ריבית הפריים נותרה ללא שינוי

[מימון לבית]

בנק ישראל הודיע כי הריבית במשק נותרה ללא שינוי בהחלטה האחרונה.

 

[מוניטין]

בנק ישראל הודיע כי הריבית במשק נותרה ללא שינוי בהחלטה האחרונה.

מסכנים בנק לאומי .
לא הימרו נכון.

 

[הון ובית]

דברי נגיד בנק ישראל בתדרוך העיתונאים אודות המדיניות המוניטרית​

דברי נגיד בנק ישראל בתדרוך העיתונאים אודות המדיניות המוניטרית​

שלום לכולם,

אתמול והיום התקיימו בבנק ישראל דיוני הוועדה המוניטרית לצורך קבלת החלטת המדיניות. דיוני הוועדה התמקדו במצב המשק, בניתוח התהליכים הכלכליים המקומיים והגלובאליים ובהשפעות אי הוודאות הגיאופוליטית על הכלכלה. בתום הדיונים החליטה הוועדה המוניטרית להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.5 אחוזים.

בשבוע הבא נציין שנתיים לטבח השבעה באוקטובר, ולתחילתה של מלחמת "חרבות ברזל" שפרצה בעקבותיו. הכלכלה הישראלית מתבססת על יסודות איתנים, ולאורך כל תקופת המלחמה היא הפגינה עמידות ויציבות מרשימות. יחד עם זאת, השלכותיה הכלכליות של המלחמה רחבות היקף, והן ממשיכות להותיר חותם משמעותי על הפעילות במשק. בפתחה של השנה החדשה, ניצבים בפנינו אתגרים כלכליים לא מבוטלים. בכדי להתמודד איתם נדרשת מדיניות כלכלית אחראית אשר תבטיח את המשך האיתנות הפיננסית ותתמוך בצמיחת המשק בשנים הבאות.

ההחלטה שהתקבלה היום להותיר את הריבית על כנה, עקבית עם המדיניות המוניטרית שבה אנו נוקטים מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", במטרה לבסס את האינפלציה בתוך טווח היעד. בנתוני הקצה ניכרת ירידה מסוימת באינפלציה השנתית, שירדה במעט אל מתחת לגבול העליון של היעד ועומדת על 2.9%. עם זאת, מדד אוגוסט היה גבוה, וחלק מהרכיבים – בהם סעיף הדיור ושירותים נוספים – המשיכו להפגין דביקות. לפי הערכות החזאים האינפלציה תוסיף לשהות בקרבת הגבול העליון של היעד בחודשים הקרובים, ואף תחצה את הגבול כלפי מעלה, ותחל להתמתן בתחילת שנת 2026.

אינפלציה גבוהה פוגעת בפעילות הכלכלית, ובייחוד בשכבות החלשות. לכן, ועל רקע התנודתיות ואי הוודאות הרבה, אנחנו לא מסתמכים על נתון קצה כזה או אחר. חשוב לזכור כי סביבת האינפלציה נקבעת בשיווי משקל עם תוואי הריבית, והמדיניות שנקטנו עד כה הובילה להתמתנות האינפלציה לכיוון היעד.

המשק הישראלי ממשיך לפעול בסביבה של אי וודאות גיאופוליטית גבוהה. בתקופה הנסקרת, פרמיית הסיכון של ישראל נותרה יציבה באופן יחסי ברמה הגבוהה מרמתה ערב מלחמת "חרבות ברזל", לאחר ההתמתנות הניכרת שחלה בעקבות מבצע "עם כלביא".

האינדיקטורים השוטפים לפעילות הכלכלית מצביעים על המשך התאוששות מתונה בפעילות המשק. ההוצאות בכרטיסי אשראי במחירים שוטפים עלו לאחר הירידה החדה שחלה בהן עם פרוץ מבצע "עם כלביא", ובנתוני הקצה הם שוהים ברמה הגבוהה מעט מקו המגמה. המאזן המצרפי בסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש אוגוסט עלה, אך רמתו עדיין לא חזרה לרמה שקדמה למבצע "עם כלביא". גיוסי ההון לענף ההיי טק ברבעון השלישי של השנה שומרים על רמה גבוהה. על פי נתוני סחר חוץ, העודף בחשבון הסחורות והשירותים ירד בחדות ברביע השני של השנה, עקב ירידה בייצוא ועליה ביבוא; ביולי-אוגוסט חלה התאוששות גם ביצוא.

שוק העבודה עודנו הדוק בעיקר בשל מגבלת היצע העבודה בעקבות גיוס המילואים ומחסור בעובדים לא ישראלים. יחס המשרות הפנויות למספר המובטלים שוהה ברמה גבוהה. שיעור האבטלה בחודש אוגוסט ירד במעט, שיעור המשרות הפנויות המשיך לעלות, ואילו שיעורי ההשתתפות והתעסוקה ירדו. מספר העובדים הלא ישראלים מתאושש בהדרגה, אך הרמה עדיין נמוכה מרמתה טרם המלחמה. שוק העבודה ההדוק התבטא גם בעליות שכר במגזר העסקי, בעיקר בענפים המאופיינים בביקוש גבוה לעובדים, מה שעלול להכביד על התמתנות האינפלציה.

בחודשים האחרונים נמשכת מגמת הירידה במחירי הדירות, זאת לצד רמה נמוכה של עסקאות בהשוואה לשנים האחרונות והמשך גידול במלאי הדירות הלא מכורות שבידי הקבלנים. במקביל, סעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים במדד אוגוסט המשיך לעלות והקצב השנתי עומד על 4.3%. ברבעון השני של השנה נרשמה עליה בהתחלות ובהיתרי הבנייה ביחס לרבעון הראשון, כך שרמתם גבוהה. מנגד, גמר הבנייה עודנו נמוך תוך המשך התארכות משך זמן הבנייה – דבר המשקף, בין היתר, את התמשכות המחסור בעובדים בענף זה. בחודש אוגוסט הועמדו משכנתאות בסך של כ-9.1 מיליארדי ₪.

האשראי העיסקי הוסיף לגדול בקצב דומה לחודשים האחרונים, תוך המשך מגמת הירידה בשיעור הפיגורים בכל מגזרי הפעילות. במקביל, האשראי למשקי הבית המשיך לגדול ביולי ב-4% בהשוואה לשנה הקודמת, ולא ניכרת עלייה משמעותית בשיעורי הפיגורים, השוהים ברמה נמוכה. על פי סקר המגמות של הלמ"ס לחודש אוגוסט שיעור העסקים המדווחים על מגבלת אשראי נמוך ויציב.

מאז החלטת המדיניות המוניטרית הקודמת ועד ליום שישי האחרון נרשם ייסוף בשיעור של 1% בערכו של השקל מול הדולר ו-0.8% מול האירו. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שנמדדת ע"י מרווחי ה-CDS, נותרה יציבה, אולם היא עדיין גבוהה מרמתה ערב מלחמת "חרבות ברזל". לאחר עלייה חדה בחודשים האחרונים, מדדי המניות המקומיים עלו בתקופה הנסקרת תוך תנודתיות גבוהה.



חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית. תחזית זו מאופיינת ברמה גבוהה של אי ודאות. התחזית גובשה לאחר גיוס מילואים נרחב ותחילתו של מהלך קרקעי משמעותי ברצועת עזה, תחת ההנחה שהלחימה בעזה תמשך בעצימות משתנה ותסתיים במהלך הרבעון הראשון של 2026. על פי תרחיש זה, התוצר יצמח בשיעור של 2.5% בשנת 2025 ובשיעור של 4.7% בשנת 2026. האינפלציה השנתית בסוף 2025 תעמוד על 3% ועל 2.2% ב-2026 זאת בהשוואה ל-2.6% ו-2% ב-2025 וב-2026 בהתאמה בתחזית יולי. הגרעון בתקציב הממשלה צפוי להסתכם ב-5.1 אחוזי תוצר בשנת 2025 ו-4.3% בשנת 2026. יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-71% בסוף 2025 ולהשאר ברמה דומה ב-2026.

אי הודאות בתחזית זו באה לידי ביטוי במנעד רחב במיוחד של תרחישים ביטחוניים המהווים סיכונים לתחזית לשני הכיוונים. סיכון לתחזית כלפי מטה, שמנתחת חטיבת המחקר, יכול לנבוע מהתארכות נוספת של הלחימה בה מגבלות ההיצע והפגיעה בסנטימנט כלפי ישראל נמשכים. מצב שכזה, ימשיך להעיב על ההשקעות ועל התאוששות הפעילות. כפועל יוצא הצמיחה תהיה נמוכה יותר, הגירעון בתקציב המדינה יתרחב ותוואי האינפלציה והריבית גבוהים יותר. מנגד, וכפי שכולם ודאי עוקבים, בימים האחרונים מתקיימות שיחות העשויות להבשיל לכדי הסכם הפסקת אש ואף לסיום המלחמה, שיקל על מגבלות ההיצע במשק, מה שיתמוך בהרחבת הפעילות, וההשפעה על האינפלציה תהיה תלויה גם בהתפתחות הביקושים. מטבע הדברים, במקרה כזה יהיה צורך לבחון את הנחות התחזית בהתאם להתפתחויות החדשות.

מסגרות התקציב שאושרו בשנים 2024 ו-2025, וצעדי ההתאמה הפיסקלית שהיו משמעותיים – תרמו לאמון השווקים במשק הישראלי ולהתמתנות פרמיית הסיכון. בהמשך לכך, יש לקדם את תהליך תקציב 2026, גם נוכח אי הוודאות הרבה, מנעד התרחישים השונים, לצד מתן מענה לצרכי הביטחון. זאת, באופן שיתבסס על מסגרת אחראית שתבטיח שמירה על תוואי יחס חוב־תוצר שאינו מתבדר, ורצוי שאף יתכנס למגמת ירידה כבר בתקציב 2026. מסלול כזה יתמוך ברמת תשואות האג"ח, ובירידת עלויות המימון של המשק כולו.

הפעילות הכלכלית הגלובלית מאופיינת במגמה מעורבת, ותחזית הצמיחה העולמית עודכנה מעט כלפי מעלה. בארה"ב אי הוודאות הכלכלית בעקבות מדיניות המכסים הובילה לסימני האטה בשוק העבודה, במקביל נתוני הצמיחה שפורסמו לרבעון השני היו גבוהים. בגוש האירו ובסין, נרשמה התאוששות בפעילות. בארה"ב האינפלציה דביקה, ומדד המחירים לצרכן (CPI) עלה באוגוסט לקצב שנתי של 2.9% ואילו מדד הליבה נותר ללא שינוי. בגוש האירו, האינפלציה נותרה ללא שינוי ברמה של 2% ומדד הליבה נותר גם הוא ללא שינוי. בהחלטת הריבית האחרונה ה-FED הוריד את הריבית ב-25 נ.ב., בהתאם לצפי, והECB- הותיר את הרבית פעם נוספת ללא שינוי.

הסנטימנט כלפי ישראל בשיח הבינלאומי הפך לאחרונה לשלילי יותר. כמשק קטן ופתוח, ישראל תלויה במידה רבה בקשריה עם הכלכלה העולמית – בהיבטי הסחר הבינלאומי, ההשקעות הזרות במשק, ושיתופי הפעולה השונים. לכן, על ישראל לעשות ככל שביכולתה בכדי לחזק את מעמדה הבין לאומי, ובכך להבטיח את המשך היותה משק פתוח, יזמי וחזק.

לסיום, ברצוני להדגיש כי יציבות מחירים היא תנאי לכלכלה תקינה וצומחת, וכי אינפלציה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות. חשוב לזכור כי אי הוודאות הגיאופוליטית והכלכלית בישראל עודנה ברמה גבוהה מאד. בסביבה שכזו יש צורך בתמונה בהירה יותר של המגמות הכלכליות ושל ההתכנסות של האינפלציה בתוך תחום היעד.

בנק ישראל והוועדה המוניטרית ממשיכים לחזק את ידי החיילים והחיילות ושאר כוחות הביטחון שמשרתים בחזיתות השונות, וממשיכים לייחל לחזרתם המהירה של כל החטופים, ולהחלמתם של כלל הפצועים, בגוף ובנפש.

בהזדמנות זו אני מאחל לכולם שנה טובה וגמר חתימה טובה.

תודה רבה.

 

["%"]

דברי נגיד בנק ישראל בתדרוך העיתונאים אודות המדיניות המוניטרית​

דברי נגיד בנק ישראל בתדרוך העיתונאים אודות המדיניות המוניטרית​

שלום לכולם,

אתמול והיום התקיימו בבנק ישראל דיוני הוועדה המוניטרית לצורך קבלת החלטת המדיניות. דיוני הוועדה התמקדו במצב המשק, בניתוח התהליכים הכלכליים המקומיים והגלובאליים ובהשפעות אי הוודאות הגיאופוליטית על הכלכלה. בתום הדיונים החליטה הוועדה המוניטרית להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.5 אחוזים.

בשבוע הבא נציין שנתיים לטבח השבעה באוקטובר, ולתחילתה של מלחמת "חרבות ברזל" שפרצה בעקבותיו. הכלכלה הישראלית מתבססת על יסודות איתנים, ולאורך כל תקופת המלחמה היא הפגינה עמידות ויציבות מרשימות. יחד עם זאת, השלכותיה הכלכליות של המלחמה רחבות היקף, והן ממשיכות להותיר חותם משמעותי על הפעילות במשק. בפתחה של השנה החדשה, ניצבים בפנינו אתגרים כלכליים לא מבוטלים. בכדי להתמודד איתם נדרשת מדיניות כלכלית אחראית אשר תבטיח את המשך האיתנות הפיננסית ותתמוך בצמיחת המשק בשנים הבאות.

ההחלטה שהתקבלה היום להותיר את הריבית על כנה, עקבית עם המדיניות המוניטרית שבה אנו נוקטים מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", במטרה לבסס את האינפלציה בתוך טווח היעד. בנתוני הקצה ניכרת ירידה מסוימת באינפלציה השנתית, שירדה במעט אל מתחת לגבול העליון של היעד ועומדת על 2.9%. עם זאת, מדד אוגוסט היה גבוה, וחלק מהרכיבים – בהם סעיף הדיור ושירותים נוספים – המשיכו להפגין דביקות. לפי הערכות החזאים האינפלציה תוסיף לשהות בקרבת הגבול העליון של היעד בחודשים הקרובים, ואף תחצה את הגבול כלפי מעלה, ותחל להתמתן בתחילת שנת 2026.

אינפלציה גבוהה פוגעת בפעילות הכלכלית, ובייחוד בשכבות החלשות. לכן, ועל רקע התנודתיות ואי הוודאות הרבה, אנחנו לא מסתמכים על נתון קצה כזה או אחר. חשוב לזכור כי סביבת האינפלציה נקבעת בשיווי משקל עם תוואי הריבית, והמדיניות שנקטנו עד כה הובילה להתמתנות האינפלציה לכיוון היעד.

המשק הישראלי ממשיך לפעול בסביבה של אי וודאות גיאופוליטית גבוהה. בתקופה הנסקרת, פרמיית הסיכון של ישראל נותרה יציבה באופן יחסי ברמה הגבוהה מרמתה ערב מלחמת "חרבות ברזל", לאחר ההתמתנות הניכרת שחלה בעקבות מבצע "עם כלביא".

האינדיקטורים השוטפים לפעילות הכלכלית מצביעים על המשך התאוששות מתונה בפעילות המשק. ההוצאות בכרטיסי אשראי במחירים שוטפים עלו לאחר הירידה החדה שחלה בהן עם פרוץ מבצע "עם כלביא", ובנתוני הקצה הם שוהים ברמה הגבוהה מעט מקו המגמה. המאזן המצרפי בסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש אוגוסט עלה, אך רמתו עדיין לא חזרה לרמה שקדמה למבצע "עם כלביא". גיוסי ההון לענף ההיי טק ברבעון השלישי של השנה שומרים על רמה גבוהה. על פי נתוני סחר חוץ, העודף בחשבון הסחורות והשירותים ירד בחדות ברביע השני של השנה, עקב ירידה בייצוא ועליה ביבוא; ביולי-אוגוסט חלה התאוששות גם ביצוא.

שוק העבודה עודנו הדוק בעיקר בשל מגבלת היצע העבודה בעקבות גיוס המילואים ומחסור בעובדים לא ישראלים. יחס המשרות הפנויות למספר המובטלים שוהה ברמה גבוהה. שיעור האבטלה בחודש אוגוסט ירד במעט, שיעור המשרות הפנויות המשיך לעלות, ואילו שיעורי ההשתתפות והתעסוקה ירדו. מספר העובדים הלא ישראלים מתאושש בהדרגה, אך הרמה עדיין נמוכה מרמתה טרם המלחמה. שוק העבודה ההדוק התבטא גם בעליות שכר במגזר העסקי, בעיקר בענפים המאופיינים בביקוש גבוה לעובדים, מה שעלול להכביד על התמתנות האינפלציה.

בחודשים האחרונים נמשכת מגמת הירידה במחירי הדירות, זאת לצד רמה נמוכה של עסקאות בהשוואה לשנים האחרונות והמשך גידול במלאי הדירות הלא מכורות שבידי הקבלנים. במקביל, סעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים במדד אוגוסט המשיך לעלות והקצב השנתי עומד על 4.3%. ברבעון השני של השנה נרשמה עליה בהתחלות ובהיתרי הבנייה ביחס לרבעון הראשון, כך שרמתם גבוהה. מנגד, גמר הבנייה עודנו נמוך תוך המשך התארכות משך זמן הבנייה – דבר המשקף, בין היתר, את התמשכות המחסור בעובדים בענף זה. בחודש אוגוסט הועמדו משכנתאות בסך של כ-9.1 מיליארדי ₪.

האשראי העיסקי הוסיף לגדול בקצב דומה לחודשים האחרונים, תוך המשך מגמת הירידה בשיעור הפיגורים בכל מגזרי הפעילות. במקביל, האשראי למשקי הבית המשיך לגדול ביולי ב-4% בהשוואה לשנה הקודמת, ולא ניכרת עלייה משמעותית בשיעורי הפיגורים, השוהים ברמה נמוכה. על פי סקר המגמות של הלמ"ס לחודש אוגוסט שיעור העסקים המדווחים על מגבלת אשראי נמוך ויציב.

מאז החלטת המדיניות המוניטרית הקודמת ועד ליום שישי האחרון נרשם ייסוף בשיעור של 1% בערכו של השקל מול הדולר ו-0.8% מול האירו. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שנמדדת ע"י מרווחי ה-CDS, נותרה יציבה, אולם היא עדיין גבוהה מרמתה ערב מלחמת "חרבות ברזל". לאחר עלייה חדה בחודשים האחרונים, מדדי המניות המקומיים עלו בתקופה הנסקרת תוך תנודתיות גבוהה.



חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית. תחזית זו מאופיינת ברמה גבוהה של אי ודאות. התחזית גובשה לאחר גיוס מילואים נרחב ותחילתו של מהלך קרקעי משמעותי ברצועת עזה, תחת ההנחה שהלחימה בעזה תמשך בעצימות משתנה ותסתיים במהלך הרבעון הראשון של 2026. על פי תרחיש זה, התוצר יצמח בשיעור של 2.5% בשנת 2025 ובשיעור של 4.7% בשנת 2026. האינפלציה השנתית בסוף 2025 תעמוד על 3% ועל 2.2% ב-2026 זאת בהשוואה ל-2.6% ו-2% ב-2025 וב-2026 בהתאמה בתחזית יולי. הגרעון בתקציב הממשלה צפוי להסתכם ב-5.1 אחוזי תוצר בשנת 2025 ו-4.3% בשנת 2026. יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-71% בסוף 2025 ולהשאר ברמה דומה ב-2026.

אי הודאות בתחזית זו באה לידי ביטוי במנעד רחב במיוחד של תרחישים ביטחוניים המהווים סיכונים לתחזית לשני הכיוונים. סיכון לתחזית כלפי מטה, שמנתחת חטיבת המחקר, יכול לנבוע מהתארכות נוספת של הלחימה בה מגבלות ההיצע והפגיעה בסנטימנט כלפי ישראל נמשכים. מצב שכזה, ימשיך להעיב על ההשקעות ועל התאוששות הפעילות. כפועל יוצא הצמיחה תהיה נמוכה יותר, הגירעון בתקציב המדינה יתרחב ותוואי האינפלציה והריבית גבוהים יותר. מנגד, וכפי שכולם ודאי עוקבים, בימים האחרונים מתקיימות שיחות העשויות להבשיל לכדי הסכם הפסקת אש ואף לסיום המלחמה, שיקל על מגבלות ההיצע במשק, מה שיתמוך בהרחבת הפעילות, וההשפעה על האינפלציה תהיה תלויה גם בהתפתחות הביקושים. מטבע הדברים, במקרה כזה יהיה צורך לבחון את הנחות התחזית בהתאם להתפתחויות החדשות.

מסגרות התקציב שאושרו בשנים 2024 ו-2025, וצעדי ההתאמה הפיסקלית שהיו משמעותיים – תרמו לאמון השווקים במשק הישראלי ולהתמתנות פרמיית הסיכון. בהמשך לכך, יש לקדם את תהליך תקציב 2026, גם נוכח אי הוודאות הרבה, מנעד התרחישים השונים, לצד מתן מענה לצרכי הביטחון. זאת, באופן שיתבסס על מסגרת אחראית שתבטיח שמירה על תוואי יחס חוב־תוצר שאינו מתבדר, ורצוי שאף יתכנס למגמת ירידה כבר בתקציב 2026. מסלול כזה יתמוך ברמת תשואות האג"ח, ובירידת עלויות המימון של המשק כולו.

הפעילות הכלכלית הגלובלית מאופיינת במגמה מעורבת, ותחזית הצמיחה העולמית עודכנה מעט כלפי מעלה. בארה"ב אי הוודאות הכלכלית בעקבות מדיניות המכסים הובילה לסימני האטה בשוק העבודה, במקביל נתוני הצמיחה שפורסמו לרבעון השני היו גבוהים. בגוש האירו ובסין, נרשמה התאוששות בפעילות. בארה"ב האינפלציה דביקה, ומדד המחירים לצרכן (CPI) עלה באוגוסט לקצב שנתי של 2.9% ואילו מדד הליבה נותר ללא שינוי. בגוש האירו, האינפלציה נותרה ללא שינוי ברמה של 2% ומדד הליבה נותר גם הוא ללא שינוי. בהחלטת הריבית האחרונה ה-FED הוריד את הריבית ב-25 נ.ב., בהתאם לצפי, והECB- הותיר את הרבית פעם נוספת ללא שינוי.

הסנטימנט כלפי ישראל בשיח הבינלאומי הפך לאחרונה לשלילי יותר. כמשק קטן ופתוח, ישראל תלויה במידה רבה בקשריה עם הכלכלה העולמית – בהיבטי הסחר הבינלאומי, ההשקעות הזרות במשק, ושיתופי הפעולה השונים. לכן, על ישראל לעשות ככל שביכולתה בכדי לחזק את מעמדה הבין לאומי, ובכך להבטיח את המשך היותה משק פתוח, יזמי וחזק.

לסיום, ברצוני להדגיש כי יציבות מחירים היא תנאי לכלכלה תקינה וצומחת, וכי אינפלציה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות. חשוב לזכור כי אי הוודאות הגיאופוליטית והכלכלית בישראל עודנה ברמה גבוהה מאד. בסביבה שכזו יש צורך בתמונה בהירה יותר של המגמות הכלכליות ושל ההתכנסות של האינפלציה בתוך תחום היעד.

בנק ישראל והוועדה המוניטרית ממשיכים לחזק את ידי החיילים והחיילות ושאר כוחות הביטחון שמשרתים בחזיתות השונות, וממשיכים לייחל לחזרתם המהירה של כל החטופים, ולהחלמתם של כלל הפצועים, בגוף ובנפש.

בהזדמנות זו אני מאחל לכולם שנה טובה וגמר חתימה טובה.

תודה רבה.

אפשר תקציר ?

 

[מוניטין]

אפשר תקציר ?

כל הסיבות האפשריות למה לא להוריד
מלחמה
שיח נגד ישראל
מדד המחירים לצרכן בארה"ב
אינפלציה שלא יורדת כמו שצריך
המיסים של טראמפ
ועוד ועוד

 

[מאיר עלי באבא]

אפשר תקציר ?

הרב גימיני תיקצר

תקציר עיקרי הדברים​

הקטע הוא סיכום החלטת הוועדה המוניטרית בבנק ישראל והנימוקים לה, יחד עם סקירה של המצב הכלכלי בישראל ובעולם.

---

החלטת ריבית ומדיניות מוניטרית​

• הריבית נותרה ללא שינוי: הוועדה המוניטרית החליטה להותיר את ריבית בנק ישראל על כנה ברמה של 4.5%.
• מטרה: ההחלטה עקבית עם המדיניות מתחילת מלחמת "חרבות ברזל", שמטרתה לבסס את האינפלציה בתוך טווח היעד.
• אינפלציה: האינפלציה השנתית ירדה מעט ל-2.9% (מעט מתחת לגבול העליון של היעד), אך יש דביקות בחלק מהרכיבים (דיור, שירותים). הצפי הוא שהאינפלציה תישאר קרובה לגבול העליון ואף תחצה אותו לפני שתתמתן בתחילת 2026.

---

המצב הכלכלי בישראל​

• עמידות המשק: הכלכלה הישראלית ממשיכה להפגין עמידות ויציבות למרות המלחמה והיקף השלכותיה.
• אי-וודאות וסיכון: המשק פועל בסביבה של אי-וודאות גיאופוליטית גבוהה. פרמיית הסיכון של ישראל נותרה יציבה יחסית, אך גבוהה מרמתה לפני המלחמה.
• פעילות כלכלית:
  • התאוששות מתונה: אינדיקטורים שוטפים מצביעים על התאוששות מתונה.
  • היי-טק: גיוסי ההון שומרים על רמה גבוהה.
  • סחר חוץ: חלה התאוששות בייצוא ביולי-אוגוסט לאחר ירידה ברביע השני.
• שוק העבודה: נותר הדוק (מחסור בהיצע עבודה) בשל גיוס מילואים ומחסור בעובדים לא-ישראלים. הדבר מתבטא בעליות שכר שעלולות להכביד על התמתנות האינפלציה.
• שוק הדיור: מחירי הדירות ממשיכים לרדת, אך סעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים (במדד) ממשיך לעלות. יש גידול בהתחלות ובהיתרי בנייה אך גמר הבנייה נמוך עקב מחסור בעובדים.
• אשראי: האשראי העסקי והאשראי למשקי הבית ממשיכים לגדול בקצב מתון, ושיעורי הפיגורים נשארים נמוכים.
• שקל ושוק הון: נרשם ייסוף קל של השקל מול הדולר והאירו. מדדי המניות עלו תוך תנודתיות.

---

תחזית מקרו-כלכלית (מעודכנת)​

• הנחות יסוד: התחזית מניחה לחימה בעצימות משתנה שתסתיים ברביע הראשון של 2026.
• צמיחה (תוצר): צפי לצמיחה של 2.5% ב-2025 ו-4.7% ב-2026.
• אינפלציה (סוף שנה): 3% ב-2025 ו-2.2% ב-2026 (עלייה לעומת תחזית קודמת).
• גרעון וחוב: הגרעון צפוי להסתכם ב-5.1% תוצר ב-2025 ו-4.3% ב-2026. יחס חוב לתוצר צפוי להיות כ-71% בסוף 2025.

---

המלצות ומסרים מרכזיים​

• מדיניות פיסקלית: יש צורך במדיניות כלכלית אחראית וקידום תקציב 2026 שיתבסס על מסגרת אחראית, במטרה להבטיח שמירה על תוואי יחס חוב-תוצר שאינו מתבדר (ורצוי שיתכנס לירידה).
• סנטימנט בינלאומי: קריאה לחזק את מעמדה הבינלאומי של ישראל עקב סנטימנט שלילי.
• יציבות מחירים: הדגשה כי יציבות מחירים (אינפלציה נמוכה) היא תנאי לכלכלה צומחת ופוגעת בשכבות החלשות.

 

[כהן הדיוט]

מה זה אומר לגבי התחזית להמשך הדרך

 

[מאיר עלי באבא]

מה זה אומר לגבי התחזית להמשך הדרך

תחזית בנק ישראל שלא תמיד מתגשמת
ריבית בנק ישראל צפויה לעמוד על 3.75% בממוצע ברבעון השלישי של 2026 (לוח 2). תחזית זו מגלמת ירידה הדרגתית של הריבית מרמתה הנוכחית, בהתאם לקצב התכנסות האינפלציה למרכז היעד על פי התרחיש בבסיס התחזית.

 

[כהן הדיוט]

תחזית בנק ישראל שלא תמיד מתגשמת
ריבית בנק ישראל צפויה לעמוד על 3.75% בממוצע ברבעון השלישי של 2026 (לוח 2). תחזית זו מגלמת ירידה הדרגתית של הריבית מרמתה הנוכחית, בהתאם לקצב התכנסות האינפלציה למרכז היעד על פי התרחיש בבסיס התחזית.

שאלתי ספיציפית ביחס לנתונים שהנגיד התייחס אתמול

 

[מאיר עלי באבא]

שאלתי ספיציפית ביחס לנתונים שהנגיד התייחס אתמול

זו התחזית שפורסמה אתמול ביחס לנתונים שהוא דיבר עליהם


מסמך זה מציג את התחזית המקרו-כלכלית שחטיבת המחקר בבנק ישראל גיבשה בספטמבר 2025 בנוגע למשתני המקרו העיקריים – התוצר, האינפלציה והריבית.[1] על פי התחזית, בתרחיש בו הלחימה בעזה תסתיים ברבעון הראשון של 2026, התוצר צפוי לצמוח בשנת 2025 ב-2.5% וב-2026 ב-4.7%. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (המסתיימים ברבעון השלישי של שנת 2026) צפוי לעמוד על 2.4%. במהלך שנת 2025 הוא צפוי לעמוד על 3.0% ובמהלך שנת 2026 על 2.2%. הריבית הממוצעת ברבעון השלישי של 2026 צפויה לעמוד על 3.75%.
התחזית בתרחיש זה גובשה לאחר גיוס מילואים נרחב ותחילת מהלך קרקעי משמעותי ברצועת עזה, ותחת הנחה שהלחימה תסתיים במהלך הרבעון הראשון של שנת 2026. להתפתחות זו יש השפעה ניכרת על התחזית; היא מעצימה את המגבלות בצד ההיצע, בעיקר בשל גיוס המילואים הנרחב, ומגבירה את אי-הוודאות הכלכלית, ובכך תורמת להפחתת תחזית הצמיחה, ולהעלאת התחזית לאינפלציה ותוואי הריבית הצפוי ביחס לתחזית שפורסמה ביולי. במקביל, ההתפתחויות הובילו להעלאה של התחזיות לגרעון בתקציב המדינה, בעקבות הגידול בהוצאות הממשלה הנובע מהתארכות המלחמה. עם זאת, אי הוודאות לגבי התפתחות המצב הגאופוליטי גדולה, כפי שמפורט בסעיף הסיכונים לתחזית. התארכות הלחימה בעזה למשך זמן ממושך יותר תתבטא בצמיחה נמוכה יותר, בתוואי אינפלציה ובריבית גבוהים יותר, בהתרחבות הגירעון בתקציב המדינה והעמקה בסיכונים הכלכליים. מאידך, אם השיחות המתקיימות בימים אלו יבשילו לכדי הסכם הפסקת אש וסיום מהיר של המלחמה, הדבר יקל על מגבלות ההיצע במשק, מה שיתמוך בהרחבת הפעילות.
התחזית
חטיבת המחקר של בנק ישראל עורכת בכל רבעון תחזית מקרו-כלכלית שמתבססת על מספר מודלים, על מקורות מידע שונים ועל הערכות שיפוטיות. בתהליך זה יש תפקיד מרכזי למודל ה-DSGE (Dynamic Stochastic General Equilibrium) שפותח בחטיבת המחקר – מודל מבני שמבוסס על יסודות מיקרו-כלכליים. המודל מספק מסגרת לניתוח הכוחות המשפיעים על המשק והוא מאפשר לגבש את המידע מהמקורות השונים לכדי תחזית מקרו-כלכלית למשתנים ריאליים ונומינליים, המתאפיינת בעקביות פנימית ובסיפור כלכלי.

• א. הסביבה העולמית

הערכותינו לגבי ההתפתחויות בסביבה העולמית מתבססות בעיקרן על התחזיות שמגבשים מוסדות בין-לאומיים ובתי השקעות זרים. בהתאם, אנו מניחים כי התוצר של המדינות המפותחות יצמח בשיעור של 1.4% בכל אחת מהשנים 2025 ו-2026 (בהשוואה ל-1.2% ו-1.3% בהתאמה, בתחזית יולי), האינפלציה של מדינות אלו תעמוד על 2.6% ו-2.2% באותן שנים (ללא שינוי לעומת תחזית יולי), והריבית תעמוד על 3.3% ו-2.7% בשנים אלו (לעומת 3.3% ו-2.9% בתחזית יולי). אשר ליבוא המדינות המפותחות, אנו מניחים כי הוא יצמח ב-1.8% בשנת 2025 וב-1.2% בשנת 2026 (לעומת 1.9% ו-2.0% בתחזית יולי). מחירה של חבית נפט מסוג "ברנט" עומד כעת על כ-68$, דומה לרמתו בעת עריכת תחזית יולי (68$).

	לוח 1 | תחזית חטיבת המחקר לשנים 2025—2026 (תרחיש סיום הלחימה ברבעון הראשון של 2026)
	(שיעורי השינוי השנתיים באחוזים1, אלא אם צוין אחרת)
	2025	2026
	התחזית ל-2025	השינוי מתחזית יולי	התחזית ל-2026	השינוי מתחזית יולי
תוצר מקומי גולמי	2.5	-0.8	4.7	0.1
צריכה פרטית	3.0	-0.5	7.0	0.0
השקעה בנכסים קבועים (ללא אוניות ומטוסים)	7.5	-2.0	14.0	0.5
צריכה ציבורית (ללא יבוא ביטחוני)	0.5-	2.0-	-1.0	0.0
יצוא (ללא יהלומים והזנק)	3.5	0.5-	3.5	0.5
יבוא אזרחי (ללא יהלומים, אוניות ומטוסים)	8.5	0.5	8.5	0.5
שיעור האבטלה הרחבה (גילאי 25–64)2	3.4	0.5	3.4	0.1
שיעור התעסוקה המותאם (גילאי 25–64)2	78.4	0.2-	79.0	0.3
גירעון הממשלה (אחוזי תוצר)	5.1	0.2	4.3	0.1
יחס החוב לתוצר (אחוזי תוצר)	71	1	71	0
אינפלציה3	3.0	0.4	2.2	0.2
	1 התחזית לרכיבי החשבונאות הלאומית מעוגלת לחצי נקודת אחוז והתחזית לחוב הציבורי מעוגלת לאחוזים שלמים.
	2 ממוצע שנתי. בהתאם להגדרה של הלמ"ס, שיעור האבטלה הרחבה כולל את המובטלים בהגדרתם הרגילה (מי שלא עבדו, רצו לעבוד, היו פנויים לעבודה, וחיפשו עבודה) ואת המועסקים שנעדרים זמנית מעבודתם מסיבות כלכליות (כולל עובדים בחל"ת). בהתאם, שיעור התעסוקה המותאם אינו כולל את הנעדרים זמנית מסיבות כלכליות. הגידול בתחזית לשיעור האבטלה הרחבה, בהשוואה לתחזית מיולי, משקף עלייה משמעותית וזמנית באבטלה במהלך ימי "עם כלביא" ואינו משקף שינוי משמעותי. בהתפתחות האבטלה בהמשך השנה.
	3 הממוצע של מדד המחירים לצרכן ברבעון האחרון בשנה לעומת הממוצע ברבעון האחרון בשנה הקודמת.

• ב. הפעילות הריאלית בישראל

התוצר צפוי לצמוח ב-2.5% בשנת 2025 וב-4.7% בשנת 2026 (לוח 1). מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, רמת התוצר נמוכה ממגמת טרום הקורונה; ברבעון השני של השנה התכווצה הפעילות בשיעור שנתי של 4.0%, במידה רבה בהשפעת הפגיעה בפעילות בזמן מבצע "עם כלביא" בחודש יוני. על הפעילות ממשיכות להעיב מגבלות בצד ההיצע, בעיקר בשוק העבודה – עקב גיוסי מילואים ומחסור בעובדים שאינם ישראלים. אלו משתקפות, בין השאר, בשיעור אבטלה נמוך (כ‑3% בקרב גילאי 25–64)[2], ברמה גבוהה של משרות פנויות (מעל 4%) ובהתרחבות היבוא. נציין כי עדכון תחזית הצריכה הציבורית כלפי מטה (לוח 1) משקף בעיקר התפתחות שכבר התרחשה – במחצית הראשונה של 2025 הצריכה הציבורית הריאלית הייתה נמוכה מן ההערכה הקודמת.[3] הסביבה הכלכלית מאופיינת מזה זמן רב באי‑ודאות גבוהה הנובעת מהמלחמה. ההסלמה בתקופה האחרונה, ועימה הפגיעה בקשרי החוץ של ישראל, מחריפים את אי-הוודאות. פרמיית הסיכון של המשק, כפי שהיא משתקפת ברמת ה‑CDS ובמרווחי התשואה על אג"ח דולריות של ממשלת ישראל, אמנם ירדה בשיעור ניכר לאחר מבצע "עם כלביא", אך היא עדיין גבוהה מהרמה ששררה ערב מלחמת "חרבות ברזל".
התארכות המלחמה מעבר להערכה בבסיס תחזית יולי צפויה לעכב את דעיכת מגבלות ההיצע, להגדיל את הוצאות הממשלה ולהעמיק את הפגיעה בביקוש העולמי לייצוא הישראלי. עדכון תחזית היבוא כלפי מעלה משקף את העיכוב בהתאוששות ההיצע. במסגרת התחזית המוצגת בלוח 1 הנחנו כי מהרבעון הראשון של 2026 לא תימשך בעזה לחימה בעצימות גבוהה, גיוסי המילואים יפחתו ובהתאם יתמתנו מגבלות ההיצע. בתרחיש כזה הביקושים צפויים להיוותר יציבים, ושיעור האבטלה צפוי לעלות מעט, לרמה של 3.4%. ביחס לתחזית מיולי אנו מעריכים כעת גידול בצמיחת התוצר והשימושים ב-2026, בין היתר עקב דחיית ההתאוששות מהמחצית השנייה של 2025 לשנת 2026.
הגרעון בתקציב המדינה צפוי לעמוד על 5.1 ו-4.3 אחוזי תוצר בשנים 2025 ו-2026, בהתאמה. החוב הציבורי צפוי לעמוד על 71 אחוזי תוצר בשנים 2025 ו-2026. תחזית זו משקללת את הגדלת מסגרת התקציב – בעיקר עקב מבצעי "מרכבות גדעון" ו"עם כלביא" – והערכות לגבי עלות התארכות המלחמה וצרכי הביטחון המוגברים בשנים הקרובות. בנוסף, התחזית לוקחת בחשבון את הגידול שחל בהכנסות בחודשים האחרונים, וצפי להכנסות חריגות ממכירת חברת Wiz.[4] שנת 2026 צפויה להתחיל עם תקציב המשכי, אולם אנו מניחים לצורך התחזית שהתקציב יאושר עד סוף הרבעון הראשון, וזאת ללא התאמות תקציביות משמעותיות. התחזית ממחישה שללא התאמות תקציביות (העלאת מסים או צמצום הוצאות אחרות) יחס החוב לתוצר אינו צפוי לרדת ב-2026.

• ג. האינפלציה והריבית

שיעור האינפלציה במהלך ארבעת הרבעונים הבאים, המסתיימים ברבעון השלישי של שנת 2026, צפוי לעמוד על 2.4% (לוח 2). במהלך שנת 2025 הוא צפוי להסתכם ב-3.0% וב-2026 ב-2.2% (לוח 1). המדדים שפורסמו מאז פרסום תחזית יולי תורמים להעלאה קלה בתוואי האינפלציה ברבעונים הקרובים. מנגד, נרשם ייסוף מתון בשקל, מחירי הנפט נותרו יציבים, ותחזית קרן המטבע לאינפלציה במדינות המפותחות לא השתנתה. הימשכות המלחמה מעכבת את דעיכת מגבלות ההיצע, ולכן מתבטאת בעדכון תחזית האינפלציה כלפי מעלה. עם הפסקת הלחימה וצמצום היקף גיוסי המילואים, הצפויים בתרחיש זה ברבעון הראשון של 2026, צפויה הקלה במגבלות ההיצע בשוק העבודה, בשילוב עם צמצום הצריכה הציבורית – התפתחויות שצפויות להביא להתמתנות האינפלציה.
ריבית בנק ישראל צפויה לעמוד על 3.75% בממוצע ברבעון השלישי של 2026 (לוח 2). תחזית זו מגלמת ירידה הדרגתית של הריבית מרמתה הנוכחית, בהתאם לקצב התכנסות האינפלציה למרכז היעד על פי התרחיש בבסיס התחזית.
מלוח 2 עולה כי תחזית החטיבה לאינפלציה במהלך ארבעת הרביעים הקרובים גבוהה מממוצע תחזיות החזאים הפרטיים ומהתחזית הנגזרת משוק ההון. תחזית החטיבה לריבית בעוד ארבעה רביעים דומה לציפיות הנגזרות משוק ההון ומממוצע תחזיות החזאים.

לוח 2 | התחזיות לגבי האינפלציה במהלך השנה הקרובה ולגבי הריבית בעוד שנה
(אחוזים)
	חטיבת המחקר של בנק ישראל1	שוק ההון2	החזאים הפרטיים3 (טווח התחזיות)
האינפלציה	2.4	2.1	2.2 (1.9—2.8)
ריבית בנק ישראל	3.75	3.8	3.7 (4.0—3.25)
1 תחזית לאינפלציה בארבעת הרבעונים המסתיימים ברבעון השלישי של 2026 ולריבית הממוצעת ברבעון השלישי של 2026.
2 נכון לנתוני ה-28/09/2025. ציפיות האינפלציה מנוכות עונתיות ומתייחסות לשנה קדימה מה-28/09/2025 והציפיות לריבית מבוססות על ממוצע ציטוטי שוק ה-SHIR ועיבודי בנק ישראל.
3 נכון לנתוני ה-28/09/2025. תחזיות החזאים מתייחסות ל-12 המדדים הבאים (ספטמבר2025 עד אוגוסט 2026).
המקור: בנק ישראל.

• ד. הסיכונים העיקריים לתחזית

אי‑הוודאות סביב התחזית גבוהה וכוללת, בין היתר, סיכונים הנובעים מהתעצמות או התארכות של הלחימה, העלולים להתממש יחד או בנפרד: מגבלות ההיצע ימשיכו להעיב על התאוששות הפעילות, הוצאות הביטחון יעלו, והביקוש לייצוא הישראלי ירד (בעקבות פגיעה בסנטימנט כלפי ישראל). כמו כן פרמיית הסיכון עלולה לעלות ולהוביל לירידה בהשקעות במשק. מנגד, ככל שהמלחמה תסתיים מוקדם יותר מהרביע הראשון של 2026, ניתן לצפות להקלה מוקדמת יותר במגבלות ההיצע, ולפיכך להתאוששות מוקדמת יותר של הפעילות; תרחיש כזה גם ימתן את הוצאות הביטחון כמובן.
רבעון בודד נוסף של התארכות המלחמה בעזה, מעבר למה שהונח במסגרת התחזית, צפוי להתבטא בהחרפת מגבלות ההצע במשק ובפגיעה של כ-0.25% בתוצר השנתי לצד המשך הפגיעה בביקוש ליצוא מישראל. זאת לצד עלייה בהוצאות הממשלה בשיעור של כ-0.15% מהתוצר וגידול מקביל בגירעון באותו רבעון. כל אלו צפויים להתבטא בעלייה באינפלציה במהלך השנה, ביותר מ-0.1 נקודות אחוז, ובהאטת קצב ההפחתה של הריבית. ההשלכות של התארכות המלחמה מעבר לרבעון אחד הן קשות לחיזוי. בפרט, קיים סיכון שלכל התארכות נוספת במלחמה תהיה השפעה נוספת חמורה יותר, הולכת וגדלה, ועם השלכות מתמשכות על פעילות המשק.
נוסף על סיכוני המלחמה קיימים כמובן סיכונים נוספים, לרבות החרפה במלחמת הסחר על השלכותיה הגלובליות והמקומיות.


[1] התחזית הוצגה לוועדה המוניטרית ב-28/9/2025, לקראת החלטת הריבית שהתקבלה ב-29/9/2025.
[2] בימי מבצע "עם כלביא" נרשמה אבטלה גבוהה במיוחד, אשר השפיעה על הממוצע השנתי (להערכתנו, ברבעון הרביעי שיעור האבטלה הרחבה בקרב גילאי 64-25 יעמוד על 3%).
[3] הערכות אלו התבססו על הגידול של ההוצאה הביטחונית בתקציב המדינה כתוצאה מהיציאה למבצעים "מרכבות גדעון א' " ו"עם כלביא" במהלך הרבעון השני לשנת 2025. עם זאת, מחירי הצריכה הציבורית היו גבוהים מהצפוי ולכן בחלוקת ההוצאה הביטחונית בין השקעה ביטחונית, צריכה שוטפת ריאלית ומחירים, ייחסנו משקל יתר לצריכה הציבורית הריאלית שהתבררה כנמוכה יותר בדיעבד.
[4] ככל שהכנסות אלה לא יתקבלו בשנת 2026, אנו מעריכים שהן יתקבלו בשנת 2027, ולכן השפעתן על רמת החוב הציבורי בטווח הבינוני לא תשתנה.
דף זה עודכן לאחרונה בתאריך: 29/09/2025

מידע שימושי​