עיבוד תמונה - איך עושים את זה?!

  • הוסף לסימניות
  • #21
יפהה מאודד!!
ככה מתקדמים פשוט עוד ניסוי ..
ועוד כל הכבוד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
תודה לפותחת האשכול ותודה לעונות.
ובעיקר לזו שהעלתה את הסרטון.

אני הולכת לנסות, אולי אם יהיה לי אומץ אעלה לכאן את התוצאות.
אם יש עוד סרטוני הדרכה ממש אשמח שיעלו לפה, בטוחה שעוד כמה כמוני!
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
עריכה מראש:
התכוונתי לחדד נקודה, יצאה מגילה
(בכל זאת מומלץ לקרוא בעיון ולא ברפרוף)



אם העיבוד היה מיועד לשיפור התוצאות המקסימליות שניתן להוציא בצילום עצמו - נהדר!
הבעיה הגדולה היא שזה גורם לעתים (רבות מידי) לזלזול בשלב הצילום בידיעה ש'הכל נתון לעיבוד'
פה חצינו את הקו בין פורום צילום לפורום עיצוב גרפי
ומי שמצלם באופן פחות טוב בכוונה לעבד את התמונה במשך - איננו ראוי להתהדר בנוצות הצילום, מוטב לו לפרסם עצמו כ'גרפיקאי מהמם יעצב את תמונות תינוקכם ויגשים לכם כל חלום לא ממומש'
לו הדבר היה תלוי בי - הייתי דורש להעלות בסמוך לכל תמונה שעולה פה בקול שאון - את הגירסא הנקיה מעיבודים משמעותיים

עולם הצילום הישן והטוב קורס אט אט לעולם של דמיון ופנטזיה.. בתחילה זה נראה טוב.. קל ונעים לקבל מחמאות אחרי קצת (או הרבה.. לא מזלזל, שיפוצים זו עבודה קשה) שפכטל וטיח בפוטושופ.. בטווח הארוך אף אחד כבר לא יתרשם משום תמונה כי ההנחה תהיה מראש שמדובר בהדמיה מעוצבת ולא נקודת מבט מקורית, כפי שכבר קורה במקומות בהם התרגלו לשקר הזה שאין לו רגליים (למרות שעשו לו רגליים נהדרות בפוטושופ)

מה זה בעצם צילום?
כשאתה נאנח מול תמונה טובה ש'עושה לך את זה' - ממה בדיוק אתה נהנה?
אני נהנה לראות זוית מבט שמאירה לי נקודה לא שגרתית - בתוך המציאות
נקודה שכאילו לוקחת אותי למקום הזה, אומרת לי: הסתכל מכאן, חשוב על זה, ותבין משהו חדש
זה דבר שאפשר לבצע ע"י כלים טכניים של מצלמה ועדשה, תאורה כזו או אחרת שהצד השווה בכולם הוא שהם מכוונים אותי למבט מסוים - בתוך מציאות קיימת!
וזו ההנאה הגדולה שבגילוי, הנאה אינטלקטואלית.

אם היית לוקח אותי באותה המציאות, אומר לי: המתן רגע, ואז מביא טרקטור ששובר את הקיר, מסיר את הגבעה, עוקר את השתילים, מניח נייר ומצייר עליו קיר, גבעה ושתילים מרהיבים ביופיים..
ואומר לי: הא? מה אתה אומר..?
מה היית מצפה שאחשוב? אין כאן זוית מבט שמגלה משהו במציאות.. יש פה 'מציאות' מזויפת ושקרית שעוקרת כל רצון ויכולת לגלות בה רבדים מהנים של גילוי אינטליגנטי.

אז נכון שצילום ילדים הוא לא בדיוק אומנות צילום רחוב, וצילום סטודיו אינו מציאות עמוקה
אבל צריכים שיתקיימו בהם עקרונות שהם בבסיס הצילום
נאמנות למקור - מותר ורצוי להדגיש נקודות מסוימות על חשבון נקודות אחרות, אבל לא להמציא דברים שאינם קיימים, ולכן חשוב להקפיד על ביצוע ע"י צילום ולא בעיבוד - כשיצרת עומק שדה רדוד ע"י שימוש נכון בציוד - הרי שלכדת את המציאות באופן שנותן דגש לחלק מסוים וזה מצוין, כאשר צילמת בעומק שדה רחב וטשטשת בפוטושופ - לקחת עלה והפכת אותו למריחת צבע, זהו פשוט שקר...
השקר הזה לגיטימי כשמדברים במונחים של עיצוב גרפי, שם הדרישה ל'אמת' לא קיימת מלכתחילה, יש לקוחות שמעדיפים לא לצלם את המוצר המיועד לפרסום אלא למדל אותו בתלת מימד וזה מצוין, אבל אם אתה מתהדר בנוצות של 'צילום'.. אז תצלם..

יום אחד נקום לעולם שבו אתה מזמין 'מידול תלת מימד - ניו בורן' לתינוק שלך..
גם ככה העור אינו העור שלו, הרקע נשתל כך או אחרת

או מידול תלת מימד לצילומי חלאקה במגוון סגנונות שטח..
גם ככה השמש יובאה ביבוא אישי, העננים של חורף דאשתקד, הבגד עבר צביעה מחדש והפוני שלו הושאל מבובת ניו יורק..


אין לי ציפיות להימנע מעיבוד עדין, לדייק את איזון הצבע זה מצוין, לשלוט בתיקוני בהירות זה מתבקש, אפילו לגלות פרטים בשמים בהירים זה בסדר.. גם להסיר פצעון מרגיז בהחלט מומלץ
אבל לזכור תמיד שהבסיס הוא הראיה של הצלם ויציקת התוכן של המחשבה שלו לתוך התמונה, הבחירה שלו איך לנגן את היצירה, באיזה כלים להשתמש כדי לתת דרמטיות לסיפור, לא להקליט את הסאונד ואז ללכת למחשב לנקות רעשים..

נלך רחוק יותר..
גם עיבוד משמעותי יותר הוא לגיטימי, יצירת סגנון חלומי הוא נהדר
אבל רק לאחר שמוצו הכלים הצילומיים, אחרי שצילמת נכון ויצרת את הדגש המסוים שרצית, הבנת מה אתה עושה וביצעת את התכנית שהייתה לך בראש - לך תצבע את היצירה בשכבת גוון כזה או אחר, תוסיף סנוור מדומה של שמש שלרוע המזל לא הייתה באותו יום צילומים..
אבל אם השמש הייתה שם ואתה רק כעסת עליה, היא זרקה אור אחורי נהדר על עלי השלכת שהיו שם ואתה היית עיוור להשתברות גלי האור, ענפי העץ ניסו לרמוז לך קומפוזיציה ואתה רק חשבת מה אתה עושה עם הכיסא שסחבת מהבית - אתה אולי מומחה בעיצוב ובציור, צלם אתה לא.

אז לפני שמחפשים ללמוד עיבוד, כדאי ללמוד צילום
ולא רק את זה שמלמד איפה לוחצים במצלמה אלא גם זה שפותח את הלב לראות את התמונה המלאה
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
עריכה מראש:
התכוונתי לחדד נקודה, יצאה מגילה
(בכל זאת מומלץ לקרוא בעיון ולא ברפרוף)



אם העיבוד היה מיועד לשיפור התוצאות המקסימליות שניתן להוציא בצילום עצמו - נהדר!
הבעיה הגדולה היא שזה גורם לעתים (רבות מידי) לזלזול בשלב הצילום בידיעה ש'הכל נתון לעיבוד'
פה חצינו את הקו בין פורום צילום לפורום עיצוב גרפי
ומי שמצלם באופן פחות טוב בכוונה לעבד את התמונה במשך - איננו ראוי להתהדר בנוצות הצילום, מוטב לו לפרסם עצמו כ'גרפיקאי מהמם יעצב את תמונות תינוקכם ויגשים לכם כל חלום לא ממומש'
לו הדבר היה תלוי בי - הייתי דורש להעלות בסמוך לכל תמונה שעולה פה בקול שאון - את הגירסא הנקיה מעיבודים משמעותיים

עולם הצילום הישן והטוב קורס אט אט לעולם של דמיון ופנטזיה.. בתחילה זה נראה טוב.. קל ונעים לקבל מחמאות אחרי קצת (או הרבה.. לא מזלזל, שיפוצים זו עבודה קשה) שפכטל וטיח בפוטושופ.. בטווח הארוך אף אחד כבר לא יתרשם משום תמונה כי ההנחה תהיה מראש שמדובר בהדמיה מעוצבת ולא נקודת מבט מקורית, כפי שכבר קורה במקומות בהם התרגלו לשקר הזה שאין לו רגליים (למרות שעשו לו רגליים נהדרות בפוטושופ)

מה זה בעצם צילום?
כשאתה נאנח מול תמונה טובה ש'עושה לך את זה' - ממה בדיוק אתה נהנה?
אני נהנה לראות זוית מבט שמאירה לי נקודה לא שגרתית - בתוך המציאות
נקודה שכאילו לוקחת אותי למקום הזה, אומרת לי: הסתכל מכאן, חשוב על זה, ותבין משהו חדש
זה דבר שאפשר לבצע ע"י כלים טכניים של מצלמה ועדשה, תאורה כזו או אחרת שהצד השווה בכולם הוא שהם מכוונים אותי למבט מסוים - בתוך מציאות קיימת!
וזו ההנאה הגדולה שבגילוי, הנאה אינטלקטואלית.

אם היית לוקח אותי באותה המציאות, אומר לי: המתן רגע, ואז מביא טרקטור ששובר את הקיר, מסיר את הגבעה, עוקר את השתילים, מניח נייר ומצייר עליו קיר, גבעה ושתילים מרהיבים ביופיים..
ואומר לי: הא? מה אתה אומר..?
מה היית מצפה שאחשוב? אין כאן זוית מבט שמגלה משהו במציאות.. יש פה 'מציאות' מזויפת ושקרית שעוקרת כל רצון ויכולת לגלות בה רבדים מהנים של גילוי אינטליגנטי.

אז נכון שצילום ילדים הוא לא בדיוק אומנות צילום רחוב, וצילום סטודיו אינו מציאות עמוקה
אבל צריכים שיתקיימו בהם עקרונות שהם בבסיס הצילום
נאמנות למקור - מותר ורצוי להדגיש נקודות מסוימות על חשבון נקודות אחרות, אבל לא להמציא דברים שאינם קיימים, ולכן חשוב להקפיד על ביצוע ע"י צילום ולא בעיבוד - כשיצרת עומק שדה רדוד ע"י שימוש נכון בציוד - הרי שלכדת את המציאות באופן שנותן דגש לחלק מסוים וזה מצוין, כאשר צילמת בעומק שדה רחב וטשטשת בפוטושופ - לקחת עלה והפכת אותו למריחת צבע, זהו פשוט שקר...
השקר הזה לגיטימי כשמדברים במונחים של עיצוב גרפי, שם הדרישה ל'אמת' לא קיימת מלכתחילה, יש לקוחות שמעדיפים לא לצלם את המוצר המיועד לפרסום אלא למדל אותו בתלת מימד וזה מצוין, אבל אם אתה מתהדר בנוצות של 'צילום'.. אז תצלם..

יום אחד נקום לעולם שבו אתה מזמין 'מידול תלת מימד - ניו בורן' לתינוק שלך..
גם ככה העור אינו העור שלו, הרקע נשתל כך או אחרת

או מידול תלת מימד לצילומי חלאקה במגוון סגנונות שטח..
גם ככה השמש יובאה ביבוא אישי, העננים של חורף דאשתקד, הבגד עבר צביעה מחדש והפוני שלו הושאל מבובת ניו יורק..


אין לי ציפיות להימנע מעיבוד עדין, לדייק את איזון הצבע זה מצוין, לשלוט בתיקוני בהירות זה מתבקש, אפילו לגלות פרטים בשמים בהירים זה בסדר.. גם להסיר פצעון מרגיז בהחלט מומלץ
אבל לזכור תמיד שהבסיס הוא הראיה של הצלם ויציקת התוכן של המחשבה שלו לתוך התמונה, הבחירה שלו איך לנגן את היצירה, באיזה כלים להשתמש כדי לתת דרמטיות לסיפור, לא להקליט את הסאונד ואז ללכת למחשב לנקות רעשים..

נלך רחוק יותר..
גם עיבוד משמעותי יותר הוא לגיטימי, יצירת סגנון חלומי הוא נהדר
אבל רק לאחר שמוצו הכלים הצילומיים, אחרי שצילמת נכון ויצרת את הדגש המסוים שרצית, הבנת מה אתה עושה וביצעת את התכנית שהייתה לך בראש - לך תצבע את היצירה בשכבת גוון כזה או אחר, תוסיף סנוור מדומה של שמש שלרוע המזל לא הייתה באותו יום צילומים..
אבל אם השמש הייתה שם ואתה רק כעסת עליה, היא זרקה אור אחורי נהדר על עלי השלכת שהיו שם ואתה היית עיוור להשתברות גלי האור, ענפי העץ ניסו לרמוז לך קומפוזיציה ואתה רק חשבת מה אתה עושה עם הכיסא שסחבת מהבית - אתה אולי מומחה בעיצוב ובציור, צלם אתה לא.

אז לפני שמחפשים ללמוד עיבוד, כדאי ללמוד צילום
ולא רק את זה שמלמד איפה לוחצים במצלמה אלא גם זה שפותח את הלב לראות את התמונה המלאה
אוי זה ארוך מידייי
אבל שווה
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
תודה!
זה נכון. לחלוטין. וכמה שזה לא היה נשמע מהאשכול שפתחתי. זאת השיטה שלי. לגמרי.
אני גם מצלמת על JPEG בגלל זה. אני לא בעד עיבודים משוגעים. בכלל לא. זה שקר. צלם טוב מצלם טוב ולא צריך יותר ממעט קונטרסט וחידוד וכו'. כבר לא מבדילים בין צלם טוב למעבד, וחבל.
אולי תתפלאו אבל אני עובדת עם לייטרום רוב הזמן. אני לא צריכה יותר מזה.
אני מחפשת לצלם הכי נכון ומדויק בשעת הצילומים ובכלל לא אוהבת לעבד הרבה.
מה שכן, רציתי שבתור השלמה לסט צילומים, תהיה לי אפשרות להוסיף עמוד של תמונות חלומיות. או אולי בכריכה לעצב תמונה בסגנון מענין יותר, פשוט לגוון ולעניין את הסט.
זאת שיטתי ולכן אני ממליצה בחום לעבד את רוב התמונות בלייטרום ולא בפוטושופ, כשרק תמונות מורכבות יותר (שאסור שיצאו כמעט) להשלים עיבוד בפוטושופ. או להוסיף תמונה או שתיים בסגנון חלומי לשם ההנאה.
אני פשוט טיפוס שאוהב לדעת - הכל! אז הייתי חייבת לגלות איך עושים את זה. וברגע שגיליתי (לפחות חלקית, אני בהחלט לא מתיימרת להיות מעבדת אלופה או משהוא בסגנון כמוכן, אני צלמת)
נחה דעתי.
תודה לכולן!
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אחרי הפוסט הכל כך נכון של מאיר שבח, אני קצת פוחדת להעלות את ההתנסות שעשיתי עכשיו בעיבוד, מתלבטת אם להתנצל או לא...
מצרפת תמונה שצולמה אחרי סיבוב של שעה וחצי, פעם ראשונה שהחזקתי מצלמה מקצועית ביד...
וכשהשמש כבר שקעה ומיהרנו לחזור הביתה פתאום נפרש לפני הנוף הזה, והילדים הצביעו בתמימותם על משהו... אין לי מושג מה זה היה. ו... הופ תפסתי תמונה ממש לא מתוכננת.
אבל אהבתי את התמונה ולאלבום היא נכנסה כמו שהיא אולי תקנתי WB כי כבר היה ממש חשוך והגוונים לא יצאו נכונים...
אחרי שראיתי פה את ההדרכה על העיבוד החלטתי סתם להתאמן על התמונה הזו. אני באמת לא חושבת שצריך לשנות את המציאות בשביל תמונות אבל לפעמים זה כיף בשביל השעשוע להוסיף שמש שכבר שקעה, וליצור גוונים שלא היו במציאות.
אז אני מעיזה בכל אופן ומעלה.
אשמח לשמוע תגובות!!
רק תזכרו שזה חובבני לחלוטין (הצילום) אני ממש לא עוסקת בזה במקצועי.

התמונה המעובדת:

התנסות בעיבוד תמונה.jpg


וזו התמונה המקורית הישר מהמצלמה:

IMG_0420.JPG
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
  • הוסף לסימניות
  • #30
אפשר להעלות עוד התנסות בעיבוד תמונה?
פשוט משתעשעת להנאתי...
אשמח לתגובות על התוצאה.

זו המעובדת:

משתעשעת בעיבודים.jpg



וזו המקורית: הישר מהמצלמה.

האמת שאני ממש אוהבת אותה כמו שהיא, אבל בשביל ההתנסות...

IMG_0675.JPG
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
@msphoto
הכל נכון.
אבל.
עיבוד (=פיתוח) הוא חלק משמעותי מתהליך הצילום. והרבה צלמים גדולים מאופינים בעיקר שם.

את רוב העיבודים המיוחדים שמעלים כאן ובנות מחפשות ללמוד אפשר היה לעשות גם בחדר חושך. הבהרה/הכהיה (-גם סלקטיבית), פילטרי צבע, העלאת/הורדת קונטרסט וכו.
הסרת פצעונים זה עוד פלוס לדיגיטל אבל אפילו את זה ואפילו ריטושי ניו בורן אפשרי היה לעשות בעבודה קשה בפיתוח (עד היום העבודה לא השתנתה הרבה, התמונות האיכותיות עוברות ריטושי הבהרה הכהיה עדינים מאוד ידנית לא משהו שלא יכלו לעשות אז)
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אני גם מצלמת על JPEG בגלל זה. אני לא בעד עיבודים משוגעים.

אוי לא :(
לצלם בגייפג זה לוותר על חלק מהתהליך.
נכון זה תופס יותר מקום.
נכון צריך להמיר את הקובץ. זה כל הרעיון... לשלוט על כל התהליך. בדיוק כמו שאת לא רוצה שהמצלמה תחליט על איזה צמצם להיות את לא רוצה שהיא תחליט כמה קונטרסט או כמה חדות יהיו בתמונה הסופית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אפשר להעלות עוד התנסות בעיבוד תמונה?
פשוט משתעשעת להנאתי...
אשמח לתגובות על התוצאה.

זו המעובדת:

צפה בקובץ המצורף 317592


וזו המקורית: הישר מהמצלמה.

האמת שאני ממש אוהבת אותה כמו שהיא, אבל בשביל ההתנסות...

צפה בקובץ המצורף 317595
ממש אהבתי.
איך עשית את כל זה ?מהסרטון?
יש לך רקע קודם בפוטושופ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
עריכה מראש:
התכוונתי לחדד נקודה, יצאה מגילה
(בכל זאת מומלץ לקרוא בעיון ולא ברפרוף)



אם העיבוד היה מיועד לשיפור התוצאות המקסימליות שניתן להוציא בצילום עצמו - נהדר!
הבעיה הגדולה היא שזה גורם לעתים (רבות מידי) לזלזול בשלב הצילום בידיעה ש'הכל נתון לעיבוד'
פה חצינו את הקו בין פורום צילום לפורום עיצוב גרפי
ומי שמצלם באופן פחות טוב בכוונה לעבד את התמונה במשך - איננו ראוי להתהדר בנוצות הצילום, מוטב לו לפרסם עצמו כ'גרפיקאי מהמם יעצב את תמונות תינוקכם ויגשים לכם כל חלום לא ממומש'
לו הדבר היה תלוי בי - הייתי דורש להעלות בסמוך לכל תמונה שעולה פה בקול שאון - את הגירסא הנקיה מעיבודים משמעותיים

עולם הצילום הישן והטוב קורס אט אט לעולם של דמיון ופנטזיה.. בתחילה זה נראה טוב.. קל ונעים לקבל מחמאות אחרי קצת (או הרבה.. לא מזלזל, שיפוצים זו עבודה קשה) שפכטל וטיח בפוטושופ.. בטווח הארוך אף אחד כבר לא יתרשם משום תמונה כי ההנחה תהיה מראש שמדובר בהדמיה מעוצבת ולא נקודת מבט מקורית, כפי שכבר קורה במקומות בהם התרגלו לשקר הזה שאין לו רגליים (למרות שעשו לו רגליים נהדרות בפוטושופ)

מה זה בעצם צילום?
כשאתה נאנח מול תמונה טובה ש'עושה לך את זה' - ממה בדיוק אתה נהנה?
אני נהנה לראות זוית מבט שמאירה לי נקודה לא שגרתית - בתוך המציאות
נקודה שכאילו לוקחת אותי למקום הזה, אומרת לי: הסתכל מכאן, חשוב על זה, ותבין משהו חדש
זה דבר שאפשר לבצע ע"י כלים טכניים של מצלמה ועדשה, תאורה כזו או אחרת שהצד השווה בכולם הוא שהם מכוונים אותי למבט מסוים - בתוך מציאות קיימת!
וזו ההנאה הגדולה שבגילוי, הנאה אינטלקטואלית.

אם היית לוקח אותי באותה המציאות, אומר לי: המתן רגע, ואז מביא טרקטור ששובר את הקיר, מסיר את הגבעה, עוקר את השתילים, מניח נייר ומצייר עליו קיר, גבעה ושתילים מרהיבים ביופיים..
ואומר לי: הא? מה אתה אומר..?
מה היית מצפה שאחשוב? אין כאן זוית מבט שמגלה משהו במציאות.. יש פה 'מציאות' מזויפת ושקרית שעוקרת כל רצון ויכולת לגלות בה רבדים מהנים של גילוי אינטליגנטי.

אז נכון שצילום ילדים הוא לא בדיוק אומנות צילום רחוב, וצילום סטודיו אינו מציאות עמוקה
אבל צריכים שיתקיימו בהם עקרונות שהם בבסיס הצילום
נאמנות למקור - מותר ורצוי להדגיש נקודות מסוימות על חשבון נקודות אחרות, אבל לא להמציא דברים שאינם קיימים, ולכן חשוב להקפיד על ביצוע ע"י צילום ולא בעיבוד - כשיצרת עומק שדה רדוד ע"י שימוש נכון בציוד - הרי שלכדת את המציאות באופן שנותן דגש לחלק מסוים וזה מצוין, כאשר צילמת בעומק שדה רחב וטשטשת בפוטושופ - לקחת עלה והפכת אותו למריחת צבע, זהו פשוט שקר...
השקר הזה לגיטימי כשמדברים במונחים של עיצוב גרפי, שם הדרישה ל'אמת' לא קיימת מלכתחילה, יש לקוחות שמעדיפים לא לצלם את המוצר המיועד לפרסום אלא למדל אותו בתלת מימד וזה מצוין, אבל אם אתה מתהדר בנוצות של 'צילום'.. אז תצלם..

יום אחד נקום לעולם שבו אתה מזמין 'מידול תלת מימד - ניו בורן' לתינוק שלך..
גם ככה העור אינו העור שלו, הרקע נשתל כך או אחרת

או מידול תלת מימד לצילומי חלאקה במגוון סגנונות שטח..
גם ככה השמש יובאה ביבוא אישי, העננים של חורף דאשתקד, הבגד עבר צביעה מחדש והפוני שלו הושאל מבובת ניו יורק..


אין לי ציפיות להימנע מעיבוד עדין, לדייק את איזון הצבע זה מצוין, לשלוט בתיקוני בהירות זה מתבקש, אפילו לגלות פרטים בשמים בהירים זה בסדר.. גם להסיר פצעון מרגיז בהחלט מומלץ
אבל לזכור תמיד שהבסיס הוא הראיה של הצלם ויציקת התוכן של המחשבה שלו לתוך התמונה, הבחירה שלו איך לנגן את היצירה, באיזה כלים להשתמש כדי לתת דרמטיות לסיפור, לא להקליט את הסאונד ואז ללכת למחשב לנקות רעשים..

נלך רחוק יותר..
גם עיבוד משמעותי יותר הוא לגיטימי, יצירת סגנון חלומי הוא נהדר
אבל רק לאחר שמוצו הכלים הצילומיים, אחרי שצילמת נכון ויצרת את הדגש המסוים שרצית, הבנת מה אתה עושה וביצעת את התכנית שהייתה לך בראש - לך תצבע את היצירה בשכבת גוון כזה או אחר, תוסיף סנוור מדומה של שמש שלרוע המזל לא הייתה באותו יום צילומים..
אבל אם השמש הייתה שם ואתה רק כעסת עליה, היא זרקה אור אחורי נהדר על עלי השלכת שהיו שם ואתה היית עיוור להשתברות גלי האור, ענפי העץ ניסו לרמוז לך קומפוזיציה ואתה רק חשבת מה אתה עושה עם הכיסא שסחבת מהבית - אתה אולי מומחה בעיצוב ובציור, צלם אתה לא.

אז לפני שמחפשים ללמוד עיבוד, כדאי ללמוד צילום
ולא רק את זה שמלמד איפה לוחצים במצלמה אלא גם זה שפותח את הלב לראות את התמונה המלאה

לא יודעת אם היית בהרצאות של רבינסקי וטל ניניו.
אבל אם היית מנסה להשוות היית יוצא די מבולבל..
בגדול רבינסקי לא מעבד, הוא מנסה להגיע לתוצאה המושלמת כבר בשעת הצילום, וטל ניניו...אין סיכוי להשוות בין המוצר המוגמר למקור...מבחינתו המקור הוא רק חומר הגלם.

אני כן מאמינה בזה שצריך להוציא את המקסימום בשעת הצילומים בשביל לעבוד כמה שפחות אח"כ... אבל אין מה לומר שיש עיבודים שמקפיצים תמונות בכמה רמות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
מהמם!!!
חלק נכבד מהיכולת להוציא תמונה מעובדת טובה זה לא ''לעוף על זה'' ולא להגזים - באהבה!
לדעתי תעדני קצת את הכתום
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
בס"ד

רציתי לכתוב שאני מסכימה עם שתי הצדדים...

אבל אחרי שראיתי את התמונה שהעלתה "יחידת דיור בקוממיות" :) ממש הייתי בשוק שזה מה שאפשר להוציא מעיבוד.

אבל עדין בהשפעתה של הרצאתו של הצלם אריאל רבינסקי אני ממש בעד זה -

"ולא רק את זה שמלמד איפה לוחצים במצלמה אלא גם זה שפותח את הלב לראות את התמונה המלאה"
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
איך עשית כזו קפיצה?
את מתכוונת לטובה? הסרטון כנראה באמת היה מוצלח! תראי מה עוד אחת עשתה בעקבות זה...
@msphoto
הכל נכון.
אבל.
עיבוד (=פיתוח) הוא חלק משמעותי מתהליך הצילום. והרבה צלמים גדולים מאופינים בעיקר שם.

את רוב העיבודים המיוחדים שמעלים כאן ובנות מחפשות ללמוד אפשר היה לעשות גם בחדר חושך. הבהרה/הכהיה (-גם סלקטיבית), פילטרי צבע, העלאת/הורדת קונטרסט וכו.
הסרת פצעונים זה עוד פלוס לדיגיטל אבל אפילו את זה ואפילו ריטושי ניו בורן אפשרי היה לעשות בעבודה קשה בפיתוח (עד היום העבודה לא השתנתה הרבה, התמונות האיכותיות עוברות ריטושי הבהרה הכהיה עדינים מאוד ידנית לא משהו שלא יכלו לעשות אז)
לא מספיק הבנתי מה התכוונת.
אוי לא :(
לצלם בגייפג זה לוותר על חלק מהתהליך.
נכון זה תופס יותר מקום.
נכון צריך להמיר את הקובץ. זה כל הרעיון... לשלוט על כל התהליך. בדיוק כמו שאת לא רוצה שהמצלמה תחליט על איזה צמצם להיות את לא רוצה שהיא תחליט כמה קונטרסט או כמה חדות יהיו בתמונה הסופית.
זה לא נכון שאי אפשר לשנות, אפשר, אבל הטווח הוא פחות דינמי. אני לא זקוקה בדרך כלל ליותר מדי דינמיות בעיבוד. כאמור אני לא נוהגת לשנות יותר מדי את התמונות, וגם מה שכן עיבדתי יותר חזק - אפשר!
לא יודעת אם היית בהרצאות של רבינסקי וטל ניניו.
אבל אם היית מנסה להשוות היית יוצא די מבולבל..
בגדול רבינסקי לא מעבד, הוא מנסה להגיע לתוצאה המושלמת כבר בשעת הצילום, וטל ניניו...אין סיכוי להשוות בין המוצר המוגמר למקור...מבחינתו המקור הוא רק חומר הגלם.

אני כן מאמינה בזה שצריך להוציא את המקסימום בשעת הצילומים בשביל לעבוד כמה שפחות אח"כ... אבל אין מה לומר שיש עיבודים שמקפיצים תמונות בכמה רמות!
זה נכון. אבל לא כשיטה. צלם צריך להוציא את המקסימום לא כדי שלא לעבוד אחר כך אלא כי הוא צלם טוב ולא גרפיקאי ואחר כך אם בא לו להשתעשע מעולה, אבל לא כשיטת צילום!
זאת עובדה שהנושא של העיבודים דוחק את הצילום המקצועי לצד, אני שמה לב להרבה תמונות שמעלים פה, שהעיבוד כל כך יפה שמתלהבים ולא שמים לב לטעויות צילומיות - בעיקר בקומפוזיציות לא מחמיאות ומקצועיות. זה ברור לי שזה בגלל שמכסים את הכל על ידי עיבוד. מתרכזים יותר בקטע של העיבוד ושוכחים שהעיקר זה לצלם טוב.

ו- bbr התמונות שלך נהדרות! והעיבוד יצא לך ממש יפה!!! כל הכבוד שאלו התמונות שלך לפעם הראשונה שהחזקת מצלמה מקצועית ביד! את ממש כישרון!
תודה לכולן על הדיון המענין... זה נושא שנוי במחלוקת בין צלמים... לא נגיע לעולם לעמק שווה... אבל טוב לשמוע, לחשוב ולהתבונן!
תודה לכולן!
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
  • הוסף לסימניות
  • #39
לעבד גייפג זה לעבד אחרי עיבוד. למה זה טוב?
קחי קובץ רואו ותמירי אותו לגייפג בלי שום עיבוד וקחי את הקובץ גייפג שהמצלמה יצרה ותשוי בינהם.
הרואו זה הגלם.
הגייפג זה מה שהמצלמה החליטה (לפי הגדרות שלך כמובן) לעבד.

אין שום סיבה לתת למצלמה לעשות את התהליך הזה (אא"כ את צלמת אירועים)

כל סט מצריך עיבוד טיפה שונה, לפעמים את רוצה יותר קונטרסט לפעמים את רוצה לפתוח שחורים, לפעמים את רוצה הייליטס עדינים יותר, וכו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
אריאל רבינסקי הוא צלם אירועים ולכן הגיוני שהוא יהיה בשיטה של לצלם נכון במקום. אין שום סיכוי לשבת לעבד 2000-5000 תמונות ביום ולתת להן יחס אחת אחת.
אז מקפידים מאוד על WB חשיפה נכונה וקימפוז מושלם בזמן הצילום. (וכמובן, מכונים את הגייפג במצלמה על קונטרסט חדות וכו לפי הטעם האישי)

זה הרבה יותר קשה והייתי אומרת אפילו מאמץ מיותר בסטים שיוצאים מהם אח"כ כמה עשרות תמונות.

(ואני מאמינה שגם הוא במצבי קיצון {סיורי חוץ בלילה או באמצע הצהריים} מצלם גם רואו לגיבוי.)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה