שיתוף - לביקורת רד- עלה, עלה ורד.

[הטעם המושלם]

מה כבר רציתי?
בגד לשבת לילדה בת שלוש?
שמלות ליום חול שמכסות את הברך בלי ליצור חור בבנק?
רציתי. לרצות לא עולה כסף.
הבעיה היא שלקנות- עולה. ועוד איך עולה.
לא רק כסף.
עולה בלעלות לאוטובוס.
סליחה. עולה בלעלות הביתה מייד אחרי הגן, לקחת את הגברת לשרותים לפני נסיעה של שעה הראשונה. את אלו שאחריה לא סופרים. בכל מקרה בסוף מגיעים לאותו מקום בדיוק- למיטה. היא לא רוצה.
עולה בלהתווכח עם השעון מי צודק- אני- שלפני נסיעה היא חייבת ללכת לשרותים, או הוא- שמכריז שאני חייבת לוותר או לשרותים או לאוטובוס. אין שני מנצחים.
ויתרתי על השרותים. ממילא ברבי עקיבא כל חנות ראשונה מוכרת אוכל וגם שרותים.
עולה גם לוותר על לקחת מים. כי אם היא תצטרך לשרותים בדרך אני בבעיה. זוכרים שאני צריכה בגדים שדווקא יורדים? (מתחת לברך).
המחיר הוא להסתובב בחצי בני ברק מיובשים עד שמגיעים למסקנה המתבקשת שאין ברירה אלא לקנות מים. עכשיו. בחנות הראשונה שנקרית לדרכי.
בקבוק מים של חצי ליטר עולה בה 10 שקל. זה מה יש.
עולה גם לרצות בגד לשבת שהוא גם יורד (מתחת לברך).
גם יורד (במידה. לא מידי רחב. קצת בעיה עם הסעיף הקודם).
גם יורד (למדפים. מהקולקציה החדשה. בגד אחד מותר לי לפרגן לעצמי מאלו. לא רציתי מלמלות. בעצם רציתי. הבנק הטיל וטו.)
גם יורד (במידה. שיתאים לקטנה. מה זה שווה אם זה לא סט?)

אז אם הבגד כל כך יורד- למה הוא עולה, ועולה, ועולה, ועולה- בכל הסעיפים לעיל, וגם במחיר!

 

[הטעם המושלם]

אשמח להארות והערות.