דרוש מידע ראוי לצפות בסרטים בתשעה באב?

[3524]

המציאות קיימת, ובעלי דעת תורה מתירים ואף מעודדים זאת לכל מי שזה מתאים לו.
אני דן לכף זכות שאת/ה מן הסתם בגיל שכבר מחתן ילדים, ואולי לכן לא מודע/ת למציאות של הדור.

Ok, חדש לי.

 

[איכות]

נכון
ותודה שאת/ה כותב/ת
אם הרגשות קהו - זה אולי לא בשליטה שלנו
אבל זה כן בשליטה איך בוחרים להתמודד עם זה.
עד חצות אמורים להיות עסוקים באבל של בית המקדש עצמו, לא בדברים עצובים אחרים.
גם אם לא מתחברים - לנסות מה שאפשר.
אחר כך יש יותר מקום גם לספרות שואה וכו'.

לא נכון!!!

בדיוק כמו שאת אומרת. לכי לבדוק בהלכה!

ההלכה אומרת שהצער שלנו על קושי הגלות וההשתתפות עם כאב השכינה הק' שמתייסרת
עם כל צער קטן וגדול שיהודי (ואפי' אם הוא רשע!!) חווה, בגלות האיומה
זה הצער האמיתי על חורבן ביהמ"ק!!!

 

[שועל ספרות.]

נראה שהתחלת לקרוא את האשכול מההודעה הנ"ל...
ההודעה הנ"ל נכתבה בציניות.

כן גם אני טעיתי בזה!!
סורי @3524 צודקת לגמרי לגבי המגזר החרדי.
בואו לא נדבר על מגזרים אחרים, מוצאי תשעה באב, שנאת חינם.

 

[פצצת אטום]

נראה שהתחלת לקרוא את האשכול מההודעה הנ"ל...
ההודעה הנ"ל נכתבה בציניות.

צודקת.
לא כתבתי בלת"ק.
בין אם ההודעה היתה בציניות ובין אם לא,
ההודעה הייתה למי שכן חושב שע"י סרטים אפשר להתאבל...

 

[stars]

צודקת.
לא כתבתי בלת"ק.
בין אם ההודעה היתה בציניות ובין אם לא,
ההודעה הייתה למי שכן חושב שע"י סרטים אפשר להתאבל...

בכל אופן כדאי לקרוא את האשכול, כי האשכול דן על זה בדיוק - אם אפשר וראוי להתאבל ע"י קריאה וצפיה במאורעות עצובים שארעו לעם היהודי.

 

[פצצת אטום]

בכל אופן כדאי לקרוא את האשכול, כי האשכול דן על זה בדיוק - אם אפשר וראוי להתאבל ע"י קריאה וצפיה במאורעות עצובים שארעו לעם היהודי.

קראתי חלק.
לא הכל.
תוכלי להגיד לי בקצרה?

 

[stars]

קראתי חלק.
לא הכל.
תוכלי להגיד לי בקצרה?

חלק טען שצורת האבלות צריכה להיעשות ע"י חיבור לעצם חורבן בית המקדש ולצער השכינה ולמצב הרוחני העגום שהיהודים נמצאים בו.
חלק אחר טען שהאפשרות להתחבר לכל הנ"ל הוא ע"י החיבור למאורעות עצובים אחרים - קרובים יותר - שארעו לעם היהודי.

 

[3524]

חלק טען שצורת האבלות צריכה להיעשות ע"י חיבור לעצם חורבן בית המקדש ולצער השכינה ולמצב הרוחני העגום שהיהודים נמצאים בו.
חלק אחר טען שהאפשרות להתחבר לכל הנ"ל הוא ע"י החיבור למאורעות עצובים אחרים - קרובים יותר - שארעו לעם היהודי.

וחלק טען שעד כמה שזה עצוב שצריכים למצוא דרכים מלאכותיות כדי להרגיש עצובים, עדיין לא כל הדרכים לכך כשרות.

 

[REBEKA997]

מאיפה הבאת את זה שההלכה מחייבת עיסוק בחורבן הבית עצמו דווקא, ולא בטרגדיות אחרות שארעו לעם היהודי?
אין הלכה כזו.
למעשה, מובא בהלכה שקוראים את ספר איוב ופרק אלו מגלחין, שאין בהם מאום מחורבן הבית.
יתירה מכך, דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל שמותר ללמוד בספרי מוסר כשכוונת הלימוד היא להתעורר לתשובה ולתיקון המידות, מכיון שזוהי חובת היום בתענית.

שוב - אני מציע לחשוב על הסיבה המהותית לאבלות, זה יתן קצת הכוונה לפחות למושכל הראשון של מה שההלכה אומרת במקרה כזה (עוד לפני שבודקים את ההלכה ורואים שגם היא אומרת כך...). הביאו כאן לעיל כתבה נפלאה מהידברות בענין זה.

אני אגיד לך מאיפה
יש הלכה שאין להסיח דעת מהחורבן , "אסור להסיח דעתו מהאבילות ולכן אסור לו למשוך במלאכתו. אכן בבוקר החמירו וגזרו שלא יעשה שום מלאכה כלל שמא יקרה ויסיח דעתו ואחר חצות הקילו בגזירה זו ואמרו כי מותר לעשות מלאכה, אך אם יאריך בה שוודאי יסיח דעתו מהאבילות, זה אסור."

 

[ברבור1]

לא נכנסת לעצם הדיון,
אבל : בשואה היה קניבליזם,
והיו דברים איומים!!
וכל הסיפורים האירואים שאנחנו שמעים,
זה לא היה מאנשים ששרדו את המחנות האיומים מידי הרבה זמן...

 

[במבה נוגט]

כשישבנו שבעה על אבא ז"ל הביאו לנו מזק"א ערכה שלמה של כל מה שצריך. כסאות נמוכים, ארון קודש, משניות וכו'. לא צירפו לנו מחשב נייד עם סרטי שואה כדי להיכנס לאווירה.

ובנימה רצינית יותר, לדעתי הקטנה, יש מצב שהלב אטום וצריך משהו כדי שיעורר ויכניס אותנו לאווירת האבל, אבל ס-ר-ט-י-ם? באמת? ועוד בפומבי בלי להתבייש? נראה לי מופרך.

סרטי שואה זה לא אקשן ודרמה, זה בסה"כ סרטים תיעודיים קשים ולפעמים משעממים שלא רואים בשביל בילוי.
יש למשל הרבה עדויות מצולמות ע"י ניצולי שואה. זה לא שונה בהרבה מהקלטה.
לקרוא ספרי שואה זה בסדר? אז יש כאלו שקריאה בצום גורמת להם כאב ראש וסחרחורות והאזנה עדיפה עבורם.
והעדויות המצולמות שנאמרו בדם ובמאמץ, גם ככה שוכבות מיותמות. אף אחד לא פותח אותם בסתם יום של חול. אולי רק תחקירנים.
אז בתשעה באב מותר שמישהו ישב ויקשיב לאותם קשישים שרבים מהם כבר אינם איתנו, וכל רצונם הוא שנזכור את הזוועות שהתחוללו פה לפני כמה עשרות שנים (וכבר יש רבים המתכחשים להן).

 

[3524]

סרטי שואה זה לא אקשן ודרמה, זה בסה"כ סרטים תיעודיים קשים ולפעמים משעממים שלא רואים בשביל בילוי.
יש למשל הרבה עדויות מצולמות ע"י ניצולי שואה. זה לא שונה בהרבה מהקלטה.
לקרוא ספרי שואה זה בסדר? אז יש כאלו שקריאה בצום גורמת להם כאב ראש וסחרחורות והאזנה עדיפה עבורם.
והעדויות המצולמות שנאמרו בדם ובמאמץ, גם ככה שוכבות מיותמות. אף אחד לא פותח אותם בסתם יום של חול. אולי רק תחקירנים.

אז בתשעה באב מותר שמישהו ישב ויקשיב לאותם קשישים שרבים מהם כבר אינם איתנו, וכל רצונם הוא שנזכור את הזוועות שהתחוללו פה לפני כמה עשרות שנים (וכבר יש רבים המתכחשים להן).

דברים של טעם. לא חשבתי על הצד הזה. אבל עדיין, מדובר לדעתי במדרון חלקלק שמהראוי לחסוך את הכניסה אליו. היום זה עדויות מצולמות ומחר כבר יתירו סרטים עלילתיים בנושא, וכשסף הריגוש יעלה יעברו לסרטים אחרים. אם רוצים אפשר לנער את האבק מהתיעודים האלו ביום השואה.

 

[במבה נוגט]

דברים של טעם. לא חשבתי על הצד הזה. אבל עדיין, מדובר לדעתי במדרון חלקלק שמהראוי לחסוך את הכניסה אליו. היום זה עדויות מצולמות ומחר כבר יתירו סרטים עלילתיים בנושא, וכשסף הריגוש יעלה יעברו לסרטים אחרים. אם רוצים אפשר לנער את האבק מהתיעודים האלו ביום השואה.

א"א לאסור דברים כשרים בתואנת "מדרון חלקלק". כי על כל דבר אפשר לומר "היום זה זה ומחר משהו אחר ואחכ יעברו לדברים יותר גרועים", כשהמציאות מוכיחה שבהרבה מאוד תחומים נשארים רק באיזור הראשוני המותר.
ויום השואה בציבור החרדי??? זה לא נושא פחות שנוי במחלוקת.

 

[גברת חוקרת]

בלת"ק
לדעתי מי שמנסה להתאבל באמצעות צפיה בסרטי שואה, בעצם מחפש דרך לברוח מהאבל (במודע או שלא במודע).
הוא יודע שבתשעה באב לא ראוי לעשות דברים שמסיחים את הדעת מהצום והאבל (ככה לפחות אני חונכתי). ולהתעסק עם דברים שבאמת קשורים למהות של תשעה באב - כמו לקרוא קינות, לשמוע הרצאות על החורבן, לקרוא את מדרשי החורבן - אין לו כח,
אז הצפייה בסרטים (עצובים מאוד, כמובן..) היא כביכול בחסות האבל, ומסייעת להרגשת האבל, אבל היא בעצם הסחת דעת מהאבל, כשלמשך זמן הצפייה הוא לא חושב על הצום ועל הסיבה בגללה אנחנו צמים אלא פשוט צופה בסרט...

 

[REBEKA997]

דעתי לך יקרה שטוענת שבשבעה לא יושבים ורואים "מוביז" , את צודקת! חורבן ביהמ"ק לא פחות נורא ממוות ואף יותר, אבל מה לעשות שזה לא מספיק מוחשי לנו? ב"ה אנחנו חיים ושמחים ומנסים להצטער על מה שאיננו יודעים אפילו מהו, קשה להצטער על דבר עתיק כ"כ למרות שזה מוטל עלינו, זה למה אנשים מחפשים סרטים ועוד עציבויות שונות לט' באב,
ורק כשתבוא הגאולה המיוחלת בסד בקרוב נראה כמה היה עלינו להצטער וכמה אם היינו יודעים לא היינו צריכים סרטים.

 

[שלולית]

לא נכון!!!

בדיוק כמו שאת אומרת. לכי לבדוק בהלכה!

ההלכה אומרת שהצער שלנו על קושי הגלות וההשתתפות עם כאב השכינה הק' שמתייסרת
עם כל צער קטן וגדול שיהודי (ואפי' אם הוא רשע!!) חווה, בגלות האיומה
זה הצער האמיתי על חורבן ביהמ"ק!!!

לצערי אני לא יודעת להגיד את המקור ההלכתי.
אני רק יודעת על שני תלמידי חכמים גדולים שבדקו והורו ככה למשפחה שלהם, בהתבסס על מקורות הלכתיים.
ולעצם הדבר -
לדעתי יש כאן טעות שמגדירים כאילו המטרה זה להצטער בתשעה באב, ואז המסקנה, בין היתר, שעדיף לעסוק בשואה כי היא מביאה אותנו ליותר צער, מאשר לחורבן הבית, שרחוק מאיתנו.
אבל המטרה היא פחות להתחבר באופן כללי לצער, אלא יותר לנסות להתחבר לצער שלנו על הריחוק מהשם, ועל עצם הגלות ממנו.
ולכן, בעצם יום תשעה באב אמור להיות מוקדש למאמץ להתחבר לזה.
זה בסדר אם בבסיס אנחנו רחוקים, אין מה לעשות. זה המצב שלנו. ועובדה שהיא שרבים מאיתנו רק רוצים בסתר ליבם שתשעה באב יעבור ודי.
אבל אם לפחות עד חצות מחפשים איך להתחבר לענין המרכזי של תשעה באב, אז כל אחד בדרכו, יכול איכשהו להיות מחובר יותר.
לא צריכים לעמוד עם מד פנימי האם ועד כמה אנחנו עצובים, זה מיותר. צריך פשוט לנסות להתחבר, על ידי איכה, קינות, לימוד של פרקי נביא שקשורים, מדרשים, הרצאות (של הידברות למשל) - כל אחד בדרכו. וכל אחד שמקדיש לזה את היום, בסופו של דבר יהיה מחובר יותר ממה שהיה בתחילתו.
זה דבר מרכזי מאד בעבודת השם, המאמץ להתחבר לאבלות בתשעה באב. זה ממש יום חשוב בעולם הרוחני שלנו.