עלה קטן

[חויתוש]

וואו, אחד הסרטים!
כבר הרבה זמן לא התלהבתי כל כך מסרט.

הייתי שולחת לכל המורות כרטיס כניסה חינם.

 

[חויתוש]

וואו, אחד הסרטים!
כבר הרבה זמן לא התלהבתי כל כך מסרט.

הייתי שולחת לכל המורות כרטיס כניסה חינם.

 

[שינדי- זה אני.]

היה מהמם!
תודה ענקית לטלי....
אני אישית אוהבת סרטים ללא אקשן, לא באתי לשלם 60 ש''ח ולשבת על הכסא בחרדה מפהי הבאות...
לכן סרט זה היה מדהים ומכונן מבחינתי!
אהבתי גם את שילוב התלבושות והלוקיישנים מסביב, דבר שתרם רבות לסרט..

 

[Ruti Kepler]

אכן היה מקסים, הפקה מוקפדת פרפקט.רקעים מדהימים, ממש מרהיב עין.
מה שלא היה הכי ברור זה-ארץ ההתרחשות(מסתבר שאנגליה לפי רוב השמות) ותקופה. מצד אחד יש שם הסעה די מודרנית, הבנות מחליפות מדבקות בנות ימינו. מצד שני תסרוקות מיושנות וביגוד מהמם אך סגנון כבד של פעם.
השחקניות-המנהלת, המורה חוי והילדה שחקניות מעולות, במיוחד המורה-היא היתה משהו מיוחד באמת. הבעיה בה לוקה הילדה לא נקראה בשם, (נראה ממש כאספרגר. אך הילדה הביעה רגש שמחה מופגן כשהאמא טלפנה להזמין חברה בעוד שאמרו שם בסוף שהרגש היחיד שהלוקים בבעיה מכירים רק את רגש הכעס.)בקיצור, יתכן והיו צריכים יותר לעבוד על קטע המחקר של הלקות, אבל בכל מצב הילדה המציגה היתה מצוינת וברוב הזמן הצליחה לשמור על הבעה רצינית "ללא הבעה".

האספרגרים יכולים להכיר רגשות רבים. הבעיה שלהם היא לא בהכרת הרגשות - אלא בפענוח שלהם ובתגובה אליהם.
לאדם רגיל יש יכולת אינטואיטיבית להבין מה הזולת מרגיש, ואיך צריך להתייחס למצבים שונים.
לאספרגרים אין את זה.
הם יכולים, אחרי אימון ולימוד, להגיע לתהליך שכלי של הבנה, כמו לדוגמה: 'שרה עושה פרצוף כזה' > 'זה פרצוף של קוצר רוח' > 'היא כנראה קצרת רוח' > 'היא כנראה מעדיפה שאני אלך עכשיו' > 'אני צריך לקום וללכת'.

כלומר: מה שהמוח האנושי הרגיל קולט ומזהה מיד, בשביל המוח האספרגרי זה יהיה תהליך של הבנה ותרגום. (כאמור, אחרי הדרכה ואימון. אספרגר בלתי מאומן, לא יבין ולא יקלוט כלום).

 

[5555]

הסרט מעולה !!!!
ממליצה בחום לכולן !
מורות , אמהות ואף ילדות - שיש להן חברות לפקוח עינים לשוני ולקושי של השני
היפה שיש שם טיפים להתמודדות נכונה עם המצב . הגישה מקסימה .
אהבתי
תודה לך טלי - אם את קוראת כאן .

 

[chanaf]

סרט מדהים ולדעתי חובת צפיה לכל אחת!
הסרט מזכיר קצת את הסרט הגויי "כוכבים קטנים".

קצת לפני שראיתי את הסרט הזה, קראתי את הספר "16 משולשים באוויר" על ילדת אספרגר,
ומיד בתחילת הסרט זה הזכיר לי ב-100% את גיבורת הסיפור בעלת האספרגר בספר.
היא קוראת לבעיה בסרט "לקות תקשורתית חברתית" כמדומני, ונראה לי שזו ההגדרה של אספרגר, לא?

 

[מלי]

באמת חובה לכל המורות
המנהלת שלנו הקרינה לנו את הסרט במסיבת חנוכה של הצוות
צוות כיתות וגנים חינוך מיוחד.- אעפ"י שהיה ארוך ולא כ"כ מתאים לערב גיבוש , היה מקסים!

 

[מימי99]

אכן היה מקסים, הפקה מוקפדת פרפקט.רקעים מדהימים, ממש מרהיב עין.
מה שלא היה הכי ברור זה-ארץ ההתרחשות(מסתבר שאנגליה לפי רוב השמות) ותקופה. מצד אחד יש שם הסעה די מודרנית, הבנות מחליפות מדבקות בנות ימינו. מצד שני תסרוקות מיושנות וביגוד מהמם אך סגנון כבד של פעם.
השחקניות-המנהלת, המורה חוי והילדה שחקניות מעולות, במיוחד המורה-היא היתה משהו מיוחד באמת. הבעיה בה לוקה הילדה לא נקראה בשם, (נראה ממש כאספרגר. אך הילדה הביעה רגש שמחה מופגן כשהאמא טלפנה להזמין חברה בעוד שאמרו שם בסוף שהרגש היחיד שהלוקים בבעיה מכירים רק את רגש הכעס.)בקיצור, יתכן והיו צריכים יותר לעבוד על קטע המחקר של הלקות, אבל בכל מצב הילדה המציגה היתה מצוינת וברוב הזמן הצליחה לשמור על הבעה רצינית "ללא הבעה".

נהניתי מאד אך גם לי היה מוזר ולא מובן -תסרוקות תלבושות וסגנון מיושן לצד בית מודרני וחדיש לחלוטין

משהו שם התערבב לגמרי..

 

[גילה שם טוב]

אני גם נהניתי מאוד,
אבל מאוד הפריע לי שלא הזכירו שום בעז"ה, ב"ה וכדו'.
כמעט חשבתי שזה גויים, אבל השמות היו יהודיים כ"כ. חוץ מזה שהמורה חוי אמרה שהיא יכולה להתפלל על המורה צפורה לא היה כלום !

 

[חוי שיף]

אני גם נהניתי מאוד,
אבל מאוד הפריע לי שלא הזכירו שום בעז"ה, ב"ה וכדו'.
כמעט חשבתי שזה גויים, אבל השמות היו יהודיים כ"כ. חוץ מזה שהמורה חוי אמרה שהיא יכולה להתפלל על המורה צפורה לא היה כלום !

נו באמת,היה כ"כ הרבה מסר,אל תנסי לחפש בקטנות....

 

[אמא של זיסי]

נו באמת,היה כ"כ הרבה מסר,אל תנסי לחפש בקטנות....

לא הייתי בסרט, אבל זה בכלל לא "בקטנות".
גם לי מאוד צורם בסרטים שאין שום ב"ה ובעז"ה וכו'. זה הבסיס לשפת היהודים.

 

[צפור שיר]

לצערינו, השחקניות הן בד"כ רחוקות מלהיות חרדיות - וזה בלשון המעטה.
אם כן, ברור שמילים כמו בעז"ה או אי"ה לא יהיו שגורות על לשונן.
כמו שהזכירו כאן, אכן גם לי היה נראה משהו מעורבב עם הדמויות, התלבושות, התסרוקות של פעם, לעומת אלמנטים חדשניים שהם בני ימינו באופן מובהק.
לגבי הערתה של ר. קפלר על כך שליבי הביעה שמחה למרות היותה לקויה - גם ילדים עם אספרגר יודעים לשמוח הבעיה אצלם היא שהם לא יודעים לווסת את רגשותיהם או להתאימם למצב נתון (לדוג' הם עלולים לצחוק בעיצומו של מאורע עצוב כמו עונש של חבר או לוויה). שימי לב ששמחתה על כך שחברותיה באות לבקר הייתה מוגזמת

 

[שולמית 1]

סרט חזק. חובה למורות לעניות דעתי.
גם לי צרם החסר של השפה החרדית אוטנטית.
לענ"ד, היא פשוט לא רצתה לסווג את המיקום של הסרט ושילבה בו את האלמנטים של מגוון סגנונות באוכלוסיה- כך שיהיה סרט עבור כולם.
(חוץ מזה שהבתים שם-- הזויים... מאיפה היא מגרילה אותם?)

 

[תמיד בשמחה!!]

גם אני הייתי בסרט ודווקא כן אמרו שם כמה פעמים ב"ה,בעז"ה, וגם היו שם מלא איזכורים יהודיים, כנראה שפשוט לא שמת לב...........

 

[סא איור]

יש עוד הקרנה בבני ברק?

 

[שלוומי]

מצטרפת לשאלה

 

[גילה שם טוב]

גם אני הייתי בסרט ודווקא כן אמרו שם כמה פעמים ב"ה,בעז"ה, וגם היו שם מלא איזכורים יהודיים, כנראה שפשוט לא שמת לב...........

מה למשל ? דווקא ממש עקבתי . זה קטע שאני תמיד שמה לב אליו.

 

[כדור האש]

עלה קטן הייה מ-ד-ה-י-ם-! סרט מאלף! נורא אהבתי.

 

[FlashBack]

הייתי בבני ברק
טלי מפיקה ברמות על
אך בגלל שזה לא עלילה ממש לא נהנתי.
משעמם
בפרט שזה מאד מזכיר את הסרט" מורה לחיים"