הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
ציורי דמויות לפרוייקט גמר
זה לא גרסא סופית אבל זה בישול של הרעיון. אני הולכת בחודשים הקרובים לעשות לדמויות model-sheets בכל מיני תנוחות שיהיה לי קצת קל יותר להכיר אותם ולבנות להם בית וסביבה
אם זוכרים את הילד ברכב עם החת"ת וקופת דקה לשמירה והצלה זה ההמשך שלו, לא ציירתי עדייןי את יתר הדמויות את הכביש וכו ואני בדיעבד חושבת על עוד זויות למדבקות קיר עם טוויסט (שאגלה בהמשך)
הערה - תמיד מתחילה כל ציור בצביעת הרקע. זה כמובן לא הצבע הסופי אבל כן הערך של הרקע. צבעים וערכים משתנים בהתאם למערכות יחסים עם הסובבים איתם. כמעט כמונו. למכונית שלו קוראים חפציבה והיא לא נוסעת מעל המהירות המותרת גם כשאין מצלמות מהירות. החת"ת והקופת צדקה הענקיים זה מוטיב שחשבתי לחזור עליו עם עוד מצוות. אצל ילדים קטנים לעיתים איכות נמדדת בכמות ובגודל ולכן על אף שזה לא גודל מקורי של סידור (סידור בגודל הילד) זה מייקר בעיניהם את העניין לדעתי.
זו ילדה שגורמת לנחת יהודי חסידי, קוראים לה דבורה לאה והיא מדליקה נר שבת ששורף את חומת הגלות. האור שלה ככ גדול ונצחי ומאיר את כל הבית והרחוב - ממש כמו פנס רחוב אורגינל. הרקע מדמה קיר כי זו אמורה להיות מדבקה קלילה לחדר ילדות או למוסדות חינוך.
כל יהודי הוא פנסאי וצריך להדליק את האש אצל פנסים אחרים (זה לא רק מצוות זה גם אנשים. זה כולל עידוד כזה עד שהפנס יאיר מעצמו) מצורף סיפור בצד התמונה (זה לא חלק ממנה ולכן לא מעוצב) מה זה פנסאי, סיפור מהרבי הרש"ב הרבי החמישי של חב"ד (אביו של הרבי הקודם)
גם אם אני מרגישה עדיין שרוצה להמשיך לפתח תדמויות האלו, היה ממש כיף ליצור אותם כי הרעיון פשוט מחמם תלב. כשאבא שלי ראה את הילדה הוא החליט שזה לא מספיק מקורי וביקש ממני שאצייר לו חנוכיה על ראש מגדלור וילד שמדליק אותה (בצורה בטיחותית וחינוכית, מכיוון שלא עליתי עדיין על רעיון הולם פשוט ויתרתי על הדמות). אז יצאה לי מגדלור חבית שקצת מזכיר ניידת משטרה אבל תודו שאין על המקוריות של אבא
מצרפת עוד ציור נחמד שעשיתי שנה שעברה כשהתסכלתי על הבן שלי מדליק תחנוכיה שלו (הוא קטן יותר מהנער כאן) וזה דוגמא לציור שצבעתי במגריייסקייל לצבע עם גראדיאנט מאפ. אל תעשו את זה, זה כאילו לעבוד פעמיים, חבל. ככ כיף לי לצבוע לכתחילה בצבע הנכון (נכון בעיני)
ואיך אפשר בלי צבעי מים?
זה קשור לחנוכה? לא, אבל לדעתי לא שיתפתי אז מנצלת תהזדמנות. יש מליון וחצי טוטריאלס באינטרנט איך לצבוע רקעים במים וגואש כמו שעשו לאנימציות הישנות
מצרפת הדגמה בשלבים מכל מיני נסיונות שלי להתחקות אחרי סגנונות רקעים של ג'יבלי
בצבעי מים יש שני כללים חשובים
1. מתחילים מהסוף להתחלה, מהרקע לקדמה, מהבהיר לכהה (הפוך משמן ודיגיטל).
2. יש שכבות מסויימות שצריך לצבוע אחת על השניה לפני שמתייבשות לחלוטין אבל לא wet on wet. רמות הלחות השונות בעת הנחת השכבות הן מה שיצרו לנו קצוות קשים רכים או בינוניים. אז התחלתי מהרקע. אם יש ילדים הם יכולים לעזור בשלב הזה. בשלב הזה גם מחליטים מאיפה מגיע האור (הצבע הצהוב)
שלב הבא מתחילים להניח שכבה ראשונה של עצים בעוד השכבה הקודמת עדיין לחה. אלו יקבלו קצוות מרוככים ויראו יותר מוחלשים מהשכבות עצים הקדמיות.
אחרכ מתחילים להכנס לפרטים להוסיף עוד צמחיה והצללות לפי הכיוון ממנו מגיע האור
בשלב הסופי מוסיפה את יתר העצים הכי קרובים אלינו וגם עם הערך הכי כהה וצבעים קרים (נו, כי זה הכי רחוק מממקור האור החם)
הציור הזה הגשתי בסוף שלב ידני שנה שעברה זה האיור גם של המעיין הלבן, (סיפור על אדמו"ר הזקן ואחיו המהרי"ל כשהיו ילדים, סיפור מטומאה לטהרה), הרגע בו המים מהמעיין הלבן זורמים לנהר הגדול שכישף אקים המכשף הגוי ומטהרים אותו שיהיו ראויים לשתיה.
עד כאן
חג שמח! תמשיכו להאיר
זה לא גרסא סופית אבל זה בישול של הרעיון. אני הולכת בחודשים הקרובים לעשות לדמויות model-sheets בכל מיני תנוחות שיהיה לי קצת קל יותר להכיר אותם ולבנות להם בית וסביבה
אם זוכרים את הילד ברכב עם החת"ת וקופת דקה לשמירה והצלה זה ההמשך שלו, לא ציירתי עדייןי את יתר הדמויות את הכביש וכו ואני בדיעבד חושבת על עוד זויות למדבקות קיר עם טוויסט (שאגלה בהמשך)
הערה - תמיד מתחילה כל ציור בצביעת הרקע. זה כמובן לא הצבע הסופי אבל כן הערך של הרקע. צבעים וערכים משתנים בהתאם למערכות יחסים עם הסובבים איתם. כמעט כמונו. למכונית שלו קוראים חפציבה והיא לא נוסעת מעל המהירות המותרת גם כשאין מצלמות מהירות. החת"ת והקופת צדקה הענקיים זה מוטיב שחשבתי לחזור עליו עם עוד מצוות. אצל ילדים קטנים לעיתים איכות נמדדת בכמות ובגודל ולכן על אף שזה לא גודל מקורי של סידור (סידור בגודל הילד) זה מייקר בעיניהם את העניין לדעתי.
זו ילדה שגורמת לנחת יהודי חסידי, קוראים לה דבורה לאה והיא מדליקה נר שבת ששורף את חומת הגלות. האור שלה ככ גדול ונצחי ומאיר את כל הבית והרחוב - ממש כמו פנס רחוב אורגינל. הרקע מדמה קיר כי זו אמורה להיות מדבקה קלילה לחדר ילדות או למוסדות חינוך.
כל יהודי הוא פנסאי וצריך להדליק את האש אצל פנסים אחרים (זה לא רק מצוות זה גם אנשים. זה כולל עידוד כזה עד שהפנס יאיר מעצמו) מצורף סיפור בצד התמונה (זה לא חלק ממנה ולכן לא מעוצב) מה זה פנסאי, סיפור מהרבי הרש"ב הרבי החמישי של חב"ד (אביו של הרבי הקודם)
גם אם אני מרגישה עדיין שרוצה להמשיך לפתח תדמויות האלו, היה ממש כיף ליצור אותם כי הרעיון פשוט מחמם תלב. כשאבא שלי ראה את הילדה הוא החליט שזה לא מספיק מקורי וביקש ממני שאצייר לו חנוכיה על ראש מגדלור וילד שמדליק אותה (בצורה בטיחותית וחינוכית, מכיוון שלא עליתי עדיין על רעיון הולם פשוט ויתרתי על הדמות). אז יצאה לי מגדלור חבית שקצת מזכיר ניידת משטרה אבל תודו שאין על המקוריות של אבא
מצרפת עוד ציור נחמד שעשיתי שנה שעברה כשהתסכלתי על הבן שלי מדליק תחנוכיה שלו (הוא קטן יותר מהנער כאן) וזה דוגמא לציור שצבעתי במגריייסקייל לצבע עם גראדיאנט מאפ. אל תעשו את זה, זה כאילו לעבוד פעמיים, חבל. ככ כיף לי לצבוע לכתחילה בצבע הנכון (נכון בעיני)
ואיך אפשר בלי צבעי מים?
זה קשור לחנוכה? לא, אבל לדעתי לא שיתפתי אז מנצלת תהזדמנות. יש מליון וחצי טוטריאלס באינטרנט איך לצבוע רקעים במים וגואש כמו שעשו לאנימציות הישנות
מצרפת הדגמה בשלבים מכל מיני נסיונות שלי להתחקות אחרי סגנונות רקעים של ג'יבלי
בצבעי מים יש שני כללים חשובים
1. מתחילים מהסוף להתחלה, מהרקע לקדמה, מהבהיר לכהה (הפוך משמן ודיגיטל).
2. יש שכבות מסויימות שצריך לצבוע אחת על השניה לפני שמתייבשות לחלוטין אבל לא wet on wet. רמות הלחות השונות בעת הנחת השכבות הן מה שיצרו לנו קצוות קשים רכים או בינוניים. אז התחלתי מהרקע. אם יש ילדים הם יכולים לעזור בשלב הזה. בשלב הזה גם מחליטים מאיפה מגיע האור (הצבע הצהוב)
שלב הבא מתחילים להניח שכבה ראשונה של עצים בעוד השכבה הקודמת עדיין לחה. אלו יקבלו קצוות מרוככים ויראו יותר מוחלשים מהשכבות עצים הקדמיות.
אחרכ מתחילים להכנס לפרטים להוסיף עוד צמחיה והצללות לפי הכיוון ממנו מגיע האור
בשלב הסופי מוסיפה את יתר העצים הכי קרובים אלינו וגם עם הערך הכי כהה וצבעים קרים (נו, כי זה הכי רחוק מממקור האור החם)
הציור הזה הגשתי בסוף שלב ידני שנה שעברה זה האיור גם של המעיין הלבן, (סיפור על אדמו"ר הזקן ואחיו המהרי"ל כשהיו ילדים, סיפור מטומאה לטהרה), הרגע בו המים מהמעיין הלבן זורמים לנהר הגדול שכישף אקים המכשף הגוי ומטהרים אותו שיהיו ראויים לשתיה.
עד כאן
חג שמח! תמשיכו להאיר
