דיון עשרה כללים לכתיבה

  • הוסף לסימניות
  • #21
נראה לי שהנקודה הזו היא בדיוק מה שעושה כותב מוכשר לסופר מצליח: האהבה לכתיבה, אבל כל הכתיבה. עם הקשיים שיש בה לכולנו, והמשמעת שאין לאף אחד מאיתנו.
פירושו לעשות כתיבה גם כשהיא קשה ואין לך כוח כבר לראות את המילים. וכשכל הדמיון התבזבז כבר באלפיים מילים הראשונות ועכשיו צריכים עבודה של מהנדס. עבודה של שרטוטים על פי כללים ולא של יצירתיות: לחזור לתכנון, לחשוב, לעשות סיעור מוחות עצמי, לכתוב עוד ועוד ושוב ושוב.

זהו, זה הכל לדעתי. אשמח לפתח את הדיון הזה עוד.
לא בטוח.

ציטוט מתוך דברים שאמר בראיון:
"אני כותב סיפורים קצרים, למרות שכל מי שאני עובד איתו היה שמח אם הייתי כותב רומן. זה נתפס כדבר שסופר אמור לעשות. עבורי, הכתיבה מייצרת מקום של חופש ושל אנרכיה וחוסר אחריות, וקשה לכתוב רומן מתוך תחושת חופש ואנרכיה וחוסר אחריות. רומן מצריך סבלנות, וציות למבנה שהוא לא באמת שלך.

בסיפור קצר, לעומת זאת, קורה משהו אחר: אני באמת לא יודע מה אני אכתוב, אני תמיד מחכה שהסיפור יציג את עצמו. כתיבה בעיניי היא חוויה של אובדן שליטה. אני תמיד אומר לתלמידים שלי באוניברסיטה שבהגדרה, סיפור טוב צריך להיות חכם יותר ממי שכתב אותו. אם אתה מבין מה אתה עושה ושולט במה שאתה עושה, אתה לא יוצר משהו חדש, אתה מרכיב רהיט של איקאה. כתיבה טובה היא כתיבה שבה אתה מסתכל ואומר: לאן הגעתי, או איך הגעתי לזה. זה קורה לי תמיד, ואם זה לא קורה, אין לי סיפור".
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
לא בטוח.

ציטוט מתוך דברים שאמר בראיון:
"אני כותב סיפורים קצרים, למרות שכל מי שאני עובד איתו היה שמח אם הייתי כותב רומן. זה נתפס כדבר שסופר אמור לעשות. עבורי, הכתיבה מייצרת מקום של חופש ושל אנרכיה וחוסר אחריות, וקשה לכתוב רומן מתוך תחושת חופש ואנרכיה וחוסר אחריות. רומן מצריך סבלנות, וציות למבנה שהוא לא באמת שלך.

בסיפור קצר, לעומת זאת, קורה משהו אחר: אני באמת לא יודע מה אני אכתוב, אני תמיד מחכה שהסיפור יציג את עצמו. כתיבה בעיניי היא חוויה של אובדן שליטה. אני תמיד אומר לתלמידים שלי באוניברסיטה שבהגדרה, סיפור טוב צריך להיות חכם יותר ממי שכתב אותו. אם אתה מבין מה אתה עושה ושולט במה שאתה עושה, אתה לא יוצר משהו חדש, אתה מרכיב רהיט של איקאה. כתיבה טובה היא כתיבה שבה אתה מסתכל ואומר: לאן הגעתי, או איך הגעתי לזה. זה קורה לי תמיד, ואם זה לא קורה, אין לי סיפור".

איזה יופי! מתחברת ממש.

אבל זה לא סותר את הצורך בליטושים ובעבודה אחר שהגיע ליעד,
כמו בדיקת מבנה משפטים, אמינות הדמויות ושאר הפרטים עד לפרט הקטן ביותר וכו' וכו' וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נזכרתי בשיר שכתב השווער של קרת: איך שיר נולד? כמו תינוק, בהתחלה זה כואב...
אני לא אוהבת את הכאב, מה שקוראים חבלי יצירה. אולי בגלל שתחום הכתיבה שלי אינו סיפורת, ואין כמעט היזון חוזר מצד הקהל. אף אחד לא מחמיא לי על התינוק היפה שהפליא לדבר והקדים לרוץ ביחס לאחוזון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
סיפור טוב צריך להיות חכם יותר ממי שכתב אותו
לא נכון בעיני. סיפור לא יכול להיות יותר חכם מכותבו . לכל היותר הקוראים עשויים למצוא בו רבדים שלא אליהם כיוון הסופר לכתחילה. (וזה שכיח יותר בשירה מאשר בפרוזה).
אם אתה מבין מה אתה עושה ושולט במה שאתה עושה, אתה לא יוצר משהו חדש, אתה מרכיב רהיט של איקאה.
גם לא נכון. גם יצירה עצמאית ומלאת השראה יכולה להתבצע תחת שליטה מלאה.
ודווקא לצערי חזיתי בסיפורים שהתנהלו בכתיבה אינטואיטבית וחסרת תכנון- בלאגן מוחלט.

ובעיקר: לא התחברתי לנימה ההחלטית והגורפת שבדבריו שסבורה שרק כך צריכים לכתוב רומן.
אפשר לטעון ששחרור שליטה המלך הכתיבה ישביח את הסיפור.
א"א לטעון שאנרכיה ורק היא תהיה המפתח לרומן טוב ואומנותי וכל שאר המתכננים כותבים רהיטים גנריים תוצרת שוודיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אני לא בעניין של להיות מאחורי הדברים שאדם אחר אמר, מה גם שאני לא מתחברת אליהם ממש בכל מאת האחוזים. רק כמה נקודות:

לא נכון בעיני. סיפור לא יכול להיות יותר חכם מכותבו . לכל היותר הקוראים עשויים למצוא בו רבדים שלא אליהם כיוון הסופר לכתחילה. (וזה שכיח יותר בשירה מאשר בפרוזה).

גם לא נכון. גם יצירה עצמאית ומלאת השראה יכולה להתבצע תחת שליטה מלאה.
ודווקא לצערי חזיתי בסיפורים שהתנהלו בכתיבה אינטואיטבית וחסרת תכנון- בלאגן מוחלט.
קשה לומר "לא נכון" על דעה של סופר מצליח לכל הדעות. ככל הנראה זה לא תמיד נכון, ולא לכל אחד.

ובעיקר: לא התחברתי לנימה ההחלטית והגורפת שבדבריו שסבורה שרק כך צריכים לכתוב רומן.
אפשר לטעון ששחרור שליטה המלך הכתיבה ישביח את הסיפור.
א"א לטעון שאנרכיה ורק היא תהיה המפתח לרומן טוב ואומנותי וכל שאר המתכננים כותבים רהיטים גנריים תוצרת שוודיה.
שימי לב שהוא דווקא דיבר על סיפורים קצרים, בניגוד לרומן.
הוא הסביר מדוע אינו כותב רומן - משום שבלתי אפשרי לכתוב רומן בצורה אנרכיסטית, בעוד סיפור קצר כן.
וקשה לכתוב רומן מתוך תחושת חופש ואנרכיה וחוסר אחריות. רומן מצריך סבלנות, וציות למבנה שהוא לא באמת שלך. בסיפור קצר, לעומת זאת, קורה משהו אחר: אני באמת לא יודע מה אני אכתוב, אני תמיד מחכה שהסיפור יציג את עצמו. כתיבה בעיניי היא חוויה של אובדן שליטה".
כך ששניכם, בינתיים, מסכימים לגמרי :)
אבל באמת, כמו שקרת עצמו כתב בפוסט הפותח של האשכול, יש בזה הרבה מקום לדעה וטעם אישיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
קשה לומר "לא נכון" על דעה של סופר מצליח לכל הדעות. ככל הנראה זה לא תמיד נכון, ולא לכל אחד.
ולכן כתבתי לא נכון בעיני.
אני לא חייבת להסכים עם כל אמירה של כל סופר מצליח.
שימי לב שהוא דווקא דיבר על סיפורים קצרים, בניגוד לרומן.
בעיני סיפור קצר הוא גירסת מיקרו של סיפור ארוך.
ושוב, גם אם בעיניו זו המלצה, מוטב היה שתישאר בגדר המלצה ולא אמירה גורפת.
כך ששניכם, בינתיים, מסכימים לגמרי :)
ציטטת את עצמך וכתבת שאני מסכימה איתו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
ציטטתי אותו. לא אני אמרתי את הדברים, רק הבאתי את דבריו.
היה נדמה לי שהסכמתם בנוגע למבנה המסודר של רומן.
ולכן כתבתי לא נכון בעיני.
התכוונתי לאמירה שסיפור לא יכול להיות יותר חכם מכותבו.
הוא יכול, אם זה כך עבורו. כנראה שלא עבור כל כותב.
בעיני סיפור קצר הוא גירסת מיקרו של סיפור ארוך.
אלו, אכן, חילוקי דעות בינך לבינו.
ושוב, גם אם בעיניו זו המלצה, מוטב היה שתישאר בגדר המלצה ולא אמירה גורפת.
אני מקווה שזה לא נקרא שסילפתי את דבריו. הוא בסך הכל אמר את דעתו במסגרת ראיון על טעמו הספרותי. לא כללים לאומה ולא שום דבר. טעם אישי ודעה אישית בנוגע לצורה שהוא כותב ומבין את הכתיבה.
אם יש כאן אי-הבנה, זו אשמתי בלבד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אני תמיד אומר לתלמידים שלי באוניברסיטה שבהגדרה, סיפור טוב צריך להיות חכם יותר ממי שכתב אותו. אם אתה מבין מה אתה עושה ושולט במה שאתה עושה, אתה לא יוצר משהו חדש, אתה מרכיב רהיט של איקאה. כתיבה טובה היא כתיבה שבה אתה מסתכל ואומר: לאן הגעתי, או איך הגעתי לזה. זה קורה לי תמיד, ואם זה לא קורה, אין לי סיפור".
הימור גדול.
אולי זו זווית נוספת לסופר מוצלח. סופר שגם כשהוא נתקע באמצע הסיפור ("לאן הגעתי? איך אני ממשיך מכאן הלאה, ואיך אני מחבר את חלקי הפאזל המפוזרים בין בתרי הסיפור?"), יודע איך לצאת מזה בשלום ובהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
עיזבו הכל...
כתיבה זה מתנה! זה התרפיה הכי טובה שיש!
תהנו ממנה!
אל תחפשו שום דבר מעבר.

החברה נהנים? שפאו.
שולחים לייקים? איזה כיף.

אבל לא בשביל זה כותבים.
כתיבה זה לנפש, לאדם. כמו שהוא. עצמו. לבד...
רוצים לקרוא את התוצאה? תהנו. יש הערות, שיפורים? מושלם.

אבל מי שכותב באמת - לא כותב בשביל זה.

לא הבנת? יש דברים שרק מי שכותב באמת מבין...

נ.ב. לא באה לסתור את הכתיבה כפרנסה (אם השקלים האלו נקראים בשם הנוצץ הזה...) אבל גם כתיבה לפי הזמנה זה כתיבה. ואחרי כל הקללות והעצבים... כתיבה זה כתיבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
כתיבה היא תרפיה למי שהיא תרפיה עבורו.
עבורי היא לא.
ספרי, ספרי לנו. מה קרה? מתי החלה התפנית (אם הייתה כזאת)? שחיקה? שנשמע גם צדדים נוספים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
לא נעים לי להיות כל כך כנה וגלויה בבמה שבה רבים מכירים אותי ואין לי אף מושג מי הם (:
ובכל זאת אהיה גלויית לב.

אני חושבת שיש לכך כמה גורמים:

א. עצלנות
ב. ייסורי הכתיבה. לשפוך את מה שבתוכי תוך חפירה אחר המינוח המדוייק שינסה לשקף נכונה את שאני חשה זה לשחזר את החוויה מחדש, ולא תמיד החוויות נעימות וקסומות. רבי ידעיה הפניני כתב ''כאשר יימר לב המשורר ימתק שירו'', ואכן הקטעים היותר טובים שלי הם אלו שנכתבו בעקבות חוויות קשות. הכתיבה שחזרה את החוויה, אבל לא עיבדה אותה. למשל, כשכתבתי על אחיין שלי ז"ל, כתבתי מתוך כאב וקושי עצום. כל קריאה של הטקסט שוב הכתה בי והדמיעה אותי. אם אין ריפוי - מה תועלת בכתיבה? היא לא נותנת (לי) פורקן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
לא נעים לי להיות כל כך כנה וגלויה בבמה שבה רבים מכירים אותי ואין לי אף מושג מי הם (:
ובכל זאת אהיה גלויית לב.

אני חושבת שיש לכך כמה גורמים:

א. עצלנות
ב. ייסורי הכתיבה. לשפוך את מה שבתוכי תוך חפירה אחר המינוח המדוייק שינסה לשקף נכונה את שאני חשה זה לשחזר את החוויה מחדש, ולא תמיד החוויות נעימות וקסומות. רבי ידעיה הפניני כתב ''כאשר יימר לב המשורר ימתק שירו'', ואכן הקטעים היותר טובים שלי הם אלו שנכתבו בעקבות חוויות קשות. הכתיבה שחזרה את החוויה, אבל לא עיבדה אותה. למשל, כשכתבתי על אחיין שלי ז"ל, כתבתי מתוך כאב וקושי עצום. כל קריאה של הטקסט שוב הכתה בי והדמיעה אותי. אם אין ריפוי - מה תועלת בכתיבה? היא לא נותנת (לי) פורקן.
מעריכה מאוד את הכנות!
לגבי הייסורים, לא כל כתיבה היא כל כך אישית... או עצובה בהכרח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
העצלנות בכתיבה בהכרח נובעת מחוסר ההנאה שבה, כך שהיא אינה סיבה אלא סימן.

ב. ייסורי הכתיבה. לשפוך את מה שבתוכי תוך חפירה אחר המינוח המדוייק שינסה לשקף נכונה את שאני חשה זה לשחזר את החוויה מחדש, ולא תמיד החוויות נעימות וקסומות. רבי ידעיה הפניני כתב ''כאשר יימר לב המשורר ימתק שירו'', ואכן הקטעים היותר טובים שלי הם אלו שנכתבו בעקבות חוויות קשות. הכתיבה שחזרה את החוויה, אבל לא עיבדה אותה. למשל, כשכתבתי על אחיין שלי ז"ל, כתבתי מתוך כאב וקושי עצום. כל קריאה של הטקסט שוב הכתה בי והדמיעה אותי. אם אין ריפוי - מה תועלת בכתיבה? היא לא נותנת (לי) פורקן.
כמובן לא ניתן להתווכח אם מציאות, ואם היא אכן אינה נותנת לך פורקן, אזי זו המציאות אצלך. אולם בהחלט ניתן לשער שאצל מרבית בני האדם הכתיבה דווקא נותנת פורקן. הן כתב שלמה המלך "דאגה בלב איש ישיחנה", ויכול האדם לשוחח עם עצמו ע"י כתיבה למשל. כמו"כ ידוע כי אחד מאופני הריפויים לטראומה הוא ע"י החזרה למקום בו הוא נוצר, וע"י כתיבה האדם יכול לעשות זאת.
אמנם מלבד זאת, כפי שכבר כתבה @RACHELIZ, לא כל כתיבה היא כ"כ אישית או עצובה. ניתן להשתמש בכישרון הכתיבה (המאוד מבורך שלך) לכתיבה בנושאים מצחיקים, מרגיעים, מהנים, מעניינים, וכו'. כתיבה עצובה היא רק אחת מני סוגים רבים. האם ניסית סוגים שונים של כתיבה, או רק מה שבאופן טבעי את חושבת שמתאים לך ואת טובה בו? (אין כוונתי לכתיבה פה ושם "מלמעלה", אלא ממש להשקעה בסוגי כתיבה שונים).
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
העצלנות בכתיבה בהכרח נובעת מחוסר ההנאה שבה, כך שהיא אינה סיבה אלא סימן.
כל כתיבה שאמורה להיות מחושבת, מצריכה עמל, ולכן אין צורך להגיע ל'מידת העצלות' כדי לא לכתוב. צריך פשוט שלא תהיה מספיק הנאה מהכתיבה, בשביל להשאיר אותה בסוף סדר העדיפויות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
ב. ייסורי הכתיבה. לשפוך את מה שבתוכי תוך חפירה אחר המינוח המדוייק שינסה לשקף נכונה את שאני חשה זה לשחזר את החוויה מחדש, ולא תמיד החוויות נעימות וקסומות. רבי ידעיה הפניני כתב ''כאשר יימר לב המשורר ימתק שירו'', ואכן הקטעים היותר טובים שלי הם אלו שנכתבו בעקבות חוויות קשות. הכתיבה שחזרה את החוויה, אבל לא עיבדה אותה. למשל, כשכתבתי על אחיין שלי ז"ל, כתבתי מתוך כאב וקושי עצום. כל קריאה של הטקסט שוב הכתה בי והדמיעה אותי. אם אין ריפוי - מה תועלת בכתיבה? היא לא נותנת (לי) פורקן.
אם כך, ואני מאד מקווה שתקראו את שאלתי באותו טון בו אני כותבת אותה - באמת מתוך רצון להבין וכיון שהעניין נוגע גם אלי, למה את כותבת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
מאמר יפה ומחכים.
8. כתוב כשאתה לגמרי לבדך בחדר. גם אם זה נשמע מאוד רומנטי לכתוב בבתי קפה, נוכחות של אנשים אחרים סביבך גורמת לך במודע או שלא במודע להיות קונפורמי. כשאין איש סביבך אתה יכול לדבר אל עצמך או לחטט באף מבלי שאפילו תהיה מודע לכך. כתיבה יכולה להיות לפעמים סוג של חיטוט כזה באף וכשיש אנשים בסביבה המשימה הזו יכולה להפוך לפחות טבעית.
עם הסעיף הזה איני מסכימה. אמנם בחברת הילדים או סתם בני משפחה ואחרים אני מתקשה לכתוב (אבל עושה גם את זה), אך אני משתתפת בסדנת כתיבה, ולא פעם שם יוצאים לי הסיפורים הכי טובים, אף שנוכחות שם נשים נוספות. אולי כי כולן עסוקות בכתיבה כמוני, ואולי כי אני יודעת שאקבל פידבק מיד אח"כ. בכל אופן, לפעמים דווקא נוכחותם של אנשים נוספים משפיעה לטובה על הכתיבה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה