עקשנות, ילדה בת 9, נמאס כבר

  • הוסף לסימניות
  • #21
מה עושים עם ילדה בת 9, כיתה ג' שעושה מה בא לה מבחינה לימודית
אם היא רוצה, היא כותבת, אם לא, אז לא
אם מתחשק לה לקום, היא קמה, אם לא....מריבות וויכוחים עד אחרי 8
היא מסוגלת להיות מאורגנת ב 7 וחצי, ואז היא נזכרת שהיא רוצה לקחת לכיתה את בובת ניו יורק
ואין על מה לדבר, אם לא, היא לא תלך, וזה לא מפריע לה בכלל..
לא עוזרים פרסים, מבצעים, איומים שאם היא לא הולכת לכיתה, גם לחוג ולחברה לא, וזה לא מפריע לה..
יש לציין, שהיא תלמידה חכמה, ואין בעיות עם ביה"ס
אבל העקשנות שלה מוציאה אותי מדעתי
(היא הבת הקטנה...)
הבו עיצה!!
עצות פלא אין לי לתת לך

מה השכן תפעלי לפי האינטואיציה האימהית שלך
את מכירה את הבת שלך הכי טוב
תצפי עליה במשך יום מהצד, תלמדי את ההתנהגות שלה ,
מה קורה אחרי מה, אפשר אפילו לכתוב את השתלשלות הדברים
ופתאום תביני אותה הרבה יותר טוב, ותקבלי החלטה איך להתמודד מכאן ואילך

אבל נראה לי שנכון לעכשיו את מותשת מאוד! המלצה שלי תצאי קודם לנופש יום יומיים ואח"כ טפלי בעניין.

המון בהצלחה!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
הדבר הכי קשה לאמא זה להוריד אחריות, כי כל אמא רוצה את הטוב ביותר עבור ילדיה, והילד לא תמיד מבין באמת מה טוב לו, לכן האמא מנסה לעשות את הטוב ביותר, ולא תמיד הילד מבין ומסכים - אם את אומרת שאת מורידה אחריות, אז מה פירוש עונשים? עונשים זה לקחת אחריות! וכן איומים ומניעת דברים אהובים על הילד,
במקרה כזה, אני מנסה כמה שפחות להתווכח, כי שי מספיק על מה, ומה שלא עקרוני, מה אכפת לי, ואפילו אם כן אכפת לי, שהילד ילמד לקח ממעשיו על בשרו, בדוג' של הבובה, מה איכפץ לי שץיקח אץ הבובה,? אני רק יסביר לה את ההשלכות שיכולות להיות מזה שאולי היא לא מבינה,
א. החברות יכולות לצחוק ממנה שהיא משחקת עם בובה, ב. המורה יכולה לקחת לה את זה, ג, זה סתם יכול להתקלקל, אבל אם את מבינה את כל זה ורוצה לקחת את זה על האחריות שלך, בבקשה, ואת תשאי בתוצאות! הילדה מספיק גדולה להבין.
אם היא רוצה ביגלה ויש רק קורנפלקס, שזה גם קורה אצלי או להיפך - אני אומרת לילדים, בבקשה, מה שאתם יכולים לעשות זה לבקש מה', ואולי תצנח לנו כאן ציפור עם חב' בייגלה??? אז הם קולטים קצת כמה מגוחכת הבקשה שלהם עכשיו על הבוקר ואני אומרת להם שאני רואה שאתם יותר אוהבים את זה אז בעז"ה תזכירו לי אחה"צ ונקנה למחר או פתרון אחר.

כאן זה ממש נשמע ניצול של האימא ותני לי לנחש שכשהיא נמצאת במקום אחר היא לא מתנהגת כך ואת בעצמך אומרת שאין לה בעיות בביה"ס, כך שזה בכלל לא נשמע מדאיג במיוחד, היא נשמעת ילדה חכמה וקולטת עניין.
ולזאת ששאלה אם זה לא עובר עם הגיל? - כל גיל עם התסמונים שלה וזה לא אומר שאם היא עקשנית בגילבגיל 3.5 היא תהיה כך עד 120, חוץ מזה שעקשנות היא מידה נהדרת כשלומדים איך לנווט אותה, יש לי כמה עקשנים שאני ממש תולה בהם תקוות גדולות, הרבה יותר מהילדים הנוחים והרגועים.

בהצלחה עם המון סיעתא דשמיא!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
גישת שפר לא מתאימה לכל אחת, אבל במקרה הזה כן! זו גישה שנותנת לאמא את הבטחון להיות סמכותית והחלטית, שהילד/ה לא יסובבו אותה...
ילדה בת 9 היא ילדה גדולה כבר ואין שום סיבה שהיא לא תיקח אחריות על החיים שלה. כשאת מחליטה משהו את צריכה להגיד אותו פעם אחת בלבד בטון החלטי (לא לצעוק) וזהו! אין בכלל מקום לויכוח. כך החלטת ונגמר.
ולגבי האיחורים: כשהילדים שלי מורחים את הבוקר על שטויות ומאחרים ללא סיבה מוצדקת הם יודעים שלא יקבלו ממני פתק איחור כי אני לא יכולה לכתוב את הסיבה בה הם חפצים מהסיבה הפשוטה שאני פשוט לא משקרת!
היתה תקופה שהבת שלי (בת 9) לא הכינה שיעורים, לא הכינה מערכת ועשתה מה בא לה ואז תפסתי איתה שיחה ואמרתי לה שהיא מספיק גדולה בשביל להיות אחראית ומהיום אני לא מזכירה לה מטלות. פעם פעמיים היא 'בדקה' אותי ולא הכינה בערב מערכת וחיכתה שאני אזכיר לה, זה לא קרה והיא כמובן בבוקר שכחה ולמחרת לא היו הספרים והמחברות הנכונים וזהו, לא קרה שוב. כנ"ל לגבי שיעורי בית, פעם אחת המורה גערה בה שלא הכינה ומאז מקפידה מאוד להכין.
אני אישית שמעתי כמה הרצאות בגישת שפר וזה מאוד עזר לי להיות שלמה עם האמהות ועם ההחלטות שלי. אבל אני מדגישה שזה לא מתאים למי שיש לה את הסמכותיות ויכולה לעמוד על שלה, כי זה רק יהפוך אותה למדי נוקשה. צריך להיזהר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
גישת שפר לא מתאימה לכל אחת, אבל במקרה הזה כן! זו גישה שנותנת לאמא את הבטחון להיות סמכותית והחלטית, שהילד/ה לא יסובבו אותה...
ילדה בת 9 היא ילדה גדולה כבר ואין שום סיבה שהיא לא תיקח אחריות על החיים שלה. כשאת מחליטה משהו את צריכה להגיד אותו פעם אחת בלבד בטון החלטי (לא לצעוק) וזהו! אין בכלל מקום לויכוח. כך החלטת ונגמר.
ולגבי האיחורים: כשהילדים שלי מורחים את הבוקר על שטויות ומאחרים ללא סיבה מוצדקת הם יודעים שלא יקבלו ממני פתק איחור כי אני לא יכולה לכתוב את הסיבה בה הם חפצים מהסיבה הפשוטה שאני פשוט לא משקרת!
היתה תקופה שהבת שלי (בת 9) לא הכינה שיעורים, לא הכינה מערכת ועשתה מה בא לה ואז תפסתי איתה שיחה ואמרתי לה שהיא מספיק גדולה בשביל להיות אחראית ומהיום אני לא מזכירה לה מטלות. פעם פעמיים היא 'בדקה' אותי ולא הכינה בערב מערכת וחיכתה שאני אזכיר לה, זה לא קרה והיא כמובן בבוקר שכחה ולמחרת לא היו הספרים והמחברות הנכונים וזהו, לא קרה שוב. כנ"ל לגבי שיעורי בית, פעם אחת המורה גערה בה שלא הכינה ומאז מקפידה מאוד להכין.
אני אישית שמעתי כמה הרצאות בגישת שפר וזה מאוד עזר לי להיות שלמה עם האמהות ועם ההחלטות שלי. אבל אני מדגישה שזה לא מתאים למי שיש לה את הסמכותיות ויכולה לעמוד על שלה, כי זה רק יהפוך אותה למדי נוקשה. צריך להיזהר.
כתבת ממש יפה. מסכימה עם כל מילה.
כל הדעות בעד ונגד נובעות ממציאות פשוטה שאנו כאמהות בנויות באופן שונה האחת מרעותה.

אצלי בבית הסיפורים שסיפרה פותחת האשכול לא יתכנו כי אני מאד נחרצת , ברורה והאחריות על ילדי, והם מרגישים זאת!!!
ולכן- אם אלמד "שפר" זו תהיה קטסטרופה!!
המעט של הנינוחות והרגישות שלי בחינוך ובהתנהלות עם הילדים תעלם לגמרי...

אבל- אמא שהבת שלה כל כך מנצלת, עד כדי שהיא בוחרת ליילל או להתווכח על דברים לא מציאותיים כמו שאין בייגלה וכד' או על רצון לקחת בובה לכתה- לא תואם לגיל, ואפילו מצחיק לגילה, ברור שגישת "שפר" תוכל קצת לווסת אותה ולאזן את חוסר האונים שלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
לפעמים העקשנות זו דרך למשוך צומי...
יש כאלה שצריכים צומי בכמויות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
שלב א' כדאי להתבונן:
מה הילדה מבקשת?
מה הצורך שלה?
מה את מספקת לה [בדרך השלילית] בוויכוחים הסוחטים האלו?
שלב ב' אחרי המודעות
למלא את הצורך בצורה חיובית ולא תוך כדי סחיטה וסצנה
אלא בזמנים שמתאימים לשתיכן.
שלב ג'
לחשוב על ה"סמכות ההורית" ולהתמלא כוחות ואנרגיה מתאימה. תנסי להיזכר איך נהגת עם הגדולים, איך הגבת וכו..זה יתן לך כוח!
שלב ד'
לשלול הפרעת קשב
להתמיד בדרך ובמוטיבים שבחרת
להתעלם להתעלם להתעלם מכול רעשי הרקע הלא רלוונטיים.
בהצלחה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
לכל אחד יש נקודת תורפה.

יש לי השנה תלמידה כזאת, אמא שלה בכתה לי בדמעות (כיתה ה', בת 10 וחצי) ששום דבר לא עובד עליה. בתור מורה מקצועית בררתי איתה נקודות שקשורות לתפקוד אצלי, אבל זה השליך על כל הבית.

לכל ילדה יש משהו שבו היא 'סוחטת' את ההורים שלה, ועל הנקודה הזאת תרכבו. בכל בית מתוקן ולכל ילד יש זכויות ויש חובות. היא תשיג דברים כשתעשה את חובותיה, ותפסיד אותם כשתבחר אחרת.

שמעתי על מקרה חמור שנער היגע עם הוריו לדיונים על חדר, מגורים, ארוחות וכביסות! אבל העיקרון הזה הוכיח את עצמו חזק גם בגיל ההתבגרות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
כאן זה ממש נשמע ניצול של האימא ותני לי לנחש שכשהיא נמצאת במקום אחר היא לא מתנהגת כך ואת בעצמך אומרת שאין לה בעיות בביה"ס, כך שזה בכלל לא נשמע מדאיג במיוחד, היא נשמעת ילדה חכמה וקולטת עניין.
ולזאת ששאלה אם זה לא עובר עם הגיל? - כל גיל עם התסמונים שלה וזה לא אומר שאם היא עקשנית בגילבגיל 3.5 היא תהיה כך עד 120, חוץ מזה שעקשנות היא מידה נהדרת כשלומדים איך לנווט אותה, יש לי כמה עקשנים שאני ממש תולה בהם תקוות גדולות, הרבה יותר מהילדים הנוחים והרגועים.

בהצלחה עם המון סיעתא דשמיא!![/QUOTE]
איך לנווט? תקוות למה? אולי תספרי לי שאדע מה המעלות?
כאמא לקטנטונת עם נטיות לעקשנות;);)
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
האמת היא שהתופעה מאוד מוכרת במצב הזה של ילדה אחרונה, בפרט שיש מעליה כבר נשואים וכדו', (מקוה שקלעתי למטרה).
לצערי לדעתי המקום להתייעץ בעניין היא לא מעל גבי הפורום הנכבד אלא עם אנשי המקצוע הנכונים, האמת שגם כמה מהם מסתובבים כאן, אז אולי יש בכך תועלת, אבל ההתייעצות בעניין מעל גבי הפורום היא לדעתי ממש לא רצינית, על אף שנכתבים כאן דברים מאוד נכונים ואמיתיים והשתתפות כנה ואמיתית של חברות לפורום אולי גם ישנם כאלו שמכירים אישית. אבל ההתייעצות כאן היא גם הרבה סוג של פורקן ופריקת מתחים ועצבים שעוברים אליכם במהלך ההתמודדות ולא היא זאת שתביא את הגאולה, אלא התייעצות אחד על אחד עם אנשי מקצוע שמבינים בזה, זה הרי לא יהיה רציני אם אני יכתוב מה שאני חושב שהילדה צריכה דחוף טיפול רגשי... נראה שיש לה חסכים עמוקים, ולא נראה לי שאתם באמת מתכוננים לחשוף לנו כאן את כל הקשיים שעברו עליה מאז לידתה, וזה מה שעושים אצל אנשי המקצוע, מנתחים יחד את ההתנהגות הכללית של הילדה מה המקום שלה במשפחה מה עבר עליה בכל מיני מצבים, כמה יחס נכון היא קיבלה בכל מיני סיטואציות וכו'. וחושבים על כל מיני כיוונים... ומגיעים למסקנות בתקוה שהם אכן יהיו הנכונות.
בכל מקרה ה' ייתן לכם כוח להתמודדות הזאת היא לא קלה מהיכרות אישית.
בנוסף אם ההשערה שלי דלעיל נכונה, יכול להיות שהגיע הזמן לשנות גישה, מה היה אצל הילדים הקודמים? האם הם לא היו כאלו עקשניים בכל מיני תחומים? וכו', וגישות שהיו תקפות בעבר כלפי הילדים לא תמיד תקפות גם היום. וע"כ אני יחזור שוב על המלצתי להתייעץ עם אנשי המקצוע, ולדעתי אפשר לבקש עזרה מעל גבי הפורום למציאת האנשים הנכונים...
בהצלחה בכל מקרה
אה ואיך שכחתי את הדבר הראשון, פרק תהילים ותפילת השל"ה מאוד יעיל לעניינים האלו ג"כ מניסיון אישי וזו הגישה הכי נכונה שנבדקה מדעית ומחקרית והיחידה שהוכיחה את עצמה במצבים הכי קשים...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #31
לפעמים העקשנות זו דרך למשוך צומי...
יש כאלה שצריכים צומי בכמויות.
יש כאלה???
לידיעתך, כולנו צריכים תשומת לב בכמויות.
השאלה היא איך דורשים זאת, אם בכלל?
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
לפותחת האשכול, לא קראתי את כל העצות שנתנו לך.
קודם כל, אני איתך בסבלך. לא משנה באיזה דרך תנקטי. זה באמת מאתגר להתמודד עם מצב כזה.
קחי המון אויר. ותבקשי עזרה מה'. מבטיחה לך שהוא יעזור.

אי אפשר להקיש מילד לילד. אני יכולה רק לשתף אותך איך אני מתמודדת עם הילד המאתגר שלי בן התשע.
הוא הודיע לי היום שהוא לא הולך לחיידר כי...
דבר ראשון אני נשארת אדישה לגמרי.משדרת לו שזה לא נוגע לי אלא בעיה שלו בלבד.
ואז אמרתי לו. יש לך בחירה להקשיב ליצר הטוב וללכת לחיידר בזמן ואז תרויח שלא לאחר ותוכל לדעת את החומר הלימודי היטב.
או לחילופין להשאר בבית. אבל תדע שאתה לא בסדר. עושה מה שאני לא מרשה. וחוץ מזה יש לי הרבה עבודה אז אל תפנה אלי בכלל. אין לי זמן ואפשרות לדבר איתך. ובהצלחה בבחירה.
מרגע זה התעסקתי בשלי לא עניתי לו בכלל ולא התווכחתי.
לא עברו דקות רבות והילד עזב את הבית.
אבל אני יכולה להגיד לך בפירוש שלקחתי בחשבון גם את האפשרות השניה שהוא ישאר בבית.
הוא יכל להרגיש שהעברתי את האחריות אליו.
זה לא עבודה של יום אחד, אלא של שנים ולא תמיד אני עומדת בזה בכבוד.
מאחלת לך הרבה הצלחה. ותזכי לראות ממנה רב נחת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
אם היא תראה שכתוב בפתק שכתוב שהיא לא הלכה כי רצתה לקחת את הבובה
היא גם לא תלך לכיתה
אולי אם יהיה כתוב בפתק שהיא כל כך רצתה לקחת אתה את הבובה לכתה ובכל זאת התגברה, היא תרוץ לכתה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
יש ילדים, שככל שיותר מתעקשים איתם, הם מתעקשים יותר. לפעמים עדיף להיתעלם מכל הדברים הפחות חשובים, כדי לא להכניס אותם למצב רוח של התעקשות.

מאד עוזר עם להכין אותם מראש: ״אני מכינה לך קורנפלקס לבוקר, עם את רוצה משהו אחר תגידי לי עכשיו כי לא נוכל לעשות זאת בבוקר״

למרות שכל פעם זה משהו אחר, את בטח כבר יודעת לצפות מתי זה יקרה... ז חוזר על עצמו, לא? אז תכיני אותה, כמה שאפשר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
בד"כ אני נגד גישת שפר, אבל כאן אני חושבת שהיא תעזור לך בע"ה.
הילדה יכולה להתעקש עד מחר, אבל אם אמרת לה 'לא' את הסמכות, והבעיה אמורה להיות שלה.
כלומר היא צריכה להעלות פה אשכול מה עושים עם אמא עקשנית, ולא את.
כי את אמורה להיות הסמכות. ושהיא תסתבך כבר איך גורמים לאמא לומר כן..
כרגע זה לא קורה, וצריך לראות למה.
לכן כן הייתי מנסה שפר.
עד אז, אני מנסה לכתוב פה בזהירות, כי בכל זאת עד שלא מכירים היטב את הנפשות הפועלות, קשה להבין מרחוק-
להחליט שאת מתעקשת איתה על משהו אחד בלבד, אבל ללכת עם זה עד הסוף.
זה אומר שנניח החלטת שהיא חייבת לנקות את הדלת של החדר שלה כל ערב (סתם דוגמא).
היא לא רוצה, אבל את החלטת שכן.
לא יעזור לה. היא תהיה חייבת לנקות את הדלת הזו.
תתעקשי איתה רק על זה, אבל עד הסוף.
לכן אם היא לא מנקה את אותה דלת, היא לא תקבל ממתק (את לא תקני אותו),
והיא גם לא תקבל מגפים שהבטחת לקנות לה, כי היא לא עומדת במחויבות שלה, ולכן את גם לא.
ותתעקשי איתה על הדבר האחד הזה ברמה לוחמנית.
אל תוותרי בשום אופן.
גם אם היא תבכה לך לילה שלם, או תנסה אותך בכל דרך אחרת (והיא תעשה את זה. ותנסה אותך בכל הכח, אבל את לא תתייאשי!)
אחרי שהיא תבין שאין לה ברירה, היא תקפל את זנבה ותעשה את זה,
ואז תברכי את עצמך שהחזרת לך את הסמכות לידיים, ואת על הדרך הנכונה.
מאז היא תבין שכשאת רוצה משהו, היא תעשה זאת על אפה ועל חמתה, כי את האמא ואת הסמכות.
וזה ישליך בע"ה גם לדברים אחרים.

אבל תתחילי בדבר אחד קטן ותתעקשי עליו.
קחי נשימה ארוכה של יותר משבועיים שהיא תנסה להילחם איתך בכל הכח. ותעמדי בזה.
בע"ה הרבה הצלחה!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
לפותחת האשכול-
לא נראה לי שעצות אלו ואחרות יהיו לך כל כך לעזר
מכיוון שיש כאן משהו מאד בסיסי שקיים בניכם
אולי את מרחמת עליה?
אולי כבר אין לך פניות לעמוד על גבולות ?
אולי את נרתעת כי היא מאד מאד עוצמתית ועקשנית.?
יש כאן משהוא בשורש שצריך להבין אותו ולטפל בו.

בינתיים כדאי לך להימנע ממלחמות בניכם- כי מה?
גם היא לא שומעת לך? וגם תקלקלי יחסים בניכם?
תעמדי רק על הדברים החשובים והבסיסיים ביותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אני ממליצה לך ללכת להתייעץ.
אפילו פגישות בודדות עם מנחת הורים מוסמכת עם המלצות יכולות לפתוח לך את הראש ולתת לך כיוון חדש איך לעבוד עם הילדה. (אני מסופקת אם בשלב שלך בחיים מתאים לך ללכת לסידרה קבוצתית.)
אמרו כאן הרבה דברים יפים וחכמים, ובכל זאת, אין כמו בעלת מקצוע עם ניסיון שיכולה לשאול אותך את השאלות הנכונות ולהגיע לאבחון יותר מדויק של הדינמיקה ביניכן.
בהצלחה והרבה נחת!
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אני ישבתי עם הבן העקשן שלי בזמן רגוע, על כוס קפה ועוגיות....
והכנו יחד תרשים זרימה על ההתנהגות שלו.
כתוב וברור.
לדוג':
הכותרת תהיה "חיהלה רוצה לקחת בובת ניו יורק לביה"ס"
ואז יוצא משם כמה חיצים עם אפשרויות שונות להתנהג,
מכל אופציה הוצאנו יחד - מה יקרה אם ננהג ככה.

הכל היה באוירה טובה ובהומור
עם הרבה סמיילים מחייכים ובוכים
וציורים קטנים
וכל מיני חיצים שהובילו פשוט למסלול.

ראיתי בחוש איך זה עזר לו בפעם הבאה שהתעקש!
הוא התחיל להתעקש והפסיק ממש מיד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
אני חושבת שיש הבדל עצום בין "הטלת סמכות" לבין איומים שנרשמו פה.
איום לא מועיל לתווך הארוך. אולי נקודתית היום הוא יעזור, אבל מחר היא יכולה להתעקש על אותו דבר ואת שוב תצטרכי להוציא אנרגיות.
נסי לחשוב עם עצמך-
מה בעצם אכפת לך שהיא תלך עם הבובה לכיתה?
למה היא מוצאת על מה להתעקש כל פעם כדי להוציא ממך תגובות כאלו ואחרות?
זה מראה על משהו. קשה לה עם משהו. חסר לה משהו.
נסי לשבת איתה בזמן רגוע, ולדבר איתה על זה. אולי לסכם איתה איך תתנהלו- חשוב מאוד שתחשבו יחד והיא גם תעלה רעיונות. זה יכול להיות משהו כמו- בלילה לפני שהולכים לישון מחליטים מה לוקחים מחר לבי"ס. או- פעמיים בשבוע בימים ראשון וחמישי את זאת שמחליטה ממה שיש בבית באותו יום מה את לוקחת לכיתה.
משהו שיתן לה גם זכות ביטוח ואחריות כביכול.
ועוד נקודה חשובה- אם החלטת לתת לה את האחריות על נושא מסויים- שחררי מזה לגמרי!
אל תבואי אחרי זה ותבדקי אם עשתה\ לא עשתה\ סידרה\ לא סידרה...
תסמכי עליה באמת. רק ככה היא באמת תרגיש שאת סומכת עליה ותגיע לרוגע בעניין.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה