פונט ראיון עם נדב עזרא בתפוז

  • הוסף לסימניות
  • #1
ראיון עם נדב עזרא בתפוז

1) מתי התחלת בתחום הזה? ומה הביא לך להתעניין בזה?

2) האם יש לך תמונה מהפונט הראשון שעצבת?


נדב:
את דרכי הטיפוגרפית התחלתי לפני 10 שנים כתלמיד ללימודי עיצוב תקשורת חזותית במכון הטכנולוגי בחולון. מאוד קרץ לי השילוב בין לוגיקה ואסטתיקה והעובדה שפונט הוא מוצר חי מאוד כי למעשה כל מעצב שעובד עם הפונט מציע פן אחד מאופיו.

את אהבתי לאותיות גיליתי כבר בגיל 5. אימי שעבדה כגרפיקאית בעיתון מקומינהגה לקחת אותי איתה לעבודה. באותה תקופה עבדו עם "לטרסט" אותיות שחורות על דף שקוף שאותן מגרדים לעמוד וזה היה עבורי עולם של אפשריות אינסופי.

את הפונט הראשון שעיצבתי אתה לא רוצה לראות אני מבטיח לך. בכל אופן אני שכחתי ממנו ואין תיעוד שלו. הפונט הראשון שהוצאתי לשיווק הוא "איגואנה" שמופיע בספריית מסטרפונט.

נדב שלום,

תאר בקצרה את תהליך היצירה שלך, מאיפה נולד הפונט? (לדוגמא, מסקיצה בדף למחשב או ישר מהראש למחשב ?)

מה עוברות האותיות עד שהן מושלמות? יצירת סקיצה ראשונית, הדפסה, תיקונים וכו.

איך בעצם האות הגיעה למוצר הסופי שאנחנו רואים היום.

באיזה תוכנה אתה משתמש?

מהו הגופן העברי הכי אהוב עליך?

מהו הגופן שלך שאתה הכי מרוצה ממנו?

מדריך "עשה ואל תעשה" בעיצוב גופנים - טיפים וחוקי יסוד שמובילים אותך.זהו לכרגע


נדב:
תהליך היצירה מתחיל ברוב המקרים מהצורך הבסיסי שקיים בי לעשות פונטים שלמיטב הבנתי חסרים לנו כמעצבים גרפים. חלק ניכר מהפונטים התחילו בסקיצות שציירתי בעיפרון בדרך כלל מוקדם מאוד בבוקר עם הקפה הראשון(השעות השקטות ואהובות עלי ביותר).

מתוך מאות סקיצות אני בוחר מקרים בודדים להמשך עבודה. בשלב הזה אני מגדיר את הפונט ואת כללי החוקיות שבו. אני מבצע אותו בדיגיטציה ב"פריהנד" ומעביר אותו ל"פונטוגרפר" או ל"פונטלאב" בשלב הזה מתחיל התהליך האמיתי של עיצוב מקצב, הרמוניה, טקסטורה, גוון, קריאות וכו'

במהלך עבודתי אני מייצר מאות הדפסים של הפונט עד שאני מגיע לתוצאה הרצויה. במהלך השנה אני עובד על 30-40 סגנונות שונים במקביל - כך אני מצליח לצאת ולהיכנס לכל פונט ולבחון אותם מפרספקטיבות שונות.

את רוב הזמן בעבודה על פונטים אני מבלה בשיופים של מיקרונים למרות שאני בטוח שברוב המקרים רק מעטים יבחינו בהבדל.

לדעתי לא קיים מדירך של עשה ואל תעשה - פשוט תעשה "טיפוגרפיה" כל הזמן וכמה שיותר כך תוכל להתפתח ולהכיר את עצמך יותר ויותר.

נכון שבבתי הספר לעיצוב מלמדים על עשה ואל תעשה, אבל תמיד תזכור שיצירות הכי מקוריות בהיסטוריה היו דווקא אלו שקראו תיגר על ספר החוקים.

חשוב להכיר את החוקים, אך לעולם אל תיקח אותם כמובנים מאליהם!

הפונט האהוב עלי ביותר הוא "נרקיסים" של צבי נרקיס. לדעתי לא קיים עוד פונט עברי שמגיע לרמות גימור, הרמוניה, קצב וקריאות של האות הזו.

הפונטים "רפורמה" ו"גאולה סנס" הם האהובים עלי כרגע... אבל דעתי בנושא משתנה מעת לעת.



איך אתה ניגש לעצב פונט? אתה קובע מראש על קו מסוים או שאתה פשוט זורם עם איך שאתה מרגיש באותו רגע? מה תהליך העבודה? הוא מתחיל בנייר או שאתה קופץ ישר למחשב?איך אתה מסתדר עם העובדה שכסטודיו מסחרי אתה חייב לנפק כמות מסוימת של פונטים כל שנה, ועם זאת כמעצב אתה מחויב גם לאיכות האות? יש מקרים שאתה מרגיש שהיצירה מושפעת משיקולים מסחריים?

נדב:
שאלתך בנוייה משני חלקים - את תשובתי לחלק הראשון תמצא בהתשובה הקודמת.

באשר לעניין המסחרי:

אני לא מרגיש שום מחוייבות לכמות הפונטים בשנה, אני באמת מאמין שגם אם לא אציג פונטים חדשים כלל, הדבר לא יגרום נזק של ממש.

אני כן מרגיש מחוייבות לתחום ולטיפוגרפיה העברית לכן אני מבלה שעות ארוכות בעבודה על פונטים מתוך אהבה גדולה לתחום. עם זאת אני בטוח שבחלטות איזה פונט יוצג ומה הולך לגניזה, תמיד יהיו אלו שלא יסכימו עם הבחירה שלי וזה טבעי מאוד.

אנחנו חיים בתקופה שבה העולם אינטנסיבי עם קצב התחדשות מטורף, מה שהיה טוב וחדשני אתמול, היום נראה מיושן ומשומש. וזה נכון כמעט בכל תחומי העיצוב:
החל מעיצוב כלי התחבורה ועד לעיצוב אריזת המסטיק.
לתנועה הזו יש כח רב, שמניע את כולנו כל הזמן קדימה לרעיונות ולצרכים חדשים.
אם הייתי פוגש בדג זהב שנותן להגשים משאלה אחת - הייתי מבקש עוד קצת זמן. יישר כח!


יש לך השכלה בטיפוגרפיה מעבר ללימודי עיצוב גרפי? אמנם קיימים הרבה ספרים על הנושא, אבל לא על טיפוגרפיה עברית.

יש מעצב שאתה מעריך במיוחד?

בשנים האחרונות יש תופעה של עיצוב פונט למטרה מסחרית ספציפית. היה פה דיון שעוסק בנושא והשאלה המרכזית שעלתה היא האם גופן שכזה (כמו הפונט של פרה אדומה, שעיצבת) יתרום, בראיית מאקרו,
לפיתוח הטיפוגרפיה העברית, או שישכח בתוך מספר שנים. מה דעתך בעניין?

נדב:
הטיפוגרפיה העברית התחדשה רק בשנים האחרונות ומבחינה זו היא עדיין בחיתוליה וזו הסיבה שלא קיים מספיק חומר כתוב בנושא. למעשה כולנו עושים היסטוריה ברגעים אלו ממש.

לעומת זאת כן קיימים מאות ספרים על טיפוגרפיה ועל היבטים אופטיים בתחום, שנכתבו על הכתב הלועזי. לדעתי, אפשר וגם רצוי לקחת משם אינפורמציה רלוונטית לעבד אותה ויישם באותיות שלנו.

כאשר אנחנו עושים מניפולציות שכאלה חשוב לשמור על המאפיינים ועל המטענים התרבותיים של האות העברית, כדי שלא נייצר מוטציות שאונסות את העברית להראות כמו הלועזית.

מלבד לימודי העיצוב אני לומד בעיקר באופן עצמאי מתוך מחקר והתנסות בלתי פוסקים. לקחתי גם מספר שעורים פרטיים אצל צבי נרקיס שמבחינות רבות מהווה בעיני את תחילת הרנסנס של האות העברית בימנו.

באשר לשוקולד פרה - אני חי פה ועכשיו, ואין לי, או לכל אחד אחר מושג מה יהיה גורלו של הפונט הזה, כך גם לגבי כל פונט אחר, תדמיתי או שיווקי.

העיסוק בספקולציות מאז ומעולם היה מיותר! למיטב הבנתי יותר מעניין לחקור את ההסטוריה - שם תגלו שפונט תדמיתי שנעשה עבור אלעל למשל נעלם מן העולם, אבל הסיבה לכך בלתי ידועה, מפני שגם פונטים רבים אחרים שלא נעשו למטרות תדמיתיות נעלמו מן העולם. חוץ מזה, תמיד קיימת האופציה שמשהו יחליט לחדש את הפונט ולהחזירו לחיים..


מיד שאתה יוצר פונט אתה שולח אותו לשווקים, או שאתה נותן לו להתיישן קצת אצלך ומצפה לשינויים שיבואו?

2. מה האסטרטגיה השיווקית של פונטביט? פונט לכל ילד, או רק למעצבים אשר כיסם גדוש במזומנים? (הסבר: האסטרטגיה השיווקית של מסטרפונט כפי שנראה לי היא משרדי הפרסום והמעצבים העשירים ירכשו פונטים באלפי שקלים (ע"ע נרקיס) והשאר יחיו ויסבלו.
פונטביט שינתה את הגישה והורידה דרסטית את רף המחירים - תוך שהיא מציגה פונטים מכובדים מאוד
(כל הכבוד לך, נדב).

שאלתי היא, מהי המטרה הסופית? להוריד את מחירי השוק עוד ועוד כדי להגיע למצב של פונט לכל ילד? או לחילופין להעלות את המחירים למחירי מסטרפונט?)

נדב:
1) פונטים שאני מעצב כמעט תמיד עוברים תהליך של התיישנות לעיתים זה מגיע גם לשלוש שנים כמו פונט "גאולה סנס" למשל. אני מאמין שבאמצעות ניתוק מגע וחזרה מחודשת לפונט ניתן לראות את האות בפרספקטיבות שונות וכך להעניק עושר חזותי רב ומעמיק יותר.

2) פונטביט מעולם לא חשבה על אסטרטגיה בנושא המחירים. פשוט מצאנו לנכון לגבות סכום שיהיה הוגן. אין לנו שום כוונה להתעשר מעיצוב פונטים. אבל כדי שנוכל להמשיך ולעסוק בתחום אנחנו חייבים גם להתפרנס. אני מאמין שכל אדם שמכבד את פרי כפיו חייב לקבל תמורה על כך!

גם פונטים שמחולקים חינם מעניקים תמורה ליוצר, בסיפוק שנובע מכך שמעצבים עובדים איתם. אבל מי שבוחר לעסוק בתחום כמקצוע צריך גם כסף למכולת...

אני מודה לכולכם על ההתעניינות ואני שמח מאוד על פעילותכם בתחום!

נ.ב. אני אשמח להכיר את היוצרים שבכם גם באופן אישי:למי שמעוניין בכך אפשר לתאם איתי פגישה בפונטביט 03-6811211


מהקומונה "טיפוגרפיה ופונטים" בתפוז
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
ראיון עם נדב עזרא בתפוז

כמי שמכירה את מערכת פונטביט אישית
אני חושבת שהרבה גרפיקאיים מתוך הפורום הזה יכלו להגיע לרמות גבוהות בהרבה
הן בעיצוב והן בשווי הכלכלי
אם הם היו מבינים את מה שהבין נדב בתחילת הדרך,
אמן טוב צריך אמרגן!כבר בתחילת דרכו, לקח נדב את חיים בתור אמרגן
חיים הוא מומחה בשווק, פילוחי שוק, וקשרים נכונים עם לקוחות!אין לו שום קשר או סמפטיה לפונטים ועיצוב
אבל יש לו בהחלט סמפטיה לעסקיםוהשילוב הזה יוצר מאומנות עסקאתם יכולים להמשיך לעצב מאות טיפוסי אות
לרדוף אחרי כל מוסד מסכן
ואף אחד לא יעריך את העבודה שלכם!אם אתם מאמינים ביצירות שלכם,
קחו לכם משווק חזק ותצליחו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
ראיון עם נדב עזרא בתפוז

דבר אחד אני בהחלט מסכים עמו, הנה ציטוט: "הפונט האהוב עלי ביותר הוא "נרקיסים" של צבי נרקיס. לדעתי לא קיים עוד פונט עברי שמגיע לרמות גימור, הרמוניה,
קצב וקריאות של האות הזו". נרקיסים הוא הפונט הכי מושלם מכל הבחינות - כל מילה נוספת מיותרת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
ראיון עם נדב עזרא בתפוז

ידיעה, כל מילה = מיליון דולר.אין ספק שעבור כל תפקיד בעסק צריך את המקצוען. השילוב בינהם הוא המנצח.לכן המעצב את הפונטים יהיה הפונטן מקצוען.
המשווק, יהיה השיווקן המקצוען.
ואפילו איש המשלוחים יהיה נהג מיומן..אם אדם אחד הוא כלבוניק של כל התפקידים והוא המעצב הגרפי, והמדפיס, והמפיץ, והגובה. וכו' וכו'. דבר אחד בא על חשבון השני. והוא יוצא מופסד לחלוטין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
ראיון עם נדב עזרא בתפוז

אכן כן - חיים הוא תותח שווק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
ראיון עם נדב עזרא בתפוז

אהבתי את הסיפא של דבריו. ניקח מוסר השכל גם אלינו:פונטביט מעולם לא חשבה על אסטרטגיה בנושא המחירים. פשוט מצאנו לנכון לגבות סכום שיהיה
הוגן. אין לנו שום כוונה להתעשר מעיצוב פונטים. אבל כדי שנוכל להמשיך ולעסוק בתחום אנחנו
חייבים גם להתפרנס. אני מאמין שכל אדם שמכבד את פרי כפיו חייב לקבל תמורה על כך!גם פונטים שמחולקים חינם מעניקים תמורה ליוצר, בסיפוק שנובע מכך שמעצבים עובדים איתם. אבל מי
שבוחר לעסוק בתחום כמקצוע צריך גם כסף למכולת...אני מודה לכולכם על ההתעניינות ואני שמח מאוד על פעילותכם בתחום !
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מי זה חיים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נכתב ע"י gchw;80021:
מי זה חיים?

חיים כדורי, איש השיווק של פונטביט (וגם המנהל). היה איתו ראיון כאן בפורום פרסום.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה