אך לעולם לא לפניהםנכתב ע"י vn453;1115679:לפעמים יבוא פסיק אחר הסוגריים ולפעמים לא
נכתב ע"י שמואל גרינשטיין;1115780:אכן, אפשר לשים פסיק, נקודה, סימן שאלה גם אחרי סוגרים.
אגב, במשפט שהעלית לדוגמא הייתי משנה את הסדר: הרמח"ל (דעת תבונות) מסביר, ואז לא נכנסת כלל לשאלה.
חני
נכתב ע"י אלי גולד;1115795:אגב, אני הייתי מייעץ לכתוב הרמח"ל "ביאר" וכד' בלשון עבר, ולא "מסביר" בלשון הווה. אבל זה לא מוכרח משום שבספרים תורניים מקובל מאד להשתמש בלשון הווה.
זאת היא הדרך המקובלת לכתוב (ביררתי אצל עורך לשוני בכיר), ואולי משום ששפתותיהם דובבות בקבר.נכתב ע"י חיוכון;1116266:אני חולק עליך !!
זו טעות לכתוב בלשון הווה. הרמח"ל לא מסביר הרמח"ל הסביר !
נכתב ע"י חיוכון;1116266:אני חולק עליך !!
זו טעות לכתוב בלשון הווה. הרמח"ל לא מסביר הרמח"ל הסביר !
https://www.safa-ivrit.org/punctuation/morepunc.phpסוגריים עגולים ( )
משמשים את המחבר כדי להוסיף מידע או זוית ראיה נוספת באופן שלא יפגע ברצף הקריאה.
- למשל: למתן הסבר או הערה למתרחש, תאור פעולה נוספת הקורית באותו הזמן וכן הלאה.
- לעיתים הסוגריים כוללים תרגום למילה, הפנייה, מראה מקום או ציון סידורי.
- בסוף משפט המסתיים בסוגריים יש לשים סימן פיסוק מתאים; ואם בתוך הסוגריים יש משפט עצמאי, יש לשים בסופו גם את סימן הפיסוק שלו: נקודה, סימן קריאה, סימן שאלה וכו'.
- לאחר הסוגריים לא יבוא פסיק מיוחד. יכול לבוא פסיק אחרי סוגריים, אם הפסיק תקין מבחינת מבנה המשפט גם ללא הסוגריים.
על ההמלצה שלך (ראה את הציטוט שהבאתי בשמך).נכתב ע"י אלי גולד;1116502:אתה חולק עלי?
הרי אני כתבתי שיותר מתוקן מבחינת ספרותית לכתוב בלשון עבר, ולא בלשון הווה. אח"כ הוספתי שבספרים תורניים מאד מקובל לכתוב לשון עבר. על מה אתה חולק על המציאות שכך מקובל? אולי אתה לא יודע? אבל זו המציאות. כך גם מדברים בשיעורים תורניים: "שואל" "מקשה" "מתרץ" "מוכיח" הכל בלשון הווה, ואולי משום כך משתמשים כך גם בספרים.
אז על מה אתה חולק אתמהה?
נכתב ע"י חיוכון;1117789:על ההמלצה שלך (ראה את הציטוט שהבאתי בשמך).
rhon.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים