הנושאים החמים
חישוקים
מעטפת פרסום לעסקים משפיעים
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פמ"ג DIP
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
D I G I T A L
- הוסף לסימניות
- #1
זוכרים את האשכול הזה, שעלה לבמה הנוכחית לפני קרוב לשנה?
ובכן, על אף שהנהלת פרוג החליטה לנעול את הנושא- אני מעלה אותו שוב מן הגנזכים.
אולי זה יישמע נאיבי מצידי, אולי תגידו שאני מייחסת הרבה מדי כוח להגיגים המתפרסמים כאן, אולי תצחקו- אבל כיום, בסיכומה של שנה, אני יכולה לומר ש...מרגישים שינוי.
תופעת הרמקולים המטרידה וההזויה הזו החלה להיעלם מרחובות ב"ב.
העירייה נזכרה לחוקק חוקי עזר (או אולי לאכוף את אלו הקיימים), ואפילו לפרסם מודעות בנושא. הפיקוח העירוני נענה לקריאות, קנס או העניש או לא יודעת בדיוק מה- אבל הפלא התרחש.
אחרי המדרכות שחזרו לתושבים, חזרה גם האפשרות לנהל שיחה בבית, לשוחח או להקשיב לציוץ הציפורים (
)- בלי לסבול מהקקופוניה המתמשכת שברחובות.
לא יודעת בדיוק למי להעניק את הצל"ש- אבל שינוי מבורך התרחש, ומאמינה שתושבי הרחובות המרכזיים שותפים לדעה הזו, וחשים בו היטב.
אז אם יש סיכוי שלהציף כאן נושאים כאובים זו דרך להעלות אותם למודעות פרנסי העיר הזו- אני מנסה לעשות זאת שוב, והפעם בנושא אחר.
אני מדברת על המטרד הנורא והבלתי מתקבל על הדעת- מכת העכברים בעיר.
אני כותבת בכאב ממש, כתושבת שמשלמת טבין ותקילין על תשלומי ארנונה באיזור א' בעיר- ונאלצת להתמודד עם היצורים המאוסים הללו בתדירות של פעם ביום!
העירייה מגיעה להדביר אחת לחודש בערך, עד הפעם הבאה שבה מקדמים אותי בפתח הבניין או בסביבתו עכברוש מדושן או אולי חולדה. זו תופעה בהיקפים חסרי פרופורציה, שמחייבת מענה ממוקד מצד העירייה, טיפול שורש משמעותי יותר מעוד ריסוס, זבנג וגמרנו.
ולא, אני לא גרה ברחוב נידח או מוזנח בפאתי העיר. מדובר באחד הרחובות המרכזיים והגדולים, שכאמור- מוגדרים כאיזור א'. וזה לא עכבר תועה שחולף במקרה בחצר הבניין, אלא מאורות ממש- שפתחיהן ניכרים היטב בחוץ, ברחוב, ומשפחות עכברים ענפות יוצאות וחוזרות ביניהן.
איך העירייה מתייחסת לנושא? להלן תמלול שיחה עם נציגת 106, מאתמול:
אני: אני רוצה להזמין הדברה לכתובת...
נציגה: הזמנתם לא מזמן הדברה?
אני: בטח, לצערנו אנחנו צריכים להדביר כאן כל הזמן.
נציגה: אז אם אתם מזמינים כל הזמן, אנחנו מפסיקים לשלוח לכם הדברה.
אני: שתיקה של הלם קל.
נציגה: העירייה שולחת הדברה מאד מינורית. צריך לטפל מהיסוד. אנשים מתקשרים לכאן כל חודש ולא מבינים שהעירייה פשוט מפסיקה להתייחס ולשלוח הדברה. תטפלו בזה כבר לבד! זה הבניין שלכם!
אני: אני לא מדברת על הבניין, אלא על הרחוב, ליד הבניין.
נציגה: זה לא קשור לעירייה.
אני: ומה עושים עם המאורות של העכברים שממלאות את האיזור כאן? משם הם יוצאים, גם אם נדביר זה לא יעזור אם לא יטפלו בזה.
נציגה: אז תטפלו בזה!
אני: העירייה לא אמורה לסתום את הבורות ברחוב?
נציגה (בטונים גוברים ועצבניים): לא! העירייה לא קשורה לעכברים,
שכל אחד יעשה את התפקיד שלו, הבנת?
אני הבנתי שהתפקיד שלי הוא להדביר עכברים ולסתום בורות.
מה התפקיד של העירייה? לא ברור.
ובכן, על אף שהנהלת פרוג החליטה לנעול את הנושא- אני מעלה אותו שוב מן הגנזכים.
אולי זה יישמע נאיבי מצידי, אולי תגידו שאני מייחסת הרבה מדי כוח להגיגים המתפרסמים כאן, אולי תצחקו- אבל כיום, בסיכומה של שנה, אני יכולה לומר ש...מרגישים שינוי.
תופעת הרמקולים המטרידה וההזויה הזו החלה להיעלם מרחובות ב"ב.
העירייה נזכרה לחוקק חוקי עזר (או אולי לאכוף את אלו הקיימים), ואפילו לפרסם מודעות בנושא. הפיקוח העירוני נענה לקריאות, קנס או העניש או לא יודעת בדיוק מה- אבל הפלא התרחש.
אחרי המדרכות שחזרו לתושבים, חזרה גם האפשרות לנהל שיחה בבית, לשוחח או להקשיב לציוץ הציפורים (
)- בלי לסבול מהקקופוניה המתמשכת שברחובות.לא יודעת בדיוק למי להעניק את הצל"ש- אבל שינוי מבורך התרחש, ומאמינה שתושבי הרחובות המרכזיים שותפים לדעה הזו, וחשים בו היטב.
אז אם יש סיכוי שלהציף כאן נושאים כאובים זו דרך להעלות אותם למודעות פרנסי העיר הזו- אני מנסה לעשות זאת שוב, והפעם בנושא אחר.
אני מדברת על המטרד הנורא והבלתי מתקבל על הדעת- מכת העכברים בעיר.
אני כותבת בכאב ממש, כתושבת שמשלמת טבין ותקילין על תשלומי ארנונה באיזור א' בעיר- ונאלצת להתמודד עם היצורים המאוסים הללו בתדירות של פעם ביום!
העירייה מגיעה להדביר אחת לחודש בערך, עד הפעם הבאה שבה מקדמים אותי בפתח הבניין או בסביבתו עכברוש מדושן או אולי חולדה. זו תופעה בהיקפים חסרי פרופורציה, שמחייבת מענה ממוקד מצד העירייה, טיפול שורש משמעותי יותר מעוד ריסוס, זבנג וגמרנו.
ולא, אני לא גרה ברחוב נידח או מוזנח בפאתי העיר. מדובר באחד הרחובות המרכזיים והגדולים, שכאמור- מוגדרים כאיזור א'. וזה לא עכבר תועה שחולף במקרה בחצר הבניין, אלא מאורות ממש- שפתחיהן ניכרים היטב בחוץ, ברחוב, ומשפחות עכברים ענפות יוצאות וחוזרות ביניהן.
איך העירייה מתייחסת לנושא? להלן תמלול שיחה עם נציגת 106, מאתמול:
אני: אני רוצה להזמין הדברה לכתובת...
נציגה: הזמנתם לא מזמן הדברה?
אני: בטח, לצערנו אנחנו צריכים להדביר כאן כל הזמן.
נציגה: אז אם אתם מזמינים כל הזמן, אנחנו מפסיקים לשלוח לכם הדברה.
אני: שתיקה של הלם קל.
נציגה: העירייה שולחת הדברה מאד מינורית. צריך לטפל מהיסוד. אנשים מתקשרים לכאן כל חודש ולא מבינים שהעירייה פשוט מפסיקה להתייחס ולשלוח הדברה. תטפלו בזה כבר לבד! זה הבניין שלכם!
אני: אני לא מדברת על הבניין, אלא על הרחוב, ליד הבניין.
נציגה: זה לא קשור לעירייה.
אני: ומה עושים עם המאורות של העכברים שממלאות את האיזור כאן? משם הם יוצאים, גם אם נדביר זה לא יעזור אם לא יטפלו בזה.
נציגה: אז תטפלו בזה!
אני: העירייה לא אמורה לסתום את הבורות ברחוב?
נציגה (בטונים גוברים ועצבניים): לא! העירייה לא קשורה לעכברים,
שכל אחד יעשה את התפקיד שלו, הבנת?
אני הבנתי שהתפקיד שלי הוא להדביר עכברים ולסתום בורות.
מה התפקיד של העירייה? לא ברור.
