עזרה עלילה חוצת פרק

[shira bira]

זה רוגלה מעופש.

לא אוכלת רוגלעך.
זו האמת
אבל יש אנשים שספרות כזו היא הגילטי פלז'ר שלהם. אדרבה, יאכלו ענווים וישבעו.

 

[Reizy Esh]

ואולי צריך לקבל בשלווה ובהבנה את העובדה שיש פעמים שרוצים לטעום רוגלע מאנג'ל ולפעמים רק מנת סטייק משובחת תערב לחיכנו.

הרשי לי לחלוק עלייך.
גם אני רוצה לרוב לקרוא ספר קליל וזורם, ולאו דווקא זריצקי או להבדיל אלף אלפי, עגנון או דוסטויבסקי.
גם רומן קליל יכול להיות איכותי מאד, כתוב היטב, בנוי, מכבד את האינטליגנציה של הקורא ומלא רגש והומור.
האם קיימים ספרים כאלה במגזר שלנו?
לדעתי הם מעטים. יבואו עוד מעט ויגידו שאני ביקורתית ומחפשת את השלילי ועדיף לקרוא ספרות מבוקרת על פני ספרות איכותית יותר.
ויש לי המון מה לומר לאותם אלה שיבואו, אבל אין לי כח. אז נשאיר את זה כך בינתיים.

 

[stars]

גם אני רוצה לרוב לקרוא ספר קליל וזורם

גילוי נאות: אני כשלעצמי מאוד נהנה לקרוא ספרי קומיקס של ילדים (אם־כי בשנים האחרונות קצת התאכזבתי בכל הנוגע לרמה של הסיפור עצמו. אני גדלתי על ספרי הקומיקס של גדי פולק וכדו'), וכן ללמוד לפעמים מתוך המשניות של יוני (פני שבת וכדו'), ואינני טורח להסתיר את הנאתי מהעניין...

 

[shira bira]

גם רומן קליל יכול להיות איכותי מאד, כתוב היטב, בנוי, מכבד את האינטליגנציה של הקורא ומלא רגש והומור.

נכון.

האם קיימים ספרים כאלה במגזר שלנו?
לדעתי הם מעטים. יבואו עוד מעט ויגידו שאני ביקורתית ומחפשת את השלילי ועדיף לקרוא ספרות מבוקרת על פני ספרות איכותית יותר.

גם לדעתי.
אבל מספרם הולך ועולה ב"ה.
בלי סתירה, אם יש ספרות מסוימת שאיכותה לא מן המשובחות ובכל זאת מכירותיה מרקיעות שחקים כנראה שהיא עונה על צורך מסוים בקרב הקהל הקדוש ואי אפשר לחנוק צורך.
אי אפשר גם לחנך לטעמים בכפיה. יש אנשים שתמיד ירצו עוד מן הצהוב הזה בטעם של אבקת מרק ובניחוח מוסדי.
ועל אלו אני אומרת: תנו להם. בתאבון ולבריאות.
ובמקביל תרקחו תבשילים משובחים, עם תבלינים אמיתיים ותאזנו את ההיצע

 

[Reizy Esh]

בלי סתירה, אם יש ספרות מסוימת שאיכותה לא מן המשובחות ובכל זאת מכירותיה מרקיעות שחקים כנראה שהיא עונה על צורך מסוים בקרב הקהל הקדוש ואי אפשר לחנוק צורך.
אי אפשר גם לחנך לטעמים בכפיה. יש אנשים שתמיד ירצו עוד מן הצהוב הזה בטעם של אבקת מרק ובניחוח מוסדי.
ועל אלו אני אומרת: תנו להם. בתאבון ולבריאות.

והנה אני שוב לא מסכימה
דוגמא, בדיוק אתמול יצא לי להאזין לאלבומי שירים ישנים, משנות התשעים.
התמוגגתי (איזו מילה מוגזמת), ממש. קודם כל מדובר בקלאסיקות, שירים שרובם נכנסו עמוק לתוך החיים שלנו.
מוזיקה איכותית, טובה, נעימה, וגם יהודית.
כמה מוזיקה כזאת יש היום? האם לא מייצרים אותה כיוון שאין מי שיאזין לה?
אני לא יודעת.
התהליכים האלה מתחילים כמובן בעולם הכללי.
רק שאצלנו זה חמור יותר:
ראשית, השוק בעולם הכללי ענק. כך שגם אם אתה מה-10% נניח שמחפשים איכות, עדיין יהיה לך מה לשמוע, לקרוא ולראות. והרבה.
ושנית, וחשוב יותר: דווקא אנחנו, שמאמינים כל כך במילה הכתובה, שספרים מהווים עבורנו את אחת הפלטפורמות הכי נקיות ונגישות- דווקא אנחנו היינו צריכים להקפיד יותר מכולם על איכות.
למה לגיטימי לעשות צנזורה קפדנית, כמו שאמרת קודם, רק על תכנים מסוימים; אבל על תכנים אחרים, רדודים, מסלפי היסטוריה, מסלפי עובדות, מטופשים, או סתם כך פשוט לא מספיק טובים או מושקעים או מוגהים או- השלימי את החסר- למה עליהם אין אצלנו ביקורת?

טרם מצאתי תשובה לשאלה הזו.

 

[stars]

כמה מוזיקה כזאת יש היום? האם לא מייצרים אותה כיוון שאין מי שיאזין לה?

אני מגדולי אוהדי המוזיקה הנוסטלגית עליה גדלנו, אבל למען היושר אני חייב לצטט מה שקראתי ושמעתי מכמה מגדולי הזמר החסידי (מ.ב.ד., אברהם פריד, יעקב שוואקי, ועוד), שמכל הביקורות שהם קיבלו על השירים המתחדשים שלהם, הם הבינו דבר אחד: זה לא שהשירים הישנים יותר טובים משום בחינה, זה פשוט שאנשים מתרפקים על נוסטלגיה.
יש עוד המון מה לדון בנושא הזה, וזה בכלל לא הדיון כאן, אבל רק מצטט מה שהם אמרו.
יתכן שהוא הדין לספרות. יש המון שמתרפקים נרגשות על ספרי דוד זריצקי, אבל זה לא בהכרח אומר שהספר שלו יותר מקצועי או איכותי מספרים שניתן למצוא היום, אלא זו פשוט נוסטלגיה.

 

[shira bira]

והנה אני שוב לא מסכימה
דוגמא, בדיוק אתמול יצא לי להאזין לאלבומי שירים ישנים, משנות התשעים.
התמוגגתי (איזו מילה מוגזמת), ממש. קודם כל מדובר בקלאסיקות, שירים שרובם נכנסו עמוק לתוך החיים שלנו.
מוזיקה איכותית, טובה, נעימה, וגם יהודית.
כמה מוזיקה כזאת יש היום? האם לא מייצרים אותה כיוון שאין מי שיאזין לה?
אני לא יודעת.
התהליכים האלה מתחילים כמובן בעולם הכללי.
רק שאצלנו זה חמור יותר:
ראשית, השוק בעולם הכללי ענק. כך שגם אם אתה מה-10% נניח שמחפשים איכות, עדיין יהיה לך מה לשמוע, לקרוא ולראות. והרבה.
ושנית, וחשוב יותר: דווקא אנחנו, שמאמינים כל כך במילה הכתובה, שספרים מהווים עבורנו את אחת הפלטפורמות הכי נקיות ונגישות- דווקא אנחנו היינו צריכים להקפיד יותר מכולם על איכות.
למה לגיטימי לעשות צנזורה קפדנית, כמו שאמרת קודם, רק על תכנים מסוימים; אבל על תכנים אחרים, רדודים, מסלפי היסטוריה, מסלפי עובדות, מטופשים, או סתם כך פשוט לא מספיק טובים או מושקעים או מוגהים או- השלימי את החסר- למה עליהם אין אצלנו ביקורת?

טרם מצאתי תשובה לשאלה הזו.

1. לא כתבתי שזה לגיטימי לבצע צנזורה קפדנית במידה והיא מעוותת את הסיפור אבל זה מונח לשיקול דעתו של הסופר. לא שלי.
2. סופר שחפץ בעלילה נטולת שגיאות עובדתיות ולשוניות צריך לשלם. לתחקירן ולעורך לשוני. לא תמיד סופרים משקיעים בכך. אנחנו כקהל צריכים להצביע ברגליים.
ביקורת על תחקיר לקוי ושגיאות לא קיימת? אוהו קיימת. לפחות כאן. אני בעצמי כתבתי אחת לכל הפחות.
3. לא מאמינה בהתרפקות עיוורת על נוסטלגיה. לא במוזיקה ולא בספרות ולא באף תחום אחר.
אינני מתחברת למוזיקה אלקטרונית או דאנס אך שירים רבים בני זמננו מעובדים ומושקעים ובעיקר מוקלטים עם כלים אמיתיים עדיפים בעיני על חלק מזוועות הסינתיסייזר של שנות התשעים העליזות
ישי ריבו הוא אמן אמיתי והוא התחיל לשיר לפני כעשור.
לדיון על ההיבט הרוחני איני נכנסת כלל.

 

[anotherית]

והנה אני שוב לא מסכימה
דוגמא, בדיוק אתמול יצא לי להאזין לאלבומי שירים ישנים, משנות התשעים.
התמוגגתי (איזו מילה מוגזמת), ממש. קודם כל מדובר בקלאסיקות, שירים שרובם נכנסו עמוק לתוך החיים שלנו.
מוזיקה איכותית, טובה, נעימה, וגם יהודית.
כמה מוזיקה כזאת יש היום? האם לא מייצרים אותה כיוון שאין מי שיאזין לה?
אני לא יודעת.
התהליכים האלה מתחילים כמובן בעולם הכללי.
רק שאצלנו זה חמור יותר:
ראשית, השוק בעולם הכללי ענק. כך שגם אם אתה מה-10% נניח שמחפשים איכות, עדיין יהיה לך מה לשמוע, לקרוא ולראות. והרבה.
ושנית, וחשוב יותר: דווקא אנחנו, שמאמינים כל כך במילה הכתובה, שספרים מהווים עבורנו את אחת הפלטפורמות הכי נקיות ונגישות- דווקא אנחנו היינו צריכים להקפיד יותר מכולם על איכות.
למה לגיטימי לעשות צנזורה קפדנית, כמו שאמרת קודם, רק על תכנים מסוימים; אבל על תכנים אחרים, רדודים, מסלפי היסטוריה, מסלפי עובדות, מטופשים, או סתם כך פשוט לא מספיק טובים או מושקעים או מוגהים או- השלימי את החסר- למה עליהם אין אצלנו ביקורת?

טרם מצאתי תשובה לשאלה הזו.

את קצת גלשת כאן לעניין צנזורה, שזה נושא נפרד.
חוץ מבעיות הצנזורה, אי אפשר להאשים הכל עליו. סורי.

 

[stars]

אנחנו כקהל צריכים להצביע ברגליים.

הבעיה היא שה"אנחנו" הזה שיצביע ברגליים עבור הספרות האיכותית, הוא קהל קטן יחסית למה ששווה לסופר להשקיע בו.
מרבית הקוראים לא חושבים על נכונות העובדות או על הכתיבה הנכונה, אלא מספיק שהעלילה מושכת.

 

[shira bira]

הבעיה היא שה"אנחנו" הזה שיצביע ברגליים עבור הספרות האיכותית, הוא קהל קטן יחסית למה ששווה לסופר להשקיע בו.
מרבית הקוראים לא חושבים על נכונות העובדות או על הכתיבה הנכונה, אלא מספיק שהעלילה מושכת.

אז אנחנו צריכים להגיב יותר למערכת, לכתוב לסופרים מיילים ועוד דרכי תקשורת אחרות.
הבעיה היא שלרוב אנשים מתאמצים רק לגבי תלונות. המרוצים שותקים כמו טפט

 

[stars]

אז אנחנו צריכים להגיב יותר למערכת, לכתוב לסופרים מיילים ועוד דרכי תקשורת אחרות.

מה זה יעזור? גם אם כל מי שהספרות האיכותית היא ציפור נפשו ישלח ביקורת מושקעת ומפורטת, עדיין יחסית לקהל הקונים נהיה ציבור קטן מדי.

 

[shira bira]

מה זה יעזור? גם אם כל מי שהספרות האיכותית היא ציפור נפשו ישלח ביקורת מושקעת ומפורטת, עדיין יחסית לקהל הקונים נהיה ציבור קטן מדי.

אני מאמינה שככל שהיצע הספרות האיכותית יגדל, טעם הקהל ישתבח.
ככל שמרגילים אנשים למנת גורמה הם כבר לא יהיו מסוגלים לטעום ג'אנק.

 

[stars]

ככל שמרגילים אנשים למנת גורמה הם כבר לא יהיו מסוגלים לטעום ג'אנק.

לחכו של הכפרי, תפוח אדמה גס ומחוספס טעים יותר מסטייק הודי מיושן ביין טוקאי משובח.
(חלילה לא משווה את הקהל לכפריים, רק מנסה להמחיש).

 

[Reizy Esh]

אני מגדולי אוהדי המוזיקה הנוסטלגית עליה גדלנו, אבל למען היושר אני חייב לצטט מה שקראתי ושמעתי מכמה מגדולי הזמר החסידי (מ.ב.ד., אברהם פריד, יעקב שוואקי, ועוד), שמכל הביקורות שהם קיבלו על השירים המתחדשים שלהם, הם הבינו דבר אחד: זה לא שהשירים הישנים יותר טובים משום בחינה, זה פשוט שאנשים מתרפקים על נוסטלגיה.
יש עוד המון מה לדון בנושא הזה, וזה בכלל לא הדיון כאן, אבל רק מצטט מה שהם אמרו.

לא מתחברת אבל לא מתווכחת.
ואני חושבת שיש היום גם הרבה מוזיקה טובה.

יתכן שהוא הדין לספרות. יש המון שמתרפקים נרגשות על ספרי דוד זריצקי, אבל זה לא בהכרח אומר שהספר שלו יותר מקצועי או איכותי מספרים שניתן למצוא היום, אלא זו פשוט נוסטלגיה.

ברצינות.

 

[shira bira]

בחכו של הכפרי, תפוח אדמה טעים יותר מסטייק הודי מיושן ביין טוקאי משובח.
(חלילה לא משווה את הקהל לכפריים, רק מנסה להמחיש).

המציאות מוכיחה שחשיפה עקבית משנה טעמים.
וגם למי שדבק בתפודים יש לתת מקום בספרות על פי טעמו או לפחות לא לנסות לחנוק אותה.

 

[Reizy Esh]

אני מאמינה שככל שהיצע הספרות האיכותית יגדל, טעם הקהל ישתבח.
ככל שמרגילים אנשים למנת גורמה הם כבר לא יהיו מסוגלים לטעום ג'אנק.

בחכו של הכפרי, תפוח אדמה טעים יותר מסטייק הודי מיושן ביין טוקאי משובח.
(חלילה לא משווה את הקהל לכפריים, רק מנסה להמחיש).

אבל האנלוגיה הזאת פשוט לא נכונה, זה מה שכתבתי בהתחלה.
גם תפוח אדמה יכול פירה רובושון.
גם חומר גלם הכי בסיסי יכול להיות עשוי טוב. זה הכל.

 

[stars]

המציאות מוכיחה שחשיפה עקבית משנה טעמים.

את לא חושבת שצריך להבין בספרות כדי ליהנות מכתיבה נכונה למשל?

גם תפוח אדמה יכול פירה רובושון.

אבל אז הכפרי לא יאהב את זה!

 

[shira bira]

אבל האנלוגיה הזאת פשוט לא נכונה, זה מה שכתבתי בהתחלה.
גם תפוח אדמה יכול פירה רובושון.
גם חומר גלם הכי בסיסי יכול להיות עשוי טוב. זה הכל.

נכון.
אבל את טעם הקהל לא מחנכים בכפיה אלא על ידי עידוד של הספרות המשובחת והגדלת ההיצע שלה.
כפי שלא תסגרי בכפיה את שעריהן של מאורות בורקסים עתירי שומן טראנס ואורז מבהיק אלא תפתחי לצידן בולונז'רי משובחת.

 

[shira bira]

את לא חושבת שצריך להבין בספרות כדי ליהנות מכתיבה נכונה למשל?

הא בהא תליא.

 

[Reizy Esh]

חוץ מבעיות הצנזורה, אי אפשר להאשים הכל עליו. סורי.

לא הבנתי כל כך את המשפט.
אבל לא משנה, אני פורשת בינתיים
הצלחות ל @בונבוניירה פיקנטית !