שיתוף - לביקורת קצר ולעניין

[קופי 100]

הַדֻּבִּים יְשֵׁנִים
וְכֻלָּם נֶהֱנִים,
וּמִי שֶׁלֹּא, שֶׁיֵּלֵךְ.

אַל תִּפְתְּחוּ עִנְיָנִים
אַל תְּפָרְקוּ בִּנְיָנִים
אַל תְּדַבְּרוּ עַל לָמָּה וְאֵיךְ.

אַל תָּעִירוּ
וְאַל תְּעוֹרְרוּ
עַד שֶׁנֱחֱפׇּץ

כָּל עַיִן תִּבָּהֵל
כָּל אֹזֶן תִּצָּלֵל
וְכָל לֵב יֻקְפַּץ

אַל תַּגִּידוּ רָאִינוּ
שָׁמַעְנוּ יָדַעְנוּ
אֶפְשָׁר לְתַקֵּן,

הַלֹּא אִם נְשַׁנֶּה
בָּזֹאת נַעֲנֶה
כִּי שָׁגִינוּ אָכֵן.

וְעָלֵינוּ לַחֲשֹׁשׁ,
שֶׁמָּא נִדְמֶה לִבְנֵי אֱנוֹשׁ,
הַבָּאִים וְהוֹלְכִים,

אָנוּ חֶבְרָה נֶהְדֶּרֶת
חֶבְרָה נֶאְדֶּרֶת
רִאשׁוֹנִים, וּמַלְאָכִים.

שִׁירוּ מָה יָפִית,
וְהוֹסִיפוּ כַּפִּית
שֶׁל דְּבַשׁ לִמְרִיחָה.

תְּנוּ לָנוּ עוֹד,
הוֹד וְכָבוֹד,
וּמִלָּה מַשְׁבִּיחָה.

הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת
הַמְּצִיאוּת נֶהְדֶּרֶת
הַאֵינְךָ רוֹאֶה?

אִם כָּךְ שִׂים מִּשְׁקָף,
וְשַׁל הַכַּפְכַּף
כִּי הִנְּךָ הַטּוֹעֶה.

אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי,
אַל תִּמְשְׁחוּ בִּנְגָעַי,
הוֹתִירוּ הַכְּסוּת,

וְאִם פֶּסֶל עָשִׂינוּ
מַסֵּכָה כִּי עָטִינוּ
אַל תָּסִירוּ הַלּוּט.

תְּנוּ לְדַשְׁדֵּשׁ,
אֵין מָה לְחַדֵּשׁ,
הַכֹּל כְּבָר יָדוּעַ,

אַל תְּנַסֶּה,
מָה שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה,
יִהְיֶה יוֹתֵר גָּרוּעַ.

וְאֵין שָׂם עַל לֵב
לַכּוֹתְבִים בִּכְאֵב
כִּי לָהֶם עוֹד אִכְפַּת

רַק יוֹקִיעוּ אוֹתָם,
בַּעֲווֹן חֻצְפָּתָם,
יָעָמְדוּ לְמִשְׁפָּט

מִי שֶׁמּוֹצֵא בָּנוּ מוּם,
אֵין בּוֹ מֵאוּם!
הוּא לֹא מִשֶּׁלָּנוּ!

הַחוּצָה פּוֹזֵל,
וְלָכֵן מְזַלְזֵל
בְּכָל שֶׁאֲנַחְנוּ יִקַּרְנוּ.

הַלֹּא כְּבָר כְּתוּבִים
בִּמְגִלַּת הַיָּמִים
סִפּוּרֵי הוֹכָחוֹת,

וְאֵיךְ הוּא מֵעֵז,
כָּךְ לְתַזֵּז,
לְשַׁדֵּד מַעֲרָכוֹת?

מַאֲמָר מְתֻחְכָּם,
לְכַלּוֹתֵינוּ קָם!
כַּוָּנוֹתָיו זָדוֹן.

וְאִם לֹא שֶׁעַכְשָׁיו,
נַחֲשֹׂף מְנִיעָיו,
נֵלְכָהּ לַאֲבַדּוֹן.

וְעוֹד יָאֳשַׁם
כְּמַהְפְּכָן מְגֻשָּׁם,
שֶׁלֹּא יָדַע מְלַאכְתּוֹ,

וְהֵפִיץ הֲגִיגָיו
וְנִגְלָה הַכָּזָב
הַמּוֹבִיל וּמַדְרִיךְ דַּעְתּוֹ

לֹא שָׁוֶה לְחַטֵּט
אוּלַי יֵשׁ אֱמֶת
וְשֶׁמָּא דְּבָרִים דָּרְבָּנוֹת,

אֵין שׁוּם מַצָּב
שֶׁבְּדֶרֶךְ אַגַּב
יֶשְׁנָם חֶלְקִיקֵי תּוֹבָנוֹת.

טוֹבִים וְשֶׁאֵינָם
יְצַקְצְקוּ בִּלְשׁוֹנָם
יֹאמְרוּ, בִּשְׁבִיל מָה זֶה טוֹב?

עִזְבוּ, צַדִּיקִים
גַּם אִם הֵם צוֹדְקִים
בַּסּוֹף, אֲנַחְנוּ הָרֹב.

וּבָעוֹלָם צִינִיקָן
שֶׁשָּׁכַח לָמָּה כָּאן
וּלְמָה בִּכְלָל וְעַל מָה,

יֵאָנְחוּ לִרְוָחָה
כִּי הֻשְּׂגָה הַצְלָחָה
וְחָזְרָה שׁוּב לִשְׁלֹט הַדְּמָמָה.

מחילה מכבוד כותב ההודעה הראשית. אין לי סבלנות לקרוא את כל זה. התחלתי, לא הלך. סורי.
לעומת זאת, את המקאמה הזאת לא יכולתי שלא לקרוא. תענוג לעין ומתוק לחיך. בקיצור, אדיר!

 

[yonatanr]

כי כשסיימתי לקרוא את המאמר הגעתי לדברי @yonatanr וראיתי שהוא מסכם את המאמר במילים האלו

הופתעתי, כי בזכרוני היה מונח שלא ראיתי כלום בענין ההשוואה של התפשטות הקורונה בין הציבורים או בציבור החרדי, אלא רק דיון על דרכי ההתמודדות וקבלת ההחלטות, ואכן, עליתי וחזרתי לחפש זאת במאמר ולא מצאתי על כך ולו מילה אחת.

ישנם מאמרים שבהם צריך לקרוא לא רק את הטקסט, אלא בעיקר את הסאב-טקסט, ואל זה התייחסתי. ברור שמאמר שמתפרסם ב'פרוג' לא יכול להאשים את מנהיגי הציבור, כמו המאמר של פרקש שנמחק כאן עשרות פעמים...

 

[@Simcha]

בואו נעשה כאן ניסיון, אם ילך טוב נעתיק אותו לאשכולות נוספים בהכרזה רשמית.

הוכרזה ההכרזה הרשמית?