רעיונות מעניינים לסוף שנה

[נקודה אחת]

שבוע שעבר בשיעור תורה, שמתי לב שאין להן כוח ללמוד, רמת ההשתתפות ירדה, וחוץ ממספר מצטיינות שתמיד איתי- אין היענות. החלשות נדמו לדגים של ממש.. משוטטות בעיניהן בתקרה, בחלון ובקלמר של החברה, לחלופין.
כמובן שהפטפטת הייתה השלב הבא. וההתעסקות- בלתי נמנעת.
פתאום השם נתן לי הבנה.
לא דומה משחק לשיעור.
במשחק- כולן רוצות להשתתף! בשיעור לא.
אולי נשחק קצת במקום ללמוד? אולי נלמד בצורה שהן רוצות לשתף פעולה בה?
גיליתי בארון הכיתה (מחילה, זה לא בריא כלל.. אבל בריא לנפש באותו הרגע.) בקבוקי סוכריות כאלו. מלאי אבקה חמצמצה.
זה היה חמוד. העמדתי אותם על השולחן ככה בשורה.
"המורה מה את עושה?" קראה שרה.
מה אני עושה באמת? אלוקים יודע. אני עושה עניין! חשבתי לעצמי. הסקרנות והלחשושים גברו.
עכשיו פתחתי את החומש. בדיוק באותה נקודה שהייתי. ציירתי בקבוק גדול על הלוח בצבע כחול, ריק.
"קדימה. אנחנו ממלאות את הבקבוק בתשובות נכונות!! כל מי שעונה עוזרת לבקבוק להתמלא. הממלאת האחרונה- מקבלת את הבקבוק!" השראה משמים. רעיון! ברוך הנותן רעיונות לעמו ישראל.
כמובן, שהעייפות שלהן פרחה כליל, המרחפות התחילו לחפש במחברת את התשובות, והדגים הפכו לכרישים חסרי מנוח. האצבעות הונפו אל על, ואפילו בחומש הן חיפשו בלי להתעצל.. (מה שהיה קשה להן עד בלתי אפשרי חמש דקות קודם)

הבקבוקים הריקים התמלאו מהרה.

בקבוק אחד הפך לבקבוק מים מינרלים.
השני היה ספריט.
השלישי היה יין.
ואם היו לי עוד טושי לוח, אולי היו עוד כמה בקבוקים.

אבל העיקר- הניצוץ חזר לעיניים.
והכוח לכולנו. היה כיף! למדנו! חזרנו על כל מה שלימדתי אותן בחודש האחרון, בשמחה!

השתדלתי שהדגים שלי ימלאו את הבקבוק באחרונה ויזכו בו. כדי שאולי גם בשיעור רגיל יזכרו שיש להן פה..
ובכלל גילינו שמבקבוק אחד רעיל שכזה, אפשר להתחלק כיתה שלמה ביחד.
ואיך??
בדיוק הגיע הצלצול. והן התחננו שנמשיך לשחק....
נתתי להן שאלת אתגר קשה שלא למדנו.. וברחתי מהכיתה.
כשחזרתי לאחר ההפסקה, גיליתי אותן עם החומשים, צועקות ביחד את התשובה הנכונה.
מזעזע כמה אבקה בקבוק אחד מכיל.
היה מספיק לכל ה-20 תלמידות גם יחד!

כמובן- שכל אחת תקח את הדברים למקום שלה, והכל עם הרבה סיעתא דישמיא.
מוזמנות לשתף ברעיונות נחמדים, קלים וזמינים ליצירת עניין.

הרבה הצלחה!