מידע שימושי עושק המפיקות

[אהבת עולם]

כל אחד מעתיק ומוכר ללקוח אחד - הוא עצמו. למה ללקוח הזה מותר לו למכור?
ואם לדוד שלי יש קובץ דפים של הספר צוואה (ויש לו. בהסכמת הסופר), מותר לי לצלם אותם לעצמי ללא רשות המחבר?

זה מה שכתבתי. גם אם מישהו הדפיס ספר בניגוד להלכה, לא שמענו שיבוא מישהו שלישי וידפיס מתוך הספר המודפס ללא זכות, ובכך יפטור את עצמו. מעניין אותי למה בדיסק זה כן עובד.
נניח שאני לוקחת ספר מבוקש, סורקת אותו בתכנה שמעבירה את החומר למעבד תמלילים. מכאן הדרך קצרה להדפסה במהדורה עצמאית. באופן עקרוני, זה לא הרבה יותר מכמה לחיצות.
ההיתר מבוסס על קלות ההעתקה? נניח, עד 20 לחיצות, מותר. למעלה מ 20 לחיצות, אסור?

אני לא רב, ולא מתמצאת בהלכה, ולא ביררתי את הנושא לעומק.
אבל שאלת למה ההלכה מתיחסת אחרת, הסברתי.
הנושאים שהגיעו לבירור בעניני ספרים היו על הדפסת ספרים למכירה, ולכן התשובה אחת.
בהעתקות של קבצים אלקטרוניים הנידון אחר, והתשובה אחרת.

 

[ללי.ללי]

באחד הדיונים הקודמים על הנושא הזה
רשם אחד שיש לו יותר מידע פשוט שהיום אפשר להעתיק סרט גם אם הסרט מגיע בתוך מחשב/דיסק אונקי של המפעילה ומקרינים מהמחשב שלה וזה "רק" מוקרן דרך המקרן של האולם ועדיין אפשר להעתיק אותו.
כך שהיום מיגון אמיתי ובצורה שלא יוכלו להעתיק בככלל זה די מסובך (כך הוא טען)

 

[כוכב103]

אבל ההגדרה כאן היא פשוט- גנב.
וכתוב בתורה:"לא תגנובו".

העבירה הזאת יצאה מהאופנה
זה כבר לא נקרא ממש אסור.

רצח עדיין יותר ברור לאנשים שאסור.

 

[אהבת עולם]

כך שהיום מיגון אמיתי ובצורה שלא יוכלו להעתיק בככלל זה די מסובך (כך הוא טען)

לכאורה, אם עושים את זה כמו שהציעו קודם, עם קוד גישה חד פעמי לרשת - זה ממוגן מאד.
הפריצה צריכה להיות לשרת של האתר , ואם הוא מאובטח זה קשה .
אבל אז זה יכול לגרור בעיות של איטיות בזמן ההקרנה, באולמות פשוטים כנראה שאין רשת חוטית זמינה ומהירה
וכנראה שבבית הספר יש את אותה הבעיה באולם.

 

[קצרה]

כל אחד מעתיק ומוכר ללקוח אחד - הוא עצמו. למה ללקוח הזה מותר לו למכור?
ואם לדוד שלי יש קובץ דפים של הספר צוואה (ויש לו. בהסכמת הסופר), מותר לי לצלם אותם לעצמי ללא רשות המחבר?

זה מה שכתבתי. גם אם מישהו הדפיס ספר בניגוד להלכה, לא שמענו שיבוא מישהו שלישי וידפיס מתוך הספר המודפס ללא זכות, ובכך יפטור את עצמו. מעניין אותי למה בדיסק זה כן עובד.
נניח שאני לוקחת ספר מבוקש, סורקת אותו בתכנה שמעבירה את החומר למעבד תמלילים. מכאן הדרך קצרה להדפסה במהדורה עצמאית. באופן עקרוני, זה לא הרבה יותר מכמה לחיצות.
ההיתר מבוסס על קלות ההעתקה? נניח, עד 20 לחיצות, מותר. למעלה מ 20 לחיצות, אסור?

לא הבנתי את הפלפול.
יש הבדל בין שימוש מסחרי לשימוש פרטי בהלכה.
אף אחד לא "מוכר" לעצמו. הסנמטיקה זרה לי. הוא מעתיק לשימוש עצמי.

לא יודעת מה על קובץ הדפים של הדוד שלך ואיזו הסכמה היתה למוכר איתו ומה התוקף של קובץ הדפים. אבל אם יש לחברה שלך את ספר הצוואה - את יכולה לצלם את כולו לעצמך ללא רשות המחבר. לפחות לדעת המתירים.

רק שימוש מסחרי אסור.

זה לא הלחיצות שאסורות ולא ההעתקה שאסורה - רק השימוש המסחרי בהעתקה הוא זה שאסור. עכשיו ברור??

 

[קצרה]

אני לא מדברת על חשש רחוק עד לא מציאותי שאולי ישתנה משהו. יש מקרים שאפשר להיות בטוחים ברמה סבירה שלא יוציאו על הדבר כסף לעולם.

אני כן מדברת על הרבה החלטות קלילות הן בענייני העתקת שירים ('אני לא אוציא כסך על זה במילא' - כן? בטוח? גם אחרי תקופה שמאוד יחסרו לך שירים טובים?)
או תוכנות ('אני לא אקנה במילא את התוכנה הזו, אני זקוקה לה לעיתים ממש רחוקות ולא משתלם לי להשקיע בה' - כן ? בטוח? גם כשתקבלי - אולי בימים הקרובים - כמה עבודות משתלמות שדורשות את התוכנה הזו?)
או הופעות ('אין לי כוח להמולה ולדוחק וגם לא כסף מיותר לכן ברור שלא אלך' - כן? בטוח? אולי בעוד חודש יתחשק לך על אף הכסף והדוחק?).

והשאלה שדורשת הכי הרבה יושר וכנות: אם לא היתה ברקע האפשרות של העתקה, גם אז היית בטוחה (שלא תשלמי על זה) באותה מידה כמו עכשיו?

ציינתי גם אני -
ענין המסור ללב ודורש יושר וכנות. ענין של יראת שמים.
כמו עוד דברים בתורה שכתוב עליהם "ויראת מאלוקיך".

יש הרבה דברים שמסורים ללב. יכולה לתת לך עוד הרבה דוגמאות לשאלות ששאלנו רב והוא ענה "אם ההרגשה שלכם היא.. אז התשובה היא..." - ופה נדרשנו להיות יראי שמים וכנים עם עצמינו.

 

[קליין]

עכשיו ברור??

קצת יותר. תודה. הגדרת ההבדל תמיד עניינה אותי.

 

[קצרה]

לכאורה, אם עושים את זה כמו שהציעו קודם, עם קוד גישה חד פעמי לרשת - זה ממוגן מאד.
הפריצה צריכה להיות לשרת של האתר , ואם הוא מאובטח זה קשה .
אבל אז זה יכול לגרור בעיות של איטיות בזמן ההקרנה, באולמות פשוטים כנראה שאין רשת חוטית זמינה ומהירה
וכנראה שבבית הספר יש את אותה הבעיה באולם.

הקלטת תעבורה ברשת.....
מי שרוצה יכול.

 

[ניק 31137]

רשם אחד שיש לו יותר מידע פשוט שהיום אפשר להעתיק סרט גם אם הסרט מגיע בתוך מחשב/דיסק אונקי של המפעילה ומקרינים מהמחשב שלה וזה "רק" מוקרן דרך המקרן של האולם ועדיין אפשר להעתיק אותו.
כך שהיום מיגון אמיתי ובצורה שלא יוכלו להעתיק בככלל זה די מסובך (כך הוא טען)

בסטרימיניג אין שום דרך להעתיק את הקובץ (אפשר לעשות הקלטת מסך אבל זה לא דומה

מאמינה לך, אין צורך בצילום מסך.
שואלת על היום. יש היום סרט נשים חרדי ש'מסתובב' באינטרנט? חופשי?

אם אומרים לרב 'זה מסתובב חופשי ברשת', האמירה הזו לא תואמת מציאות.
במציאות, סרטי נשים חרדיים לא מסתובבים היום חופשי ברשת.

כן. יש סרטים שמסתובבים. רוצה קישור?

 

[למדן וידען]

ציטוט מפורום לתורה:


אני דיברתי עם שלושה מורי הוראה מובהקים, אחד מהם בעל שם עולמי בחו"מ, שאלתי אותם אם מותר לי להעתיק גירסה ישנה (לא עדכנית) של תוכנת בר אילן שמסתובב ברשת אחרי שנפרצה בעבר ויש את זה לכל המי ומי, שלושתם אמרו לי בפירוש שהלכתית לא שייך לאסור, אם כי יש להוסיף שאולי אינו מן הראוי, אבל אם ממילא לא הייתי קונה זאת (כי כבר יש לי אוצה"ח) אז אין שום בעיה.
הנימוקים היו מגוונים, יאוש, זוטו של ים וכו', אבל מה שהיה נראה כנימוק מרכזי הוא שלמוכר אין שום תפיסה בתוכנה המועתקת כיון שהוא דבר שלא בא לעולם, כשהוא מוכר לקונה דיסק, אז יש לו תפיסה בדיסק ולקונה אסור בשום אופן להעתיקו, אבל אחרי שכבר נפרץ והועתק ואני מעתיק מהעתק אין למוכר שום תפיסה או יד או שייכות לזה שיוכל לקבוע שזה שלו ואסור לי לקחתו.
ואפשר להוסיף לזה הרבה סברות נוספות, השורה התחתונה של כל אברך ומו"ץ שלמד בעיון חו"מ הוא, שקשה מאד להורות באצבע על מקום בשו"ע שממנו יוצא פסק לאיסור

אני לא באה לפסוק, לא מבינה בזה, אבל כן יודעת שאי אפשר לומר בוודאות שאסור, כשיש דעות לכאן ולכאן.

ממש מדהים כמה הציטוט הזה הביא תגובות וויכוחים אבל זה בכלל לא רלוונטי לדיון כאן.
גירסה ישנה של מוצר שכבר לא נמכר בגירסה הזאת זה סיפור אחד.
וסרט שעדיין מוקרן ומחר בהקרנה פחות נשים יבואו והמפיקה נשארת עם כיסאות ריקים כי לפי אומדן סטטיסטי והיסטורי X נשים אמורות לבוא, רק שמישהי גזלה והפיצה ואת לוקחת חלק בהפצת הגזילה זה סיפור אחר.

ואגב חשוב מאוד לדיון הזה, בשונה מכל שאר ההפצות של ספרים ומוזיקה הן מדיה דיגיטלית והן מדיה מקוונת ואפילו תוכנות כמו אוצה"ח - הסרטים האלו לעולם לא נמכרו!
אין מכירת עותקים מהסרט!!!
מי שרוכשת כרטיס בסה"כ רוכשת זכות להגיע ולצפות במסך של המפיקה באולם שהיא שכרה והפקה שהיא עבדה על זה והיא לא מוכרת לך מזה כלום, רק הנאת צפייה.

איך מנסים בכלל להשוות למדיה שה'עותק' הינו שלי שזה עצמו ג"כ שנוי במחלוקת?

 

[למדן וידען]

בסטרימיניג אין שום דרך להעתיק את הקובץ (אפשר לעשות הקלטת מסך אבל זה לא דומה

טכנית, יש דרך.

 

[קצרה]

באחד הדיונים הקודמים על הנושא הזה
רשם אחד שיש לו יותר מידע פשוט שהיום אפשר להעתיק סרט גם אם הסרט מגיע בתוך מחשב/דיסק אונקי של המפעילה ומקרינים מהמחשב שלה וזה "רק" מוקרן דרך המקרן של האולם ועדיין אפשר להעתיק אותו.
כך שהיום מיגון אמיתי ובצורה שלא יוכלו להעתיק בככלל זה די מסובך (כך הוא טען)

כמו שאפשר להעתיק סרט שמוקרן בטלויזיה.
יש ציוד ש"יושב" במעבר בין המכשיר למחשב ולוכד את התעבורה.

צריך ממש לרצות.

הכלל בנושא אומר מי שממוקד מטרה להעתיק - יצליח בסוף.
המטרה היא שיהיה צורך במומחה/ציוד כדי להעתיק.

ואז לא כל אחת תעשה את זה בתחילה רק מתוך כוונה להנות מזה שוב ובהמשך איכשהו יתגלגל הלאה...

 

[קצרה]

ממש מדהים כמה הציטוט הזה הביא תגובות וויכוחים אבל זה בכלל לא רלוונטי לדיון כאן.
גירסה ישנה של מוצר שכבר לא נמכר בגירסה הזאת זה סיפור אחד.
וסרט שעדיין מוקרן ומחר בהקרנה פחות נשים יבואו והמפיקה נשארת עם כיסאות ריקים כי לפי אומדן סטטיסטי והיסטורי X נשים אמורות לבוא, רק שמישהי גזלה והפיצה ואת לוקחת חלק בהפצת הגזילה זה סיפור אחר.

ואגב חשוב מאוד לדיון הזה, בשונה מכל שאר ההפצות של ספרים ומוזיקה הן מדיה דיגיטלית והן מדיה מקוונת ואפילו תוכנות כמו אוצה"ח - הסרטים האלו לעולם לא נמכרו!
אין מכירת עותקים מהסרט!!!
מי שרוכשת כרטיס בסה"כ רוכשת זכות להגיע ולצפות במסך של המפיקה באולם שהיא שכרה והפקה שהיא עבדה על זה והיא לא מוכרת לך מזה כלום, רק הנאת צפייה.

איך מנסים בכלל להשוות למדיה שה'עותק' הינו שלי שזה עצמו ג"כ שנוי במחלוקת?

מי שהעתיקה את הסרט היא כמובן לא אחת באולם ששילמה רק על הצפיה -
אלא אחת שקיבלה עותק כלשהו לצורך הקרנה או משהו אחר.

 

[מרחבית]

כשמדברים על 'גניבה' וכדו' זו שאלה בדיני ממונות. ועל זה אנשים שואלים ומבררים, ומקבלים תשובות כאלה ואחרות. ובמקרה שלא מדובר בגניבה, אי אפשר ואסור לקרוא 'גנב' או 'רוצח' למי שהוא לא כזה על פי דין תורה! ואי אפשר לתבוע מה שלא מגיע, ולא להכפיש.

תרשו לי לדבר על העניין הזה מצד אחר.
אני לא מסוגלת לגרום צער כזה לבן אדם, שהשקיע את נשמתו, את כשרונותיו, את כספו, את זמנו, במשך חודשים ארוכים ארוכים. אדם שהשקיע את כל כולו, וחייו וחיי משפחתו הסתובבו במשך אולי שנה סביב הדבר הזה. ואז... סוף סוף היצירה שלו יוצאת לאור. איזו שמחת יצירה! איזו התרגשות אדירה- סוף סוף! איזו תקווה לכיסוי ההוצאות ולהכנסה מתגמלת!
ו... היצירה היקרה והמושקעת מכל הבחינות - מסתובבת פתאום חופשי!

רק מלחשוב על זה - רק מלהיכנס לתחושה הזו של היוצרת ומשפחתה - רק מלדמיין את מה שקורה לה - נהיה לי צער עצום! אז מה היא בעצמה מרגישה??
אז למה שאעשה דבר כזה ליהודיה טובה? האם יש לי סיבה מספיק חזקה להתעלם מכל הצער והכאב והאכזבה ועגמת הנפש העצומה שלה?

 

[אני וביתי]

ממש מדהים כמה הציטוט הזה הביא תגובות וויכוחים אבל זה בכלל לא רלוונטי לדיון כאן.
גירסה ישנה של מוצר שכבר לא נמכר בגירסה הזאת זה סיפור אחד.
וסרט שעדיין מוקרן ומחר בהקרנה פחות נשים יבואו והמפיקה נשארת עם כיסאות ריקים כי לפי אומדן סטטיסטי והיסטורי X נשים אמורות לבוא, רק שמישהי גזלה והפיצה ואת לוקחת חלק בהפצת הגזילה זה סיפור אחר.

ואגב חשוב מאוד לדיון הזה, בשונה מכל שאר ההפצות של ספרים ומוזיקה הן מדיה דיגיטלית והן מדיה מקוונת ואפילו תוכנות כמו אוצה"ח - הסרטים האלו לעולם לא נמכרו!
אין מכירת עותקים מהסרט!!!
מי שרוכשת כרטיס בסה"כ רוכשת זכות להגיע ולצפות במסך של המפיקה באולם שהיא שכרה והפקה שהיא עבדה על זה והיא לא מוכרת לך מזה כלום, רק הנאת צפייה.

איך מנסים בכלל להשוות למדיה שה'עותק' הינו שלי שזה עצמו ג"כ שנוי במחלוקת?

אז לכן יש איסור להעתיק מהדיסק שבידי המפיקה אבל אם מישהו מביא לך עותק מה הבעיה בזה?

 

[רפ]

העבירה הזאת יצאה מהאופנה
זה כבר לא נקרא ממש אסור.

רצח עדיין יותר ברור לאנשים שאסור.

ולכן מה?
ברור לאנשים גם שאסור לחלל שבת,
וזו עדיין לא סיבה לקרוא להם מחללי שבת כשהם גונבים.

 

[למדן וידען]

אז לכן יש איסור להעתיק מהדיסק שבידי המפיקה אבל אם מישהו מביא לך עותק מה הבעיה בזה?

לפני הכל - שזה לא מבוסס על ההיתר שהעותק הראשון היה חוקי..
שנית, עצם הגניבה של כל עותק בפני עצמו מחסיר כיסאות.. לא הבנתי מה לא מובן כאן.
שלישית, מה הבעיה?! התוכן לא חומר שלך, וגם לא של זה שנתן לך.
ההיפך תסבירו למה זה לא בעיה.
איפה נוצר הקשר בינך לבין התוכן היקר והאישי של מישהי שזאת לא אתה? מישהי שמוכנה להציג את התוכן האישי שלה תוכן שנכתב בדם כסף ויזע רק למי שמגיעה אליה ומשלמת לה על זה.

אני לא יודע למה, אבל מרגיש לי ממש רע בכלל הדיון הזה.
אפילו להמציא את עצם השאלה לרב זה בגדר 'מסריח' אולי כשר אבל מסריח, ולא, זה גם לא כשר כאמור, אבל ברצינות, מה שלא רציתם שיעשו לכם אל תעשו הלאה, ובכלל עם כל הכבוד, אם יש לכם את הרצון לצפות בזה זה אומר שזה מעניין אתכם ובדיוק בגלל זה המפיקה שרפה על זה שעות וכסף כדי להרוויח על זה. ובסוף, אתם נהניתם והיא בחובות בגללכם בשבילכם ולמענכם.

 

[אני וביתי]

לפני הכל - שזה לא מבוסס על ההיתר שהעותק הראשון היה חוקי..
שנית, עצם הגניבה של כל עותק בפני עצמו מחסיר כיסאות.. לא הבנתי מה לא מובן כאן.
שלישית, מה הבעיה?! התוכן לא חומר שלך, וגם לא של זה שנתן לך.
ההיפך תסבירו למה זה לא בעיה.
איפה נוצר הקשר בינך לבין התוכן היקר והאישי של מישהי שזאת לא אתה? מישהי שמוכנה להציג את התוכן האישי שלה תוכן שנכתב בדם כסף ויזע רק למי שמגיעה אליה ומשלמת לה על זה.

קשה להסביר את זה באופן רגשי אבל אם אין קניין רוחני החומר הוא כמו אויר איזה גזל שייך בזה?

 

[תו סול]

בשורה תחתונה -
למה האופציה היחידה לצפיה (אנחנו ב2019) היא או באולם דחוס...
או באולם ריק מהסיבות שהוזכרו למעלה...???

 

[למדן וידען]

קשה להסביר את זה באופן רגשי אבל אם אין קניין רוחני החומר הוא כמו אויר איזה גזל שייך בזה?

רגשי זה רק למי שמנסה לכסות את הרגש כשמשהו מציק שם.
צריך ללמוד את הסוגיא של קניין רוחני לפני שזורקים מושגים שלא מובנים כ"כ.

כמו אויר איזה גזל שייך בזה?

אם תסגור את האוויר של בלון החמצן של מי שזקוק לזה, בלי להתייחס לרגש, אתה רוצח אותו. מי דיבר על גזל? מתחילת הדיון כותבים על רצח.