- הוסף לסימניות
- #1
הדברים הם עיבוד של מייל שנשלח לאחת הגולשות שהתייעצה איתי, אבל ראיתי לנכון לשתף עם כולם את הדברים:
כשאנחנו מדברים על עיצוב יוקרתי, למה אנחנו מתכוונים?
לחלקנו יש סכמות מקובעות בראש, האומרות שיוקרה היא שילוב צבעים של שחור וזהב, או של סגול וארגמן, או פונטים מסולסלים ומעוטרים ומסגרות מצוייצות.
אך זוהי תפיסה קיטשית של יוקרה.
מהו קיטש?
למונח קיטש יש הגדרות רבות וחופפות, אך אחת ההגדרות הקולעות שלו היא שיעתוק תעשייתי של יצירת אמנות גבוהה, והורדתה לכדי חיקוי זול והמוני.
אפשר לראות כיום שכל באסטת קוסמטיקה יד רביעית בשוק הכרמל מתהדרת בלוגו מסולסל בשחור וזהב, כי ביקשו מהגרפיקאית להכין משהו "יוקרתי".
אבל זוהי אינה יוקרה אמיתית, אלא שעתוק קיטשי וזול של משהו שנחשב יוקרתי לפני הרבה זמן, כשהזהב היה זהב אמיתי, הארגמן עוד זכר מאיזה חומר טבעי הפיקו אותו בעבודת יד, והסלסולים והעיטורים גולפו ביד-אמן.
יוקרה, בהגדרה, היא ההפך מהמוניות.
מארי אנטואנט, המלכה הצרפתית המפורסמת הדגימה זאת באופן קולע, כאשר הגיבה בנונשלנטיות לטענת ההמונים כי הם רעבים ללחם, במשפט הידוע "אם אין לחם - שיאכלו עוגות!"
עוגות, באותו זמן, היו מאכלת תאווה יוקרתי שרק האצילים ואנשי בית המלוכה יכלו להרשות לעצמם. אם להמונים היו עוגות, העוגות היו יורדות ממעמדן היוקרתי (כפי שאכן קרה בהמשך...) והופכות למאכל יום-יומי והמוני. ואז משהו אחר היה צריך להפוך ליוקרתי, ובהמשך גם הוא לרדת ממעלתו ולהפוך יומיומי והמוני וכן הלאה וכן הלאה, גלגל חוזר בעולם.
ואם יוקרה היא משהו שטרם הפך להמוני, הרי שבאופן טבעי נבין כי לא יכולות להיות סכמות מקובעות ונפוצות אצל כל גרפיקאי זוטר לשאלה "מהו עיצוב יוקרתי", כי זו לא תהיה יוקרה, אלא... נכון, קיטש.
ולכן, כשהבריף שלפנינו דורש מאיתנו עיצוב יוקרתי (וגם על זה צריך לשים סימן שאלה גדול, כי לא כל אינסטלטור ומתקן אופניים לעת מצוא זקוק לעיצוב יוקרתי) נחפש לעשות את מה שעוד לא נעשה, את מה שעוד לא נפוץ ונטחן ונלעס עד דק. עם זאת חשוב להבין שגם את זה צריך לעשות בזהירות, שהרי יוקרה מתקשרת עם שמרנות ואיפוק דווקא, ולא עם חידושים ופירוטכניקה בנוסח מדע בדיוני.
המעצב שיצליח לקחת סכמה קלאסית יחסית, אך לא המונית ושחוקה, ולתת בה מגע ייחודי, ייצור את העיצוב היוקרתי הבא (שבעוד חמש-עשר שנים יתגלגל לכדי חיקוי זול והמוני וכן הלאה וכן הלאה...).
כשאנחנו מדברים על עיצוב יוקרתי, למה אנחנו מתכוונים?
לחלקנו יש סכמות מקובעות בראש, האומרות שיוקרה היא שילוב צבעים של שחור וזהב, או של סגול וארגמן, או פונטים מסולסלים ומעוטרים ומסגרות מצוייצות.
אך זוהי תפיסה קיטשית של יוקרה.
מהו קיטש?
למונח קיטש יש הגדרות רבות וחופפות, אך אחת ההגדרות הקולעות שלו היא שיעתוק תעשייתי של יצירת אמנות גבוהה, והורדתה לכדי חיקוי זול והמוני.
אפשר לראות כיום שכל באסטת קוסמטיקה יד רביעית בשוק הכרמל מתהדרת בלוגו מסולסל בשחור וזהב, כי ביקשו מהגרפיקאית להכין משהו "יוקרתי".
אבל זוהי אינה יוקרה אמיתית, אלא שעתוק קיטשי וזול של משהו שנחשב יוקרתי לפני הרבה זמן, כשהזהב היה זהב אמיתי, הארגמן עוד זכר מאיזה חומר טבעי הפיקו אותו בעבודת יד, והסלסולים והעיטורים גולפו ביד-אמן.
יוקרה, בהגדרה, היא ההפך מהמוניות.
מארי אנטואנט, המלכה הצרפתית המפורסמת הדגימה זאת באופן קולע, כאשר הגיבה בנונשלנטיות לטענת ההמונים כי הם רעבים ללחם, במשפט הידוע "אם אין לחם - שיאכלו עוגות!"
עוגות, באותו זמן, היו מאכלת תאווה יוקרתי שרק האצילים ואנשי בית המלוכה יכלו להרשות לעצמם. אם להמונים היו עוגות, העוגות היו יורדות ממעמדן היוקרתי (כפי שאכן קרה בהמשך...) והופכות למאכל יום-יומי והמוני. ואז משהו אחר היה צריך להפוך ליוקרתי, ובהמשך גם הוא לרדת ממעלתו ולהפוך יומיומי והמוני וכן הלאה וכן הלאה, גלגל חוזר בעולם.
ואם יוקרה היא משהו שטרם הפך להמוני, הרי שבאופן טבעי נבין כי לא יכולות להיות סכמות מקובעות ונפוצות אצל כל גרפיקאי זוטר לשאלה "מהו עיצוב יוקרתי", כי זו לא תהיה יוקרה, אלא... נכון, קיטש.
ולכן, כשהבריף שלפנינו דורש מאיתנו עיצוב יוקרתי (וגם על זה צריך לשים סימן שאלה גדול, כי לא כל אינסטלטור ומתקן אופניים לעת מצוא זקוק לעיצוב יוקרתי) נחפש לעשות את מה שעוד לא נעשה, את מה שעוד לא נפוץ ונטחן ונלעס עד דק. עם זאת חשוב להבין שגם את זה צריך לעשות בזהירות, שהרי יוקרה מתקשרת עם שמרנות ואיפוק דווקא, ולא עם חידושים ופירוטכניקה בנוסח מדע בדיוני.
המעצב שיצליח לקחת סכמה קלאסית יחסית, אך לא המונית ושחוקה, ולתת בה מגע ייחודי, ייצור את העיצוב היוקרתי הבא (שבעוד חמש-עשר שנים יתגלגל לכדי חיקוי זול והמוני וכן הלאה וכן הלאה...).
הנושאים החמים