דיון עד כמה השקעה במדד S&P 500 בטוחה?

  • הוסף לסימניות
  • #21
איך חישבת?
הורדת מס?
השקעת חזרה? - זה לא מעשי, רק תיאוריה (וגם לא יוצא בחשבון)

למעשה (בערך, אין לי כח מדויק) הוא הגיע לרווחים רק לקראת תחילת 2007 עד סוף השנה
ואם לא מימש היה צריך לחכות עד 2012

ואל תשכח שהוא רק הגיע לרווחים.
ומה עם תשואה שנתית?
ומה עם אינפלציה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
איך חישבת?
הורדת מס?
השקעת חזרה? - זה לא מעשי, רק תיאוריה (וגם לא יוצא בחשבון)

למעשה (בערך, אין לי כח מדויק) הוא הגיע לרווחים רק לקראת תחילת 2007 עד סוף השנה
ואם לא מימש היה צריך לחכות עד 2012

ואל תשכח שהוא רק הגיע לרווחים.
ומה עם תשואה שנתית?
ומה עם אינפלציה?
בתחילת שנת 2000, מדד S&P 500 היה בערך 1,469 נקודות, המדד חזר ל1,469 נקודות באמצע 2006.

אגב, אני מסתכל על הדוגמא הזאת בדיוק הפוך!
נניח שמישהו שם 100 דולר במדד S&P 500 בשנת 2000 ולא נגע בהם במשך 20 שנה. בדרך הוא חווה שלשה משברים – ההתפוצצות של בועת הדוט-קום, המשבר הכלכלי של 2008, ומשבר הקורונה ב-2020.
כשהוא בדק את ההשקעה שלו בסוף 2020, הוא גילה שה-100 דולר הפכו לכ-500 דולר. כלומר, למרות כל הטלטלות, הכסף שלו צמח פי חמישה לאורך השנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
בתחילת שנת 2000, מדד S&P 500 היה בערך 1,469 נקודות, המדד חזר ל1,469 נקודות באמצע 2006.

אגב, אני מסתכל על הדוגמא הזאת בדיוק הפוך!
נניח שמישהו שם 100 דולר במדד S&P 500 בשנת 2000 ולא נגע בהם במשך 20 שנה. בדרך הוא חווה שלשה משברים – ההתפוצצות של בועת הדוט-קום, המשבר הכלכלי של 2008, ומשבר הקורונה ב-2020.
כשהוא בדק את ההשקעה שלו בסוף 2020, הוא גילה שה-100 דולר הפכו לכ-500 דולר. כלומר, למרות כל הטלטלות, הכסף שלו צמח פי חמישה לאורך השנים.
@טוב לי ... לא דקדק. הוא לא התכוון בדיוק בשלישי לינואר 2000.
הוא התכוון לנקודה הכי גבוהה של מרץ או משהו באזור כדי להמחיש את העקרון.
החשבון שכתבתי מדויק בערך עם תיקון לדיבידנד.

ולא נגע בהם במשך 20 שנה
:)
למרבה האירוניה אם הוא נגע בדיוק אחרי 20 שנה (מרץ 2020) הוא גילה שהמדד עלה מ-1500 בערך עד 2200 בערך
שזה 2% שנתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
  • הוסף לסימניות
  • #26
Uploaded image

בתמונה הזאת של גרף s&p500 רואים שמי ששם כסף לפני המשבר בשנת 2000 לפני המשבר חזר לסכום הראשוני שלו רק אחרי 15 שנה??? תביא לי את כל המידע על זה

ChatGPT said:​

כן, מה שאתה רואה בגרף הוא שה-S&P 500 היה בשיאו בסביבות שנת 2000, לפני התפוצצות בועת הדוט-קום. לאחר מכן, המדד צנח בצורה חדה, לקח כמה שנים להתאושש, ואז הגיע משבר 2008 שהוריד אותו שוב. רק לאחר 2013-2014, המדד חזר לערכים שלפני המשבר בשנת 2000.

פירוט האירועים המרכזיים בגרף:

  1. שנת 2000 - בועת הדוט-קום:
    • המדד היה בסביבות 1,500-1,600 נקודות.
    • לאחר התפוצצות הבועה, ירד לכ-800 נקודות בשנת 2002.
  2. 2003-2007 - התאוששות:
    • השוק התחיל לעלות בהדרגה, חזר לרמות השיא הקודמות (1,500+) בשנת 2007.
  3. 2008 - משבר הסאבפריים:
    • ירידה חדה שהובילה את המדד לקרוב ל-700 נקודות במרץ 2009.
  4. 2009 ואילך - שוק שורי:
    • המדד התחיל לעלות באופן יציב, וב-2013-2014 עבר את הרמות הגבוהות של שנת 2000.

מסקנה:

מי שהשקיע במדד בשיא של שנת 2000 (בערך 1,500 נקודות), נדרש להמתין כ-13-15 שנה כדי לראות את ההשקעה שלו חוזרת לאותה רמה. אבל אם הוא השקיע באופן רציף לאורך השנים (Dollar Cost Averaging), הוא היה מרוויח הרבה יותר בגלל העליות שלאחר מכן.
רוצה הסבר נוסף או חישובים מדויקים?

4o


ChatGPT said:​

מה זה Dollar Cost Averaging (DCA) ואיך זה עוזר בהשקעה לטווח ארוך?

Dollar Cost Averaging (DCA) היא אסטרטגיה שבה משקיעים סכום קבוע באופן קבוע (למשל כל חודש), בלי לנסות לתזמן את השוק. במקום לשים את כל הכסף בבת אחת (למשל בשנת 2000 לפני המשבר), המשקיע מפזר את הקניות שלו לאורך השנים, מה שמקטין את הסיכון שהוא קונה בשיא.



איך זה היה עובד עבור משקיע שהתחיל בשנת 2000?

  1. אם משקיע שם את כל הכסף ב-2000
    • הוא קנה בשיא (~1,500 נקודות).
    • המדד התרסק לאחר מכן, והכסף שלו נשאר "תקוע" למשך 13-15 שנה עד שהתאושש.
  2. אם משקיע השקיע סכום קבוע בכל חודש (DCA)
    • הוא קנה גם כשהשוק היה גבוה, אבל גם כשהשוק היה נמוך (למשל ב-2002 וב-2009).
    • כאשר השוק ירד, הכסף שלו קנה יותר יחידות של המדד.
    • כשהשוק התאושש, הייתה לו כמות גדולה יותר של יחידות, כך שהרווח שלו היה גבוה בהרבה.



חישוב מספרי - כמה יותר כסף היה למשקיע שהשתמש ב-DCA?

נניח שמשקיע שם 1,000$ כל שנה במדד ה-S&P 500 משנת 2000 ועד 2015.
נחשב כמה יחידות הוא קיבל בכל שנה בהתאם למדד, ונראה כמה היה לו ב-2015.

נבצע חישוב מעשי - כמה יחידות היה משיג משקיע ב-DCA לעומת מי שהשקיע ב-2000 בלבד.

אחשב את זה עבורך עכשיו.

תוצאות החישוב

השקעה של 1,000$ כל שנה (DCA) בין 2000 ל-2015 הייתה שווה בסוף 2015:
📈 25,321$
לעומת זאת, אם המשקיע היה משקיע את כל הכסף ב-2000 (15,000$ בבת אחת), ההשקעה שלו הייתה שווה בסוף 2015:
📉 22,939$
🔹 DCA נתן למשקיע רווח של כ-2,400$ יותר מאשר מי שהשקיע הכל בבת אחת בשנת 2000!
💡 מסקנה:
השקעה רציפה לאורך זמן (DCA) הפחיתה את הסיכון לקנות בשיא, אפשרה לקנות בזול במהלך הירידות, ובסופו של דבר ייצרה תשואה גבוהה יותר מאשר השקעה חד-פעמית.
רוצה חישוב לטווח ארוך יותר או עבור סכום אחר? 😊

4o
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
Uploaded image

בתמונה הזאת של גרף s&p500 רואים שמי ששם כסף לפני המשבר בשנת 2000 לפני המשבר חזר לסכום הראשוני שלו רק אחרי 15 שנה??? תביא לי את כל המידע על זה

ChatGPT said:​

כן, מה שאתה רואה בגרף הוא שה-S&P 500 היה בשיאו בסביבות שנת 2000, לפני התפוצצות בועת הדוט-קום. לאחר מכן, המדד צנח בצורה חדה, לקח כמה שנים להתאושש, ואז הגיע משבר 2008 שהוריד אותו שוב. רק לאחר 2013-2014, המדד חזר לערכים שלפני המשבר בשנת 2000.

פירוט האירועים המרכזיים בגרף:

  1. שנת 2000 - בועת הדוט-קום:
    • המדד היה בסביבות 1,500-1,600 נקודות.
    • לאחר התפוצצות הבועה, ירד לכ-800 נקודות בשנת 2002.
  2. 2003-2007 - התאוששות:
    • השוק התחיל לעלות בהדרגה, חזר לרמות השיא הקודמות (1,500+) בשנת 2007.
  3. 2008 - משבר הסאבפריים:
    • ירידה חדה שהובילה את המדד לקרוב ל-700 נקודות במרץ 2009.
  4. 2009 ואילך - שוק שורי:
    • המדד התחיל לעלות באופן יציב, וב-2013-2014 עבר את הרמות הגבוהות של שנת 2000.

מסקנה:

מי שהשקיע במדד בשיא של שנת 2000 (בערך 1,500 נקודות), נדרש להמתין כ-13-15 שנה כדי לראות את ההשקעה שלו חוזרת לאותה רמה. אבל אם הוא השקיע באופן רציף לאורך השנים (Dollar Cost Averaging), הוא היה מרוויח הרבה יותר בגלל העליות שלאחר מכן.
רוצה הסבר נוסף או חישובים מדויקים?

4o


ChatGPT said:​

מה זה Dollar Cost Averaging (DCA) ואיך זה עוזר בהשקעה לטווח ארוך?

Dollar Cost Averaging (DCA) היא אסטרטגיה שבה משקיעים סכום קבוע באופן קבוע (למשל כל חודש), בלי לנסות לתזמן את השוק. במקום לשים את כל הכסף בבת אחת (למשל בשנת 2000 לפני המשבר), המשקיע מפזר את הקניות שלו לאורך השנים, מה שמקטין את הסיכון שהוא קונה בשיא.



איך זה היה עובד עבור משקיע שהתחיל בשנת 2000?

  1. אם משקיע שם את כל הכסף ב-2000
    • הוא קנה בשיא (~1,500 נקודות).
    • המדד התרסק לאחר מכן, והכסף שלו נשאר "תקוע" למשך 13-15 שנה עד שהתאושש.
  2. אם משקיע השקיע סכום קבוע בכל חודש (DCA)
    • הוא קנה גם כשהשוק היה גבוה, אבל גם כשהשוק היה נמוך (למשל ב-2002 וב-2009).
    • כאשר השוק ירד, הכסף שלו קנה יותר יחידות של המדד.
    • כשהשוק התאושש, הייתה לו כמות גדולה יותר של יחידות, כך שהרווח שלו היה גבוה בהרבה.



חישוב מספרי - כמה יותר כסף היה למשקיע שהשתמש ב-DCA?

נניח שמשקיע שם 1,000$ כל שנה במדד ה-S&P 500 משנת 2000 ועד 2015.
נחשב כמה יחידות הוא קיבל בכל שנה בהתאם למדד, ונראה כמה היה לו ב-2015.

נבצע חישוב מעשי - כמה יחידות היה משיג משקיע ב-DCA לעומת מי שהשקיע ב-2000 בלבד.

אחשב את זה עבורך עכשיו.

תוצאות החישוב

השקעה של 1,000$ כל שנה (DCA) בין 2000 ל-2015 הייתה שווה בסוף 2015:
📈 25,321$
לעומת זאת, אם המשקיע היה משקיע את כל הכסף ב-2000 (15,000$ בבת אחת), ההשקעה שלו הייתה שווה בסוף 2015:
📉 22,939$
🔹 DCA נתן למשקיע רווח של כ-2,400$ יותר מאשר מי שהשקיע הכל בבת אחת בשנת 2000!
💡 מסקנה:
השקעה רציפה לאורך זמן (DCA) הפחיתה את הסיכון לקנות בשיא, אפשרה לקנות בזול במהלך הירידות, ובסופו של דבר ייצרה תשואה גבוהה יותר מאשר השקעה חד-פעמית.
רוצה חישוב לטווח ארוך יותר או עבור סכום אחר? 😊

4o
כמובן שלא ציפיתי ממנו לתשובה יותר מקצועית...
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
ברוב המוחלט של המקרים מיצוע יניב פחות מאשר השקעת כל הסכום בבת אחת.
אאל"ט הרוב המוחלט שאתה מדבר עליו הוא 70% שזה אמנם רוב אבל לא מוחלט בצורה גורפת.
ובנוסף מהי פרמיית הסיכון שאנו משלמים.
ובעבור איזה רווח...
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
  • הוסף לסימניות
  • #31
חשוב לציין שזו אסטרטגיה שטכנית לא מתאימה לכל אחד מכיוון שהיא דורשת תזרים מזומנים גמיש יחסית
יש כמה ווריאציות שלה.
אבל היא מצריכה מעורבות פעילה קצת יותר ובעליה מתמדת היא פחות יעילה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
  • הוסף לסימניות
  • #35
כאלטרנטיבה טובה (gם חסרונות משלה) יש Value Averaging
אם כבר, הייתי מעדיף מיצוע.

בכל מקרה אבקש מכל הכותבים להסביר קצת יותר את האסטרטגיות ולא להסתפק בכמה אותיות באנגלית, יש עוד אנשים שרוצים להבין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
יניב פחות אבל מוריד את הסיכון.בהחלט משתלם מבחינה פסיכולוגית
הרבה הרבה לפני מיצוע!
מבחינה פסיכולוגית יש לא מעט אנשים מהקבוצה הנ"ל שזה אסון עבורם להיכנס בכלל!
גרימת נזק אנוש לתיק
נזק לאיכות השינה
כאב ראש לסובבים
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
יש טעות נפוצה שאנשים לא קולטים,
מדד הS&P500 לא קשור לארה"ב!!!!
במקרה היא נסחרת שם...!

הסבר:
גם אם ארה"ב כמדינה תפשוט את הרגל,
'גוגל' תמשיך לספק שירותים לכל העולם,
ו'טיוטה' היא בכלל חברה יפנית, שמוכרת לכל העולם, ורק נסחרת בארה"ב,
וכן כל החברות,

גם במקרה שסין תגבר על ארה"ב מבחינה פיננסית,
נראה לי שהסינים ימשיכו להשתמש בטלפונים של 'אפל'
בהמשך לכך,
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
זה שיקול חשוב שבאמת נעלם מרבים אך יחד עם זאת זה לא עושה חיים קלים גם אחרי ה״תגלית״

קודם כל נתונים כלשהם אין בהם שום תועלת כל עוד שאתה לא שם אותם בפרספקטיבה יותר רחבה וגם ממקם אותם במקום המדויק בפסיפס המידע.
סתם לדוגמה אם מכירות שלהם 40% לא מאמריקה אבל שולי רווח באמריקה פי שניים יותר גדולים זה מגדיל את התלות משמעותי. וכו וכד.

ובעיקר - פיזור זה לא רק פונקציה של כלכלה. יש כאן גם סיכונים גאופוליטיים מדיניים וכו שגלומים בריכוז.
כמו שקרה עם הבורסה ברוסיה ששם היה אפשר לקנות חברות שמכרו סחורות מיוחדות שנצרכות ברכבים חשמליים וכו לכל העולם ובגלל סנקציות הבורסה שם מנותקת מרוב העולם.
כמובן שרוסיה זה לא אמריקה אבל אנחנו מדברים על טווח של 20-30 שנה. מי יודע מה יהיה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

כל כך הרבה מדברים על השקעה בS&P500, והבסיס להשקעה ולחיקוי המדד הזה נובע בעיקר משיטת ההשקעה הפאסיבית.
שהיא השיטה היחידה שהצליחה לאורך זמן להביא רווחים יותר מכל אחד מוכשר או גאון כזה או אחר.
כשמתבוננים ביסודות הפילוסופיה הלא כל כך עמוקה של ההשקעה הפאסיבית, יש יסוד אחד שכל הזמן חוזר על עצמו.
במקום לקנות מניה בודדת אני קונה את כל השוק.
אני לא צריך לשבור את הראש מה יקרה אם סמסונג תהיה חזקה יותר מאפל.
פפסי מקוקה קולה.
ישראכארט מאמריקן אקספרס.
או גמיני' מGPT.
ומדוע?
כי כל חברות האלה יהיו בבעלותי. לאלו שמחפשים דיוקים, כן אני יודע, GPT עדיין לא נסחרת היא בהנפקה, זה רק בשביל לסבר את האוזן.
וממילא כאן נשאלת השאלה.
מה יקרה אם ארה"ב (סנופי) תחלש בתקופה מסוימת ולא תביא תשואות גבוהות כמו שהיא הביאה בעשור האחרון.
או במקרה גרוע יותר תחדול מלהיות מובילה, אגב מי שרוצה יכול לעיין ערך קריסת המדדים ביפן
למה אותו עקרון שאנחנו מבינים שצריך להשקיע בכל החברות במשק, לא מביא אותנו למסקנה שאנחנו גם צריכים להשקיע בכל המדינות בעולם.
כבר היו כאן כמה דיונים על כך, אבל לצורך המחשה עשיתי בדיקה קצרה בגוגל והשוואתי בין הS&P500 (צהוב) לשאר העולם (כחול) (למתחילים ששמעו רק על הראשון: תחשבו שיש לכל העולם ביחד גם S&P משלו...).
והאמת שדי הופתעתי...
אז הנה להנאתכם.
רק לסיום אומר "ההבדל בין משקיע חובבן למשקיע המקצוען הוא, שהמשקיע החובבן שואל איפה יש הכי הרבה תשואה, והמשקיע המקצוען שואל איפה יש קצת פחות תשואה והרבה פחות סיכון"
1770925873089.png
ה-S&P 500 הוא מדד מצליח, אולי המצליח בעולם. הוא עלה לאורך רוב שנות קיומו, שרד מלחמות, מיתון, ובועות פיננסיות ותמיד, בסוף, המשיך קדימה. לכן, משקיעים רבים אימצו הנחה פשוטה: מה שעלה הרבה זמן, ימשיך לעלות גם בהמשך.

מדד הוא לא הבטחה, הוא תמונת מצב. הוא מספר מי החברות החזקות ביותר בכלכלה האמריקאית היום, אבל לא מי יהיו החברות, או הסקטורים שיובילו מחר. מי שהיה ענק לפני עשרים שנה בנקים, נפט, תעשייה כבדה כבר לא זה שמכתיב את הקצב. ומעצמה שמובילה עכשיו לא בהכרח תוביל בעתיד.

התרנגול שלא ידע שהוא חלק מסטטיסטיקה

כדי להבין את האבסורד שבהסתמכות על העבר, כדאי להתעכב על משל שמדגים את שבריריותן של תחזיות ליניאריות:

בחצר רחבת ידיים, מגודרת בגדר עץ לבנה, חי לו תרנגול אדמוני עם כרבולת גאה. בכל בוקר, עוד לפני שקרני השמש מטפסות מעל הגבעה, הוא שומע את צעדיו של בעל החווה מתקרבים. האיש פוסע בשביל האבנים, דלי מתכת בידו, והתרנגול יודע בדיוק מה עומד לקרות: גרעינים יפוזרו לרגליו, מים טריים ימלאו את השוקת, ולו עצמו לא יחסר דבר.

יום אחר יום זה קורה. גם כשעננים כבדים מכסים את השמיים, גם כשחמסין מייבש את האדמה, גם כשהחורף מקפיא את קצות הנוצות בעל החווה מגיע, מדויק כמו שעון עתיק. התרנגול מתחיל לזהות דפוס: האדם הזה הוא מקור של שפע, יציבות והמשכיות. אם היו נותנים לו לרשום את תצפיותיו בטבלה, הגרף שהיה מצייר היה קו ישר וברור של "דאגה מתמשכת".

ככל שעובר הזמן, הביטחון שלו גדל. הרי המציאות מוכיחה זאת: כל יום שעבר היה טוב, ולכן אין סיבה שהבא יהיה שונה. אבל אז מגיע ערב חג אחד. החווה שקטה מהרגיל. השמיים ורודים, האוויר עומד, וריח עשן עדין עולה מאזור הבית. האיש מתקרב שוב, אבל הפעם בלי דלי. צעדיו איטיים יותר. בידו חפץ אחר, כזה שהתרנגול לא פגש בנתוני העבר שלו והדפוס, שנראה כל כך מובהק, מתגלה לפתע כטעות טראגית של מי שלא ידע שהסטטיסטיקה שלו חלקית, צרה ועיוורת למה שאינו חוזר על עצמו.

הבעיה לא הייתה בניתוח של התרנגול אלא בזה שהניתוח נשען על מידע חלקי בלבד, כזה שלא הכיל את התרחיש החשוב מכולם.

ומה זה אומר על המדד?

ה-S&P 500 אינו תרנגול, אבל לפעמים משקיעים מתנהגים כמוהו.

כשאומרים "המדד תמיד יעלה בטווח הארוך", זה משפט שמסתיר הנחה מסוכנת: שהעתיד ימשיך בדיוק כמו העבר. בפועל:
כלכלות משתנות, טכנולוגיות מחליפות עולמות, מנהיגים, חוקים, וכוחות גלובליים נעים לכיוונים חדשים
ומה שנראה יציב, עלול להיות יציב רק עד לנקודה שבה הוא כבר לא, מדד שעלה שנים לא חייב לעלות באותו קצב, או בכלל.

לתכנן חתונות ילדים לפי ביצועי העבר של מדד הS&P 500, זה כמו לבדוק תחזית מזג אוויר מהשנה שעברה, ולהזמין אולם פתוח.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה