ממשיכה את הדיון על הדוגמה הספציפית
היות והיא נוגעת לשאלה הפותחת כסטיידי קייס עליו אפשר ללמוד.
בוא נעשה סדר בדברים.
נתחיל מזה ש הקמפיין הזה הצליח. עובדתית.
על זה אין עוררין.
מתוך היעד הכספי הושג
160%.
כדי להעצים את הנקודה הזו הנה עוד אלמנטים שהיו אמורים ליצור קושי:
הקמפיין התקיים בשבועיים וחצי, בזמן של חנוכה,
עם המוני קמפיינים נוספים מסביב - כאלו שעשו הגרלות, חילקו פרסים ועוד.
מודעות הפרסום היו רק ביתד ולא נוספו גם מקומונים.
אז אחרי שסגרנו את זה. אפשר להמשיך הלאה ולדבר על רגשות ספציפים שעלו כאן.
ישיבה לא יוצאת סתם לקמפיין
בדר"כ זה למטרה מאד מסויימת,
נכון מאוד. להזכיר התקופה הייתה בזמן רגיעה מהקורונה.
ישיבות או ארגון שמתבססים על תרומות היו במצב מאוד קשה, באופן גורף.
במיוחד כשמדובר על תורמים מח"ל אליהם לא היה ניתן להגיע פיזית.
היקף התרומות ירד כתופעה עולמית בשנה שלפני
ואני לא מדברת רק על מוסדות חרדיים.
אז מאוד ברור שהישיבה הזדקקה לצאת לקמפיין
כדי לגייס את סכום התרומות שבדר"כ נתרם ללא צורך בקמפיין.
מאצינג זו לא סיבה, זו דרך סוג של התרמה.
כשהתקשרו אלי ביום בהיר ושאלו אם אני מכירה את "אורחות תורה" עניתי שכן כמובן, אבל לא הבנתי (וגם הנציגה לא הסבירה) למה אני אמורה לתרום.
זה באמת חבל. אני לא יודעת מה היה מבחינת טלמרקטינג
אבל מידי פעם טלפניות מתבלבלות/שוכחות. קורה.
אף אחד ממשפחתי הקרובה או הרחוקה לא למד שם,
ואיך אמרתי לבעלי - למה הם מתחייבים לקבל אותנו לשם אם נרצה יום אחד? (הגדול שלי בן 7 אבל תיאורטית...)
לא היתה להם הבטחה או הסבר למה בדיוק הם מתרימים, ולא הרגשתי שום חיבור.
זו הייתה הנקודה של הקמפיין
ועל זה הדיון פה.
המטרה הייתה תרומה לתורה. בלי שום הבטחה חוץ מהמצווה עצמה.
זכויות של המצווה, זו ההבטחה.
ברור שכל הישיבות בקשיים אבל כולם חיות על תרומות תקציבים וכספי הורים. מה גרם לכם לקום ולהרים קמפיין פתאום?
פירטתי למעלה לגבי תורמים.
לגבי כספי ההורים, נסי לנחש כמה הורים בזמן הקורונה לא יכלו לשלם כרגיל...
בנוסף, (הכל מתקשר לקורונה בסופו של דבר) הסדרי הלימוד החדשים שהיו מחוייבי המציאות ע"מ לשמור על כללי הבריאות - עלו המון כסף. מספיק מחיצות בין הלומדים, תכפילי ב 6 ישיבות לפחות 30 כוללים. זה סכום עצום.
הקמפיין לא נגע כמלוא הנימה בשאלה למה? (שווא בל') למה הקמפיין הזה נצרך עכשיו ולאיזה שימוש מדוייק הכסף הולך.
נצרך - עניתי.
שימוש מדויק של הכסף - אף אחד לא אומר, ומי שכותב כמה מילים, תרש לי להגיד לך שזה לא מדוייק בלשון המעטה.
טלפניות יספרו לך שהם מתרימות למחנה חורף בזמן ששנתיים הארגון בקושי הוציא שבת לצפת. אני לא צריכה לספר סיפורים, תבדקי בעצמך.
הקמפיין לא נגע כלל למי שלא מכיר ומחובר לרשת הישיבות,
חלק נכבד של הקמפיין התנהל בישיבות עצמן:
מודעות שנתלו בישיבות ובכוללים, שלטי רחוב ענקיים ליד המבנים (כמו שזה שראית בלאעד)
מיילים שנשלחו לבוגרים, סרטוני פניה אישיים מהמשגיח.
אם ללכת ברחוב ולראות את הלוגו של הישיבה בה למדת מתפרש על שלט ענק ברחוב לא מרגיש לך מחובר, אז אני לא יודעת מה כן יגרום לזה.
והאמת שגם למי שמכיר - הקמפיין לא הצליח להגדיר בדיוק את ייחודיותם של הישיבות,
ייחודיות מאיזו בחינה?
כי אנחנו חתרנו להבנה שמדובר על
רשת ישיבות.
ואם כתבת את זה משפט לפני - סימן שהצלחנו
והראיה הפשוטה: אני בוגר טרי של א' הישיבות ברשת,
וככזה לא חשתי שהקמפיין הצליח לחדור פנימה להווי ואופי הישיבות וכקמפיין פנימי הוא ממש לא השיג את מטרתו.
לסיכום, התגובות הספציפית פה מעלות את השאלה הפותחת חזרה למקומה
הרצון לקבל הבטחה כלשהי, שלא קשורה למצווה.
כלומר זה יכול להיות משהו שהוא לא פרס, אבל כן יש ציפיה להבטחה.
רוצים לדעת למה אתם מבקשים כסף ומה הולכים לעשות איתו
(ולא באמת משנה התשובה)
וכאן ספציפית מס' מצומצם העיד על חוסר חיבור
(למרות שהפידבקים שקיבלנו הראו אחרת.
אולי תלוי בקשר - מי שלא ברשימת המיילים של הבוגרים וכו)
למרות כל זה, זה עובד.
צריך להגדיר טוב מאוד את קהל היעד ולהבין אם המסר הזה של זכות המצווה עצמה מדבר אליו.
צריך לקבוע עוגנים שהם בכ"ז סוג של הבטחה כמו תפילה/ברכה של רב.
כאן במקרה הזה התורמים קיבלו מכתב תודה מודפס + סרטוני תיעוד של מעמדי התפילה.
@דוד ריזל
יש פה הרבה תובנות
בהצלחה בקמפיין שלכם.
הנושאים החמים
