הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
במעבה הענן מתחילות הטיפות לגבש את אישיותן. עד לפני דקות אחדות הן לא היו. או יותר נכון הן היו סתם מים, שהפכו לאדים. עכשיו הן מקבלות הזדמנות חד פעמית לחוות חיים עצמאיים.
כטיפות אינדיבידואליות שאינן כפופות לשרירותה של קהילת מים אחידה, הן יוכלו לממש את עצמן עם מעוף וחזון חופשיים.
לפני רגע ההגשמה הגדול, תרתי משמע, מרכז אחראי הענן את כל הטיפות שנמצאות תחת פיקודו לתדריך קצר וחשוב מאין כמוהו: "תכף תנשרו מהענן אחת אחת ותזכו להזדמנות נדירה של חווית חיים קצרה מאוד", הוא אומר בהגבהת קול שמנסה להתגבר על הרחש של הטיפות שלא יודעות את נפשן מהתרגשות, "שימו לב, החיים שניתנים לכן הם קצרים מאוד. הם ייגמרו ברגע הפגיעה שלכן על הקרקע", הוא מוסיף ומשליט בענן תחושת רצינות כבדה "בהינתן האות ולאחר תיאום מראש עם החזאים בארץ, תתחיל הענן לנוע על פני מרחבים שונים. כל אחת מכן תוכל לבחור את הנקודה שבה היא רוצה לרדת לארץ, ואת אופן ההשפעה של חייה הקצרים על העתיד", הוא חותם את דבריו ומותיר את הטיפות מהורהרות לגבי עתידן.
הרגע הגדול מגיע וכל טיפה מפרישה את עצמה מהענן בדרך למימוש החזון החד פעמי:
הטיפה השטותניקית בוחרת לצנוח דווקא על חוד אפו של דיפלומט מעונב בעיצומה של הצהרה חשובה.
הטיפה חובבת האקסטרים בוחרת ליפול על פסגת גג רעפים, משם היא נהנית לגלוש עד למסילת המרזב, היישר למגלשה חשוכה שבקצה שלה חתול צמא.
הטיפה נטולת חדוות החיים מנווטת את עצמה לזגוגית המשקפיים של נערה אחת, מתוך תקווה שמהר מאוד יספחו אותה לתוך מטלית או טישו, בדרך ליציאה בטוחה ממחזור המים האין-סופי והמעייף.
כל שאר הטיפות נופלות היישר לתוך זרמי מים שוצפים, וחוזרות להיות סתם מים חסרי אישיות. עוד חלקיק מים קטן וחסר משמעות מתוך אין ספור.
רק הטיפה החכמה מנצלת את ההזדמנות כהוגן. היא מרחפת על הענן בסבלנות, עד שהיא מזהה פרדס ריחני. באותו רגע היא מזנקת בחדווה מהענן. היא מרווה את האדמה וממלאת אותה באישיותה העוצמתית. בכוחה יצמחו בקרוב תפוזים עסיסיים, שמהם יצמיחו עוד דורות רבים של תפוזים ריחניים.
הטיפה התבונית מסרבת לבזבז את חייה בהבלים ריקים. היא לא מוכנה להיסחף בזרם, להחטיא את הקליע היחידי שיש לה בקנה ההשפעה. היא מנציחה את קיומה לעד. מותירה חותם כתמתם וטעים ומורשת עשירה של אלפי ברכות 'בורא פרי העץ'.
כטיפות אינדיבידואליות שאינן כפופות לשרירותה של קהילת מים אחידה, הן יוכלו לממש את עצמן עם מעוף וחזון חופשיים.
לפני רגע ההגשמה הגדול, תרתי משמע, מרכז אחראי הענן את כל הטיפות שנמצאות תחת פיקודו לתדריך קצר וחשוב מאין כמוהו: "תכף תנשרו מהענן אחת אחת ותזכו להזדמנות נדירה של חווית חיים קצרה מאוד", הוא אומר בהגבהת קול שמנסה להתגבר על הרחש של הטיפות שלא יודעות את נפשן מהתרגשות, "שימו לב, החיים שניתנים לכן הם קצרים מאוד. הם ייגמרו ברגע הפגיעה שלכן על הקרקע", הוא מוסיף ומשליט בענן תחושת רצינות כבדה "בהינתן האות ולאחר תיאום מראש עם החזאים בארץ, תתחיל הענן לנוע על פני מרחבים שונים. כל אחת מכן תוכל לבחור את הנקודה שבה היא רוצה לרדת לארץ, ואת אופן ההשפעה של חייה הקצרים על העתיד", הוא חותם את דבריו ומותיר את הטיפות מהורהרות לגבי עתידן.
הרגע הגדול מגיע וכל טיפה מפרישה את עצמה מהענן בדרך למימוש החזון החד פעמי:
הטיפה השטותניקית בוחרת לצנוח דווקא על חוד אפו של דיפלומט מעונב בעיצומה של הצהרה חשובה.
הטיפה חובבת האקסטרים בוחרת ליפול על פסגת גג רעפים, משם היא נהנית לגלוש עד למסילת המרזב, היישר למגלשה חשוכה שבקצה שלה חתול צמא.
הטיפה נטולת חדוות החיים מנווטת את עצמה לזגוגית המשקפיים של נערה אחת, מתוך תקווה שמהר מאוד יספחו אותה לתוך מטלית או טישו, בדרך ליציאה בטוחה ממחזור המים האין-סופי והמעייף.
כל שאר הטיפות נופלות היישר לתוך זרמי מים שוצפים, וחוזרות להיות סתם מים חסרי אישיות. עוד חלקיק מים קטן וחסר משמעות מתוך אין ספור.
רק הטיפה החכמה מנצלת את ההזדמנות כהוגן. היא מרחפת על הענן בסבלנות, עד שהיא מזהה פרדס ריחני. באותו רגע היא מזנקת בחדווה מהענן. היא מרווה את האדמה וממלאת אותה באישיותה העוצמתית. בכוחה יצמחו בקרוב תפוזים עסיסיים, שמהם יצמיחו עוד דורות רבים של תפוזים ריחניים.
הטיפה התבונית מסרבת לבזבז את חייה בהבלים ריקים. היא לא מוכנה להיסחף בזרם, להחטיא את הקליע היחידי שיש לה בקנה ההשפעה. היא מנציחה את קיומה לעד. מותירה חותם כתמתם וטעים ומורשת עשירה של אלפי ברכות 'בורא פרי העץ'.
