פדיון ימי חופשה

[פרילי]

האם לאחר התפטרות ממקום עבודה מגיע לי לקבל משכורת עבור ימי החופשה שלא נוצלו?

 

[אלישקף]

כן, ועל פי החוק הבסיסי אסור למנהל לדרוש ממך לנצלם בימי ההודעה המוקדמת, אלא אם כן חתמת על הסכם עבודה בו כתוב אחרת.
(ככה היה אצלי.... היה סעיף "במקרה של הפסקת התקשרות, רשאית הנהלת החברה לדרוש מהעובדת לנצל את ימי החופשה שלזכותה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת"...)

 

[מיכל נדף]

ברגע שהתפטרת/פיטרו צריך לשלם ע"כ באופן אוטומטי

 

[יתוש]

ברגע שהתפטרת/פיטרו צריך לשלם ע"כ באופן אוטומטי

בשים לב לתשובה של אלישקף...

 

[נוכחות לעסקים]

עובד שלא ניצל את כל ימי החופשה המגיעים לו זכאי במועד סיום יחסי העבודה לסכום כסף השווה לדמי החופשה שהיה מקבל אילו היה מנצל בפועל את ימי החופשה.

• הזכאות מתייחסת לימי חופשה שנצברו ב-3 השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) האחרונות שקדמו לשנת סיום עבודתו, בצירוף הימים שנצברו לזכות העובד בשנת העבודה השוטפת (עד למועד סיום ההעסקה).
• פדיון חופשה שנתית לפני תום תקופת העסקה פסול ומנוגד לחוק חופשה שנתית ותכליתו. חובתו של המעסיק היא לאפשר לעובד לצאת לחופשה בפועל בהתאם לימי החופשה שצבר.
• מעסיק שבוחר לשלם לעובד פדיון ימי חופשה במהלך תקופת ההעסקה (אפילו אם הדבר נעשה לבקשת העובד), מסתכן בתשלום פדיון חופשה כפול.
• במקרה שעובד מבקש לנצל ימי חופשה שצבר במהלך ימי ההודעה המוקדמת (במקום לקבל את תשלום הפדיון עבורם), ניתן לאפשר לו זאת, בתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את חופשתו. המעסיק אינו חייב לאשר לעובד לצאת לחופשה, אך עליו להתחשב בבקשתו ולסרב לה רק מטעמים סבירים והגיוניים. למידע נוסף, ראו הודעה מוקדמת לפיטורים (פסקת "יציאת העובד לחופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת").

[h=2]מי זכאי?[/h]

• כלל ציבור העובדים, בעת סיום יחסי העבודה (פיטורים, התפטרות או פרישה).

[h=2]תהליך מימוש הזכות[/h]

• הזכות צריכה להינתן באופן אוטומטי על ידי המעסיק.
• מועד התשלום של פדיון החופשה נקבע בהתאם לכללים שעל פיהם נקבע מועד תשלום השכר.
• במקרה שהמעסיק לא משלם לעובד את פדיון החופשה השנתית בסיום יחסי העבודה, ניתן להגיש תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.
• כמו כן, ניתן להגיש תביעה לקבלת התשלום בבית הדין האזורי לעבודה.
  • להסבר על הליך הגשת התביעה לבית הדין לעבודה, ראו באתר הרשות השופטת.
  • למידע על גופים המעניקים סיוע משפטי, ראו סיוע משפטי חינם או בתשלום סמלי.

[h=2]אופן חישוב פדיון החופשה השנתית[/h]

• לפי חוק חופשה שנתית, ערכו של יום חופשה לצורך תשלום פדיון ימי החופשה בסיום יחסי העבודה, שווה לערכו של יום החופשה במקרה שהעובד לוקח את ימי החופש בפועל.

[h=3]חישוב ערכו של יום חופשה לעובדים במשכורת חודשית[/h]

• לעובדים במשכורת חודשית קבועה, שחישוב ימי החופשה שלהם נעשה לפי ימי ההיעדרות בפועל מהעבודה (כלומר מחושבים ימי חופשה נטו), גם שווי יום החופשה יהיה לפי ימי העבודה בפועל:
  • למי שעובד 5 ימים בשבוע, שווי יום החופשה יהיה השכר החודשי חלקי 21.67.
  • למי שעובד 6 ימים בשבוע, שווי יום החופשה יהיה השכר החודשי חלקי 25.
• לעובדים במשכורת חודשית קבועה, שחישוב ימי החופשה שלהם נעשה לפי הימים הקלנדריים (כלומר מחושבים ימי חופשה ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית), גם שווי יום החופשה יחושב לפי ימי העבודה הקלנדריים: השכר החודשי חלקי 30.

דוגמה:

• עובדת המשתכרת 7,000 ש"ח בחודש התפטרה לאחר שהשלימה 7 שנות עבודה במקום שעובדים בו 6 ימים בשבוע.
• העובדת ניצלה את כל ימי החופשה בשנים שקדמו לשנת התפטרותה.
• בשנה השביעית, שבה בהתאם לוותק מחושבים לה 21 ימי חופשה ברוטו (18 ימי חופשה נטו), העובדת לא יצאה כלל לחופשה.
• במקום עבודתה מחושבים לעובדים ימי החופשה ברוטו.
• פדיון ימי החופשה של העובדת יחושב כך: שכר חודשי חלקי 30, כפול 21 ימים.
• סכום פדיון ימי החופשה שהעובדת תהיה זכאית לו: 4,900 ש"ח = 30 / 7,000 X ‏21.

דוגמה:

• עובד המשתכר 6,000 ש"ח בחודש פוטר לאחר שהשלים 4 שנות עבודה, במקום שעובדים בו 5 ימים בשבוע.
• לעובד נותרו 10 ימי חופשה שלא ניצל.
• במקום עבודתו מחושבים לעובדים ימי החופשה נטו.
• פדיון ימי החופשה של העובד יחושב כך: שכר חודשי חלקי 21.67 כפול 10 ימים.
• סכום פדיון ימי החופשה שהעובד יהיה זכאי לו: 2,768.80 ש"ח = 21.67 / 6,000 X ‏10.

[h=2]התיישנות[/h]

• תביעה לפדיון ימי חופשה יש להגיש בתוך שלוש שנים שלאחר תום תקופת העסקה.
• לגבי חופשה שנתית מוגדלת מכוח חוזה, הסכם קיבוצי או חופשה נוספת הניתנת לעובד בתמורה לעבודת שעות נוספות או לעבודה ביום מנוחה, קיימת התיישנות של 7 שנים.

[h=2]מעקב אחרי ימי החופשה שלא נוצלו[/h]

• נטל ההוכחה בדבר יתרת החופשה שהעובד זכאי לה, בכל רגע נתון, וכמובן גם במועד סיום יחסי העבודה, מוטל על המעסיק.
• לפי החוק, המעסיק חייב לנהל פנקס חופשה שנתית, ולדעת כמה ימי חופשה הוא צריך להעניק לעובד לפי חוק, כמה ימי חופשה נוצלו על ידי העובד, וכמה עוד נותרו לזכותו.
• במסגרת תיקון 24 לחוק הגנת השכר, נקבעה חובה מפורשת לפרט את צבירת וניצול ימי החופשה של העובד. מעסיק שאינו עושה כן, מסתכן בסנקציות הפליליות והאזרחיות הקבועות בתיקון 24 לחוק הגנת השכר, וכן יאלץ לשאת בנטל ההוכחה במקרה שהנושא יגיע לדיון בבית המשפט.

[h=2]תשלום מס הכנסה[/h]

• התשלום בגין פדיון ימי חופשה מחוייב במס הכנסה. לעתים מנוכה מהתשלום מס הכנסה בשיעור מירבי.
• מומלץ לעובד הזכאי לפדיון חופשה לבדוק אפשרות של עריכת תיאום מס הכנסה לפני התשלום, או לבדוק את זכאותו להחזר מס בסוף שנת המס.

[h=2]הפרשות סוציאליות מפדיון חופשה[/h]

• סעיף 17 לחוק חופשה שנתית קובע כי דמי חופשה, פדיון חופשה ותמורת חופשה, דינם לכל דבר כדין שכר עבודה.
• עם זאת, בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה נקבע כי מאחר ופדיון החופשה משתלם לאחר שנותקו יחסי עובד- מעביד, אין העובד זכאי להפרשות לקרן השתלמות בגין פדיון החופשה, אלא אם הצדדים הסכימו בניהם אחרת. לעיון בפסק הדין ראו דיון מז/160-3 (ארצי) אהוד נייגר נ' תענק ירושלים תעשיות מזון בע"מ
• הלכה זו חלה על כל ההפרשות הסוציאליות החלות על המעסיק, לרבות על הפרשות המעסיק לפנסיה. המעסיק אינו חייב להפריש לפנסיה עבור התשלום של פדיון החופשה אשר שולם לעובד לאחר סיום תקופת העבודה, אלא אם הסכימו הצדדים אחרת בהסכם קיבוצי החל עליהם או בהסכם העבודה האישי.
• במידה והמעסיק משלם לעובד, בניגוד לדין, תשלומים עבור פדיון חופשה במהלך יחסי העבודה, נחשבים תשלומים אלה לשכר עבודה ועל המעסיק להפריש בגינן תשלומים סוציאליים על פי הדין.

[h=2]תשלום פדיון חופשה במהלך השכר השוטף[/h]

• מטרת חוק חופשה שנתית היא להבטיח את יציאתו של עובד לחופשה מעבודה ולא להגדיל את שכרו על-ידי מתן תוספת שכר. לפיכך תשלום רכיב של חופשה בשכר השוטף אינו מהווה תחליף לחובת המעסיק להוציא את העובד לחופשה או לשלם לו פדיון חופשה בסיום העסקתו.
• אם עובד לא יצא לחופשה במהלך עבודתו והמעסיק שילם לו באופן שוטף תמורה כספית עבור החופשה, עדיין עם סיום העסקתו הוא יהיה זכאי לפדיון ימי החופשה שלא ניצל.
• במילים אחרות: מעסיק שבוחר לשלם לעובד פדיון ימי חופשה במהלך תקופת ההעסקה, אפילו אם הדבר נעשה לבקשת העובד או בהסכמת העובד, אינו פטור מחובתו לאפשר לעובד לצאת לחופשה שנתית, או לפדות שוב את ימי החופשה שלא ניצל בעת סיום ההעסקה.

[h=2]הגבלת מספר ימי החופשה שעובד רשאי לצבור או לפדות[/h]

• החוק מגביל את מספר ימי החופשה שמותר לעובד לצבור.
• בסיום העסקתו רשאי עובד לפדות את כל ימי החופשה שצבר ולא ניצל בשנת עבודתו האחרונה ובשלוש השנים שקדמו לה, עד למכסה של מספר ימי החופשה שמותר לו לצבור.
• המעסיק אינו רשאי למנוע מהעובד לפדות את ימי החופשה שצבר ולא ניצל (עד למכסה של מספר הימים שרשאי העובד לצבור לפי החוק), או להגביל את מספר הימים לפדיון.
• מעסיק רשאי לחייב את העובד לצאת לחופשה במהלך תקופת עבודתו ולנצל את ימי החופשה העומדים לרשותו, ובאופן זה להפחית את מספר ימי החופשה שהעובד צובר במהלך עבודתו. למידע נוסף ראו חופשה שנתית.

 

[אביה.]

אשמח לדעת
האם מעסיק מחוייב לתת לי יום חופש (עובד שעתי) אחת לחודש ביום שיבחר על ידו / ידי
או שזכותו להמנע מכך ולשלם לי בתום העבודה או להוציא את העובד בימי חופשה מוגדרים ומקובלים?
אשמח גם למקור! לא מוצאת. דחוף ביותר.

לא מצליחה לפתוח נושא חדש ?