עזרה וחוו"ד על עבודת עריכה

[ניצוצות]

אבקש את עזרת החברים שיחי"ו. למי שיש לו קצת זמן להקדיש בשבילי כמה דקות.
הנני עוסק בעריכה של ספר של זקיני רב חשוב בעיירה ברומניה לפני השואה, היינו כת"י מדרוש שנשא, וכתבם בקיצור נמרץ, וערכתי את החומר והוספתי מילים פה ושם ועוד, וכן לפעמים שיניתי הסדר וכדו' ועוד, הכול למען נוכל להבין דבריו, אבל נשארתי הכי קרוב וצמוד ללשונו וסגנונו.
ושאלתי הוא אם הדברים מובנים כדי צרכן, או שאפשר עוד להוסיף, או בכלל לכתוב הדברים מחדש, אבקש מי שיכול להאיר ולהעיר.
תודה רבה

 

[אברהם]

לדעתי תשאיר כמות שהוא, יש בסגנון חן מיוחד שאם תשנה אותו זה יכול לפגום

 

[אושר]

לתשומת לבך: כתבת
מי ביקש זאת מידכם רמוס חצירו' (ישעיה א, יא- יב).
והפסוק אומר "רמוס חצרי"
כמו כן
שפוט נפשט כי רעיון טמא הוא
האם אתה בטוח כי זה מה שכתוב במקור? (לא מובנת לי הכוונה, אבל אולי זה צריך להיות 'שפוט נשפט' או 'פשוט נפשט'

 

[תג]

הכלל אומר, להשאיר כמות שהוא, חוץ במקומות שאי אפשר להבין ניתן להוסיף מילה אחת או שתים בתוך סוגרים מרובעות.
ואם יש שגיאות כתיב, תלוי מתי היה הבעל מחבר ומעמדו, למשל בספרי חסידות של תלמידי הבעש"ט הק' לא משנים כלום ואם יש צורך למחוק או לתקן עושים זאת באופן ברור שידעו שתיקנו כגון (ארבהם) [אברהם], ויש כאלו שמתקנים חופשי.
אמר לי פעם ר' יוסף בוקסבוים ז"ל ממכון ירושלים, לעריכת ספרו של המהר"ם שיק הוא יקח הונגרי וכך יהיה בטוח שלא יגע בתוכן..

 

[אברהם]

הכלל אומר, להשאיר כמות שהוא, חוץ במקומות שאי אפשר להבין ניתן להוסיף מילה אחת או שתים בתוך סוגרים מרובעות.
ואם יש שגיאות כתיב, תלוי מתי היה הבעל מחבר ומעמדו, למשל בספרי חסידות של תלמידי הבעש"ט הק' לא משנים כלום ואם יש צורך למחוק או לתקן עושים זאת באופן ברור שידעו שתיקנו כגון (ארבהם) [אברהם], ויש כאלו שמתקנים חופשי.
אמר לי פעם ר' יוסף בוקסבוים ז"ל ממכון ירושלים, לעריכת ספרו של המהר"ם שיק הוא יקח הונגרי וכך יהיה בטוח שלא יגע בתוכן..

לענ"ד אם מדובר בשגיאות שברור שהן מתחת ידו של הבחור הזעצער (או יותר נכון הבוכער הזעצער כמו שאמר פעם געוואלדיג) כמו בדוג' שהעלית אין צורך בסוגריים מרובעות ועגולות אלא להשמיט, אך אם פסוק מצוטט באופן קצת שונה או שיש שגיאות שהן לא וודאיות וכד' יש לנהוג כפי שאמר 'תג'

 

[ניצוצות]

במקרה דידן אין מדובר על אדמו"ר חסידי, אלא רב חסידי מפורסם, וגם הכתבים שכתב נראה שנכתבו בקיצור נמרץ, ונכתבו או לפני האמירה או לאחריו, וגם איננו משנה מדבריו, רק מוסיף או משנה הסדר, וכדו', ולפעמים בקטעים שממש אינם מובנים או אינם ברורים כונתו, אז אני השמטתי את זה.

 

[נרקיס]

אני חושב שצריך לעשות חלוקה ברורה בין כת"י שמחברו הכינו לדפוס, לחומר שאינו מוכן לדפוס. במקרה שהדברים לא הוכנו לדפוס, וברי הדבר שהמחבר לא היה מדפיסו כמות שהוא, יש להקל הרבה בהגהת הדברים ללא ציון מפורש.

 

[הוד_והדר]

טעותי דפוס שמוכח עליהם בוודאי כדוגמא שציין תג עליהם, צריכים לתקן בלי לציין אף בספרי תלמידי הבעש"ט, אין שום ענין בטעותים מעין אלו, כמו שראיתי איזה עורך שבספר היה כתוב לדוגמא "בבא מציעא דף לג, ב" אז עשה הערה אפשר דצ"ל ע"א. שלדעתי זה טפשי ביותר, מתקנים לעמוד א' וזהו.

אי דיוקים בפסוקים ובמאמרי חז"ל, אין לשנות לדעתי, כי המחברים לא העתיקו מתוך הספר אלא מהזכרון, ולפעמים לא צריך בדיוק הלשון החז"ל רק המשמעות מספיק

 

[געוואלדיג]

הוד והדר, סמוך לקראי את דבריך איקלע לידי הטעות הבאה: "כל שלא חס על כבוד קונו רתוי לו שלא בא לעולם".
ואני שואל לדעתך, האם יש להגיה או לא?

 

[געוואלדיג]

ומה עם הטעות הזו: "האומר הריני נזיק"?
בשני הטעויות הנ"ל יש פיתוי לומר שהמקליד טעה במקש, כי ת' וצ' סמוכים זה לזה, וכן ר' וק'.

 

[שייך]

אני מצדיק מאוד את דבריך, מותרת עריכה ושינוי, כדי שהרעיון יהיה ברור ונעים לקריאה!!

אני חושב שצריך לעשות חלוקה ברורה בין כת"י שמחברו הכינו לדפוס, לחומר שאינו מוכן לדפוס. במקרה שהדברים לא הוכנו לדפוס, וברי הדבר שהמחבר לא היה מדפיסו כמות שהוא, יש להקל הרבה בהגהת הדברים ללא ציון מפורש.

מתוך נסיון, אין שום טעם להוציא היום משהו בסגנון של פעם, ללא התאמתו לסגנון של ימינו.

 

[בשעה טובה]

הוד והדר, סמוך לקראי את דבריך איקלע לידי הטעות הבאה: "כל שלא חס על כבוד קונו רתוי לו שלא בא לעולם".
ואני שואל לדעתך, האם יש להגיה או לא?

לא הבנתי הרי כך הלשון

מפרוייקט השו"ת בר אילן

1. תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יא עמוד ב
/משנה/. אין דורשין בעריות בשלשה, ולא במעשה בראשית בשנים, ולא במרכבה ביחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו. כל המסתכל בארבעה דברים רתוי לו כאילו לא בא לעולם: מה למעלה, מה למטה, מה לפנים, ומה לאחור. וכל שלא חס על כבוד קונו - רתוי לו שלא בא לעולם.

2. תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יא עמוד ב
אין דורשין בעריות בשלשה, ולא במעשה בראשית בשנים, ולא במרכבה ביחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו. כל המסתכל בארבעה דברים רתוי לו כאילו לא בא לעולם: מה למעלה, מה למטה, מה לפנים, ומה לאחור. וכל שלא חס על כבוד קונו - רתוי לו שלא בא לעולם.

3. תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף טז עמוד א
כל המסתכל בארבעה דברים רתוי לו שלא בא לעולם כו'. בשלמא מה למעלה מה למטה מה לאחור - לחיי, אלא לפנים - מה דהוה הוה! רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו: משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: בנו לי פלטירין גדולין על האשפה, הלכו ובנו לו. אין רצונו של מלך להזכיר שם אשפה. כל שלא חס על כבוד קונו רתוי לו שלא בא לעולם מאי היא? רבי אבא אמר: זה המסתכל בקשת, רב יוסף אמר: זה העובר עבירה בסתר. מסתכל בקשת - דכתיב +יחזקאל א'+ כמראה הקשת אשר יהיה בענן

4. תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף טז עמוד א
מה למטה מה לאחור - לחיי, אלא לפנים - מה דהוה הוה! רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו: משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: בנו לי פלטירין גדולין על האשפה, הלכו ובנו לו. אין רצונו של מלך להזכיר שם אשפה. כל שלא חס על כבוד קונו רתוי לו שלא בא לעולם מאי היא? רבי אבא אמר: זה המסתכל בקשת, רב יוסף אמר: זה העובר עבירה בסתר. מסתכל בקשת - דכתיב +יחזקאל א'+ כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה'. רב יוסף אמר: זה

5. תלמוד ירושלמי מסכת חגיגה פרק ב דף עו טור ד /מ"א
/מ"א/ אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם מבין מדעתו וכל המסתכל בארבעה דברים רתוי לו כאילו לא בא לעולם מה למעלן ומה למטן מה לפנים ומה לאחור כל שלא חס על כבוד קונו רתוי לו כאילו לא בא לעולם

6. תלמוד ירושלמי מסכת חגיגה פרק ב דף עו טור ד /מ"א
/מ"א/ אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם מבין מדעתו וכל המסתכל בארבעה דברים רתוי לו כאילו לא בא לעולם מה למעלן ומה למטן מה לפנים ומה לאחור כל שלא חס על כבוד קונו רתוי לו כאילו לא בא לעולם

7. פירוש המשנה לרמב"ם מסכת חגיגה פרק ב משנה א
בהפחדת המשליט מחשבתו במעשה בראשית בלי הקדמות כמו שאמרנו כל המסתכל בארבעה דברים וכו'. ואמר בהרתעת המשליט מחשבתו ומתבונן בעניני האלהות בדמיונו הפשוט מבלי שיתעלה בשלבי המדעים כל שלא חס על כבוד קונו וכו'. ורתוי לו כאלו לא בא לעולם, פירושו שהעדרו מן האנושות והיותו מין משאר מיני בעלי חיים טוב למציאות מאשר היותו אדם, מפני שרוצה לדעת דבר שלא לפי דרכו ושלא לפי טבעו. כי לא ידמה מה למעלה ומה למטה אלא סכל בעניני המציאות.

8. רש"י מסכת חגיגה דף יא עמוד ב ד"ה רתוי הוא
מה למעלה ומה למטה ומה לאחור - לחיי, אלא לפנים - מה דהוה הוה, אלמא: מה לפנים - קודם לעולם הוא, ועוד בתוספתא: מה לפנים ומה לאחור - מה היה ומה עתיד להיות, עד כאן תוספות. כל שלא חס על כבוד קונו - בגמרא מפרש מאי היא. רתוי הוא לו - טוב ויפה היה לו אם לא בא לעולם, ואומר אני שהוא לשון רחמנות, כלומר מרוחם הוא אם לא בא לעולם, ודוגמתו בתורת כהנים אל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים (ויקרא י) ראויין היו לישרף, אלא שריתה הכתוב לאהרן.

 

[געוואלדיג]

ועל כך שאילתי, האם מותר להגיה 'טעות גסה' כזו או לאו?
ביתר הרחבה: אם מעמד/גרפיקאי/קלדן נתקל במילה רתוי וברי לו שזו טעות, האם מותר להגיה או לא? - לפי המובאות שהבאת ניתן לקבל את התשובה - לא ולא!