי זה טבעי לגמרי, כי כך הוא דובר. אבל בעיני הסופר שרוצה להוציא מתחת ידיו פרי עט תקני ונכון, ללא שגיאות, זה גורם להתלבטות - האם להיצמד לכללי לשון הקודש בעת כתיבת מילים בלשה"ק בתוך שפת האידיש, או להיצמד לכללי האידיש גם אם מדובר במילה בלשה"ק, ואז גם יוצאים ידי חובה כי כפי שידוע שעל אידיש אינם חלים כללי לשון הקודש.
בנוסף ובסליחה, הערה קטנה. מאמע לשון אינו צירוף של שני מושגים מאמע=אידיש ולשון=לשון קודש. מאמע לשון כמובן פירושו הלשון=השפה של המאמע. ובעברית 'שפת אם'.
הערבוביה של אידיש ולשון הקודש נובעת מעצם זה שעל פי רוב מדובר במושגי קודש או מנהגים, מסורות וכד', שמשתרבבות לאידיש בעקבות חיי הקודש של שומרי הדת, תורה ומצוות, והשימוש המעשי במונחים אלו בחיי היום יום. ולכן גם בשפה הם מוצאים את מקומם הנכבד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
מסיבה פשוטה. כי המילים הנ"ל הן בלשון הקודש. וללשה"ק יש כללים משלה, שיסודתם בהררי קודש (ובספרי הקודש, מפרשים וחז"ל, ראשונים ואחרונים, יש דיונים רבים בכללים אלו) אבל ברגע שהמילים משולבות באידיש, אזי הן מפטרות עצמן לדעת מכל כלל של לשון הקודש, וזה מה שיוצא לנו. אז בעיני הקורא ה'עברי' זה עלול להתפרש כטעות של חוסר שימת לב או בורות, ובעיני הקורא האידישאי זה טבעי לגמרי, כי כך הוא דובר. אבל בעיני הסופר שרוצה להוציא מתחת ידיו פרי עט תקני ונכון, ללא שגיאות, זה גורם להתלבטות - האם להיצמד לכללי לשון הקודש בעת כתיבת מילים בלשה"ק בתוך שפת האידיש, או להיצמד לכללי האידיש גם אם מדובר במילה בלשה"ק, ואז גם יוצאים ידי חובה כי כפי שידוע שעל אידיש אינם חלים כללי לשון הקודש.
בנוסף ובסליחה, הערה קטנה. מאמע לשון אינו צירוף של שני מושגים מאמע=אידיש ולשון=לשון קודש. מאמע לשון כמובן פירושו הלשון=השפה של המאמע. ובעברית 'שפת אם'.
הערבוביה של אידיש ולשון הקודש נובעת מעצם זה שעל פי רוב מדובר במושגי קודש או מנהגים, מסורות וכד', שמשתרבבות לאידיש בעקבות חיי הקודש של שומרי הדת, תורה ומצוות, והשימוש המעשי במונחים אלו בחיי היום יום. ולכן גם בשפה הם מוצאים את מקומם הנכבד.
מה את מציעה למילים שהשתרשו ונכנסו לשפת היום יום כמו טליתים / טעותים או מילים שמשולב עם אידיש כמו מכוון געווען / הנאה געהאט ועוד?
מספיק מעצבן אותי שהספרות האמריקאית כבשה את השוק ומגזין / שבועון כותבים מילים באנגלית כדי להתאים את עצמם לאמריקאים, מילים שיש להם תרגום אידישאי מובהק!
כמו סינק במקום שיסל
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מסיבה פשוטה. כי המילים הנ"ל הן בלשון הקודש. וללשה"ק יש כללים משלה, שיסודתם בהררי קודש (ובספרי הקודש, מפרשים וחז"ל, ראשונים ואחרונים, יש דיונים רבים בכללים אלו) אבל ברגע שהמילים משולבות באידיש, אזי הן מפטרות עצמן לדעת מכל כלל של לשון הקודש, וזה מה שיוצא לנו. אז בעיני הקורא ה'עברי' זה עלול להתפרש כטעות של חוסר שימת לב או בורות, ובעיני הקורא האידישאי זה טבעי לגמרי, כי כך הוא דובר. אבל בעיני הסופר שרוצה להוציא מתחת ידיו פרי עט תקני ונכון, ללא שגיאות, זה גורם להתלבטות - האם להיצמד לכללי לשון הקודש בעת כתיבת מילים בלשה"ק בתוך שפת האידיש, או להיצמד לכללי האידיש גם אם מדובר במילה בלשה"ק, ואז גם יוצאים ידי חובה כי כפי שידוע שעל אידיש אינם חלים כללי לשון הקודש.
בנוסף ובסליחה, הערה קטנה. מאמע לשון אינו צירוף של שני מושגים מאמע=אידיש ולשון=לשון קודש. מאמע לשון כמובן פירושו הלשון=השפה של המאמע. ובעברית 'שפת אם'.
הערבוביה של אידיש ולשון הקודש נובעת מעצם זה שעל פי רוב מדובר במושגי קודש או מנהגים, מסורות וכד', שמשתרבבות לאידיש בעקבות חיי הקודש של שומרי הדת, תורה ומצוות, והשימוש המעשי במונחים אלו בחיי היום יום. ולכן גם בשפה הם מוצאים את מקומם הנכבד.

מעניין מה שאת כותבת,
תמיד חשבתי שמכיון וטלית היא בלשון נקבה אזי רבים אומרים טליתות
כנ"ל שבת-שבתות
ומשום מה מתוך חסרון ידיעה עיוותו את התרגום של הרבים באידיש ללשון זכר ואז נהי' טליתים ,
שבתים וכד'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מה את מציעה למילים שהשתרשו ונכנסו לשפת היום יום כמו טליתים / טעותים או מילים שמשולב עם אידיש כמו מכוון געווען / הנאה געהאט ועוד?
מספיק מעצבן אותי שהספרות האמריקאית כבשה את השוק ומגזין / שבועון כותבים מילים באנגלית כדי להתאים את עצמם לאמריקאים, מילים שיש להם תרגום אידישאי מובהק!
כמו סינק במקום שיסל
צודקת לגמרי. ואני לא מציעה כאן שום חידושים. אין שום בעיה בעיני לשלב מילים בלשה"ק בין טקסט באידיש, כי זו השפה בה מדברים ביומיום, וזה ודאי עדיף על שרבוב מילים באנגלית, ש- מה להם ולנו?
אני לגמרי בעד העשרת שפת האידיש גם לצעירי הדור שלנו, ושימוש הכי נרחב שאפשר במילים, גם אם פחות נפוצות ומקובלות, אבל באידיש. מקסימום כותבים בסוגריים פעם אחת את התרגום העברי המדובר והמוכר, כדי שיבינו בכל זאת, אבל מצד שני רכשו מילה חדשה ובלתי מוכרת באידיש. ולפחות שידעו שקיימת מילה באידיש למילה העברית השגורה בפיהם.
ולגבי טליתים וכד', זה מה ששאלתי כאן, ואכן ענו לי בהחלט באופן ברור והגיוני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
מספיק מעצבן אותי שהספרות האמריקאית כבשה את השוק ומגזין / שבועון כותבים מילים באנגלית כדי להתאים את עצמם לאמריקאים, מילים שיש להם תרגום אידישאי מובהק!
כמו סינק במקום שיסל
אכן מעצבן.
אבל רק לתיקון, התרגום האידישאי ל'סינק' אינו 'שיסל', זה עקיפה! שיסל זה קערה גדולה כמו ספל וקערה, וכדו'. באידיש אני לא יודע מה המלה הנכונה. ובמקומות שנשתכחו או ממש לא פופלרי המילים הנכונות והמדוייקות באידיש, אז משתמשים בלית ברירה במלות בלשון האנגלית ולא בעברית...
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
עד כמה שידוע לי
כיור זה אכן שיסל! מעין קערה מרובעת
באידיש ישנן כינויים זהים למוצר דומה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
עד כמה שידוע לי
כיור זה אכן שיסל! מעין קערה מרובעת
באידיש ישנן כינויים זהים למוצר דומה.
הרי לכם סיבה למה משתמשים עם 'סינק' במקום 'שיסל' כי באידיש שהיא שפה ענייה ה'שיסל' מתפרשת בשני פירושים. לא כן באנגלית שהמילה 'סינק' משמשת לכיור בלבד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה