כללי עוד סיפור עם לקוח... מה הייתם עושים??

  • הוסף לסימניות
  • #1
קצת רקע היסטורי: מדובר בלקוח ותיק, שתמיד משלם בסוף... אבל רק בסוף. לאחר המון זמן והמון תזכורות, ורק כשהוא צריך עבודה חדשה.

בקיצור: כל פעם כשמזמין עבודה, הוא משלם על העבודה הקודמת. העניין הוא שאף פעם אי אפשר לדעת מתי תגיע העבודה הבאה שלו. זה יכול להיות בהפרש של חודש, אך גם חצי שנה. שזה כמה זמן שייקח עד שהתשלום יגיע...

העבודות תמיד דחופות--- אבל התשלום... :rolleyes:

ההתנהלות הזו היתה מאד מעצבנת, למרות שבסוףףף נכנס כסף. באיזשהו שלב זה נמאס, לעבוד ולהשקיע, בלי לדעת מתי בכלל תקבל את התשלום---

בשבוע שעבר פנה אלי להזמין עבודה, וזאת כאשר היה לו חוב על העבודה הקודמת. הוא אמר: תעשי לי את הפרוייקט הזה, זה דחוףףףףףף, ואח"כ אשלם גם על זה וגם את החוב הקודם.

מתי תשלם? ממש בקרוב.

זה היה בזמן של לחץ מטורף, ולמרות הכל הקדשתי הרבה זמן יקר עבור העבודה שלו. ("דחוףףףף מהיום לאתמול" :cool:)

כתבתי לו שהכל מוכן, אך את התוצר המוגמר אני אשלח לו, לאחר שיגיד לי בדיוק באיזה תאריך הוא ישלם. לא משהו מעורפל כמו "ממש בקרוב". (כן, הסכמתי לשחרר לו לפני התשלום, רק שיכתוב לי בדיוק באיזה תאריך אוכל לחייב)

ומה ההמשך? אתם שואלים.

אין המשך :rolleyes:

שקט. דממה. אין תגובה.
פתאום שום דבר כבר לא דחוף---

מסתבר כנראה שהבנאדם משחק אותה "נעלב" מחוסר האמון ששידרתי. (הוא אמר שישלם "ממש בקרוב" זה מספיק, לא? גם כשרצה עבודה דחופה מס' ימים לפני ר"ה, הוא הבטיח שעד החג הוא ישלם. הכסף הגיע אמנם, אך בר"ה לאילנות...)

מה הייתם אתם עושים במקרה כזה? שולחים את העבודה שבמילא כבר עבדתם עליה? "מתקפלים"? מתעלמים וזהו? (ויש עדיין חוב על העבודה הקודמת שלא שולמה, והוא משתמש בה באתר שלו בלי בעיה...) האם שווה לעבוד ולהזיע על עבודות ("דחופות"!!!) שלא ברור אף פעם מתי יגיע התשלום עבורן...???
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מצער לראות איך האנשים האלו מצליחים לסובב אנשים ישרים

אסור לשחרר עבודת ללקוח ללא תשלום.

שליחת סקיצה אך ורק באיכות נמוכה
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לא הבנתי למה עד עכשיו את עדיין ממשיכה לעבוד איתו.
ואולי הפתרון בפעם הבאה כשהוא מבקש עבודה, לדרוש ממנו מקדמה לפני תחילת העבודה
ואז כשהוא כבר הוציא כסף, יהיה לו חשוב לקבל תוצאה, ולך יהיה שווה לעבוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
להגיד לו לפני כל עבודה, אני רוצה שנסכם על תאריך שיהי-ה נח לך לשלם לפני העבודה.
להחתים אותו ולשלוח לו.
אנשים שחותמים על מסמך משתדלים לעמוד בו, הרבה פעמים יותר ממילה שאומרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
כנראה שווה לו להעלב...
בשום אופן לא להתקפל, ודאי שלא לשלוח לו את העבודה.
(יש פתגם שאומר 'אם תתן לאחרים לרכוב עליך, אל תתפלא שיקראו לך חמור'...),
והחשוב ביותר בשום אופן לא לעבוד איתו יותר, זהו לקוח שיודע לדרוש ולא יודע לשלם, לקוח כזה צורך הרבה הרבה יותר אנרגיות, והתועלת שלו מפוקפקת, אם בכלל קיימת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
המדריך לקוח של נעמה. זה הפתרון.
בנתיים - להבא להגיד שגדלנו ומאז עם כל לקוח יש חוזה. ולעשות חוזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
שמעת פעם על 'הסכם עבודה' ?
כתוב שם שהתשלום הוא 50% בהגשת הסקיצה,
50% נוספים בגמר העבודה.
* העבודה לא תישלח לפני התשלום בפועל.

זהו.
אה, הוא רק אמור לחתום/לאשר את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
זה מדריך שהיא כתבה להתנהלות של עצמאים בכלל וגרפיקאים בפרט מותאם לרוח הציבור שלנו. מומלץ החום עושה הרבה סדר בכל הקטע של לקוחות ומה שבניהם. העלת מחרים, שוק, קהל עיעד וניהול עסק חכם. משהו משהו. אחרי שקראתי את זה התחלתי להרווח יותר כסף בפחות עבודה סיזיפית ולחץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
לא קרה לכם שהחלטתם שזהו, לא משחררים עבודות לפני תשלום,

ואז הלקוח מצידו: לא משחררים לפני תשלום?
אוקיי, אל תשחררו.

ואתם נשארים עם העבודה המוכנה, יומיים ששרפתם עליה, ו-0% אמון בבני אדם ?!?
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
נשמע מהשאלה שלך שיש לך הרגשה לא טובה כלפי עצמך מבחינת אמון, ואת זה את חייבת להוריד!
מי שלא בסדר זה הוא ולא את!
דבר שני לפי דעתי, אם את רואה שבנ"א רק מסובב אותך ועושה מממך צחוק פשוט תפסיקי לעבוד איתו. לא משתלם לך לעבוד איתו, חבל על הזמן שלך.
אנשים כאלה בד"כ לא משנים אותם. וכל המאמרים והדרכים שמלמדים אותנו והם עוזרים לנו המוןןן מבחינת ניהול עבודה וכספים, יש אנשים שזה לא מדבר עליהם. הם מחפשים לנצל ולנצל ולנצל!
אל תדאגי אחד כזה ימצא כבר פראיירית אחרת.

כואב לי לקרוא את מה שרשמת, אני יודעת מנסיון שאנשים כאלה יש בכל מקום והפיתרון היחיד לחנך אותם זה לסגור להם את הדלת.

בהצלחה בפרנסה ובלקוחות :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
לא. לא קרה. במקרים כאלה אפשר לפנות לבית דין. פועל נקנה באמירה. וזה אומר מבחינה הלכתית אם משהו אומר למשהו תעשה לי את זה ואשלם לך והפועל התחיל על דעת כן - הוא חייב לשלם. מי שלא עושה כן הוא עושק שכר שכיר אין מילה אחרת. מאנשים כאלה יש להוציא את הכסף ולשחרר אותם לעולמים. אמון בבני אדם לא נבנה רק מלקוחות. יש הרבה אנשים טובים ואנשים רעים שם בחוץ. הוא מהרעים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
א. לא עובדים עם אחד כזה יותר.
ב. חלק מהתשלום מראש.
ג. יש רק חצופים - גזלנים בודדים שיגידו דבר כזה 'אז אל תשחררו' ובשביל חינוך של הבודדים האלו, שווה להפסיד- כדי לחנך אותם שאתם רציניים ופעם אחרת יחשבו פעמיים.

מהסיפור זה ממש נשמע שהוא הלקוח היחיד בעולם שיכול לפרנס אתכם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י פילפל;2477871:
לא קרה לכם שהחלטתם שזהו, לא משחררים עבודות לפני תשלום,

ואז הלקוח מצידו: לא משחררים לפני תשלום?
אוקיי, אל תשחררו.

ואתם נשארים עם העבודה המוכנה, יומיים ששרפתם עליה, ו-0% אמון בבני אדם ?!?

זה קורה המון, במיוחד למי שלא חותם חוזה או מדבר על זמנים ומחירים לפחות באותו משקל כמו "איזה עיצוב ולמי הוא מיועד?"

אני מאד מבינה אותך כי ככה גם אני הייתי עד שקראתי את "ל-כוח" של נעמה הי"ד, בצירוף עם צבירת נסיון שנתנה לי בס"ד בטחון להבין שאני בעלת ערך כמעצבת והלקוח צריך אותי.
מציעה לך בחום לעשות שינוי אצלך בתפיסה: את נותנת שירות. כמו נגר וכמו מוכרת. נגר לא מתחיל לפני מקדמה כי החומרים עולים לו כסף. גם לך, זמן עולה כסף.

קישור למדריך "ל-כוח": http://www.prog.co.il/showthread.php?t=294529&highlight=נעמה+הנקין
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לקח לי זמן לקלוט שיש לקוחות שהם לא הלקוחות שלי.
בעבר הייתי נותנת הצעות מחיר, ואם לא היו חוזרים הייתי נבהלת שאני יקרה מדי.
עד שיום אחד עשיתי חושבים והבנתי שאלו המחירים שלי וכך שווה לי לעבוד.
ומי שלא חוזר, סימן שהוא לא הלקוח שלי.
מאז אני זו שמנהלת את הלקוחות ולא הם אותי.
אני נותנת להם חוות דעת מקצועית כי יש לי ביטחון עצמי שהם פנו אליי כי אני מקצועית מהם.
ובקו ישיר- גם בנושאי הכסף.
לקוח שלא מוכן לשלם מקדמה, הוא לא לקוח שלי.
אלא א"כ ממש בא לי לעבוד בהתנדבות.

(ואני מסכימה לפעמים להתנדב לפעולות שנראות לי שוות את זה. אבל אני זו שמחליטה מתי להתנדב. לא הלקוח בשבילי).
וזה נותן גם ללקוחות ביטחון שבאמת אוביל אותם לאן שצריך בצורה מקצועית בע"ה. המקדמה הופכת אותם לרציניים. וברגע שהם משלמים אותה, גם להם יש אינטרס שהעבודה תצא הכי טוב שניתן בס"ד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אני ממש מצטער לשמוע על סיפורים כאלה (ולא, אני לא מתגאה ואומר שאני לא עובד עם כאלה וכו'... גם אחרי כמה שנים עדיין נופלים עם כאלה) אבל כבר יבשו דמעותיי עבור דברים מהסוג הזה.

הצעות ייעול:
א. מקדמה בסכום שיחייב אותך לעבוד, ואותו לשלם הכל.
ב. לעמוד על שלך בנוגע לתשלום עוד מראש, ולקבוע תאריך לסיום העבודה וקבלת צ'ק או מזומן באותו יום שהעבודה מושקת או מודפסת. טיפוסים כאלה ברגע שהעבודה ביד אפשר לשכוח מהם.
ג. סקיצות לא בפורמט שהוא צריך, ובאיכות נמוכה (בוודאי שלא קבצי מקור).
ד. לעגן הכל בחוזה - דווקא בגלל שהוא לקוח חוזר בבחינה מסויימת (לא חוזה ארוך, אפשר לסכם הכל על חצי דף ובאותיות סבירות, ובלי כוכביות והפתעות) - בחוזה יש שקט נפשי, ובבוא היום (שלא יבוא) אפשר ללכת איתו לבית הדין, או יותר גרוע לבית משפט (בתי משפט מאוד אוהבים מעצבים גרפיים, הם נכנסים כל כך חזק במי שלא משלם, עד שהוא שוכח איך קוראים לו ולאימא שלו ולאבא שלו ביחד... ;);) בדוק ומנוסה. אבל אנחנו משתדלים ללכת רק לבתי דין רבניים בע"ה, שלא נזדקק).
ה. לתת חיוך, ולא לתת לאף אחד להוריד את החיוך :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י דאבל אימפקט;2477992:
אני בעלת ערך כמעצבת והלקוח צריך אותי.

יש לי דעה מגובשת לגמרי לשאלת פותחת האשכול,
אני לא אכתוב אותה כי היא בניגוד לרוב הדעות כאן,
רק לגבי המשפט שהגדלתי אני יכולה להגיד שאני מגיע ממקום אחר,
מקום שבו אומרים כך:
"יד רוחצת יד"
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכתב ע"י אות לי;2478025:
יש לי דעה מגובשת לגמרי לשאלת פותחת האשכול,
אני לא אכתוב אותה כי היא בניגוד לרוב הדעות כאן,
רק לגבי המשפט שהגדלתי אני יכולה להגיד שאני מגיע ממקום אחר,
מקום שבו אומרים כך:
"יד רוחצת יד"

ממה שהבנתי מהרמז ה"עבה", אני יכול רק לומר שגם אם נכון לתת הרגשה טובה ללקוח, ולתת לו איזה טובה כמו איחור בתשלום וכו', כדי שימשיך לעבוד הלאה, גם לזה צריך לשים גבול איפה שהוא , כדי שלא ניהפך לאסקופה הנדרסת תחת רגלי אדם ובהמה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י אביחי בס;2477980:
א. לא עובדים עם אחד כזה יותר.
ב. חלק מהתשלום מראש.
ג. יש רק חצופים - גזלנים בודדים שיגידו דבר כזה 'אז אל תשחררו' ובשביל חינוך של הבודדים האלו, שווה להפסיד- כדי לחנך אותם שאתם רציניים ופעם אחרת יחשבו פעמיים.

מהסיפור זה ממש נשמע שהוא הלקוח היחיד בעולם שיכול לפרנס אתכם...

עשרות פעמים אמרתי לעצמי שאיני ממשיכה לעבוד איתו, אך בפועל הוא תמיד שילם בסופו של דבר. השאלה אם שווה לעבוד עם אחד כזה, שיודעים שבסוף הכסף יגיע אך לא יודעים מתי.

יש לי לקוחות שאני יכולה לשחרר להם עבודות לפני תשלום בעינים עצומות, הם משלמים מייד ובלי תזכורות. הסיבה מדוע המשכתי לעבוד עם הלקוח הנ"ל - כיוון שתמיד היה לו חוב לשלם, ואם לא הייתי עושה לו את העבודות החדשות - הוא לא היה משלם את החוב הישן... מעגל קסמים שקשה להחלץ ממנו. יש אנשים שמומחים להוציא ממך דברים למרות שאלף פעמים החלטת לא להכנע!

אני לא יודעת אם הבעיות שעושה עם התשלום הן בגלל שאינו ישר. נראה שהוא פשוט סחבן כרוני ורחפן גדול בענייני החשבונות שלו. או שנמצא בשפל כלכלי, ומרגיש שכל העולם חייב לעזור לו במצבו הכושל...

מה שהכי מקומם כאן, זה ה"דחוף-דחוף-דחוף" ואח"כ כשרוצים לפני שחרור העבודה לסדר את עניין התשלום - פתאום "נעלב".... ושום דבר לא דחוף...
יותר מהכסף - פשוט מעצבן שעבדו עליך!!!!

מעניין מי הבא שיפול ברשתו... הבנתי שהוא כבר חייב כסף ל-90% מהאוכלוסייה...... הוא יודע לדבר טוב ולשכנע, ואפילו כאלה ש"בחיים לא מוציאים לפני תשלום" מתפתים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
לקוחות שכבר עבדתי איתם ומאחרים לשלם, אני נוהגת כך:
נותנת תזכורות מדי פעם.
חוקרת מה הסיבה שהם לא משלמים ומנסה לחשוב מה יעזור להם לפתור את הבעיה.
(לדוג היה לי לקוח של עמותה שלא שילם כי לא היה לו כסף.
ואז שמעתי ממקור מסוים שהוא קיבל תרומה גדולה.
פניתי אליו באותו שבוע להזכיר לו, והוא אכן שילם).
ואם בכל זאת הם לא משלמים, למרות העצבים, אני לא הולכת לרבנות ולא לבית דין.
שווה לי להפסיד 1500 שקל מאשר כאבי לב ונפש.
אני כן ממשיכה להזכיר עד זיבולה בתריתא..
ואם מדובר בסכום קטן יותר- אני אפילולא תמיד טורחת להזכיר.
בעיה שלהם.
את הכס שהקב"ה הועיד לי, אקבל.
אז למה אני צריכה לטרוח בשביל העולה"ב שלהם.
שידאגו לו לבד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה