שיתוף - לביקורת עין אחת פקוחה, השניה זוכרת

[הווה פשוט]

כשהטוב והרע מחליפים תפקידים
ומתגלגלים מצחוק על הבמה.
הצופים שסביבי כותשים פופקורן
ועפעפיהם העמוסים נעים בשעמום.

אבל אני
אצלי זו פעם ראשונה.

דרוש לי עמוד מציאותי להאחז בו
איזו מנטרה מפוכחת.
להחזיק בעשר אצבעות אדומות,
ולשנן

"זה הכל משחק"
"זה הכל משחק"

הרע לובש פפיון חגיגי
ובזויות עיניו המחייכות
חריצים דקים של עצב
מהול באזהרה

משחק משחק משחק

אל תפסיק לשנן
לשניה אל תפסיק !

אור סגול זרוע מליון ניצוצות זהב
מי זה הבחור השתקן
כל כך יפהפה מוכרח להיות רע

ומי זאת שברקע
כל כך משעממת חייבת להיות אמת

רגע
אני מכיר אותה...
אני לא מכיר אותה...


משחק

משחק

משחק


וכשירד המסך ללא תשואות
ונדלקו הפלורוסנטים החיורים
רצתי החוצה לקנות פחית קולה לילד יתום

עין יפה, תלתל, תוֹם, נעלים גדולות מידי...

הוא גיחך כשאחז בלשונית המתכת

"פעם ראשונה שלך, הא?!"

‏

.

 

[משולש ברמודה]

אהבתי את הכתיבה. לא בטוחה שהבנתי עד הסוף את כוונת המשורר, אשמח להסבר.

 

[הווה פשוט]

אהבתי את הכתיבה. לא בטוחה שהבנתי עד הסוף את כוונת המשורר, אשמח להסבר.

זה להעביר תחושה.
להעביר איזו איכות נשגבת שאין לה הגדרה וורבלית.
בשירה (או בפרוזה) אנחנו משתמשים אמנם במילים, אבל לא בדרך הרגילה שמשתמשים בהן.
המילים משמשות כצליל, כסמל, כאסוסיאציה.
כשהן בסדר מסוים ובמשקל מסוים, הן מדמות רגש, מפעילות משהו נסתר ברובד אחר.
והן עוקפות. את השכל.
הן מתחברות לחלק פנימי לא מילולי שלך.

ואדרבה, השכל אסור לו להתערב בתהליך.
הקוגניציה מפרקת רגש (אנחנו משתמשים בזה לטובה בקליניקה, לשחרר רגשות קשים באמצעות הגברת השכל).

אז אם לא "הבנת" את הענין, אבל "נהנית" מהכתיבה - אז הגבת מצוין לשיר.

לא צריך יותר.

ובכל זאת אוסיף כמה שורות על המשמעות (כך היא דרכם הנלוזה של אנשים מסוימים, שאומרים משהו בפסקנות, ואחר כותבים "ובכל זאת", ואז כותבים ההיפך)

כבר אמרו חכמים כל העולם במה ואנחנו השחקנים.
ופעם שמעתי משורר שאומר "החיים הם חזרות בלתי פוסקות לקראת ההצגה הגדולה, שלעולם לא תתרחש".

אנחנו כמאמינים, יודעים היטב שהחומר הוא אשליה וכל המאורעות הם תמונות שהבמאי הגדול מלמעלה מקרין לעינינו כרצונו.
בעין אחת פקוחה עלינו להתייחס לעולם כפי שהוא, ולתפקד בתוכו כמו שנצטוונו.
בעין שניה זוכרת עלינו לשים לב כי בעצם הכל זה משחק.
משחק משחק משחק
כל כך משחק עד שהטוב והרע היפה והמכוער ההגיון והשטות כולם מגיעים ממקום אחד, מהתסריט.
מחד אנו משתתפים בעצב הסובלים, ומשתוקקים לנקמה ברשעים.
ומאידך, אנחנו משחררים הכל ונזרקים לחיקו של בורא עולם עד דלא ידעינן בין ארור המן לברוך מרדכי.

על הקטע עם היתום לא אכתוב, כי יש כאלה שיסקלוני בעגבניות רקובות.
(למרות שהחשש רחוק מאד, כמה כבר קוראים את השיר?! וכל שכן את התגובות לשיר).

 

[תמר בן דוד]

ההסבר מאוד הוסיף בעיניי

על הקטע עם היתום לא אכתוב, כי יש כאלה שיסקלוני בעגבניות רקובות.

אנא, כתוב

 

[הווה פשוט]

אנא, כתוב

יש דברים שמותר לחשוב רק בדרך של "רצוא ושוב", אסור להעמיק בהם, לא בעולם הזה.
שירה זו דרך מצוינת בשבילם, אבל אין לפורטם ברחל בתך.
זה לא משהו עמוק שקשה לתפוס, כל אחד יודע את זה, אבל לא כל דבר אומרים, או אפילו חושבים.
מצטער על המסתוריות, בעקרון זה משהו טריוויאלי ביותר, כך שאין מה להסתקרן, בכלל לא

 

[tmr]

גאוני.

 

[חנה ש.]

"פעם ראשונה שלך, הא?!"

בעקרון זה משהו טריוויאלי ביותר,

אנא, כתוב

כתבת,
הנער מגחך על ההתנסות שלך בחוויה שלא מתאימה לך מטעמי דת ומצפון.

 

[tmr]

כתבת,
הנער מגחך על ההתנסות שלך בחוויה שלא מתאימה לך מטעמי דת ומצפון.

כשקראתי את זה לא ראיתי את התגובות.
ודווקא לא ככה פירשתי את זה.

זאת חוויה שלא מתאימה מטעמי מצפון?

 

[שולמית רוז]

זה לא זה שהיתום מכיר את ההתמודדויות והבלבול כבר מגיל רך?

 

[לרקוד על הירח]

וואו. קראתי. לא הבנתי הרבה, אבל עשה לי צמרמורת.

 

[תמר בן דוד]

אנא, כתוב

כתבת,
הנער מגחך על ההתנסות שלך בחוויה שלא מתאימה לך מטעמי דת ומצפון.

זאת חוויה שלא מתאימה מטעמי מצפון?

זה לא זה שהיתום מכיר את ההתמודדויות והבלבול כבר מגיל רך?

לא הבנתי הרבה,

אולי @הווה פשוט יחוס עלינו ויגאל אותנו מהסקרנות?

 

[הווה פשוט]

אולי @הווה פשוט יחוס עלינו ויגאל אותנו מהסקרנות?

כששאלו את עגנון מה התכוון, היה עונה "את זה תשאלו את קורצווייל" (המבקר הידוע).
נראה לי שאם עגנון היה עונב בעצמו - ערך היצירה שלו היה יורד מאד

 

[תמר בן דוד]

איפה קורצווייל כשצריכים אותו....

 

[חנה ש.]

נראה לי שאם עגנון היה עונה בעצמו - ערך היצירה שלו היה יורד מאד

זהו.
הרסת את ערך יצירתך...(

 

[אבי 10000]

בעין שניה זוכרת עלינו לשים לב כי בעצם הכל זה משחק.
משחק משחק משחק

לא יודע אם הבנתי,

אבל איך הכול משחק ?
אנחנו מאמינים בבחירה, והבחירות שלנו קובעות לנצח,
איך הכול משחק, אם משחק זה דבר שיש בו התחלה וסוף במציאות קיימת ?
משחק ואשליה שאין לו גבול יכול להיות לדעתי קצת מסוכן,
יש דברים שלא השכל ולא הרגש מבינים,
אנחנו יצורים מוגבלים, שלא מבינים תמיד את חשבונות שמים (בעצב הסובלים),
שלא מבינים בהרבה דברים שאנחנו לא יכולים לרדת לעומק העניין,
במהות הסטרא אחרא, בידיעה ובחירה, ועוד.
כל השנה למעט פורים אנחנו יודעים בברור שארור המן, וברוך מרדכי.

ואולי פשוט לא ירדתי לעומק כוונתך...
אם כן אשמח שתפרט קצת יותר (ולא, לא על היתום).

 

[שולמית רוז]

לא יודע אם הבנתי,

אבל איך הכול משחק ?
אנחנו מאמינים בבחירה, והבחירות שלנו קובעות לנצח,
איך הכול משחק, אם משחק זה דבר שיש בו התחלה וסוף במציאות קיימת ?
משחק ואשליה שאין לו גבול יכול להיות לדעתי קצת מסוכן,
יש דברים שלא השכל ולא הרגש מבינים,
אנחנו יצורים מוגבלים, שלא מבינים תמיד את חשבונות שמים (בעצב הסובלים),
שלא מבינים בהרבה דברים שאנחנו לא יכולים לרדת לעומק העניין,
במהות הסטרא אחרא, בידיעה ובחירה, ועוד.
כל השנה למעט פורים אנחנו יודעים בברור שארור המן, וברוך מרדכי.

ואולי פשוט לא ירדתי לעומק כוונתך...
אם כן אשמח שתפרט קצת יותר (ולא, לא על היתום).

אבל העולם הזה הוא כן משחק. נורא מבלבל,
הרע מושך וקורץ, הטוב נראה עלוב.
ומה שהוא כתב זה לזכור שכל זה הוא משחק. ושרק בעולם הבא נבין את האמת.
כך הבנתי.

 

[הווה פשוט]

לא יודע אם הבנתי,

אבל איך הכול משחק ?
אנחנו מאמינים בבחירה, והבחירות שלנו קובעות לנצח,
איך הכול משחק, אם משחק זה דבר שיש בו התחלה וסוף במציאות קיימת ?
משחק ואשליה שאין לו גבול יכול להיות לדעתי קצת מסוכן,
יש דברים שלא השכל ולא הרגש מבינים,
אנחנו יצורים מוגבלים, שלא מבינים תמיד את חשבונות שמים (בעצב הסובלים),
שלא מבינים בהרבה דברים שאנחנו לא יכולים לרדת לעומק העניין,
במהות הסטרא אחרא, בידיעה ובחירה, ועוד.
כל השנה למעט פורים אנחנו יודעים בברור שארור המן, וברוך מרדכי.

ואולי פשוט לא ירדתי לעומק כוונתך...
אם כן אשמח שתפרט קצת יותר (ולא, לא על היתום).

הכל צפוי והרשות נתונה, זהו אחד הפרדוקסים שאיננו מסוגלים להבין, אבל כן מוטל עלינו לשמור על שני חלקיו בקבצים נפרדים, ואולי לעתיד לבוא הם יתמזגו לתיקיה אחת.
המשחקיות של העולם היא בהרבה רבדים, לא רק במוסר ובפילוסופיה אלא אפילו ביום יום ובמהות החומר עד לאלקטרון המתעתע, הכל אשליות, הכל הסתרה.
אתן דוגמא קטנה
ישב אצלי אתמול אברך צעיר עם פעקאלה של צרות שלא אאחל אפילו לאויביי.
בעין פקוחה הבטתי על קשייו, ריחמתי, נאנחתי, והפעלתי את כל הלב והידע שלי כדי לנסות לעזור לו.
בנקודה מסוימת הוא שאל "למה זה מגיע לי".
וגם בי התעוררה השאלה הזו, הוא אדם טוב, לא הזיק לזבוב, למה כל הייסורים האלה?
ומיד עברתי לעין השניה, הזוכרת.
אלקים יודע מה שהוא עושה, הכל לטובה, וכו כו'
אבל אם כך למה שאטפל בו? אני רק הורס את התוכנית האלוקית?!
ומיד חזרתי לעין הפקוחה.
וכך חוזר חלילה...

 

[אבי 10000]

תודה על התגובה.
ולא יודע אם נכון שאני מגיב, אולי זה לא המקום ולא במקום, אבל לא מצליח שלא...

הכל אשליות, הכל הסתרה.

לא הכל, ממש לא, יש שכל, ויש אמונה ומסורת, ויש הגבלות אנושיות,
למשל החלק האלוקי ממעל שיש בי ובכל אחד, הוא לא אשליה, יש אותו אפילו שאני לא מבין, אני יודע את זה לא בשכל ולא ברגש, לא יודע במה כן, ואני מוותר על הרבה דברים ביגלל האמת האמיתית הזאת.
וזה המצפן שלי בעולם כל-כך מתעתע וניסתר, זה לא משחק, זה ניצחי.
אולי התכוונת רק לכל החומר...

ומיד עברתי לעין השניה, הזוכרת.
אלקים יודע מה שהוא עושה, הכל לטובה, וכו כו'

אם התכוונת שהעין הזוכרת זה ההגבלות האנושיות שלנו, המקום שאין לנו כניסה אליו, ושצריך להשתמש בו במקביל למה שהשכל והרגש כן מצליח לתפוס, אז אני מבין.

אבל אם כך למה שאטפל בו? אני רק הורס את התוכנית האלוקית?!

טוב אתה לא יודע שאלוקים גם לא תיכנן שתטפל בו

בכל אופן תודה על השיר וההסברים, עוררת אצלי הרבה מחשבות ורגשות...

 

[הווה פשוט]

תודה על התגובה.
ולא יודע אם נכון שאני מגיב, אולי זה לא המקום ולא במקום, אבל לא מצליח שלא...

לא הכל, ממש לא, יש שכל, ויש אמונה ומסורת, ויש הגבלות אנושיות,
למשל החלק האלוקי ממעל שיש בי ובכל אחד, הוא לא אשליה, יש אותו אפילו שאני לא מבין, אני יודע את זה לא בשכל ולא ברגש, לא יודע במה כן, ואני מוותר על הרבה דברים ביגלל האמת האמיתית הזאת.
וזה המצפן שלי בעולם כל-כך מתעתע וניסתר, זה לא משחק, זה ניצחי.
אולי התכוונת רק לכל החומר...

אם התכוונת שהעין הזוכרת זה ההגבלות האנושיות שלנו, המקום שאין לנו כניסה אליו, ושצריך להשתמש בו במקביל למה שהשכל והרגש כן מצליח לתפוס, אז אני מבין.

טוב אתה לא יודע שאלוקים גם לא תיכנן שתטפל בו

בכל אופן תודה על השיר וההסברים, עוררת אצלי הרבה מחשבות ורגשות...

אתה נראה אדם עמוק מאד, ובאמת פורום פרוג אינו הפלטפורמה המתאימה לדיונים כאלה

 

[Sara led]

אני כל כך אוהבת את הקטעים המסתוריים האלה.
וכל כך לא- לצאת בהרגשה שלא הבנתי הכל, אם בכלל...


ברור שכיף לקרוא מישהו שלא מאכיל אותך בכפית ומצד שני גורם לך להבין את בין השורות בדיוק כמו שהתכוון המשורר.
זה מוציא אותך עם סיפוק אינטלקטואלי מסויים.
כאן זה לא המצב, ואני מנסה להבין עוד כמה יש לי ללמוד.