פיצויים

[coolpix]

תוך כמה זמן מהפיטורים המעסיק חייב לתת את הפיצויים?
ואם הוא מאחר האם הוא משלם קנס?

 

[חיה 92]

מצטרפת לשאלה

 

[אות לי]

תוך כמה זמן מיום הפיטורים חייב המעביד לשלם לעובד את פיצויי הפיטורים?
החוק קובע כי המועד לתשלום הוא המאוחר מבין המועדים הבאים:
יום הפסקת יחסי עובד-מעביד
המועד שנקבע על-פי הסדר קיבוצי או צו הרחבה
היום שנקבע לתשלום על-פי חוזה העבודה, במקרה שזו זכות עודפת על הקבוע בחוק או בהסכם הקיבוצי.
אם הזכות לפיצויים מותנית במילוי תנאי או בתום תקופה מסוימת - יום מילוי התנאי או תום התקופה.
המעביד חייב לשלם את הפיצויים תוך 15 יום מהמועד לתשלום. אם נפסקו יחסי עובד-מעביד בתאריך 1.1.97, חייב המעביד לשלם את הפיצויים עד לתאריך 15.1.97.
מה קורה אם המעביד אינו משלם את פיצויי הפיטורים במועד?
אם לא שולמו פיצויי הפיטורים בתוך 15 יום מהמועד לתשלומם יהיה המעביד חייב בפיצויי הלנת פיטורים, כדלהלן:
מועד התשלום פיצויי ההלנה
30-16 יום לאחר מועד התשלום הפרשי הצמדה מיום מועד התשלום עד ליום התשלום בפועל
לאחר 30 יום הפרשי ההצמדה + 20% מסכום הפיצויים והפרשי ההצמדה בעד כל חודש בו לא שולמו הפיצויים
האם ניתן לקזז מפיצויי הפיטורים חובות של העובד למעביד?
המעביד רשאי לקזז מפיצויי הפיטורים ומפיצויי ההלנה סכום של חוב שחייב העובד למעביד. לדוגמה: אם העובד לקח הלוואה וטרם פרע אותה יכול המעביד לנכות את יתרת חוב של העובד מפיצויי הפיטורים המגיעים לו.

---------------------

תוך כמה זמן יש לשלם את פיצויי הפיטורין?

את פיצויי הפיטורין יש לשלם במועד סיום יחסי העבודה.
מועד סיום יחסי העבודה הוא לאו דווקא המועד בו סיימתם לעבוד בפועל אלא המועד בו התנתק הקשר בין הצדדים (ויש הבדל).

לדוגמא - עובד שפוטר וקיבל התראה מוקדמת של חודש אך נאמר לו לא להגיע יותר לעבודה והוא יושב בביתו ומקבל שכר.
לעובד זה יש לשלם את הפיצויים לאחר תום תקופת ההודעה המוקדמת ולא מהמועד בו נשלח לשבת בביתו.

אי תשלום פיצויים במועד גורר סנקציה:
עד 15 ימי איחור - אין קנס או פיצוי
בין 16 ל-30 ימי איחור - הפרשי הצמדה רגילה
מעל ל-30 ימי איחור- פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בשיעור 20% לכל חודש

מנסיוננו, במרבית המקרים הפיצויים משולמים לאחר חודש עד 3 חודשים וזאת מפני שבדרך כלל הם מופקדים בקרן פיצויים או בחברת ביטוח וכדי לשחררם צריך לחתום על טפסים שונים, לקבל אישור מס הכנסה (וההוא בחופש...וההיא לא נמצאת...ונשלח בדואר וכו' וכו')

במקרים אלו אין טעם בהגשת תביעה בגין האיחור כי בדרך כלל בית הדין אינו פוסק פיצוי. אם האיחור הינו מעבר לכך יש מקום לשלוח למעסיק מכתב התראה מעו"ד.

 

[sh12]

לצערינו,
הלכתית אסור לתבוע את המעסיק על "הלנת פיצויים" - על הריבית.
ולכן מעסיקים חרדים חוגגים עם זה...

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

מה עושים כשחברת הביטוח גוררת רגלים?

 

[אריה123]

לצערינו,
הלכתית אסור לתבוע את המעסיק על "הלנת פיצויים" - על הריבית.
ולכן מעסיקים חרדים חוגגים עם זה...

כבר מתחיל להמאס...

מאותה הסיבה שלצערינו המעסיקים מרגישים מחויבים לתת לעובדת חרדית זמן , זמן "להתפלל שחרית, מנחה ברכת המזון וכו'" ולכן העובדות חוגגות עם זה....

כמה זה רע כשסוחטים את הצד השני על ידי "שמירת ההלכה".

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

כבר מתחיל להמאס...

כנ"ל

 

[גולדס]

מה עושים כשחברת הביטוח גוררת רגלים?

מה כוונתך?

 

[נפוליאון]

כבר מתחיל להמאס...

מאותה הסיבה שלצערינו המעסיקים מרגישים מחויבים לתת לעובדת חרדית זמן , זמן "להתפלל שחרית, מנחה ברכת המזון וכו'" ולכן העובדות חוגגות עם זה....

כמה זה רע כשסוחטים את הצד השני על ידי "שמירת ההלכה".

בלהכה היהודית נאמר שפועל לא מברך ברכה רביעית בברכת המזון, וגם תפילות הוא צריך להתפלל בקצרה. אין לו רשות לרדת מהנדבך (בימינו לזוז מהעמדה בפס היצור) בשביל לקרוא את שמע.
ובכלל לא ברור אם יש צורך לתת לאשה זמן לתפילה על חשבון המעסיק, שתעשה את זה על חשבון ההפסקה.

ולגבי החרדים, אני מכיר מעסיקים רבים חרדים שאינם זזים כקוצו של יוד מהחוק, גם זו עבירה חמורה של "לא תלין פעולת שכיר".

אין זה מצדיק שמעסיק שמוכן שהעובד יתפלל על חשבון שעות העבודה שילין את שכר עובדיו.

 

[אריה123]

בלהכה היהודית נאמר שפועל לא מברך ברכה רביעית בברכת המזון, וגם תפילות הוא צריך להתפלל בקצרה. אין לו רשות לרדת מהנדבך (בימינו לזוז מהעמדה בפס היצור) בשביל לקרוא את שמע.
ובכלל לא ברור אם יש צורך לתת לאשה זמן לתפילה על חשבון המעסיק, שתעשה את זה על חשבון ההפסקה.

ולגבי החרדים, אני מכיר מעסיקים רבים חרדים שאינם זזים כקוצו של יוד מהחוק, גם זו עבירה חמורה של "לא תלין פעולת שכיר".

אין זה מצדיק שמעסיק שמוכן שהעובד יתפלל על חשבון שעות העבודה שילין את שכר עובדיו.

נכון מאד.

כמו שזה לא מצדיק ששכיר שיודע שהמעסיק ילין את הפיצויים שלו, שיתפלל על חשבון זמן העבודה.

ומכיון שהרבה מאד מאד מתנהלים כמו שנראה להם הגיוני, כך חלק מהמעסיקים מתנהלים כמו שנראה להם.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

נכון מאד.

כמו שזה לא מצדיק ששכיר שמוכן שהמעסיק ילין את השכר שלו, שיתפלל על חשבון זמן העבודה.

ומכיון שהרבה מאד מאד מתנהלים כמו שנראה להם הגיוני, כך חלק מהמעסיקים מתנהלים כמו שנראה להם.

מה שמובן לרוב המעסיקים החילונים, שמקצים זמן תפילה לעובדים
לא מובן למעסיקים שנקראים חרדים, שמחפשים למצוץ את העבד עד הסוף, וחושבים שהם יקבלו תפוקה טובה יותר, והם טועים בגדול.

 

[טוליפ]

מידי יום נפתח פה דיון חדש על 'זכויות העובד' כאשר אני הייתי שכירה לא הכרתי את הזכויות הללו, ובד"כ הסתדרתי מצויין. בדיקות הריון/ ביקור רופא קובעים לפני/אחרי העבודה, אולי יש בדיקה אחת ל שאפשר לעשות רק בבוקר אבל 20/30 שעות בהריון רגיל אין כל כך הרבה שעות בדיקה שימלאו את זה. תפילה - בבית/באוטובוס מה פתאום שהמעסיק צריך לשלם לי על הזמן הזה (אולי תפילת מנחה לגברים שעובדים יום שלם זה די ברור אבל חוץ מזה..)
ובכלל אני חושבת שמי שיש לה עבודה צריכה לשמור על זה ועל התדמית שלה, ולא שהמעסיק יאמר לעצמו נמאס לי, אני לא מעסיק יותר חרדית/אישה נשואה וכד'

 

[אריה123]

מידי יום נפתח פה דיון חדש על 'זכויות העובד' כאשר אני הייתי שכירה לא הכרתי את הזכויות הללו, ובד"כ הסתדרתי מצויין. בדיקות הריון/ ביקור רופא קובעים לפני/אחרי העבודה, אולי יש בדיקה אחת ל שאפשר לעשות רק בבוקר אבל 20/30 שעות בהריון רגיל אין כל כך הרבה שעות בדיקה שימלאו את זה. תפילה - בבית/באוטובוס מה פתאום שהמעסיק צריך לשלם לי על הזמן הזה (אולי תפילת מנחה לגברים שעובדים יום שלם זה די ברור אבל חוץ מזה..)
ובכלל אני חושבת שמי שיש לה עבודה צריכה לשמור על זה ועל התדמית שלה, ולא שהמעסיק יאמר לעצמו נמאס לי, אני לא מעסיק יותר חרדית/אישה נשואה וכד'

באופן אישי, כמעסיק, עובדת שבודקת כל הזמן מה הזכויות החוקיות שלה ומנצלת אותם עד תום אני מצפה ממנה שהיא תתנהג בהתאם ולא תתפלל ולא תתקשר הביתה ולא תפטפט בדברים שלא קשורים לעבודה בשעות העבודה.
(לפעמים מצחיק אותי לראות עובדת שהיתה חולה במשך השנה בדיוק כמה שהחוק מאפשר לה...)

ועובדת שמתנהגת בצורה הגיונית ונחמדה (חולה - כשהיא חולה באמת, בדיקות הריון - אם אפשר אחרי העבודה טוב ואם אי אפשר אז היא עושה בשעות העבודה) אז באמת לא אכפת לי שמתפללים, אוכלים, מברכים, מתקשרים הביתה וכו', מאחרים קצת, יוצאים מוקדם כשצריך, וכשיש ברית של אחיין וכדומה אז מקובל עלי שאפשר לפספס יום.

מה שמובן לרוב המעסיקים החילונים, שמקצים זמן תפילה לעובדים
לא מובן למעסיקים שנקראים חרדים, שמחפשים למצוץ את העבד עד הסוף, וחושבים שהם יקבלו תפוקה טובה יותר, והם טועים בגדול.

למה זה מובן למעסיקים חילונים, אני לא מבין, הם הרי לא מבינים בערכה של תפילה.

מעסיק חרדי שרואה עובדת חרדית שמסוגלת למצוץ אותו עד הסוף
(טלפון לבעל אחרי הכולל, תפילת מנחה, טלפון למטפלת, טלפון לבן הגדול שיקח אוכל מהמקרר, פיצויים, פנסיה, נסיעות, ימי מחלה, 40 שעות הריון, שעת הנקה, הפסקת העבודה בזמן הכי לחוץ למעסיק ועוד לדרוש פיצויים כי מגיע על פי חוק) לא אמור להיות פראייר.

אם העובדת מתנהגת בצורה הגיונית, שווה למעסיק להתנהג כך. אם העובדת מתנהגת בצורה של "מגיע לי", גם למעסיק מגיע הרבה דברים.

 

[coolpix]

תכלס, מה בעצם אני אמורה לעשות
נאמר שעבר חודש מתחילת העבודה, ועדיין לא טפלו בזה,
מה אני אומרת להם? תשלמו פיצויים + ריבית?
אני צריכה לערב עורך דין?

או אולי מקובל להיות נחמדה ולחכות עד שיטפלו בזה?

 

[אריה123]

אם מדובר על פיצויים שכבר הופרשו אין שום סיבה לדחות את זה.

אם מדובר על כסף שלא הופרש והוא צריך לתת מהכיס שלו, אם הוא לא מתכחש לזה כדאי להזכיר לו ואם הןא מתכחש אז אפשר ללכת לדין תורה.
אם בדין תורה יחייבו אותו הוא עדיין לא ישלם הדיינים כבר ידריכו אותך מה לעשות.