קורס זריז במיתוג: קופרשטוק

[mig]

ואיך ידעו על המחיר?

איך ידעו האנשים לבוא לחנויות ולבקש את זה יום לפני שזה הופץ לחנויות?

תמציאו תשובות מקוריות...

אין ספק שהפרסומת היתה טובה, (בכל אופן לדעתי)
והיתה מניע חזק. אבל המכה בפטיש היה המחיר והעיתוי.

נו באמת, מ-5 ש"ח נעשה עסק... בא נראה במה מדובר...(על מה היה רעש...)

 

[אברימי]

כתבו בפשקוויל...
מה לעשות, בימינו ארוזים הדגים המלוחים בפושקאות מעוצבות ולא בפוסטים של עיתונים פשקווילאיים. לכן, הטעם המריר של מי שנפגע בעקבות פוסט אינטרנטי עדיין מדגדג לו בין הלשון לחיך.

 

[דינקיס]

יאללא, אברימי,
מתחשק לי לסגור את השטיבל אחרי כזה משפט.
אנחנו מאוד, מאוד, מאוד, מאוד,,,, מאוד משתדלים לא לרדת לרמה אישית, ואם יש לנו ביקורת כלשהי היא נכתבת בשיא העדינות והזהירות. תאמין לי שאני גם מבוקר לעיתים על עבודתי, וההרגשה איך לומר? לא מזהירה במיוחד. אפילו מבאסת נורא. טבעי, אני משתדל לחיות עם זה וללמוד מזה כמה שיותר.

 

[NG]

דבר אחד בטוח !
הקמפיין הזה הוא ענק
החדירו לכם במוח באגרסיביות - קופרשטוק האבא של מירון

והסימן שהקמפיין חזק

עובדה\ תראו כמה אתם מדברים מזה!

 

[NG]

דבר אחד בטוח !
הקמפיין הזה הוא ענק
החדירו לכם במוח באגרסיביות - קופרשטוק האבא של מירון

והסימן שהקמפיין חזק

עובדה\ תראו כמה אתם מדברים מזה!

 

[ליבי]

ואיך ידעו על המחיר?

איך ידעו האנשים לבוא לחנויות ולבקש את זה יום לפני שזה הופץ לחנויות?

תמציאו תשובות מקוריות...

האמת, לא קראתי מילה אחת מכל האותיות בפרסומות של מורשה (חוץ מהכותרות) אבל נודע לי על המחיר הזול כאן בפרוג! אז חשבתי מה כבר אפשר להפסיד ב4.90 וחוץ מזה אם זה עיתון דוגמא אז בטח השקיעו בו מאד כדי שימשיכו לקנות הלאה.

מה שכן לא היה מישהו שהחמיץ את הפרסומות האלה לעומת "הגחלת" שבקושי שמו לב לזה.

 

[רר]

אגב לא הבנתי מה הקשר בין האשכול הזה של קופרשתוק לבין מורשה.

שאפו, איש קטן! עוד כשרון מאוצרותיך.
אני עוקב אחר האשכולות שאתה מגלגל באומנות, יש מה ללמוד ממך בתחום היח"צ.
(ואתה עוד שואל מנין ידעו כולם שזה עולה 5 ש"ח?)

 

[moshe018]

נחזור לנושא הקודם: קורס מזורז מאוד במיתוג

נראה לי שאם קופרשטוק ילך למנחם המנהל החדש של מקאן הוא יותר יצליח
ע"ע מנהלי לאומי וכו' וכו'
פגישה אחת עם ר' חיים ועם חמיו יעשו לו את העבודה הרבה יותר טוב מאשר הפרצוף הזה

 

[גליל555]

הערת אגב (לנכתב לעיל): לענ"ד מורשה ההצלחה שלהם זה בעיקר המוצר...
[ולגבי פסח אין סיבה לא להשקיע 4.90 לעיתון מלא תוספות כולל דיסק?!]
הפרסום על קופרשטוק מעניין את מי זה תופס..

 

[מרדכי]

אי"ק יקר, שאלת שאלות רבות וטובות. אחרי ל"ג בעומר נטפל בך...

 

[מרדכי]

איש קטן, אני חייב לך תשובה, במיוחד אחרי ההודעות הארוכות והמושקעות שלך בפורום השכן, הודעות שעושות רושם לא רע, אם כי לא קראתי אותן עדיין...

הענין הוא כל כך פשוט. תגיד לי. אתה יודע שרבי שמעון בר יוחאי הצליח להניע חמש מאות אלף אנשים להגיע אליו לציון בלי שום קמפיין? ידוע לך שאנשים קוראים את העלון 'מטעמים' בלי שיקדים לכך קמפיין שישכנע אותם לעשות זאת? נכון שכמה [כמה?] אלפים חתמו על 'המבשר' בלי פרסומות מקדימות? ליטאים קנו את בורסילנו עוד לפני הפרסומות וחסידים קנו את קרויס עוד לפני שקרויס ידע לגלגל על לשונו את המילה 'מודעה'. אנשים מגיעים להתפלל דווקא בזכרון משה ואוכלים פיצה דווקא אצל אורי. בלי פרסומות, בלי קמפיינים ובלי בלבולי מח.
הענין פשוט. ככל שמוצר יותר כדאי ומבוקש, הוא בוודאי צריך פחות פרסום ופחות הנעה לפעולה, עד כדי אפס פרסום. [כמובן שבעסקים זה לא כ"כ מדויק, כי תמיד תוכל להעלות את המחיר, ואז לפרסם ולהחשיב עוד יותר את המוצר ואז להעלות את המחיר עוד ועוד, וכו' וכו'. בלי גבול כלל].
במקרה של מורשה, מדובר, כפי שאני מבין מחבריי, במוצר טוב מאוד ובקהל יעד רחב. יש לי חבר שכבר תכנן לבטל את המנוי על עולם החסידות, ועם הפיכתו למורשה והשתדרגותו של העיתון הוא הפך לחסיד נלהב שלו.
הרעיון של גיליון פסח היה מצוין. לתת לציבור טעימה הגונה ומרתקת של העיתון במחיר זבל. לא היתה סיבה לא לקחת אותו מהמדף. 4.99 בשביל 5-6 חלקים ועוד עם דיסק, נו, באמת. גולם מי שלא לוקח שתיים. שיהיה גם לילדים...
אבל בשביל זה, ממש, אבל ממש לא היה חסר קמפיין כל כך ארוך ומושקע. בהחלט היה מספיק, למשל, מודעות בולטות על העיתון החדש עם כיתוב ענק של מחיר ההיכרות. עכ"פ בוודאי לא קמפיין ממושך כזה [שעליו עצמו כבר ברברנו באשכול אחר].
זה שאנשים קנו חבילת חומרי קריאה פלוס דיסק מוסיקה בחמשה שקלים, וזה שאנשים התלהבו מהמוצר המשובח והתקשרו לחתום מנוי קבוע, עדיין לא מספר חצי דבר על אפקטיביות ונחיצות (והשתלמות) הקמפיין המושקע שקדם להשקת מורשה.
וכן להיפך. קמפיין טוב ומושקע שזכה לתשבחות מכל עבר [אך לא הותאם בצורה מדויקת לרמת המוצר ולא קלע ליחודיות שלו, מה שפרשנים מבחוץ לא יכולים לדעת, רק בעלי המוצר ומפרסמיו] יכול אכן לנחול כשלון חרוץ ומפוצץ.
גחלת הרים קמפיין לא רועש אך גם לא מופרך, אך מי שראה את העיתון, התאכזב ולא שב אליו. אגב, ראיתי אותו פעם והשתוממתי מהשיממון.
ואגב, ראיתי פעם ווארט יפה מפירסומאי דגול ששמו פרח מזכרוני, וורט שאומר: אין כמו קמפיין טוב להפיל מוצר רע. זה נוירא נויראויס. ככל שאתה יוצר אצל הלקוח ציפייה למוצר טוב, תפיל יותר עמוק את המוצר הרע כאשר הוא ירכוש אותו. יש להאריך מאוד בנושא אך כתבנו מספיק הפעם.
בענין התובנה שהוחכמת שקמפיין שפירסומאים מתלהבים – לא בטוח שיביא תוצאות והפוך – להיפך, אני מציע לך לא לקבוע מסמרות בענין ולבנות מהיום קמפיינים על סמך התובנה הזו...
תבין, מי שבתחום – רוכש מיומנות ונסיון מה מניע אנשים ומה חסר אפקטיביות. אבל כמו שדינקיס כתב, פרסום הוא לא מדע מדויק. אף אחד לא יכול לומר לך: שמע, בשביל למכור 15,000 עותקים של מורשה לפסח – צריך קמפיין בתקציב של 28,500 ₪, 52% במודעות רחוב, 38% בדיוור ישיר ו-10% בפרסום על בלון פורח. אין מדע כזה. עם הזמן כל אחד לומד כמויות ומדדי חשיפה משוערים, וגם מה מעורר ענין בקרב אנשים. כמובן שכל אחד יכול לטעות. אך לבוא ולומר את התובנה דלעיל זו כבר היסחפות. עובדה שהקהל, דהיינו, הטבחים, הנהגים, אברכי הכולל, סוחטי המיצים, סוכני הביטוח ומפעילי הרקטות ממשיכים לעשות את העבודה שלהם, והחברות ממשיכות לתת לפרסומאים את המשימה לשכנע אותם, ולא להיפך...

קופרשטוק, בהחלט הביא שפה חדשה, נקיה וייחודית על פני שאר מתחריו. אך בשורה האחרונה: לא היה ריגוש. לא היתה קריאה וסיבה רצינית להוזיל כסף מהכיס. בשביל לתקן את הברזלים ואת הריצוף יש את האבא של מירון ואת הרשות לפיתוח המקומות הקדושים. לא אותי, הקורא הדלפון.

 

[אברימי]

מרדכי אני מסכים כמעט עם כל מילה שלך בנוגע לפירסומאים, רק את התובנה הזו שהם כמקצוענים יודעים מה מרגש ומה לא, אני לא מקבל מכיוון שהם עסוקים כל העת בנסיונות על גבי עכברי המעבדה, קרי לקוחותיהם, מה אכן מעורר ומעודד רכישות ומה לא. מקצוע הפרסום הוא מדע שחייב להשתנות כל העת ולהפתיע כדי לבלוט, ולכן כל הברקה קרייאטיבית תופסת מקום בהתפעלות ממנה, ולא בהכרח מהתועלת שבה.
לגבי מירון וקופרשטוק, כל מילה פנינה. ואני מאד מקווה שבשנה הבאה רבי שמעון יהיה איתנו בחיי חיותו, ואם חלילה לא נזכה לביאת המשיח עד אז - שיחזור להיות יתום כפול.

 

[איש קטן]

היי מרדכי.

נהנתי מההרחבה שבדבריך.

קודם כל אני מאד שמח לשמוע דעתך על המוצר "מורשה". גם אם נאמר שהקמפיין היה לא מוצלח, אני עדיין גאה במוצר, שגם אותו, זכיתי ב"ה ובחסדיו המרובים לבנות בעשר אצבעותיי, ולהיות שותף פעיל ומרכזי בכל חלקי הפיתוח, (כמובן לצד העורכים המוכשרים בעבודת צוות יצירתי). היוזמתיות שלי במורשה הביאה אותי לסיפוקים אדירים כפי שלא חשתי מעולם, ניסתי להוכיח - בהמרצת הבעלים - שניתן לבנות עיתון ללא פוליטיקה, ולשמור על איכות גבוהה במיוחד, מכל הבחינות ובכל ההיבטים. ולענ"ד הצלחתי להוכיח זאת ב"ה.

זה לא היה קל, החל מחודשים ארוכים של הכנה, שבאו אחרי תיווכי בין בעלי 'עולם החסידות' לבעלים הקימים, (טענתי בתוקף שחייבים לרקוד על גל של 16 שנות וותק, שעוקף מליון בעיות תהיות וחששות של לקוחות שלא ירצו להאמין בשרידותו של עיתון חדש, וזה, הרי אם הוא קיים 16 שנה, אין סיבה שלא ימשיך עוד 16 שנה), היגוי השם "מורשה", היגוי שמות המוספים, שמות המדורים ועיצובם, בניית הקו המנחה, דרך גיוס חלק מהעורכים והכותבים מוכשרים מאד, חלקם חדשים שזיהיתי ב"ה ואני נותן להם כבר עכשיו ציון 8 מתוך 10. כותבים שהביאו תחקירי עומק ביניהם תחקיר על מירון שעלה על שולחן בתי הדין השונים ועשה מהפכות, וגיוס חלקי של כותבים וותיקים, גם כאלה שעדיין אינם רוצים לחשוף את שמם, מיזוג עם הגחלת שהייתי ב"ה היוזם והמבצע למען הרבות השלום, וכלה בעריכה גרפית ומיתוג, ובהצבת רף גראפי מכובד, עד עצם היום הזה. (ולא עד בכלל, כמתוכנן).

בימים אלו בעצם אני מסכם עוד תקופה מעניינת בחיי, במהלכה הייתי שותף פעיל בבניית עיתון חרדי נקי, שלדעתי קפץ כמה וכמה מדרגות קדימה, ובעתיד הקרוב הנראה לעין לענ"ד יהיה העיתון אלטרנטיבה אמיתית ונקייה ל'משפחה'. ומי שקורא את העיתון בוודאי ידע על מה אני מדבר. לא חוסכים בהוצאות על חשבון מוצר באמת איכותי. ויש עוד הרבה מאד הפתעות בדרך,

הבעלים של מורשה, ששומר באדיקות על עילום-שמו, הוא איש מדהים ומיוחד במינו, עילוי בעל מחשבה נדירה, בעל ניתוח עסקי שלא מהעולם הזה, צפיית תהליכים מראש באופן מפתיע מה שהשאיר אותי פעור פה לא אחת, יוזמתי, מעורה בכל פרט קטן כגדול, ועל כולנה, איש עם לב רחב מצפוני ענק, מה שהנחה אותו בעקשנותו לאיחוד עם הגחלת, על אף שלכל הדעות הגחלת לא היווה עליו שום איום, אך בראשו עמד העיקרון לא להיבנות בעוד השני סובל. עיקרון שמנחה אותו על כל צעד ושעל בביית העיתון הענק הזה, ענק גם מבחינת התוכן וגם מבחינת הכמות. כבר היום מדובר במערכת של עשרות עובדים: עורכים, כותבים, גרפיקאיות, מחלקת מנוים ומזכירות).

ועתה אחרי הטפיחה העצמית על השכם. (זה פשוט עושה לי טוב המורשה הזה), הבה נחזור לעניינינו.

מרדכי, אני מסה להזכיר לך, את מה שכתבת על הקמפיין עצמו, רוגע נחת שמחה וכו':

"אוי, לא!

מצטער לא לקחת חלק בחגיגה.

שיהיה ברור ביותר. הטיזרים היו מדהימים. העיצוב משגע, גם העיצוב של שערי המגזין.

אבל הקמפיין עצמו, מבחינת תוכן? לא מבחינת היקף וכמויות, שזה היה גדול ואדיר. מבחינה שיווקית-פירסומית? מה היה כאן? קמפיין ארוך שכלל עמודים של טקסטים מושקעים וארוכים שחפרו במשמעויות של רוגע, שמחה, צמיחה וכו'. ובסוף? הצעה למנוי לעיתון עולם החסידות?

תנו לי להבין".


מתורף דבריך אז, נשמע, שהמוצר הלא מספיק מכובד, "הצעה למנוי לעולם החסידות", הוא אשר עומר בעוכריי הקמפיין. אך אם עתה אתה עומד בכיכר העיר ומכריז, המוצר משובח, נדמה לי שבחשיבה של מרדכי דאז לפחות, היית מצדיק קמפיין כזה.

יתר על כך, אם ננתח את הדיבורים שלך, שעיתון שמחירו נמוך אינו מחייב קמפיין פרסומי בהיקף גדול כזה, וממילא יקנו אותו וכו', אולי תסביר לי בבקשה למה "ישראל היום" הפציצו ת'המדינה בהיקף פרסום אדיר על אף שהמוצר מחולק חינם אין כסף. הרי ממילא יקראו אותם כמו "מטעמים".

אני יגיד לך את התשובה המדוייקת. פרסום עיתון אינו פרסום ישיר למכירת מוצר. פרסום עיתון הינו מיתוג נטו, יצירת באזז ענין ודיבור. זה פונה ישירות לרכלני המקווה, לשדרי קווי הנייעס למיניהם, ולטייקונים היושבים במגדלי השן של הפרסום החרדי. להם בעיקר זה מיועד.

הדיבור הרווי שלהם, יביא בסופו של דבר להד ציבורי גדול, ולמכירות בהיקפים גדולים יותר בהמשך, ובעיקר להסכמים שנתיים של פרסום בהקפים גדולים בע"ה.
ולכן בהחלט, השקת מוצר כזה, מחייב קמפיין מושקע כזה, בכדי לנצל את המקסימום מרגע ההשקה. זהו זמן היסטורי שלא יכול לחזור על עצמו. מעולם העיתון לא יוכל לפרסם את עצמו טוב יותר, מאשר ביום השקתו. מאז זה תמיד יהיה פרסום על מוצר ישן וכדו'.

וככל הבאזז יהיה יותר גדול, והציבור ידבר מזה יותר, יש סיכוי רב יותר להחדיר את המוצר לטווח הארוך. הרי אנו מודעים היטב לקושי העצום להחדיר עיתון חדש לשוק העיתונות הרווי. והדרך לעקוף או להקל על חבלי הלידה הזו, עוברים בין הייתר בקמפיין מטורף עם הוצאות מטורפות.

אני מנסה להקשות קושיא שמנקרת אצלי הרבה זמן. הרי מה שאתה מנסה לעשות, מרדכי, זה נתון משונה. אתה לוקח ומכחיד את הסיכוי לבחון באמת את אפקטיביות הקמפיין, כי גם נתוני הצלחות מנויים ומכירות מעל הממוצע, לא משכנעים אותך באפקטיביות הפרסום, ותמיד תשליך על המוצר הטוב או על המחיר הזול בעיתון הראשון. אז מילא הררי הדיבורים שלי כביכול מיותרים, כי גם הצלחות לא ישכנעו אותך.

איך אמרו פה? למרדכי הפתרונים.

 

[מרדכי]

איש קטן. קוד"כ ממש הופתעתי לקרוא שהיית מעורב בייסוד העיתון עצמו עד כדי כך כפי שתיארת. אתה בהחלט מספר דברים מעניינים, ואני כבר מתחיל לחשוב על לטרוח וללכת לרכוש השבוע מורשה, רק כדי להתרשם הכצעקתך... עניינו אותי במיוחד, באופן אישי, מילותיך הספורות על הבעלים של מורשה. נשמע ממש מעניין ומסקרן...

ולענייננו, יקירי. אין כל סתירה בין פירשון הקמפיין דאז, לבין מילותיי לעיל. לא התכוונתי אז לזלזל בעיתון [במיוחד שלא הכרתי אותו ואיני נוהג בד"ח לחוות דעה על מה שאינני מכיר], כי אם להבהיר, והבהרתי אז במילים ברורות, שהיה פער גדול בין הציפיות לבין המענה שניתן. היה קמפיין ארוך ומייגע שניגן על כמה מיתרים. ציפורים, תינוקות, רוגע ושמחה, ארבעס, חיוכים, נחת, קריאת שמע, כוס קפה ושלום זכר. כל טיזר נגע ללב עם רגש עדין אחר, כאשר סופו של הקמפיין הכריז על הצעה לבוא ולקרוא את העיתון 'עולם החסידות' לשעבר, שמוצלח ככל שיהיה, ממש לא פשוט לקשר אותו לכל ההבטחות המופלאות שזהרו ככוכבים בסדרת הטיזרים... אם כי הקריאה הפשוטה ללכת ולנסות את העיתון החדש והמורחב והמנגן [והזול] לחג פסח הניבה תוצאה יפה מאוד.

אין בין הדברים האלו לעצם הדיון בנחיצות קמפיין להשקת עיתון, שכפי שכתבת, ככל שהבאזז סביבו יהיה גדול יותר האפקטיביות וההשפעה שלו יהיו גדולים יותר וזכירים יותר. השאלה היא רק לאיזה ריגוש הבאזז הביא, ומה יזכרו מהקמפיין לאורך זמן. ובקטע הזה, לעניות דעתי העניה, היה קצת פספוס, וכאשר כבר דנו ארוכות באשכול הרוגע.

בקשר לישראל היום, האמת שלא ראיתי פרסומים שלהם, אך נאמנים עלי דבריך. אין לי מידע בנושא אך אני יכול להעלות 2 השערות. הם רצו לעורר באזז כדי למשוך חברות ומפרסמים. או סיבה הרבה יותר פשוטה: כידוע לנו לישראל היום יש פטרון, ולפטרון יש אג'נדה ברורה. וחשוב מאוד לפטרון דנן שהאג'נדה שלו תפורסם כמה שיותר ושהחינמון שלו יצבור כמה שיותר השפעה וינגוס באכזריות בכל העיתונים עד כדי רמיסתם, וככזה אין כאן שיקולים של כדאיות עסקית. יש כאן דברים מעבר. [וכולנו מכירים בסביבותנו אנשים שמוציאים כספים לשם קידום אג'נדות או פרסומים להאדרה אישית... לאו דווקא למטרות רווח].

ולשאלה האחרונה בדבר האפשרות לבחון אפקטיביות קמפיין, אם לא הצלחות. אכן אתה שואל טוב, אפילו מצוין. אין על כך תשובה מוחצת ופסקנית, אך בוא נבין שיש משהו דק מעבר לדברים הפשוטים שכל ילד רואה. המחשה ידועה שואלת: כל השיכורים גורמים לתאונות? לא ולא. האם כל התאונות נגרמים ע"י שיכורים? בוודאי שלא. אז למה שלא נאפשר לשיכורים לנהוג? כי ברור לנו שלשיכורים יש סיכוי גבוה יותר לגרום לתאונות... כן לענייננו. גם קמפיין טוב עלול לא להצליח [בגלל מוצר רע או בגלל חוסר התאמה בין הפרסום לבין ייחודיות המוצר], כמו שמוצר טוב יכול להצליח גם אם הקמפיין לא היה מוצלח (או לא מותאם) במיוחד, אך בוודאי שקמפיין טוב אמור להביא בד"כ לתוצאות טובות, וכן להיפך... יחד עם זאת, הצלחה אינה עדות מוחלטת לאפקטיביות הפרסום, כמו גם להיפך, וכדהארכנו, אוהו הארכנו.

ואנו חוזרים למילותיו של דינקיס. פרסום הוא ממש לא מדע מדויק. אנו יכולים לשבת ולנתח בהיגיון מה אנשים מבינים ממודעה כזו או אחרת, מה זה גורם להם ולעבר מה זה יניע אותם. זה לא אומר שזה יהיה בדיוק כך. זו בדיוק הסיבה שבכל משרדי הפרסום, גדולים כקטנים, יש קמפיינים מוצלחים שהניבו תוצאות אפקטיביות, ויש קמפיינים שקברו תחתיהם הרבה מאוד כסף. בכיס של הפרסומאים...

 

[TIP X]

רק שתדעו מרדכי ואיש קטן שזה כיף לשבת לעת חצות ולקרוא את הגיגיכם הנפלאים, המנוסחים. כל פעם כשאני קוראת אחד מכם, אני חושבת: מענין מה הוא יענה לו. והוא מה זה עונה לו. תמשיכו ותצליחו ותשמשו על הדרך לכולנו חומר קריאה.

 

[מרדכי]

אני נוטה להסכים לפחות עם חצי מההודעה שמעלי... איש קטן הוא ללא ספק, בנוסף לכישוריו המיוחדים וליצירתיות שלו בעיצוב וגרפיקה, בעל מחשבה רחבה וגם פולמוסן ודעתן לא קטן... ומה שמיוחד במיוחד אצלו, שהוא פתוח לחלוטין לקבל דעות וגישות שונות גם אם זה אומר בשבילו להתפרמט ולמחוק את המושכל ראשון שלו, שזה, תודו בוודאי, די נדיר בקרב בעלי מקצוע מנוסים, ועוד מצליחים...

כשירדו פעם על אהוד ברק על כך ששינה את דעתו בנושא מסוים הוא היטיב להגיב לאמר: "רק חמור לא משנה את דעתו". שזה נכון כל כך. מי שעושה היום בדיוק את מה שעשה אתמול, נשאר... חמור.

לקרוא את ההודעות של איש קטן רק מלפני שנה שנתיים, ואת ההודעות [והעבודות] של עכשיו, ולקלוט כמה הוא... לא חמור...

[היי אי"ק, אל תרים את האף, זה היה רק כדי לאזן קצת את הביקורות על הקמפיינים שלך... ]

 

[מאירי5]

אהבתי את הדיון....
לדעתי, (תקנו אותי אם אני טועה) עולם החסידות פנה למגזר מסוים בלבד, כנגזר משמו,
ושאר המגזרים לא מצאו בו ענין רב כל כך. עכשיו עם המיתוג מחדש עם השם הנייטרלי יותר "מורשה", אני מבין מדברי איש קטן שהוא הולך להיות ברמה גבוהה ולהפוך לכלל מגזרי. (אי"ק כתב: ובעתיד הקרוב הנראה לעין לענ"ד יהיה העיתון אלטרנטיבה אמיתית ונקייה ל'משפחה'.).
בכל אופן בכל הטיזרים לא הוזכר הנושא הזה, שזה הולך להיות עיתון, והוא כלל מגזרי,
רק בסוף בסוף הקמפיין הודיעו שזה עיתון, ועוד עולם החסידות לשעבר. אז מי שלא משתייך למגזר החסידי ברגע שהוא קורא את המודעה האחרונה חושב לעצמו, נו, שוין, עולם החסידות עושה מיתוג מחדש ולא יותר, ומה זה שייך אלי.
שוב, לא קראתי את העיתון, ואין לי מושג אם הוא הפך לכלל מגזרי באמת או לא, אבל אם זו היתה כוונת הטיזרים, אז היא הוחטאה במקצת. (למרות שמקבלים חבילת חומרי קריאה + דיסק ב5 ש"ח בלבד, אבל בכל אופן זה לא יוצר נקודת עניין)
תקנו אותי אם אני טועה.

 

[תוסס]

כשירדו פעם על אהוד ברק על כך ששינה את דעתו בנושא מסוים הוא היטיב להגיב לאמר: "רק חמור לא משנה את דעתו". שזה נכון כל כך. מי שעושה היום בדיוק את מה שעשה אתמול, נשאר... חמור.

]

ממש לא מדויק

מי שעושה היום בדיוק מה שעשה אתמול הוא בנאדם מהישוב, אבל מי שעושה היום כי ככה הוא עשה אתמול הוא החמור--.

 

[מרדכי]

מדויק ועוד איך.

מי שעושה כל יום בדיוק את מה שהוא עשה אתמול, זה אומר שהוא אוטיסט [או חמור, במקרה הטוב].

בן אדם מהיישוב הוא יצור דינאמי, מחכים ומתפתח מיום ליום, וככזה, הוא בהחלט אמור להשתנות ולהשתפר.