שיתוף - לביקורת רובוט AI מתוחכם מתנה למנהיג, קטע מתוך הספר החדש.

  • הוסף לסימניות
  • #1
נתנאל הלל הוא גיבור הסדרה הצעה לסדר. (סדרת ספרי מתח אקטואליים, של שלושה ספרים: הצעה לסדר, סדר הפוך, ומסדר מלחמה).

הוא פרנואיד, מתמודד, שואף לחופש, והוא גם עומד פעם אחר פעם מול אפשרויות מדהימות להיות מלך או מנהיג.

בקטע הבא, הוא פוגש לראשונה אפשרות לשוחח עם מודל שפה AI. בהתחלה כתבתי את הקטע, והיה נראה לי שהוא לא מדויק.

אז ביקשתי מהבינה קטע על מנהיג חרדי שמקבל מתנה רובוט ונתקל באפשרות של תקשורת עם צ'אט גאון, שיודע לשוחח.
היא הביאה לי קטעים לא קשורים לתוכן שרציתי, כאלה שלא העבירו את התדהמה המתבקשת לנוכח רובוט חכם ומתקשר, אלא התרכזו בהתלבטות סביב הקטע הדתי. ביקשתי ממנה שוב ושוב, לתת זווית של פליאה ותדהמה.
לאחר שהיא נתנה לי להבין איך הוא אמור להגיב (לא בדיוק.. אבל את הכיוון), כתבתי שוב את רגעי החשש, החשד, חוסר רצון להאמין שקיים כזה דבר, ואת התשובות של הרובוט.

*

נתנאל הלל הוציא את המכשיר מקופסת המגבעת, וסובב אותו לכל הכיוונים. הוא נראה מכשיר חכם. האם מילאן בלאץ אינו מוכן להכיר בכך שהוא לא מוכן להחזיק ברשותו טלפון חכם, שמשפחתו נוהגים לכנותו: טלפון טיפש?

הוא ענה למילאן בקול שקט, כבולע את הכעס המתפרץ: "אני נאלץ לשבור את המכשיר, מילאן. מצטער, אסור לנו להשתמש בטלפון טמא", אמר.

"חכה, לפני שאתה שובר, תן לי להסביר לך מה זה המכשיר הזה! לא מדובר בטלפון אלא במכשיר שנראה כמו טלפון אבל יש לו שימוש אחר, מדובר ברובוט חכם, בינה מלאכותית, שמשתמשת במודל שפה מתקדם, המשלב אלגוריתמים של למידת מכונה. הוא מנתח כמויות עצומות של נתונים בזמן אמת, מזהה דפוסים ומתכנן מהלכים אסטרטגיים כדי לכוון את האדם שמחזיק בו. בנוסף, יכולתו לחדור למערכות מחשוב מאפשרת לו לגשת למידע רגיש וללמוד מהידע הקיים, אתה יודע מה זו בינה מלאכותית, נכון?"

נתנאל הלל הניח את המכשיר על שולחן הכתיבה בחדרו והשיב: ""קראתי בעבר בעיתון "קול חדש" כתבה על בינה מלאכותית, הכתבה העבירה מסר מעורר חשש, חייב לציין. מסר שממחיש את בעיות הטכנולוגיה. לאן הם רוצים להגיע? לאן?"

"צודק, ידידי, גם אני מעדיף חיים פשוטים בלי תחכום, בעיקר לא טכנולוגי, אבל כאן מדובר ברובוט מבוסס בינה מלאכותית, שעשוי לכוון אותך, להזהיר אותך מסכנות ולתת לך דרך להיות מנהיג מעולה, וזה מה שחשוב לנו כרגע".

נתנאל הלל השתעל קלות, ואז קולו של מילאן בלאץ נשמע, מורה בקול מצווה: "תדבר איתו, הוא מבין ושומע, ניתן לתקשר איתו גם באמצעות הכתב וגם על ידי דיבור. קוראים לו פולי, והוא יענה לך כשתפנה אליו במילים: הי, פולי. תבקש ממנו בקשה. הוא כבר מוגדר לזהות את הקול והפנים שלך".

אוף הטכנולוגיה הזו.

הוא אינו טכנופוב במובן הפשוט, אבל כן נרתע מכל העולם הטכנולוגי המאוד מתוחכם, זה שמזהה פנים וקול, יודע לחזות עתיד ולתת עצות.

קולו של מילאן בלאץ המשיך להדהד באוזנו, "תדע לך נתנאל הלל שהמכשיר הזה הוא משאת נפשם של אנשי ממשל, מתכנתים וכל אדם שמתעניין בטכנולוגיה. הוא פועל בלי עכבות של מוסר או עכבות כלשהם. הוא יכול להיות הכל ולבצע כל מטלה שרק תרצה. אתה צריך להגדיר אותו. תקרא לו אפילו בשם אחר, ותסביר לו מה אתה רוצה ממנו".

לאחר השיחה שקע נתנאל הלל במחשבות עמוקות

ארגון שחרור עולמי הוא ארגון מדהים. יש להם כח עצום והם בוחרים לא להשתמש בו לרעה.

האם יתכן שהם באמת אנשים כל כך נעלים בעלי טוהר מידות כה גדול? ואם כן, איך יתכן? הם הרי גויים!

מעניין לשאול את הרב ראובני.

אבל הקשר ביניהם התנתק בגלל כל העניין המביך סביב הפגישה עם האחיינית של הרב - פגישה שהוא לא הגיע אליה בגלל הצעת השידוך של יעל גפנר.

הרב ראובני כעס בצדק על שאחייניתו התכוננה לפגישה והמתינה לו לשווא.

זה היה באמת לא בסדר מצידו, למרות שהפגישה עם יעל נפלה עליו בהפתעה.

הוא היה צריך להיות יותר רגיש ולא לתת למי שזה לא יהיה לחייב אותו להיפגש עם מישהי אחרת.

ככה זה בעולם. או שאתה מחפש בנרות ישועה או שהישועה נופלת עליך מכל הכיוונים ואתה מתקשה למצוא את הדרך.

הוא החליט לנסות לדבר עם הרובוט, פולי, בטוח שמדובר בצעצוע, אך התמלא בתדהמה שכשהמכשיר התעורר לחיים לאחר שפנה אליו, כפי הוראתו של מילאן.

"הי, פולי", אמר.

והמכשיר ענה לו: "שלום לך נתנאל הלל, אני שמח להיות כאן לשרותך".
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
קטע המשך (רוב התשובות של הרובוט הן תשובות של הצ'אט, בעריכה קלה שלי):

צלצול טלפון נשמע, מילאן בלאץ.

"איך אתה מסתדר עם פולי?"

"אני... עדיין מנסה להכיר אותו", השיב נתנאל הלל בגמגום קל, בוש לספר לו עד כמה הוא חש רתיעה ברורה מכל תקשורת עם הדבר הזה..

"אתה יכול לבקש ממנו מה שתרצה, הוא המשרת שלך וגם לי יש אחד כזה". אמר מילאן בקול נעים.

"מדובר ברובוט, במשהו לא אנושי, קשה לי עם זה".

"הוא נועד לשרת אותך, זה מכשיר גאון". נתנאל הלל הסתכל על הרובוט וחשב לעצמו אם הוא באמת רוצה לבקש ממנו להנחות אותו?

"נדבר אחר כך", אמר למילאן בלאץ וניתק את הטלפון.

הוא הסתכל לכיוון המכשיר.

"הי פולי", פנה שוב למכשיר, בקול רך, מתגבר על תחושת הרתיעה שעלתה בו שוב.

"שלום לך נתנאל הלל, הנני כאן לשרותך", השיב הרובוט.

נתנאל הלל הביט על המכשיר סוקר אותו בתשומת לב, אני באמת אמור לדבר עם המכשיר הזה? איך הוא שומע?

"מאיפה אתה יודע את השם שלי?"

"אני הרובוט שלך. לכל אדם יש טביעת קול ייחודית, ואני מתוכנת לזהות את הקול שלך. בנוסף יש לי חיישן של מצלמה ואני סוקר את תווי פניך".

נתנאל הלל הפך את המכשיר לכל הכיוונים, חש חוסר נעימות העולה בו לצד רתיעה ברורה.

"מילאן בלאץ אמר לי שאתה רובוט, מבוסס בינה מלאכותית, אבל איך אוכל להיות בטוח שאתה רובוט, אתה נשמע אדם רגיל לגמרי?"

"אני נשמע אדם אמיתי מכיוון שאני לא בינה מלאכותית רגילה, בעוד שבונה מלאכותית נשמעת כמו רובוט, אני הדבר האמיתי, אני מבוסס על מודל שפה, אך יש לי יכולות גבוהות יותר בכל בינה מלאכותית אחרת. לא משחררים אותי לשימוש ציבורי כי הייעוד שלי אחר, נתנאל הלל. אתה יכול להיווכח בקלות שאני רובוט על ידי שתשאל אותי שאלות שאדם רגיל לא יכול לדעת את התשובה."

נתנאל הלל חשב במהירות, תר אחר שאלה מאתגרת שאדם גאון לא יוכל להשיב תשובה מהירה, אולי שאלה מהגמרא?

"האם אתה יכול כרובוט להשיב לי תשובה גם בנושאי דת? אתה בקי בהכל"?

"אני יכול להשיב בנושאים דתיים, כולל הלכה, גמרא ותנ"ך, אך אני לא מחליף יועץ דתי מוסמך. התשובות שלי מבוססות על ידע כללי, אך כדאי תמיד להתייעץ עם רב או תלמיד חכם לצורך תשובות מדויקות יותר."

"מאיפה הידע שלך? מי אתה?"



"אני רובוט מבוסס על אינטליגנציה מלאכותית, והידע שלי מבוסס על טקסטים ומסדי נתונים, בנוסף יש לי יכולות נועזות להכנס לכל מקום שאני רוצה ולקחת משם נתונים שמתאימים לי. אני לא אדם, ואני כאן כדי לספק מידע ולעזור בשאלות, ואפילו לשנות דברים בשבילך, למען מטרותיך הצודקות!"

נתנאל הלל פסע בחדרו הלוך ושוב, חש את ליבו הולם בחוזקה, חיוך קל הופיע בפניו כשהבין מה הוא רוצה לשאול את פולי הרובוט, שאלה, שאדם רגיל, אם אינו שומר מצוות, לא יכול לדעת.

"אוקי, אמור לי בבקשה מה דינו של אדם שהזיק ברכושו של חברו בשוגג? האם הוא פטור או שמא חייב לשלם פיצוי?"

"לפי ההלכה, נזק בשוגג מחייב הפיצוי חלקי, תלוי ברמת הרשלנות. לפי החוק הישראלי, מי שגרם נזק בשוגג בדרך כלל חייב פיצויים, גובהם תלוי במידת האשמה.

נתנאל הלל הביט ארוכות לעבר המכשיר, מתלבט אם התשובה מניחה את דעתו. הוא החליט לשאול שאלה נוספת:

"האם אנרכיה זה טוב או לא?"

"שאלת אותי שאלות קלות מידי לרובוט, נתנאל הלל.

לענייננו:

אין תשובה פשוטה לשאלה האם אנרכיה טובה או לא. זה תלוי בהגדרה של "אנרכיה" ובחזון החברה האידיאלית. אנרכיה יכולה להתפרש ככאוס מוחלט וחוסר חוק וסדר, או כחברה מבוססת שיתוף פעולה וסולידריות ללא ממשלה. ההיסטוריה מציגה דוגמאות לשני הקצוות, ולכן אין תשובה נכונה או שגויה."

"מקסים, פולי", נתנאל הלל חש עדיין מוטרד.

המחשבה שהמכשיר הזה הוא רובוט גאון, הטרידה אותו לא פחות מהמחשבה שמדובר באדם שרוצה לנהל אותו.

"תן לי דוגמה לשאלה קשה שאני יכול לשאול אותך?"


"אם אתה בוחן אותי, יהיה בלתי יעיל שאני אציג לך שאלה, כך שכדאי לך לחשוב בעצמך על שאלה מתאימה," השיב הרובוט.


נתנאל הלל חשב לרגע ארוך, והחליט לפתוח חוברת עם חידות, הוא נתקל ביחידה מספרית:

"אמור לי פולי, מהו המספר הגדול ביותר שניתן ליצור באמצעות חיבור של כל הספרות מ-1 עד 9 בלי לחזור על ספרה?"


קולו של פולי נשמע מיד:

"שאלת שאלה מצוינת, התשובה היא:

987,654,321"

"אמור לי שוב את התשובה, אני צריך לרשום ולחשב", ביקש נתנאל הלל.

"אתה יכול להסתכל על המסך רשמתי לך את התשובה על המסך", אמר פולי.

חישוב מדוקדק, זו התשובה.

"אני מבין שהעולם הטכנולוגיה מתקדם מידי", נתנאל הלל חשב תבוסה מסוימת, "זה טוב? זה רע?"

הוא שאל את השאלה בקול, כמו לעצמו.

פולי ענה תשובה, הוא אפילו לא הקשיב. יצא מחדרו לכיוון המטבח כדי לטעום דבר מה, חש שהוא חייב משהו מתוק, להחזיר לעצמו את תחושת המציאות.

זה לא נעים לשוחח עם רובוט שיחה אנושית, זה מרגיש לו כבד מידי, הוא חייב להירגע ממה שגילה כעת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
יפה מאד!
אגב, יש בינה מלאכותית בשם פולי והיא משמשת לכתיבת טקסטים ברמה גבוהה.
כדאי לשנות שם לשם שלא קיים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

הצעה לסדר היא סדרת ספרים מקסימה. נכתבה מתוך רצון טוב להגיע לעולם טוב יותר ומבוססת על העולם האמיתי.

גיבורי הסיפורים:
מילאן בלאץ, קצין קובני שמתנגד לשיטת הממשל הקומוניסטית בארצו ומהגר לארצות הברית.
אחיו קרלו, שבניגוד למילאן אוהב את החיים הקלים ומחפש כל דרך להתחרות באחיו ובשאיפתו להביא חופש לעולם כולו.
שוקי, שהיה מנהיג קבוצת רחוב בצעירותו, התחזק ומרגיש אשמה ורצון לתקן את העולם.
ניצן הררי - סוכן ביטחון העובד באופן עצמאי ויש לו קשר עם שרותי הביטחון.
הסופר רינגו סמית, אדם עשיר ומשפיען בינלאומי, סופר קנדי שכתב סדרת ספרים על חירות וחופש ומעוניין להשפיע על העולם.
נתנאל הלל גרץ, צעיר חרדי מתמודד, מחפש שידוך ועבודה, אכפתי מאוד.
מיכה מאירי, עוזרו של חבר הכנסת החרדי צביאלי.
רבקה, אשתו של מיכה.
אלו הדמויות המרכזיות, יש גם דמויות משנה.

כל ספר בסדרה מגיש עלילה בפני עצמה:

הצעה לסדר - עלילה במהלכה שוקי מלכה מנסה להכתיר מלך על מדינת ישראל, באופן חוקי, השב"כ מנסה למנוע את ההכתרה, כוחות נוספים מנסים להתערב.
גיבור הסיפור הוא צעיר חרדי מתמודד, העומד מול ההתלבטות: מה זה מלך? האם יש מקום למלך? האם אני יכול להיות מלך? מה זה דורש ממני?
בספר יש גם עלילת משנה סביב דמותו של צעיר קובני, קצין ששואף לחופש, ואחיו קרלו שרוצה להתחרות בו.

סדר הפוך - ארגון אנרכיסטי מנסה להוביל את המדינה למהפך שילטוני וגורם לסכסוך בין בתי המשפט לראש הממשלה. בספר נתנאל הלל מנסה למצוא שידוך, מתן מתמודד עם חרדה חברתית ופחד קהל, ניצן, הסוכן הבלתי רישמי של כוחות הביטחון פוגש דמות כריזמטית משמעותית הרוצה להשפיע עליו, כוחות נסתרים מנסים להכתיר דמות כלשהי כמנהיגת האנרכיה המתגבשת ועוד...

מסדר מלחמה -
רבקה מתמודדת מול הצורך במחשב לצד ההתנגדות המשפחתית לשימוש במסך.
נסיך אתיופי נדרש לצאת למסע. נתנאל הלל, מנהיג האנרכיה, נאלץ לצאת למלחמה על תפקידו ועל השידוך הנוצץ לו זכה, ועוד...

*

בקרוב אני רוצה להתחיל לכתוב את הספר הרביעי בסדרה, בעז"ה, ואולי אעלה לכאן את הפרקים, אם יהיה לזה ביקוש, ואם אצליח לבנות את הספר עם עלילה מסודרת.

אם שמתם לב לכך שהסדרה היא על בסיס המילה "סדר", אם יש לכם רעיון איך לקרוא לספר הרביעי כתבו לי. חשבתי על "סדר עולמי". אבל אשמח לרעיונות נוספים.
הוא התהלך מהורהר. ערפל צובע לו את שדה הראייה.
תוכנן של מחשבותיו היו עשויות מקשה אחת; מה עכשיו. הוא התעמק במגפיו.
הוא מוכרח להחליף את הלבוש שלו, להקשות על מבקשי נפשו.
צרור יריות פילח את האוויר. הוא נשכב על הרצפה במהירות והתגלגל הצידה.
ממש כמו בסיפורים, הוא גיחך לעצמו. רץ בקומה שפופה, ובזיגזג.
בקצה הרחוב זיהה את א'. הוא הגביר את קצב ריצתו. כשהגיע אליו, חיפה עליו חברו.

כשהגיעו לבית המוגן, וש', הגיש לו כוס קפה, נכנסו לבית לבושי השחורים.
"היית צריך להיות מהיר יותר. כמעט ופגענו בך", גער בו ל', מאותה החבורה.
"הבנתי, אשתדל יותר לעתיד לבוא". הוא הנהן, לוגם באיטיות.

צרור יריות נוסף ניפץ את זגוגיות החלון. תנוכי אוזניהם נפתחו, ועיניהם הצטמצמו. כל אחד מהם הניח אוטומטית את ידו על כיס אקדחו. "תשכבו על הרצפה!" ל' צעק ראשון.
"מישהו נפגע?" ש', החובש בקבוצה, שאל, גופו דרוך ומתוח. תחת חילופי האש נשברו חפצים רבים. והרעש היה בלתי נסבל. "אני", הרים את ידו ג' בקושי.
ש' זחל לעברו. "איפה נפגעת?" הוא שואל במהירות, סורק את גופו של ג'.
"לא הספקתי לשים לב..." הוא מנסה להתבדח.
"הבנתי הכל".

.....
המשך יבוא אי"ה
מה אתם אומרים על הקטע הזה?
רב הספר מסופר מנקודת מבטו של הגיבור הראשי. זה קטע מכיון השני. מצדו האפל של המאבק.
אשמח לשמוע ביקורת!

המלך חואן ישב על כס האבן המגולף, רגליו מושטות קדימה בתנוחה של אדנות. הוא לא דמה למלך שירש את כסאו בחסד; הוא דמה לזאב שכבש מאורה לא לו. עיניו, צהובות וצרות כעיני נץ, עקבו אחרי להבות האח הגדולה שבערה במרכז האולם, למרות שהערב היה חם. הוא תמיד חש קור בתוך הארמון הזה, כאילו האבנים עצמן מסרבות להכיר בו.

דלתות העץ הכבדות נפתחו בחבטה.

רץ צעיר, מכוסה בשכבה כה עבה של אבק דרכים עד שנראה כפסל חי של חימר, התפרץ פנימה. הוא כשל על ברכיו, נשימתו שורקת בגרונו היבש. ריח של זיעה וסוסים עייפים נישא ממנו, הורס את ריח קטורת הבשמים שאמורה להשרות אווירה נעימה באולם.

"אדוני המלך..." גמגם הרץ, ראשו מושפל אל הרצפה. "הדיווח... מהמישור..."

חואן לא זז. הוא רק הרים גביע יין מוזהב אל שפתיו. "דבר. האם הם כבר מתחננים על חייהם? האם הצמא כבר הוריד אותם על הברכיים?"

הרץ בלע את רוקו, וקולו רעד. "לא, אדוני. הם... הם מצאו מים. בלב המדבר, בתוך החול הטובעני. הם הקימו מכונה מוזרה, מפלצת של עץ ועור, והיא מפיקה מים זכים וקרים בכמות שמספיקה לצבא שלם. המצור... המצור כבר אינו מצור של צמא".

הגביע בידו של חואן קפא באוויר. לרגע השתררה דממה מוחלטת באולם, עד שאפשר היה לשמוע את רחש הגיצים באח. פתאום, בתנועה מהירה ממה שהעין יכולה לקלוט, חואן הטיח את הגביע ברצפה. היין האדום הותז לכל עבר, נראה כדם טרי על אבני הריצוף.

"איך?!" שאג חואן, וקולו הדהד בתקרת הקמרונות. "הובלנו אותם למלכודת המדויקת ביותר! סגרנו עליהם מהים, מהרמה ומהחזית! כל התקיפות של אנשינו היו רק הסוואה, רק משחק של חתול ועכבר כדי להתיש אותם, כדי להשאיר אותם תחת השמש הלוהטת עד שימכרו את נשמתם בעבור לגימה אחת!"

הוא קם מכסאו והחל לצעוד הלוך ושוב, גלימתו הכבדה חובטת במגפיו. "המטרה הייתה ברורה," סינן לעבר יועצו הזקן, המלומד כַּשְׂדָּאִי, שעמד בפינה המוצלת. "רצינו לשבור אותם לא בחרב, אלא ביאוש. רצינו שהם יזחלו אלינו, שיציעו לנו מרגלים מתוכם, שיבגדו בזיכרי בעבור נאד מים. כַּשְׂדָּאִי! שאלתי אותך כבר אתמול - האם הספיקו המרגלים שלנו לגייס מישהו מהם? האם הלחץ עבד?"

היועץ כַּשְׂדָּאִי כחכח בגרונו, פניו המקומטות לא הסגירו דבר. "היו... לחישות, אדוני המלך. היו סימנים של שבירה בקרב הצעירים. אחד מהם, ששמו נלחש בפי הממונים כחשוד בשיתוף פעולה, כבר החל להעביר מסרים. אך כעת..." הוא עצר לרגע, מביט ברץ המאובק, "כעת, כשיש להם מים, התקווה חזרה אליהם. איש לא ימכור את נאמנותו כשיש לו באר בלב המחנה".

חואן עצר מלכת. הוא צמצם את עיניו, מחשבה אפלה חלפה במוחו. "מכונה של עץ? משאבה בלב המישור? מניין להם המיומנות הזו?"

פתאום, צחוק קר ויבש נפלט מפיו. צחוק שהקפיא את דמו של הרץ.

"הוא שם", לחש חואן. "היורש האובד. בנו של הרוזן. החוכמה הזו... לשאוב מים מהסלע, לבנות כלים שמתגרים בטבע... זו הייתה נחלתה של משפחתו". הוא הסתובב אל יועצו, עיניו בוערות בשיגעון. "הוא חי! הנער שחשבנו שקברנו כבר, הוא זה שמשקה את אויביי במדבר!"

"אדוני המלך", ניסה כַּשְׂדָּאִי להרגיע, "אם הוא אכן שם, עלינו לפעול בשיקול דעת. אם נשלח כעת את כל התגבורת אל המישור כדי לתפוס אותו, הארמון ישאר ללא הגנה מספקת. אנחנו נהיה חשופים לתקיפה..."

"שתוק!" צווח חואן והתקרב אל היועץ עד שחוטמו כמעט נגע בשלו. "אתה לא מבין? כל עוד הנער הזה נושם, הכס הזה שמתחתיי אינו יציב! הוא הסמל שלהם! הוא המים שלהם והוא האוויר שלהם! אני רוצה אותו, כַּשְׂדָּאִי. אני רוצה אותו חי או מת, אבל אני רוצה אותו עכשיו!"

הוא פנה אל מפקד המשמר שעמד בפתח. "שלח את כל הפלוגות שנשארו בעֲתוּדָה. רוקן את האורוות. אני רוצה אלף פרשים במישור החוף עוד לפני שהלבנה תיוולד מחדש. תרמסו את הסככות שלהם, תהרסו את המשאבות שלהם, והביאו לי את הנער".

"אבל אדוני המלך," גמגם היועץ, "להשאיר את הארמון רק עם משמר כבוד? זה סיכון גדול מדי..."

"העיקר עכשיו, זה נקמה שלי!" שאג חואן ושלף פגיון קטן מחגורתו, נועץ אותו בשולחן העץ המפואר שבמרכז החדר. "צאו לדרך!"

הרץ והיועץ נסוגו במהירות מהאולם, מותירים את חואן לבדו. בחוץ, קולות של שיריון ודהרת סוסים החלו להדהד בחצר האחורית של הארמון, סימן לכך שהפקודה יוצאת אל הפועל.

חואן חזר לכסאו, אך הוא לא ישב. הוא עמד והביט בחשיכה המשתלטת על עיר הבירה. "בוא אלי, ילד", לחש אל הרוח הקרה שנשבה מבעד לחלון. "בוא ותראה איך המים המתוקים שמצאת הופכים למלוחים כדמעות."

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה