רוח-נושב או נושבת?

[שרינה]

היום נתקלתי בשיר בו הגדירו את הרוח זכר.יש לכך מקור?או שאולי שניהם נכונים?

 

[רבקהא]

שניהם נכונים- רוח גם זכר וגם נקבה

 

[מקטעים]

[FONT=&quot]רוח ים חזק מאוד (שמות י יט).[/FONT]
[FONT=&quot]ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו (במדבר יד כד).[/FONT]

 

[למען דעת]

מלכים א יט יא

 

[לנצח]

מקובל משם האב"ע, "כל שאין בו רוח חיים - זכרהו ונקבהו".

 

[אברהם]

מקובל משם האב"ע, "כל שאין בו רוח חיים - זכרהו ונקבהו".

תכל'ס יש מילים שזה נכון לומר כך ויש מילים שלא נשמעות טוב ולא ראינו בשום מקום שמשנים אותם מזכר לנקבה.
וגם לגבי מה שיש בו רוח חיים לפעמים מצינו החלפות בין זכר לנקבה למשל כאייל (זכר) תערוג (נקבה) על אפיקי מים, גם ציפור (זכר) מצאה (נקבה) בית, ותצאנה שתיים (נקבה) דובים (זכר) מן היער.

רוח ושמש, גם בזכר גם בנקבה.
אילנות טובות (ברכת האילנות)
אך יש מילים שלא מצינו בהם שינוי בין זכר לנקבה וכל המשנה ידו על התחתונה

 

[שרינה]

תודה רבה על כל התשובות עזרתם לי מאד!

 

[מקטעים]

ע"ע בתוספות קידושין ב ע"ב ד"ה קשו, שהביאו עוד מילים שמשמשות גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה.

 

[שיילה]

בשיר הביתה של אהוד מנור שחודש לאחרונה ע"י אמנים חרדים מופיע רוח כזכר:
עוד שנה חלפה,
עוד שנה טרופה,
עשבים שוטים עלו בשביל ובגן.
רוח נאנח
את התריס פתח
ומכה בקיר הישן....

ובשיר הערש "לילה לילה" בביצועו המשופץ של אריק איינשטיין מופיעה הרוח כנקבה במילים נושבת/עוברת

 

[למען דעת]

וגם לגבי מה שיש בו רוח חיים לפעמים מצינו החלפות בין זכר לנקבה למשל כאייל (זכר) תערוג (נקבה) על אפיקי מים, גם ציפור (זכר) מצאה (נקבה) בית, ותצאנה שתיים (נקבה) דובים (זכר) מן היער.

צִפּוֹר זה לשון נקבה בכל מקום, גם בלשוננו.
דֻּבִּים זה גם לנקבות (לרוב בעלי החיים בלשון במקרא יש שם אחד לזכר ולנקבה ללא ציון המין), והסיומת Xים היא גם בנשים.

 

[uriya]

בשיר הביתה של אהוד מנור שחודש לאחרונה ע"י אמנים חרדים מופיע רוח כזכר:
עוד שנה חלפה,
עוד שנה טרופה,
עשבים שוטים עלו בשביל ובגן.
רוח נאנח
את התריס פתח
ומכה בקיר הישן....

ובשיר הערש "לילה לילה" בביצועו המשופץ של אריק איינשטיין מופיעה הרוח כנקבה במילים נושבת/עוברת

קצת ״בעיה״ להביא הוכחה משירה,
כי אחד הכללים של השירה
היא שניתן לשנות צורה
של זכר ונקבה,
בהתאם לצרכי החריזה והכתיבה,
כדוגמת ״רוח נאנח״.
הערך של החריזה בשירה
כאשר הוא נתון ביד המוכשרה
עולה על הערך של עברית
דקדוקית מדויקת, כמוסכם בברית
והמותר למשורר, שאת מילותיו סופר
עשוי להיחשב כשגוי לסופר.

 

[מסתודד]

זה גם שיר?
כצל עובר וכענן כלה וכרוח נושבת וכאבק פורח וכחלום יעוף {ותנה תוקף}

 

[אברהם]

צִפּוֹר זה לשון נקבה בכל מקום, גם בלשוננו.
דֻּבִּים זה גם לנקבות (לרוב בעלי החיים בלשון במקרא יש שם אחד לזכר ולנקבה ללא ציון המין), והסיומת Xים היא גם בנשים.

נכון
התכוונתי לציין פסוק אחר ומתוך מהירות ציינתי את הפסוק הזה.
התכוונתי לציין את הפסוק "שקדתי ואהיה כציפור בודד על גג"

לגבי האבחנה בזכר לנקבה בין בעלי חיים
לענ"ד יש אבחנה גם בשמות בעלי חיים, כפי שמצינו לגבי פרים ופרות, חמורים ואתונות, עזים ותיישים, אילים ורחלים וכו'
אלא שמכיוון שאצל הרבה בעלי חיים לבני האדם אין צורך באבחנה הזו - התורה לא דיקדקה
(כפי הנראה אצל בעלי חיים שמשמשים את האדם - לאכילה, קרבנות, וכו' האבחנה בין זכר לנקבה בולטת יותר, וכמו כן אצל בעלי חיים שחיצונית יש הבדל משמעותי בין הזכר לנקבה כמו אריה ולביאה)