על מה שבמצולה.

  • פותח הנושא y&m
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #21
y&M, מאד מאד מסכימה עם הנקודות שציינת מבחינה טיפולית.
כמעט יכולתי לחשוב שניהלתי איתך שיחה בנושא הזה...
את הדוגמא לגבי הרץ במרתון שמעתי בעצמי ממטפלת ותיקה מאד, פרופסורית ועוסקת בטיפול במקרים קשים וכואבים מאד מאד. וכפי שאמרת, נקודת המוצא של מטפל צריכה להיות ענווה.
נראה שיחד עם המודעות ההולכת וגוברת לכל תחומי הטיפול והבעיות הנפשיות והרגשיות, נוצרה גם איזושהי הילה מיוחדת סביב העוסקים במקצועות הללו. חלק ניכר, לטעמי, נוצר כתוצאה מהסיפורת הרבה שעוסקת בשנים האחרונות בנושאי הטיפול על כל צדדיו ורבדיו ותיאוריותיו עד למחנק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
תקוה, גם מי שמבקר את הספרים לא שולל את התוכן והמסרים האחרים הנלווים לסיפור.
דובר בעיקר על הפן הטיפולי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נכתב ע"י mirier;2277050:
y&M, מאד מאד מסכימה עם הנקודות שציינת מבחינה טיפולית.
כמעט יכולתי לחשוב שניהלתי איתך שיחה בנושא הזה...
את הדוגמא לגבי הרץ במרתון שמעתי בעצמי ממטפלת ותיקה מאד, פרופסורית ועוסקת בטיפול במקרים קשים וכואבים מאד מאד. וכפי שאמרת, נקודת המוצא של מטפל צריכה להיות ענווה.
נראה שיחד עם המודעות ההולכת וגוברת לכל תחומי הטיפול והבעיות הנפשיות והרגשיות, נוצרה גם איזושהי הילה מיוחדת סביב העוסקים במקצועות הללו. חלק ניכר, לטעמי, נוצר כתוצאה מהסיפורת הרבה שעוסקת בשנים האחרונות בנושאי הטיפול על כל צדדיו ורבדיו ותיאוריותיו עד למחנק.

באמת לא הבנתי באיזה מקום מקצוע הכתיבה נושק למקצוע הטיפול, עד כי סופרות רבות במשך הזמן גם מערבות בכתיבתן הרבה ממקצוע הטיפול [חיה הרצברג, חוי רוזנברג, חסיה ברטלר ועוד] האמנם יש קשר??
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
הן מטפלות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
לסופר ולמטפל מן הסתם תכונות אופי קרובות ומשיקות. ניתוח, עומק, מודעות, התבוננות, אינטלגנציה רגשית גבוהה ועוד. מה שמוביל הרבה פעמים לרצון ללמוד ולהעמיק באופן מקצועי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
ההשקה הזו בין טיפול לכתיבה יוצרת חוויה עוצמתית.
גם מיה קינן נעזרת רבות באביה- ד"ר עוז מרטין, וזה מורגש. העומק של הדמויות, היכולת להבין אפילו את דיאלידאן לפעמים.... אבל גם חוי רוזנברג וגם חסיה ברטלר קצת הגזימו לדעתי, אף שייתכן שזו תופעה אופיינית לסוגה חדשנית בכתיבה- מן שכרון חושים שעוד יירגע לכתיבה מאופקת יותר ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכתב ע"י mirier;2277070:
לסופר ולמטפל מן הסתם תכונות אופי קרובות ומשיקות. ניתוח, עומק, מודעות, התבוננות, אינטלגנציה רגשית גבוהה ועוד. מה שמוביל הרבה פעמים לרצון ללמוד ולהעמיק באופן מקצועי.

טוב, תלוי לאיזה סופר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
נכתב ע"י אן;2277080:
ההשקה הזו בין טיפול לכתיבה יוצרת חוויה עוצמתית.
גם מיה קינן נעזרת רבות באביה- ד"ר עוז מרטין, וזה מורגש. העומק של הדמויות, היכולת להבין אפילו את דיאלידאן לפעמים.... אבל גם חוי רוזנברג וגם חסיה ברטלר קצת הגזימו לדעתי, אף שייתכן שזו תופעה אופיינית לסוגה חדשנית בכתיבה- מן שכרון חושים שעוד יירגע לכתיבה מאופקת יותר ...

יש הבדל בין כתיבה שמועשרת מאד מהידע והעומק הטיפולי, לכתיבה שעוסקת בטיפול ממש סיפור אחרי סיפור אחרי סיפור. ואגב, לא התכוונתי להתיחס לסופרות ספציפיות אלא לתופעה שבשנים האחרונות מרבית הסיפורים בהמשכים בעיתונים עוסקים בטיפולים, מטפלים, מטופלים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
חסיה ברטלר לא מטפלת רגשית .נקודה.
היא בעלת מעוף וכשרון וכתיבה איכותית ללא אחריות.

וגם כל המטפלות שעשו הכשרה לא יודעת בדיוק איפה . אולי דרך קריאה של ספרים? שיחליטו מה הם רוצים להיות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אני מוכרחה לציין לטובה את הספר של חוי 'זה לא יכול להיות'.
לדעתי הוא מקיף את הזוויות של דיכאון אחרי לידה בצורה מהימנה ומעשירה.

אולי יש בו משהו קצת משעמם ומתאים יותר להמשכים.
הדמות של האמא לא מספיק אמינה.

אבל מעבר לזה הוא מצוין!

לדעתי אחת הסיבות שגרמה לסופרות להיכנס לתחום הטיפולי זה עצם הכתיבה שלהן תחת שמן הידוע.
נשים פונות אליהן כמבינות בתחום עליו הן כתבו ומשם הכל ממשיך. מה גם שהן צוברות ידע כשהן מבררות ולומדות על הנושא עליו הן כותבות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
נכתב ע"י בפוטנציאל;2277122:
חסיה ברטלר לא מטפלת רגשית .נקודה.
היא בעלת מעוף וכשרון וכתיבה איכותית ללא אחריות.

הכשרון, המעוף והאיכות - את צודקת.
והיא כן מטפלת רגשית, אני יודעת את זה בברור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
נכתב ע"י mirier;2277053:
תקוה, גם מי שמבקר את הספרים לא שולל את התוכן והמסרים האחרים הנלווים לסיפור.
דובר בעיקר על הפן הטיפולי.

לא אמרתי. כתבתי את תגובתי אחרי ההודעה הזו---

נכתב ע"י y&m;2276945:
י
ובעיני, זה בעייתי שנשים קמות מהספר ומדברות אודותיו בעיניים מעורפלות, מלאות געגוע לא מוסבר וחיבוטי נפש לא ברורים.
לדעתי היה טוב יותר אם הספרים היו גורמים להן לקום בעיניים צלולות,

נכתב ע"י בפוטנציאל;2277122:
חסיה ברטלר לא מטפלת רגשית .נקודה.
היא בעלת מעוף וכשרון וכתיבה איכותית ללא אחריות.

היא גם וגם.;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
נכתב ע"י אן;2276790:
אחד האשכולות המרתקים....


לא ראיתי את ההבדל התהומי בין אמפטיה והכלה לאהבה. אהבה אינה מילה נרדפת לרומנטיקה, היא מתייחסת לרגש פנימי מאוד, ולא למערכת האסוציאטיבית של רומנס. (שמתי לב למרכאות, אבל בכ"ז)
ומאוד חושבת שמטפל צריך לאהוב, בהחלט. ואם הוא לא, אז הוא צריך לבדוק את עצמו, אם הוא מתאים לטפל באותו אדם. מה שכן, מצאתי עצמי לפעמים נבוכה מ"תהום האהבה המבעבעת", שנראתה קצת לא טבעית. דביקה.

יש הבדל גדול מאוד בין אמפטיה לאהבה (ואפילו לסימפטיה). אמפטיה זו היכולת להבין את מה שהאדם חווה ומרגיש מתוך נקודת המבט שלו, אבל אמפטיה זו לא הסכמה עם התחושות, לא הזדהות, לא אהדה ולא אהבה. לאהבה יש משמעות אחרת לגמרי, ומטפל לא אמור לאהוב את המטופל. אהבה זה רגש מערבב. אם המטפל מפתח רגשות אהבה למטופל, שיקול הדעת שלו יכול להיות מוטעה, והוא יכול לגרום נזק בטיפול. המטפל כן צריך להיות אמפטי, עם יכולת להבין מה עובר על המטופל, להכיל את הקושי שלו ומשם לכוון אותו הלאה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
נכתב ע"י mirier;2277050:
y&M, מאד מאד מסכימה עם הנקודות שציינת מבחינה טיפולית.
כמעט יכולתי לחשוב שניהלתי איתך שיחה בנושא הזה...
את הדוגמא לגבי הרץ במרתון שמעתי בעצמי ממטפלת ותיקה מאד, פרופסורית ועוסקת בטיפול במקרים קשים וכואבים מאד מאד. וכפי שאמרת, נקודת המוצא של מטפל צריכה להיות ענווה.
נראה שיחד עם המודעות ההולכת וגוברת לכל תחומי הטיפול והבעיות הנפשיות והרגשיות, נוצרה גם איזושהי הילה מיוחדת סביב העוסקים במקצועות הללו. חלק ניכר, לטעמי, נוצר כתוצאה מהסיפורת הרבה שעוסקת בשנים האחרונות בנושאי הטיפול על כל צדדיו ורבדיו ותיאוריותיו עד למחנק.

אני חושבת שחלק מההילה סביב העוסקים במקצועות אלו נוצרה כי מעטים מהציבור החרדי עסקו במקצועות אלו, וכי מסתרי הנפש מעורפלים ולא מדידים, ולכן ניתן ליצור ערפל ומסתורין נוספים, במיוחד אם יש היעדר השכלה בתחום.

באופן אישי, האתיקה הטיפולית עליה מדברים באשכול זה כפי שמופיעה בספר המוזכר צורמת ומעוררת אצלי תהיות, אבל אני לא בקיאה בנבכי האתיקה של הפסיכולוגים. אני מכירה את האתיקה של מנתחי ההתנהגות שהיא אתיקה בינלאומית מחמירה מאוד, בנוסף לכך שהטיפול ההתנהגותי הוא טיפול מאוד שקוף ומדיד בניגוד לטיפול פסיכולוגי פסיכואנליטי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
אני כן מכירה את כללי האתיקה, וכן, יש סיטואציות בספריה השונים שלא היו עוברות בועדת האתיקה. ספציפית- לא קראתי את לילה ולא דומיה עדיין.
אם היא מטפלת רגשית, היא כנראה לא מטפלת בשיטות הקלאסיות המוכרות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
נכתב ע"י בפוטנציאל;2277122:
חסיה ברטלר לא מטפלת רגשית .נקודה.

מאיפה הקביעה הזו?
עובדה שהיא כן...!
היא מטפלת רגשית עוד לפני שהיא סופרת.
למדה הרבה שנים וממשיכה ללמוד כל החיים בכל מיני מקומות, שיטות והשתלמויות.
והיא ממש לא מהמטפלות האלו שלמדו איזה קורס מסכן וכבר מכריזות על עצמן כמוסמכות, ואוי למי שסומך עליהן...
אצלה יש נסיון רב בתחום, וכבר עברו תחת ידיה הרבה מטופלות...

בלי כל קשר, היא לא התחייבה לתת מענה מקיף ומקצועי לאף אחד דרך הספרים, בוודאי לא בצורה שתתאים במדויק לכל קורא בפני עצמו. ומי שבוחר לקרוא את הספרים שלה לוקח את האחריות על עצמו בלבד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
נכתב ע"י nechamizak;2277477:
יש הבדל גדול מאוד בין אמפטיה לאהבה (ואפילו לסימפטיה). אמפטיה זו היכולת להבין את מה שהאדם חווה ומרגיש מתוך נקודת המבט שלו, אבל אמפטיה זו לא הסכמה עם התחושות, לא הזדהות, לא אהדה ולא אהבה. לאהבה יש משמעות אחרת לגמרי, ומטפל לא אמור לאהוב את המטופל. אהבה זה רגש מערבב. אם המטפל מפתח רגשות אהבה למטופל, שיקול הדעת שלו יכול להיות מוטעה, והוא יכול לגרום נזק בטיפול. המטפל כן צריך להיות אמפטי, עם יכולת להבין מה עובר על המטופל, להכיל את הקושי שלו ומשם לכוון אותו הלאה.

אהבה לא מחייבת הסכמה והזדהות. היא אהבת האדם, על צלמו האלוקי. גם מחנך צריך לאהוב את החניך, ובמיוחד כשהוא "מלקה" אותו.
ומי שחווה חינוך או טיפול ממטפל או מחנך שאינו אוהב אותו, מרגיש את זה. והתועלת נפגמת עד בלתי קיימת.
מה שנראה לי, שאת מגדירה אהבה באופן שונה. ועל זה שורש ה"מחלוקת" בינינו.
אבל נו, כמו שאמרתי פעם לסטודנטיות אחרי ויכוח סוער: נסכים שאנחנו לא מסכימות...;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
נכתב ע"י חפציבה;2277549:
מאיפה הקביעה הזו?
עובדה שהיא כן...!
היא מטפלת רגשית עוד לפני שהיא סופרת.
למדה הרבה שנים וממשיכה ללמוד כל החיים בכל מיני מקומות, שיטות והשתלמויות.
והיא ממש לא מהמטפלות האלו שלמדו איזה קורס מסכן וכבר מכריזות על עצמן כמוסמכות, ואוי למי שסומך עליהן...
אצלה יש נסיון רב בתחום, וכבר עברו תחת ידיה הרבה מטופלות...

בלי כל קשר, היא לא התחייבה לתת מענה מקיף ומקצועי לאף אחד דרך הספרים, בוודאי לא בצורה שתתאים במדויק לכל קורא בפני עצמו. ומי שבוחר לקרוא את הספרים שלה לוקח את האחריות על עצמו בלבד.

דיון עם אנונימיות תמיד ישאיר ספק. ואני יודעת שזה גם לגבי דברי כמובן.:D

וכך- אני לא יודעת איך הייתן מתייחסות לדברי אנשי מקצוע לא וירטואליים אם היו אומרים לכם - תשמעו האשה הזו לא מטפלת.
מטפלת מקצועית אמיתית-לא אחת שלמדה חצי קורס...אלא בעלות תארים שעובדות תחת פיקוח של איגוד הפסיכולוגיים.
ועוד משפט - שהם לא מכירות אף שיטת טיפול של הסופרת הזו?

רק חסיה ברטלר מכירה שיטות? זה שמור אצלה הסודות האלו?
(גם חוי רוזנברג שיש לי רצון מאד חזק לדעת מה ההכשרה שלה לא הגיעה לפסגות כאילו כמו ח.ברטלר)

ואדרבא אם חסיה ברטלר באמת מטפלת מוסכמת כבר שנים רבות ויודעת מה שהיא עושה ולוקחת אחריות עם הטיפולים שלה -לא מובנת לי בכלל תוכן ספריה.

זה סותר לגמרי את משנתה והאימון שבה.

מי שיוכל להסביר לי את הדבר מוזמן.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת השיבה שופטינו
אנחנו גדלים לתוך חברה בקורתית.

מדוע שיפוטיות וביקורתיות חשובות?
בגלל ששיפוטיות עוזרת לחנך לדרך טובה, עוזרת להבדיל את האדם ולהרחיק מהתנהגות של אנשים פגומים מוסרית או אמונית.
אבל ביקורת היא גם רעל, המבקר הופך לאדם שלילי, מתוסכל, שלא חי את עצמו באמת.
כשהתחלתי לרצות לצאת לחיים טובים יותר, הבנתי שאני מאוד מאוד ביקורתית, בעיקר כלפי עצמי.
והתחלתי לשחרר את הביקורת העצמית.
הביקורתיות שלי כלפי עצמי היתה ברמה גבוהה, לא נתתי לעצמי מנוחה.
כל היום השבט הזה רדף אחרי: מחשבות שלי זלזול, מצוקה, רדיפה עצמית.
ואז החלטתי לשחרר.
זה בסדר לטעות, אם טעיתי - אשתדל לתקן כדי להרגיש טוב.
גם כלפי הזולת הפחתתי ביקורת.
כל כך הפחתתי - עד שכיום המציאות שקופה בעיני.
אני לא שופטת אנשים , מתוך הבנה שכולנו לא תמיד בסדר כי בלתי אפשרי להיות בסדר בכל תחום תמיד, אלא שופטת התנהלויות לא נכונות או חשיבה לא נכונה - כי הבעיה אינה אצל בני אדם שהם אנושיים ולפעמים מבולבלים, אלא הבעיה היא בהתנהלויות לא נכונות!
והתנהלויות נחשבות לא נכונות כשהן פוגעניות כלפי העולם וגם כלפי הפרט וכן אם יש בהן תוצאות לא טובות, אבל האמת שהתוצאות הטובות יותר או פחות זה יותר בידי שמים.
מה יוצא לנו אם נלמד לשפוט התנהלויות ולא בני אדם?
אני חושבת שכשנחליף את השיח הפנימי ונשפוט התנהגויות - יהיה לנו קל יותר להתחבר לאמת.
כי באמת בני האדם טובים בדרך כלל.
רובנו עושים דברים, טובים או רעים, מתוך אנושיות, חינוך מסוים, או רצון טוב.
מעטים או לא קיימים האנשים שהם רעים.
אם נלך אפילו ללמוד את שליט קוריאה הצפונית, גם הוא מתנהל אין שהוא בגלל ש: הוא פוחד, לימדו אותו שהוא מלך בלעדי.
גם אזרחיו מתנהלים ככה בגלל פחד ובגלל חינוך קשוח.
אני חושבת שברגע שנפסיק לבקר את עצמנו ואת הסביבה, יהיה לנו קל יותר להשתנות, כי נראה את העולם בבהירות.
נסתכל על התוצאה, ולא נהנה מתחושת העליונות שיש בלשפוט אדם אחר.
על זה נאמר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו.
אנחנו לא יכולים לדון, כן יכולים להבין, לקחת מוסר, ולהשתדל להיות טובים יותר גם לסביבה ובעיקר כלפי עצמנו.
אני חושבת שעיקר העברות וההתמכרויות הן בגלל ביקורת עצמית שגורמת לאדם לחוש רע ולחפש לברוח, וחוזר חלילה.
ברגע שנלמד שאנחנו בני אדם, רוצים טוב, שיש לנו סגולה ויחודיות, וכן אנחנו לא אשמים אלא סך הכל צודקים כי חלק מהמסע שלנו זה גם לחוות טעויות, נוכל לחוש חזקים יותר מנטלית ולהתקדם ממקום עוצמתי יותר, בעזרת ה' יתברך.

ביקורת כלפי התנהלות או התנהגות ולא כלפי בני אדם תעזור לנו גם לצאת מהרגלים לא נכונים כי לאדם קל יותר לשפוט את ההרגל ולא את עצמו, וכך קל יותר להשתנות.
"אני מתפללת שבריאיון לא ישאלו מה היה שם-משפחתנו הקודם", אמרה יהודית שוורץ (אטיאס לשעבר) לידידתה הקרובה.
*
"הצבא כבר ידאג להם", אמרה נירית לבעלה, בשעה שלקח איתו את הנשק, מוכן לצאת להצלת הישובים.
"אני לא יכול לסמוך על אף אחד", הבהיר ח' בכנות, "זו הצלת נפשות ואם אני יכול לעזור לאנשים זו חובתי".
קול רכבו המתרחק, נשמע באוזניה כאזעקה, באותו בוקר של השביעי לעשירי.
מאוחר יותר התברר שצדק.
*
"חמאס לא מסכימים לעזוב את השכונה", אמרה העזתית כמו לעצמה, בום אדיר הרעיד את השכונה.
*
"המורה לא מסכימה להיעדר מהכיתה, גם אם לא מרגישים טוב, היא תיערב את הקב"סית" סחו התלמידות זו לזו.
"זו הוראה מההנהלה".
*
"וועד השכונה סירב לקבל אותנו, טוענים שאנחנו ממגזר שונה/לא מתאימים לציביון", לגברת קלמני יש מטפחת ובעלה חובש מגבעת רק בשבת.
*
"רוסיה שולחת חיילים נוספים לחזית מול אוקראינה, כל האזרחים חייבים להשתתף בלוחמה", כותרת בעיתון.
*
וזו לא ידיעה מוגזמת: צפון קוריאה לא מסכימה לאזרחיה לחייך בימים מסוימים, עונש חמור יינתן למחייכים.
*
דינה אמרה שהצבע הסגול מכוער, אף אחד לא מעיזה לסתור את דבריה
*
עוד כותרות מרחבי העולם?
מהשכונה?
יש ויש,
מוזמנים להוסיף.

*
המסקנה היא שסמכות זה דבר חשוב כשהיא מגיעה במידה.

לפעמים, שלטון היא ממשלת זדון.
ועל זה אנחנו זועקים, מתפללים ומתחננים:
"כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ".
גם מהלב פנימה,
תעביר את החרדות ואת השקרים והדמיונות
וגם מהעולם האמיתי, תעביר את הסמכות הכוזבת, את ההתנשאות, החינוך המיותר וההתעמרות בזולת.
*
והיה ה' למלך על כל הארץ.
זו ההבנה שאין בעולם סמכות או כח לאף אחד.
היחיד עם הכוחות זה ה' יתברך.
למדנו זאת מהתורה הקדושה, בה אין סמכות וכח לאף אחד, יש הרבה בירורים ורצון להגיע לאמת.

כולנו טובים, אין צורך בשליטה חיצונית.
אף אחד לא יכול להחליט עבור הזולת.
להחליט על הזולת זה להיות בגניבת דעת.
*
אפשר לכוון את הזולת, במידה.
להסביר, מתוך רצון טוב.
המקום היחיד שניתן להחליט על הזולת זה למנוע דברים לא רצויים, או להשפיע דברים טובים, וגם זה במידה נכונה מתוך כוונה אמיתית להיטיב, להגן על החלשים, ולא תוך רצון לשלוט.

כי תעביר את החושך
והרשעה כולה בעשן תכלה.
וכי תעביר את ממשלת הזדון מתוכנו, ומכל העולם.

אמן כן יהי רצון.
 תגובה אחרונה 

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה