קטעים חזקים על חובת וגודל חשיבות הציות לצדיק

[למאי נפקא מינה]

מהתנ"ך ועד גדולי החסידות.
הבו!

תודה רבה

 

[טלשופ]

נתחיל....
ספר החינוך - מצוה עא (יתכן ואין זה המכוון כאן באשכול זה)
שלא לקלל הנשיא:
שלא לקלל את הנשיא, שנאמר [שמות כ"ב, כ"ז] ונשיא בעמך לא תאור, ובא הפירוש שהנשיא זה המלך, ואמנם זה הלאו כולל כמו כן הנשיא שבישראל, והוא ראש סנהדרי גדולה שנקרא נשיא גם כן, לפי שכונת הכתוב להזהירנו על כל מי שהוא ראש שררה על ישראל בין ממשלת מלכות בין ממשלת תורה:
משרשי המצוה, לפי שאי אפשר לישוב בני אדם מבלי שיעשו אחד מביניהם ראש על האחרים לעשות מצותו ולקיים גזרותיו, מפני שדעות בני אדם חלוקין זה מזה ולא יסכימו כולם לעולם לדעת אחת לעשות דבר מכל הדברים, ומתוך כך יצא מביניהם הביטול והאסיפה בפעולות, ועל כן צריכין לקבל דעת אחד מהם אם טוב ואם רע, למען יצלחו ויעסקו בעסקו של עולם, פעם ימצא בעצתו וחפצו תועלת רב ופעם ההיפך, וכל זה טוב מן המחלוקת שגורם ביטול גמור. ומאחר שהממונה לראש סיבה אל התועלת שאמרנו, הן שהוא גדול להדריכנו בדרכי הדת או גדול במלכות לשמור איש מרעהו שתקיף ממנו, ראוי הדבר וכשר שלא נקל בכבודו, וגם שלא לקללו אפילו שלא בפניו, וכל שכן בפני עדים, כדי שלא נבוא מתוך כך לחלוק עמו, לפי שההרגל הרע שאדם מרגיל עצמו בינו לבין עצמו הוא סוף מעשהו, והמחלוקת עליו כבר אמרנו ההפסד הנמצא בשבילו:

רש"י על שמות פרק יד פסוק ד
ויעשו כן - להגיד שבחן ששמעו לקול משה ולא אמרו היאך נתקרב אל רודפינו אנו צריכים לברוח אלא אמרו אין לנו אלא דברי בן עמרם (מכילתא):

 

[עורך ותיק]

ענייני דיומא ממש
אין צורך לטרוח,
ערב בחירות, לא ?
עיין בבטאונים המפלגתיים, ובפרט אלו המופצים חינם,
ותמצא די מבוקשך והותר,
ובפרט בסוגיא דדבר אחד לדור והמסתעף...
נ.ב. אין המערכת אחראית על הפרסומים...

 

[טלשופ]

ומי אמר שפותח האשכול אינו אחד מאלה שעומד מאחורי אחד או יותר מעלונים אלו....?

 

[לבי במזרח]

יש לקחת בחשבון שלכל שיטות הראשונים לבר מהחינוך אין כזאת מצוה לשמוע בקול החכמים (וגם בחינוך לא ברור שזה שייך גם היום)

 

[משהקפלן]

יש לקחת בחשבון שלכל שיטות הראשונים לבר מהחינוך אין כזאת מצוה לשמוע בקול החכמים (וגם בחינוך לא ברור שזה שייך גם היום)

כל המחלוקת היא רק אם זה מצוה נפרדת מתרי"ג מצוות, אך אין אף דעה הסוברת שלמעשה אי"צ לשמוע לחכמים, וכל מדרשי חז"ל מלאים מזה. והוא כמו שצריך לאדם מידות טובות, שאינה מצוה מפורטת.

 

[משהקפלן]

יש לקחת בחשבון שלכל שיטות הראשונים לבר מהחינוך אין כזאת מצוה לשמוע בקול החכמים (וגם בחינוך לא ברור שזה שייך גם היום)

ציטוט אחד מתוך רבים

 

[משהקפלן]

 

[משהקפלן]

יש לקחת בחשבון שלכל שיטות הראשונים לבר מהחינוך אין כזאת מצוה לשמוע בקול החכמים (וגם בחינוך לא ברור שזה שייך גם היום)

 

[איש האשכולות]

ענייני דיומא ממש
אין צורך לטרוח,
ערב בחירות, לא ?
עיין בבטאונים המפלגתיים, ובפרט אלו המופצים חינם,
ותמצא די מבוקשך והותר,

ומי אמר שפותח האשכול אינו אחד מאלה שעומד מאחורי אחד או יותר מעלונים אלו....?

רק לאחרונה.. למדו ושננו ושילשו את הנושא.. אולי תחפש חומר על חשיבות וחובת החזרה על הלימוד....

 

[איש האשכולות]

יש לי בשבילך דבר מיוחד. מעדיף באישי

 

[משהקפלן]

יש לי בשבילך דבר מיוחד. מעדיף באישי

אין לי מנוי פרימיום, אפשר בM9743239@ GMAIL.COM בלי הרווח

 

[למאי נפקא מינה]

יש לי בשבילך דבר מיוחד. מעדיף באישי

אם הבנתי נכון מיועד אלי -
zlygbtmngmail.com

 

[משהקפלן]

אם הבנתי נכון מיועד אלי -
zlygbtmngmail.com

מסתבר

 

[מצפה ופועל לישועה]

שיחת הרבי מלובביץ' שמיני תשי"ח:

"ישנו סיפור בספר "שבחי האריז"ל"51 (שחלק גדול מהסיפורים שבו נמצא גם בכתבי האריז"ל), שגם הוא חלק בתורה, ובמילא גם הוראה בעבודתנו:

האריז"ל הי' נוהג לצאת עם תלמידיו לקבל שבת בשדה, כפי שהסדר הוא ע"פ קבלה, שצריכים לצאת לשדה לקבל פני שבת המלכה52. פעם אחת, בצאתם לשדה, אמר האריז"ל לתלמידיו: רצונכם שנלך לירושלים לקבל שבת?

– אע"פ שמצד ריחוקה של צפת מירושלים לא הי' שייך שבהליכה רגילה בגשמיות יגיעו לירושלים לקבלת שבת, מ"מ, לא הי' אצלם פלא על האריז"ל שיוכלו להגיע לשם. –

אמנם, כיון שבשביל זה היו צריכים לעזוב את ביתם למשך השבת, אמרו חלק מהתלמידים שצריכים להודיע תחלה לנשותיהם, ע"ד לשון הש"ס53: "איזיל ואימליך בדביתהו". מיד נפלה רוחו של האריז"ל, ונתבטלה הליכתם לירושלים. ואמר האריז"ל, שאילו היו הולכים מיד – היו יכולים להביא את המשיח.

ולכאורה: איך יתכן שהאמירה "איזיל ואימליך בדביתהו" תהי' סתירה להבאת הגאולה? הרי כן הוא ע"פ תורה, שבנוגע למילי דעלמא צריכה להיות ההנהגה באופן ד"אימליך בדביתהו", ובפרט בשייכות לשבת, שכל ענין נרות שבת הוא בשביל השלום שבין איש לאשתו54, ובשבת ישנם כמה עניני חיוב של איש לאשתו; וא"כ, ענין שכולו ע"פ תורה, ומיוסד על השולחן-ערוך – מדוע יעכב את הגאולה?

והמענה לזה הוא (כנ"ל): ה"חשבון" הוא אמנם "חשבון", אבל למלחמה – אינו ראוי!

אי-אפשר להביא את המשיח ע"י הנהגה כזו, שכאשר שומעים הוראה מהאריז"ל, מוציאים את ה"שולחן-ערוך", ופונים ל"מורה הוראה" לברר פשט ב"באר היטב"... אם אין סתירה בדבר! באופן כזה – אי-אפשר להביא את המשיח!

ואין זה רק מצד פנימיות הענינים, אלא כן הוא גם ע"פ נגלה דתורה:

כאשר שמעו דבר-מה מהאריז"ל, שהי' גאון גדול גם בנגלה (כדאיתא בלקו"ת בטעהמ"צ להרח"ו55) – הי' להם לדעת שאפשר לסמוך עליו שלא יכשיל אותם ח"ו לעשות ענין היפך ההלכה.

ומי שמפקפק ח"ו בדברי רבו – הרי זו הוראה שחסר בההתקשרות שלו אליו, וכשחסר בענין ההתקשרות, חסר בדרך ממילא בענין האחדות, "כולנו כאחד"56, וממילא חסר גם בהתיבות שלפני "כולנו כאחד"...

איתא בגמרא57: "בדרבנן עבדינן מעשה והדר מותבינן תיובתא" ("שבקינן לחכם לעשות כהוראתו, והדר מותבינן לי' ללמוד אם יפה הורה").

ולכאורה, אם יש מקום לקושיא ("מותבינן") – היתכן ש"עבדינן מעשה"?

והביאור בזה – כנ"ל – שבענינים שנמסרו לרבנן, נדרש לכל לראש ענין ההתקשרות, ופירוש הדברים ע"פ נגלה – שיש לדעת שרבנן הם לומדים גדולים, ואפשר לסמוך עליהם. ומה שיש לו קושיא – הרי זה רק משום שחסרה אצלו היגיעה האמיתית בתורה, וכשתהי' אצלו היגיעה האמיתית, ויזכה לזה – יראה שהדין הוא כדבריהם של רבנן.

ופנימיות הענין – שצריכה להיות התקשרות וקבלת-עול. צריכים לציית לדבריהם של רבנן בלי שום חשבונות כלל".
העתקתי מפה ושם נמצאים המ"מ: https://www.chabad.org/therebbe/art...K59j8ZYkJSt4YTZmOTfHlgl1XPlGDb6cDcmAWDr6aarEw