'פרישקייט' בלשון הקודש?

[מנדיס]

איך מתרגמים את המילה 'פריש' ללשון הקודש?

אין הכוונה על ירקות שאפשר להגיד טריות.
הכוונה על אדם שהוא הגיע עם כל הפרישקייט..

 

[מנדיס]

אולי 'התחדשות', אבל זה לא זה..

 

[מרציפן]

רעננות.

 

[מנדיס]

רעננות.

בלשון הקודש?

וזה עדיין לא נותן את הביטוי של 'פריש'!

 

[למדן בגן]

חיות פנימית

 

[א-ירושלמית]

בלשון הקודש?

וזה עדיין לא נותן את הביטוי של 'פריש'!

למה? זה התרגום המדוייק!
אלו עוד קונוטציות יש, לדעתך, במילה "פרישקייט"?

שפיכה חופשית, בבקשה. זה יעזור לי להתמקד ולקלוע.

 

[אפכא מסתברא]

"ואני כזית רענן..." - זה לא בלשון הקודש? א"כ מה רע ב'רעננות'? אם מ'חשוב' אפשר לעשות 'חשיבות' וזה נחשב לשה"ק, למה לא 'רעננות'?

 

[מנדיס]

​

"ואני כזית רענן..." - זה לא בלשון הקודש? א"כ מה רע ב'רעננות'? אם מ'חשוב' אפשר לעשות 'חשיבות' וזה נחשב לשה"ק, למה לא 'רעננות'?

האם לומר על אדם שהוא נכנס עם כל הרעננות, נותן את אותו ביטוי של 'נכנס עם כל הפרישקייט'?

לי זה נשמע קצת יותר יבש..

 

[ש. צ. וינמן]

חיות פנימית

מלא חיות

 

[מנדיס]

מלא חיות

כבר יותר נשמע.

 

[א-ירושלמית]

פריש - זה רענן. זו המילה המדוייקת בתרגום.
מלא חיות - לעבעדיג.

 

[לו יצוייר]

כן, אבל לתרגם 'פרישקייט' ל'רעננות', זה ממש לא זה. על אף שזהו התרגום המדוייק.
'מלא חיות' מתאים הרבה יותר, לעניות דעתי.

 

[א-ירושלמית]

תלוי בקונוטציה ובהקשר.

ואם כבר, פרישקייט זה גם טריות.

 

[מנדיס]

ואם כבר, פרישקייט זה גם טריות.

כבר כתבתי מראש בהודעה #1 שאינני ירקן ואינני מדבר על טריות!

 

[AYR]

מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א מרבה להזכיר את המילה "פרישקייט" בשיחותיו לבני הישיבות, בהקשר לחדוות הלימוד הנקנית ע"י ה"פרישקייט", כמה פעמים אף שמעתי ממנו את המילה בקונוטציה של "עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו".

 

[מרציפן]

התרגום הכי מילולי למילה פרישקייט הוא ההרגשה שאדם מרגיש בבוקר . [פרי= בוקר]
אחרי לילה מלא שינה ["הנותן ליעף כח"; "המעביר שינה מעיני"] האדם ניגש לעבודת היום כשכולו רענן ומלא כוחות - מה שנקרא מצברים מלאים. וזו הרגשה של רעננות, חיות, טריות, גם יש בו בחינת חידוש - "חדשים לבקרים".
כך שנכון לומר התחדשות, רעננות, מלא חיות, ואולי עוד אי אלו הגדרות, וכמובן שכל הגדרה אחת מאלו אינה ממצה דיה.
[זה מסוג הדברים שאין להם תרגום למילה אחת בלשון הקודש, אך אין זה משום שלשון הקודש עניה, אדרבה עשירה היא ומוצאת ביטוי להרגשה שאדם מרגיש בבוקר - מכמה וכמה פנים, כשלכל פן שם משלו]

 

[AYR]

כעת אני נזכר שלפני שנים בבחרותי שמעתי שיחה מהמשגיח זצ"ל והוא אמר "בחור חייב לישון טוב ולאכול טוב בשביל שיהיה לו פרישקייט בלימוד, כי אם הוא הולך לישון מאוחר ולא אוכל טוב אז כל הלימוד שלו בשלעפ" כך היה לשונו פחות או יותר.

 

[א-ירושלמית]

אם כן, מוכח לפי געשעפט, שהכוונה במילה פרישקייט - רעננות.

 

[מנדיס]

[זה מסוג הדברים שאין להם תרגום למילה אחת בלשון הקודש, אך אין זה משום שלשון הקודש עניה, אדרבה עשירה היא ומוצאת ביטוי להרגשה שאדם מרגיש בבוקר - מכמה וכמה פנים, כשלכל פן שם משלו]

ח"ו לומר שלשה"ק שבה נבראו שמים וארץ היא שפה עניה.
אך נאלץ להודות שאידיש היא פשוט זאפטיגע שפראך..

(ואולי באמת מישהו יקח על עצמו לתרגם גם את המילה והביטוי של 'זאפטיג' )

 

[למען דעת]

עסיסי