דיון פסבדונים (שם עט)

[רוחי בלבוחי]

פעמים שהסתרת השם האמיתי מגיעה מחוסר ביטחון בהיחשפות, ובדיקת תגובות הקהל באופן אמיתי .

 

[פירי]

אני חושבת בכל זאת שזה כן חשוב, אפילו מאוד. כל זמן שמדובר בשם בדוי, בנאדם יכול להרשות לעצמו לכתוב כל מיני דברים... ממילא הרי לא יודעים מיהו ומהו.
ואת המסרים שלו, שנכנסים הרבה פעמים בהבלעה, הקורא היקר והנחמד הולך לאכול... חתימת שמו של הסופר היא מעין סוג של חותמת כשרות, ועל פי השתייכותו הסביבתית אפשר לדעת יותר ממשהו על המסרים שהוא הולך 'למכור'...

כמו שליאורה כתבה - מסרים אפשר להעביר גם בניק אנונימי בפרוג.
ושם הסופר - אם הוא בעל תשובה? או להפך? או ליטאי שנהיה חסיד או להפך? אולי זה בכלל שם ניטראלי שאי אפשר לשייך אותו בלי היכרות?
לא הבנתי מה השם נותן.
ואם כבר אפשר לומר - שמשם העט שאותו סופר בוחר להציג על ספריו, גם מזה אפשר ללמוד על הסגנון שלו. אולי יותר מהשם שהוריו בחרו לו.

 

[אנטיפטרוסה]

שמשם העט שאותו סופר בוחר להציג על ספריו, גם מזה אפשר ללמוד על הסגנון שלו

כן? מה אפשר ללמוד מהשם 'בתיה ענה'?
כשאמרתי שאפשר לדעת עליו לפי השם שלו, התכוונתי, הרי יש לו את הסביבה שלו ואנשים שמכירים אותו וכו', אז הפרטים של הסופר נעשים מפורסמים - והאנשים שיקראו את ספריו יוכלו בקלות לברר מיהו ומהו.

 

[קופי 100]

גם לי שם מלא מייצר תחושה טובה יותר.

 

[פירי]

כן? מה אפשר ללמוד מהשם 'בתיה ענה'?
כשאמרתי שאפשר לדעת עליו לפי השם שלו, התכוונתי, הרי יש לו את הסביבה שלו ואנשים שמכירים אותו וכו', אז הפרטים של הסופר נעשים מפורסמים - והאנשים שיקראו את ספריו יוכלו בקלות לברר מיהו ומהו.

אני לא נוהגת לברר על הסופר לפני שאני קוראת ספר...
אבל הבנתי.

 

[yonatanr]

גם מבחינה חרדית יש תוספת חשיבות לשם מלא של הסופר.
אני די בטוח שהרבה בתים הכניסו את הספרים של @יונה ספיר רק אחרי ששמעו מי היא באמת הסופרת, שאפשר לסמוך עליה שלא תכניס מסרים פסולים, מה שיכול לקרות בקלות בסיפורת מז'אנר זה.

 

[הפצחן]

אם היו קוראים לו 'ח. יפת'

בתחילת דרכו של חיים ולדר הוא נהג לכתוב בשם העט ח. יערי. לאחר מכן, כשילדים מספרים על עצמם 1 התקבל באהבה גדולה בציבור הוא חשף את שמו האמיתי.
אני חושב שאם השם שלך לא ספרותי מספיק - זורם לגמרי לקרוא לעצמך יצחק בן שמן. אבל אין שום סיבה שרחל זמיר תקרא לעצמה בת יענה. אם שם ספרותי, אז שם יפה.

 

[שיילה]

הקרב הוכרע, נראה שהרוב רוצים להכיר את החבית ממנה מטפטפות המילים שהם אוכלים.
עזרתם!

 

[ראש לשועלים]

מי שטעם את טעם האנונימיות - אותו לא יטעו כבר לעולם.

 

[yonatanr]

מי שטעם את טעם האנונימיות - אותו לא יטעו כבר לעולם.

אתה מדבר מצד הכותבים או מצד הקוראים?
כי נושא האשכול הוא מצד הקוראים.

 

[ראש לשועלים]

אתה מדבר מצד הכותבים או מצד הקוראים?
כי נושא האשכול הוא מצד הקוראים.

דבריך הנכוחים נעוצים בשאלה האלמותית,
האם פותח האשכול קובע את נושא האשכול.

 

[דיונון]

לי מציק כשיש שם לא אמיתי, אבל לא אכפת לי אם שם הסופר בדוי, כל עוד הוא מצליח לעבוד עלי שלא.
'בתיה ענה' זה מרגיז - מה, את לא מאמינה במילים שלך?
ומצד שני, 'יונתן רוזנבלום' - עובר בגדול. עד שנודע לי עומק הבלוף .

 

[מנוחה כהן]

'בתיה ענה' זה מרגיז - מה, את לא מאמינה במילים שלך?

זה יותר מזה, ראיתי ספר של ב. כנסת (שם בדוי)
זה מצחיק, ומשעשע, ויואו איזה סופר שנון..
וזהו.
אח"כ כשאראה ספרים אחרים שלו (בשם הבדוי או האמיתי, זה לא משנה) לא יהיה לי חיבור בין החוויה מהספר הקודם לספר החדש. זה לא ירגש אותי. מקסימום אקנה כי לא מצאתי ספר אחר...
יכולה להצהיר שכשאני נכנסת לחנות ספרים אני אוטומטית ניגשת לחפש סופרים שאהבתי. אני ממש לא קונה רק לפי סופרים, אבל בהחלט המבט הראשון שלי מרפרף עליהם.

 

[כנפיים]

יכול להיות בציבור שלנו יש יותר רתיעה מאלמוניות ההוא שאולי יכניס לנו את המודרניזאציע בדלת האחורית, וגם אשליה שהשם יאמר משהו על הכותב. כאילו- יסמין קרת בטוח כותבת פתוח נורא, גיננדל קוקורוץ מכניסה את הגאלע בכתיבה ויוסי ברגר נורמלי. מאוזן. כמובן יש גם סקרנות גדולה לדעת מי הדמות המחוצפת שמעירה דובים, למי לייעד את הפשקווילים, וסתם בשביל הפששש בגינה או במניין. לא חושבת שבאמת השם קובע. אבל בעולם התופעה קיימת לגמרי, ויש רבי מכר מוצלחים של שני סוגי הסופרים.
הנה, ספריו של ד"ר סוס, שאף אחד לא באמת חשב שככה קוראים לו, טוב, קנו אותם. ויש עוד הרבה דוגמאות.

 

[stars]

ד"ר סוס, שאף אחד לא באמת חשב שככה קוראים לו

סתם לשם האינטליגנציה:

דוקטור סוס – המכלול

www.hamichlol.org.il

ויוסי ברגר הוא בכלל זמר.

 

[כנפיים]

סתם לשם האינטליגנציה:

יודעת, ובכל זאת. אם תקרא לעצמך ד"ר שמואל, זה לא יעבור בתור שם אמיתי, נכון?
ולא מכירה אף יוסי ברגר, זו היתה דוגמא.

 

[דיונון]

ד"ר סוס

א. גם אם השם לא פוסל את הספר הוא ממקם אותו באזור הבדיחות וחוסר הרצינות.
ב. מה ידוע לנו על תחילת התפוצה שלו?
ג. אליבא דאמת, באנגלית הרי אין את ההקשר של הבהמה אוכלת החציר ולכן זה שונה.
אגב, שימו לב לשמות העט הנוספים שלו.

 

[3333ציפי]

גם מבחינה חרדית יש תוספת חשיבות לשם מלא של הסופר.
אני די בטוח שהרבה בתים הכניסו את הספרים של @יונה ספיר רק אחרי ששמעו מי היא באמת הסופרת, שאפשר לסמוך עליה שלא תכניס מסרים פסולים, מה שיכול לקרות בקלות בסיפורת מז'אנר זה.

ולדעתי זה דוגמא לסופרת שיש לה באמת 2 סוגי כתיבה כל כך שונים ששתי שמות זה בשביל ההפרדה.
ואף אחד לא היה צריך לשאול-הספר החדש של רותי הוא על יתומים וחולי לב או על המוסד
בקשר לבתיה ענה- וכן עוד ספרים בשמות עט שאינם שמות אמיתיים- יש בהחלט השפעה על ההסתכלות שלנו על הספר לפי השם,ולא סתם בחרו הסופרים דוקא בו לעטר את הכריכה. לא תמיד זה מבריחה.

 

[הפצחן]

בכיכר השבת עלה אמש ראיון עם חיים ולדר.
הנה זה:
ולדר התייחס לסופרים החרדים המשתמשים בשם בדוי: "בציבור החרדי מפחדים מביקורת. יש פחד שיגידו עליך דברים לא טובים, שידוכים ועוד. לי לא היה את הפחד הזה. הספר הראשון הוצאתי תחת השם 'ח. יערי', אבל זה בגלל שהייתי מורה חייל וחשבתי שהיה אסור לי, אבל מיד החלפתי, וגם בתוך הספר כתבתי את השם שלי. גם אותי ביקרו, סופר צריך גם את זה".

 

[yonatanr]

בכיכר השבת עלה אמש ראיון עם חיים ולדר.

אפשר את הראיון המלא?

ולדר התייחס לסופרים החרדים המשתמשים בשם בדוי: "בציבור החרדי מפחדים מביקורת. יש פחד שיגידו עליך דברים לא טובים, שידוכים ועוד. לי לא היה את הפחד הזה. הספר הראשון הוצאתי תחת השם 'ח. יערי', אבל זה בגלל שהייתי מורה חייל וחשבתי שהיה אסור לי, אבל מיד החלפתי, וגם בתוך הספר כתבתי את השם שלי. גם אותי ביקרו, סופר צריך גם את זה".

אני מסופק אם זו חכמה גדולה לשבת על כיסא הסופר הוותיק והידוע, ולומר ש'אין מה לפחד שיגידו עליך דברים לא טובים'.
אם הוא היה יודע מראש על מסע ההשמצות שיתנהל נגדו [בזמנו], הוא גם כן היה מפרסם בשם מלא?
ואין לזה קשר לקבלת ביקורת. אפשר לקבל ביקורת גם כסופר בעילום שם. ו @בתיה ענה או @יונה ספיר יוכיחו.