עד כמה (אם בכלל) נכון ללחוץ על לקוח בדרך לסגירת עיסקה?

  • הוסף לסימניות
  • #1
נניח שלקוח פנה וביקש הצעת מחיר.
הצעת המחיר הוגשה.
כעת הלקוח מתמהמה ולא מחזיר תשובה ברורה.
הוא לא אומר "לא" או "לא מתאים לי במחיר הזה", אלא תשובה מתחמקת בסגנון "אנחנו עושים עכשיו חושבים לגבי כל הפרוייקט", "המנהל האדמיניסטרטיבי שלנו צריך לבדוק כמה דברים", "כרגע אנחנו בתקופה מאוד עמוסה ולא רוצים להיכנס להתחייבויות לפני שנהיה פנויים יותר, נחזיר לך תשובה בתחילת החודש הבא/בשנה הבאה/בעשור הבא".

או אופציה אחרת - הוא פשוט נעלם, מתאדה, מתאיין, לאחר שבטלפון נשמע להוט להתחיל, ולאחר שטווח המחיר כבר סוכם עמו טלפונית וכעת נותר רק לחתום על ההצעה הכתובה והמפורטת.

האם במצב כזה - לקבל שכנראה לא מתאים לו ולעבור הלאה, או לנסות ללחוץ/לבדוק/לגשש?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
נכתב ע"י naamah;575040:
נניח שלקוח פנה וביקש הצעת מחיר.
הצעת המחיר הוגשה.
כעת הלקוח מתמהמה ולא מחזיר תשובה ברורה.
הוא לא אומר "לא" או "לא מתאים לי במחיר הזה", אלא תשובה מתחמקת בסגנון "אנחנו עושים עכשיו חושבים לגבי כל הפרוייקט", "המנהל האדמיניסטרטיבי שלנו צריך לבדוק כמה דברים", "כרגע אנחנו בתקופה מאוד עמוסה ולא רוצים להיכנס להתחייבויות לפני שנהיה פנויים יותר, נחזיר לך תשובה בתחילת החודש הבא/בשנה הבאה/בעשור הבא".

או אופציה אחרת - הוא פשוט נעלם, מתאדה, מתאיין, לאחר שבטלפון נשמע להוט להתחיל, ולאחר שטווח המחיר כבר סוכם עמו טלפונית וכעת נותר רק לחתום על ההצעה הכתובה והמפורטת.

האם במצב כזה - לקבל שכנראה לא מתאים לו ולעבור הלאה, או לנסות ללחוץ/לבדוק/לגשש?


ראשית, ניתוח לקוח:
מדובר ב"לקוח נזק" (ע"ע) קלאסי. הלהיטות להתחיל, שיתוף הפעול הראשוני הנלהב, הרצון לקדם ומהר דברים, כל אלה אופיינים לדפוס התנהגות של לקוח מסוג זה.
דווקא ה"מתלהבנות" (השגיאה במקור), מעידה יותר מכל על חוסר נסיון ו/או הכרה של התחום - הפניה הראשונית למעצב מנוסה או מוכר מבלי להבין ולהעריך את ההבדלים באיכות העבודה, וממילא גם את מחירה, אופיינית וצפויה.
עכשיו פשוט דמייני את אותו מרץ מופנה להשגת מחיר זול יותר אצל גרפיקאי/ת אחר/ת.
...התמונה מתחילה להתבהר?

המלצתי, מבלי להיכנס לרקע כלכלי ואילוצי פרנסה: כל פעימת מונה יוצאת, מהווה נזק נטו. אין טעם לבזבז ולו שיחת טלפון אחת במקרה כזה. דווקא ה"רדיפה" אחר הלקוח תגרום להליך עבודה תובעני ומנצל, תהווה פתח ללחץ במחיר ואי תשלום הוגן (אם בכלל).

גם למעצב יש תדמית שעליו לטפח. זה נכון גם לטווח הקצר (בעיקר כדי לשמור על רוגע ושפיות) והבינוני, ובעיקר לטווח הארוך - כדי לזכות בהכרה והערכה וממילא גם לתגמול הראוי.

בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
ללחוץ - לא.
לגשש - כן.

במהלך ה"גישוש" את יכולה להבין את רוח הדברים, לציין בנקודות קצרות ותמציתיות מה כולל השירות שלך ומה יתרונותיו ובסיום השיחה להוביל את הלקוח לתשובה חד משמעית - כן או לא.
גם אם התשובה היא לא - לסיים את השיחה באופטימיות במשפט נוסח: "שיהיה בהצלחה. נשמח לעבוד עימך בהזדמנות אחרת".
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
השלב האחרון של סגירת עסקה (מכל סוג שהוא) הוא תמיד השלב הקריטי.
זהו שלב שתמיד דורש מאמץ ובד"כ בחברה מסודרת גם דורש מעורבות מנכ"ל וכו'.
לדעתי אין מה לפחד מלהטיל את כל כובד המשקל. לבדוק מה מפריע לסגירת העסקה וכו' לא לתת לזה להתברבר..
בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
נכתב ע"י הרשל'ה;575085:
ראשית, ניתוח לקוח:
מדובר ב"לקוח נזק" (ע"ע) קלאסי. הלהיטות להתחיל, שיתוף הפעול הראשוני הנלהב, הרצון לקדם ומהר דברים, כל אלה אופיינים לדפוס התנהגות של לקוח מסוג זה.
דווקא ה"מתלהבנות" (השגיאה במקור), מעידה יותר מכל על חוסר נסיון ו/או הכרה של התחום - הפניה הראשונית למעצב מנוסה או מוכר מבלי להבין ולהעריך את ההבדלים באיכות העבודה, וממילא גם את מחירה, אופיינית וצפויה.
עכשיו פשוט דמייני את אותו מרץ מופנה להשגת מחיר זול יותר אצל גרפיקאי/ת אחר/ת.
...התמונה מתחילה להתבהר?

המלצתי, מבלי להיכנס לרקע כלכלי ואילוצי פרנסה: כל פעימת מונה יוצאת, מהווה נזק נטו. אין טעם לבזבז ולו שיחת טלפון אחת במקרה כזה. דווקא ה"רדיפה" אחר הלקוח תגרום להליך עבודה תובעני ומנצל, תהווה פתח ללחץ במחיר ואי תשלום הוגן (אם בכלל).

גם למעצב יש תדמית שעליו לטפח. זה נכון גם לטווח הקצר (בעיקר כדי לשמור על רוגע ושפיות) והבינוני, ובעיקר לטווח הארוך - כדי לזכות בהכרה והערכה וממילא גם לתגמול הראוי.

בהצלחה!

תודה הרשל'ה.
זה בדיוק הלך המחשבה שלי וכך אני גם נוהגת.

העניין הוא שבהסתכלות רחבה ישנו פער גדול בין מספר העיסקאות הנפתחות* אצלי לבין מספר העיסקאות הנסגרות. לכן תהיתי האם, ואם כן מה, אני עושה לא נכון, או שמא זה המצב הנורמלי.


--
*עיסקה נפתחת = לקוח שפונה אם במייל ואם בטלפון, ומבקש הצעת מחיר. פניות כאלה אני מקבלת בממוצע לפחות פעמיים ביום. והאמת? מבחינתי להקטין את מספר הפניות הלא רלוונטיות, מכיוון שזה מבזבז לי זמן/אנרגיה/עצבים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נכתב ע"י חיים פ;575100:
השלב האחרון של סגירת עסקה (מכל סוג שהוא) הוא תמיד השלב הקריטי.
זהו שלב שתמיד דורש מאמץ ובד"כ בחברה מסודרת גם דורש מעורבות מנכ"ל וכו'.
לדעתי אין מה לפחד מלהטיל את כל כובד המשקל. לבדוק מה מפריע לסגירת העסקה וכו' לא לתת לזה להתברבר..
בהצלחה!


דווקא עם חברות גדולות ומסודרות לא נתקלתי בבעיה הזו.
אצלם אין בעיית תזרים, וגם אין להן פנאי/רצון/צורך לערוך סקר שוק בקרב 10 אנשי מקצוע.

עם חברות גדולות אני יכולה לקבל אישור להצעת מחיר תוך כמה דקות, עד 24 שעות גג.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
נכתב ע"י naamah;575107:
תודה הרשל'ה.
זה בדיוק הלך המחשבה שלי וכך אני גם נוהגת.

העניין הוא שבהסתכלות רחבה ישנו פער גדול בין מספר העיסקאות הנפתחות* אצלי לבין מספר העיסקאות הנסגרות. לכן תהיתי האם, ואם כן מה, אני עושה לא נכון, או שמא זה המצב הנורמלי.


--
*עיסקה נפתחת = לקוח שפונה אם במייל ואם בטלפון, ומבקש הצעת מחיר. פניות כאלה אני מקבלת בממוצע לפחות פעמיים ביום. והאמת? מבחינתי להקטין את מספר הפניות הלא רלוונטיות, מכיוון שזה מבזבז לי זמן/אנרגיה/עצבים.

(סמיילי צוחק ובוכה בו זמנית).
על תאוריית 80/20 (חוק פראטו) שמעת פעם? מומלץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י הרשל'ה;575124:
(סמיילי צוחק ובוכה בו זמנית).
על תאוריית 80/20 (חוק פראטו) שמעת פעם? מומלץ.

זה מצלצל לי מוכר...

--

נזכרתי כעת:

יועץ עסקי שהנחה אותי בעבר, שלח לי הצעת מחיר לפגישות ייעוץ, לאחר שהגעתי אליו דרך אתר האינטרנט שלו וביקשתי הצעת מחיר.
ההצעה היתה גבוהה מששיערתי (כאן אני נכנסת לנעלי הלקוחות שלי...) ולכן התמהמהתי עם תשובה. כעבור כשבוע, שבוע וחצי הוא שלח לי מייל בנוסח "נעמה שלום, בימים אלה אני סוגר את לו"ז העבודה שלי לשנת 2011, אשמח לדעת האם לפנות לך מקום בלו"ז שלי".

זה גרם לי להרים טלפון, להסביר לו שההצעה שלו מאוד הוגנת אך לצערי, לא מתאימה לי אישית, והאם הוא יכול להציע הצעה מינימליסטית יותר (בתמורה, ובהתאם במחיר). הוא נענה לבקשתי, כך אכן התפשרנו ו"סגרנו עיסקה".

האם בכל זאת, למרות מה שנכתב עד כה, שייך ללמוד מאופן ההתנהלות שלו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נכתב ע"י naamah;575141:
זה מצלצל לי מוכר...

--

נזכרתי כעת:

יועץ עסקי שהנחה אותי בעבר, שלח לי הצעת מחיר לפגישות ייעוץ, לאחר שהגעתי אליו דרך אתר האינטרנט שלו וביקשתי הצעת מחיר.
ההצעה היתה גבוהה מששיערתי (כאן אני נכנסת לנעלי הלקוחות שלי...) ולכן התמהמהתי עם תשובה. כעבור כשבוע, שבוע וחצי הוא שלח לי מייל בנוסח "נעמה שלום, בימים אלה אני סוגר את לו"ז העבודה שלי לשנת 2011, אשמח לדעת האם לפנות לך מקום בלו"ז שלי".

זה גרם לי להרים טלפון, להסביר לו שההצעה שלו מאוד הוגנת אך לצערי, לא מתאימה לי אישית, והאם הוא יכול להציע הצעה מינימליסטית יותר (בתמורה, ובהתאם במחיר). הוא נענה לבקשתי, כך אכן התפשרנו ו"סגרנו עיסקה".

האם בכל זאת, למרות מה שנכתב עד כה, שייך ללמוד מאופן ההתנהלות שלו?

מההתנהלות שלו באופן אישי? לא יודע. איני מכיר אותו או את מודל העבודה שלו.
בהנחה שאת מעצבת פרטית ולא חברה עם משרדים, כל ז'רגון המכיל ביטויים כ"סגירת עיסקה", "שימור לקוח", "הליך עבודה מישני" וכד' ועוד ביטויים תל-אביבים מביטויים שונים אינו רלוונטי לטעמי.
הכימיה האישית שלך עם לקוח (והכשרון שתוכלי להוכיח), יקבעו הרבה יותר כמה לקוחות ירצו לעבוד איתך (כן, כן, את קוראת נכון: ירצו הם - אותך, לא את - אותם!) ועד כמה הם ימליצו עליך למכריהם.
תאוריית 80/20 אמורה למעשה לעזור לך להבין איך לסנן את הנודניקים, לזהות את האיכותיים ולהשקיע בהם, לשמור אנרגיה חיונית ליצירה, ו..להינות יותר. כן, לנוח / לקרוא ספר / ללכת לתערוכה / לפטפט עם עמיתים למקצוע / לשאוב השראה. ועוד דבר: גם להרוויח יותר.

נכון, זה אולי נשמע כמו יעוץ ניו-אייג'י בגרוש, אבל אם תשני את צורת החשיבה שלך היום - יש מצב שבעוד 10 שנים לא תהרהרי בהחלפת מקצוע, ובעז"ה עדיין תתרגשי ממה שאת עושה.

בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
זה תלוי בעיקר במידת הרצון שלך לקחת את העבודה הנ"ל. אם את מאוד רוצה - תשקיעי יותר, אם את לא רוצה - אל תשקיעי בכלל.

אני בעד שיטת העבודה של היועץ העסקי. זה נקרא "הנעה לפעולה". כל יצירת לחץ של זמן גורמת לאדם לחשוב מהר ולפעול כבר.
ואם ההנעה הזו נעשית באופן תואם לאסטרטגיה הכללית שלך - היא לא תזיק לתדמית שלך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
נכתב ע"י הרשל'ה;575158:
מההתנהלות שלו באופן אישי? לא יודע. איני מכיר אותו או את מודל העבודה שלו.
בהנחה שאת מעצבת פרטית ולא חברה עם משרדים, כל ז'רגון המכיל ביטויים כ"סגירת עיסקה", "שימור לקוח", "הליך עבודה מישני" וכד' ועוד ביטויים תל-אביבים מביטויים שונים אינו רלוונטי לטעמי.
הכימיה האישית שלך עם לקוח (והכשרון שתוכלי להוכיח), יקבעו הרבה יותר כמה לקוחות ירצו לעבוד איתך (כן, כן, את קוראת נכון: ירצו הם - אותך, לא את - אותם!) ועד כמה הם ימליצו עליך למכריהם.
תאוריית 80/20 אמורה למעשה לעזור לך להבין איך לסנן את הנודניקים, לזהות את האיכותיים ולהשקיע בהם, לשמור אנרגיה חיונית ליצירה, ו..להינות יותר. כן, לנוח / לקרוא ספר / ללכת לתערוכה / לפטפט עם עמיתים למקצוע / לשאוב השראה. ועוד דבר: גם להרוויח יותר.

נכון, זה אולי נשמע כמו יעוץ ניו-אייג'י בגרוש, אבל אם תשני את צורת החשיבה שלך היום - יש מצב שבעוד 10 שנים לא תהרהרי בהחלפת מקצוע, ובעז"ה עדיין תתרגשי ממה שאת עושה.

בהצלחה.

העובדה שאני מעצבת פרטית אומרת שאני לא אמורה לחשוב בראש עסקי/כלכלי?
אני מפרידה בין האהבה, התשוקה וההתרגשות שלי מכל דבר שקשור בעיצוב, לבין העובדה שאני עושה מעיצוב פרנסה. ב"ה זכיתי להתפרנס ממה שאני אוהבת, אבל זה לא אומר שאני לא אמורה להתייחס לעסק שלי כעסק מקצועי ולשאול את עצמי שאלות שנוגעות לקידומו העסקי (בד בבד עם הרצון להתפתח כמעצבת, שזה רצון שיותר בא ממני מאשר מהלקוחות...).

לא רואה בעיה בז'רגון כזה או אחר, ויהא תל-אביבי או תאילנדי, כל עוד הוא עובד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נכתב ע"י naamah;575519:
לא רואה בעיה בז'רגון כזה או אחר, ויהא תל-אביבי או תאילנדי, כל עוד הוא עובד...

אז זהו, שמסיוני הוא לא...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
תדמיתית, יש הבדל גדול בין חברה עם משרדים שמעסיקה אנשי מקצוע לאשת מקצוע עצמאית.
גם ההתנהלות של 2 אלו שונה לגמרי. אלו נותנים שרות בשעות מסודרות, וזו יכולה לצאת עם הילד לטיפת חלב בבוקר בלי לספר לאף אחד, בחברה גדולה הקשר של הלקוח הוא עם המזכירה, ורק במקרים מסויימים יוכל לדבר עם המנכ"ל - וזו תהיה גם המזכירה וגם המנכ"ל בעצמה וכו'.

אבל החשיבה העסקית חשובה אצל שניהם, אם כי היא חייבת להיות שונה.

יש כאלו שכל המשנה העסקית שלהם מושתתת על כימיה אישית, ויש כאלו שעל ביטויים מפוצצים שאומרים דברים פשוטים - כל זה תלוי בסגנון העבודה שלך, צורת ההתנהלות מול הלקוח, התדמית שלך והבידול שיצרת לעצמך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
--
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לצערי הפרקטיקה רחוקה מלהכפיף עצמה למינוחים עיסקיים ומקצועיים כלשהם.
לקוח גנב, הוא פשוט גנב. הוא אינו "כשלון תמורה עקב הליך עבודה חריג". ג נ ב , כמה פשוט.
לחשוב על עצמך במונחים של עסק זה דבר נכון, כל עוד זה משמש אותך לצורך הערכה עצמית, התנהלות פיננסית נבונה, ובניה של נהלי עבודה המאפשרים לך לחיות בשלווה - גם מחוצה לו.
כעצמאית, תגלי ש"קידום העסק" שלך הוא יותר הליך מעשי-רגשי מאשר אנליטי-לוגי. תחושת בטן אחת שלך יכולה להיות שווה הרבה יותר מסדנא בת 7 שיעורים על שיווק עצמי.
איני פוסל את החכמה הטמונה במסקנות שניסחו אחרים (מעניין לבדוק פעם מדוע רובם בתחום ההדרכה ולא בשדה העשייה), אך אני בהחלט מזהיר מהתנהלות מתמכרת לסעיף הכתוב.
לעיתים שווה לעשות הנחה משמעותית ללקוח דחוק (גם) בבחינת "שלח לחמך", ולעיתים מומלץ לזרוק לקוח דשן ומלא בעצמו שיגרום עוד הרבה נדודי שינה. היכן זה כתוב בחוברת ההדרכה...?
ובקיצור, אמצי כראות עינייך וחכמתך כל עיצה טובה, אך באותה מידה אל תתביישי לדלג על כמה וכמה אחרות.

בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י ckuh;575544:
תדמיתית, יש הבדל גדול בין חברה עם משרדים שמעסיקה אנשי מקצוע לאשת מקצוע עצמאית.
גם ההתנהלות של 2 אלו שונה לגמרי. אלו נותנים שרות בשעות מסודרות, וזו יכולה לצאת עם הילד לטיפת חלב בבוקר בלי לספר לאף אחד, בחברה גדולה הקשר של הלקוח הוא עם המזכירה, ורק במקרים מסויימים יוכל לדבר עם המנכ"ל - וזו תהיה גם המזכירה וגם המנכ"ל בעצמה וכו'.

אבל החשיבה העסקית חשובה אצל שניהם, אם כי היא חייבת להיות שונה.

יש כאלו שכל המשנה העסקית שלהם מושתתת על כימיה אישית, ויש כאלו שעל ביטויים מפוצצים שאומרים דברים פשוטים - כל זה תלוי בסגנון העבודה שלך, צורת ההתנהלות מול הלקוח, התדמית שלך והבידול שיצרת לעצמך.

חלילה, לא התכוונתי שאין הבדל בין הדברים.
יש הרבה הבדלים ולדעתי יש גם הרבה יתרונות ללקוח בעבודה מולי - יתרונות שאני משתדלת להדגיש (זמינות גבוהה, עבודה ישירות מולי בלי לעבור דרך חומה של מזכירות, השקעה אישית שלי בכל פרוייקט, מחירים נוחים יותר מכיוון שההוצאות שלי נמוכות משל מי שמחזיק משרד עם עובדים, ועוד).

אמרתי רק שזה שאני עצמאית לא אומר שאני לא אמורה להשקיע מחשבה בצד העסקי/שיווקי/כלכלי.
לא אכפת לי הז'רגון והביטויים, לא מחפשת להתהדר בנוצות כלשהן, אבל אני כל הזמן בשאיפה להתקדם ולמצוא את דרכי הפעולה הנכונות והכדאיות ביותר מבחינה עסקית.

הרושם שקיבלתי מדברי הרשל'ה, ואולי לא הבנתי נכון, היה "עזבי שטויות, תעשי את מה שאת אוהבת ותהני ממנו, והכל יהיה בסדר". רק שהמציאות מוכיחה שזה לא ככה ושצריך בנוסף לאהבה ולכישרון בתחום העיצובי, גם הרבה הבנה בתחום הניהול העסקי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י naamah;575578:
חלילה, לא התכוונתי שאין הבדל בין הדברים.
יש הרבה הבדלים ולדעתי יש גם הרבה יתרונות ללקוח בעבודה מולי - יתרונות שאני משתדלת להדגיש (זמינות גבוהה, עבודה ישירות מולי בלי לעבור דרך חומה של מזכירות, השקעה אישית שלי בכל פרוייקט, מחירים נוחים יותר מכיוון שההוצאות שלי נמוכות משל מי שמחזיק משרד עם עובדים, ועוד).

אמרתי רק שזה שאני עצמאית לא אומר שאני לא אמורה להשקיע מחשבה בצד העסקי/שיווקי/כלכלי.
לא אכפת לי הז'רגון והביטויים, לא מחפשת להתהדר בנוצות כלשהן, אבל אני כל הזמן בשאיפה להתקדם ולמצוא את דרכי הפעולה הנכונות והכדאיות ביותר מבחינה עסקית.

הרושם שקיבלתי מדברי הרשל'ה, ואולי לא הבנתי נכון, היה "עזבי שטויות, תעשי את מה שאת אוהבת ותהני ממנו, והכל יהיה בסדר". רק שהמציאות מוכיחה שזה לא ככה ושצריך בנוסף לאהבה ולכישרון בתחום העיצובי, גם הרבה הבנה בתחום הניהול העסקי.
נכון. אולי רק אמנים מסוג פיקאסו, או וואן גוך, יכלו להתפרע להנאתם, אחרי שטרחו הרבה וצברו לעצמם את שמם האמנותי יוצא הדופן.
(הבאתי דוגמאות מאוחרות, כי האמנים הקלאסיים תמיד הזיעו ועבדו קשה קשה קשה, וכל תשואה עלתה להם בזיעה מרובה, גם אחרי שהתפרסמו כאמנים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכתב ע"י הרשל'ה;575564:
לצערי הפרקטיקה רחוקה מלהכפיף עצמה למינוחים עיסקיים ומקצועיים כלשהם.
לקוח גנב, הוא פשוט גנב. הוא אינו "כשלון תמורה עקב הליך עבודה חריג". ג נ ב , כמה פשוט.
לחשוב על עצמך במונחים של עסק זה דבר נכון, כל עוד זה משמש אותך לצורך הערכה עצמית, התנהלות פיננסית נבונה, ובניה של נהלי עבודה המאפשרים לך לחיות בשלווה - גם מחוצה לו.
כעצמאית, תגלי ש"קידום העסק" שלך הוא יותר הליך מעשי-רגשי מאשר אנליטי-לוגי. תחושת בטן אחת שלך יכולה להיות שווה הרבה יותר מסדנא בת 7 שיעורים על שיווק עצמי.
איני פוסל את החכמה הטמונה במסקנות שניסחו אחרים (מעניין לבדוק פעם מדוע רובם בתחום ההדרכה ולא בשדה העשייה), אך אני בהחלט מזהיר מהתנהלות מתמכרת לסעיף הכתוב.
לעיתים שווה לעשות הנחה משמעותית ללקוח דחוק (גם) בבחינת "שלח לחמך", ולעיתים מומלץ לזרוק לקוח דשן ומלא בעצמו שיגרום עוד הרבה נדודי שינה. היכן זה כתוב בחוברת ההדרכה...?
ובקיצור, אמצי כראות עינייך וחכמתך כל עיצה טובה, אך באותה מידה אל תתביישי לדלג על כמה וכמה אחרות.

בהצלחה.

מה שאתה אומר נכון כמעט בכל תחום, ועם זאת...

[בחינוך ילדים למשל, אפשר לפעול לפי אינטואיציה, ורצוי גם שתהיה אינטואציה בריאה בכל מקרה ולא להסתמך רק על שיטות ותאוריות למיניהן, ועם זאת יש עניין ללמוד ולשמוע מזקנים וחכמים ולאמץ מבין השיטות קו חינוכי אחד עקבי, ולא ללכת כל פעם רק לפי תחושות הבטן המיידיות. הערה זו שלי נכתבת כמשל בלבד, נא לא לפתח כאן דיון על חינוך ילדים...]

לגבי הערתך על היועצים שלא עוסקים במעשה, יש אנשים שמוכשרים בייעוץ ולכן הם פונים לשדה הזה. אגב, גם בשביל להצליח התפרנס מייעוץ צריך להיות איש שיווק מצויין, כך שבהחלט יש מה ללמוד מאנשים כאלה, אפילו ברמה הזו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י naamah;575578:
הרושם שקיבלתי מדברי הרשל'ה, ואולי לא הבנתי נכון, היה "עזבי שטויות, תעשי את מה שאת אוהבת ותהני ממנו, והכל יהיה בסדר". רק שהמציאות מוכיחה שזה לא ככה ושצריך בנוסף לאהבה ולכישרון בתחום העיצובי, גם הרבה הבנה בתחום הניהול העסקי.

אבקש רק לדייק:
לא המלצתי לזרוק כל כלל או נוהל - אלא הזהרתי מדבקות יתר בכאלה.
מרבית הסיטואציות בהתנהלות אישית ישירה (כעוסק עצמאי, בניגוד לחברה גדולה ומסודרת עם נהלים כתובים) מול לקוח, כלל לא נחזו מראש ע"י חכמי הניהול.
הניסיון לאתר בספר כיצד נכון להתמודד עם לקוח חמקן, יכול לעלות בהרבה בריאות וממון.

"מה אתה אומר בעצם?!... חמותך לא אהבה את העיצוב...? רגע, ו.. מה?? נו... כן, אני מקשיבה, לא ח"ו!.. לא אמרתי שאשתך לא מבינה בזה כלום.. מה?.. הלו?.... הלו?...אין קליטה..אתה בכביש 6, הא. הלו... כן, אני שומעת! מה אתה אומר... היא עושה בשליש מחיר... והסקיצות? הא.. אהה.. אצלה זה חינם... מה פירוש "זה לא מושקע"..?? (איפה שמתי את החוברת הזו של מ.ט.י!... מה כתוב שם... הו, הנהנ! רגע, אינדקס - לחפש לפי "גנב" או "רמאי"?), אתם מתעכבים עם הפתיחה, אני מבינה. מה..? מממההה?!? אתה טוען שגרמתי לכם נזק עם העיכוב?? אבל אתה ביקשת עוד 7 דוגמאות!... בי"ד? למה בי"ד?.. באמת?..?!?... אתה יודע מה, אולי אתה צודק... כן... נכון... טוב, אז שיהיה בהצלחה... תודה!! תודה!... (שאתם לא תובעים אותי בסוף)... תזכו למצוות!..."

מקווה שהצלחתי לחדד את הנקודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
נכתב ע"י הרשל'ה;575610:
אבקש רק לדייק:
לא המלצתי לזרוק כל כלל או נוהל - אלא הזהרתי מדבקות יתר בכאלה.
מרבית הסיטואציות בהתנהלות אישית ישירה (כעוסק עצמאי, בניגוד לחברה גדולה ומסודרת עם נהלים כתובים) מול לקוח, כלל לא נחזו מראש ע"י חכמי הניהול.
הניסיון לאתר בספר כיצד נכון להתמודד עם לקוח חמקן, יכול לעלות בהרבה בריאות וממון.

"מה אתה אומר בעצם?!... חמותך לא אהבה את העיצוב...? רגע, ו.. מה?? נו... כן, אני מקשיבה, לא ח"ו!.. לא אמרתי שאשתך לא מבינה בזה כלום.. מה?.. הלו?.... הלו?...אין קליטה..אתה בכביש 6, הא. הלו... כן, אני שומעת! מה אתה אומר... היא עושה בשליש מחיר... והסקיצות? הא.. אהה.. אצלה זה חינם... מה פירוש "זה לא מושקע"..?? (איפה שמתי את החוברת הזו של מ.ט.י!... מה כתוב שם... הו, הנהנ! רגע, אינדקס - לחפש לפי "גנב" או "רמאי"?), אתם מתעכבים עם הפתיחה, אני מבינה. מה..? מממההה?!? אתה טוען שגרמתי לכם נזק עם העיכוב?? אבל אתה ביקשת עוד 7 דוגמאות!... בי"ד? למה בי"ד?.. באמת?..?!?... אתה יודע מה, אולי אתה צודק... כן... נכון... טוב, אז שיהיה בהצלחה... תודה!! תודה!... (שאתם לא תובעים אותי בסוף)... תזכו למצוות!..."

מקווה שהצלחתי לחדד את הנקודה.

לקחתָ את זה לקיצוניות, שזה נחמד ומשעשע ומעלה חיוכים. ועל כך תודתי.

ועכשיו ברצינות:
לא אמרתי לדקלם כמו תוכי מהספר של מ.ט.י.
כן אמרתי לשמוע על טכניקות כאלה ואחרות מאנשים מנוסים, ולאמץ אותן. לאמץ במובן של להפנים, כך שזה יבוא טבעי ולא יהיה צריך לחפש את הספר תוך כדי שהלקוח מברבר על חמותו בכביש 6...

[אני דווקא אשמח לשמוע המלצות לספרים מוצלחים בתחום של שיווק, מכירות וכד'...]
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה