הנושאים החמים
Natan Galant
כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
- הוסף לסימניות
- #1
פעם פעם ערכתי סקר שווקים מקיף בין ששת חבריי הטובים ביותר וחמשת הבינוניים, ולאחריו שכרתי רכב לשבוע מחברה כלשהי (דוד יחזקאל רצה לנסוע לראש העין, בסוף הוא מצא תור לרופא אף אוזן גרון בכפר סבא). לא נציין את שמה, כמובן, אבל שמה מכיל את האותיות --------- (נערך ע"י מנהל).
החברה הזו הייתה ממש לא נעימה, בשבילי כלקוח. יכול להיות שאחרים חוו משהו אחר, אני מתאר לגמרי מהמבט שלי.
ראשית, הבלאגן. אוי, איזה בלאגן. מגיעים לסניף, כולם מזיעים, חם, מחכים לקבל שירות, הפקידים מעופפים.
לאחר מכן, הולכים לקבל את הרכב. מגרש ענק, טעון מכוניות, סלט אחד גדול. מתרוצצים בין הנציגים, שכולם אגב נראים ונשמעים אותו דבר ולך תזכור עם מי דיברת לפני רגע, כולם שולחים אותך אחד לשני. אנדרלמוסיה.
בסוף קיבלתי את הרכב, ואז שלחו אותו לשטיפה, ויד ימין לא יודעת מיד ימין, ויש שמאל בכלל לא מודעת לקיומה של יד ימין, ואיזה פה אחד עם שפם צועק משהו לאוזן לידו. והערבוביה בשמיים.
בסוף מגיע הזמן לצאת עם הרכב, ואז מתגלה הברוך: מגרש המכוניות עמוס! הנתיב חסום! צפירות, צעקות, תזהר לא לשרוט לי את האוטו, חכה רגע פה, היי, הלו, אני הייתי לפניך אז תן לצאת קודם, וכולי.
בסוף יצאתי.
אחרי יומיים - חזרתי.
ביקשתי להחליף את הרכב, היו לו רעידות ועוד בעיות.
מובן שכל אחד שלח אותי למישהו אחר, ואני חוצה וחוצה את המגרש ותר אחר נציג בין המכוניות החונות, וכולם שולחים אותי לכולם.
אבל - אל ייאוש. סוף טוב הכל טוב - הנהלת הסניף נאותה להחליף את הרכב. הללוי-ה.
טרם נכנסתי לרכב החדש, פניתי אל מנהל הסניף טוב הלב. ראה נא, אדוני, החוויתי בידי - מד הדלק כמעט מלא. קיבלתי את הרכב עם מיכל כמעט ריק, יש מה לעשות?
הוא הניד בראשו בעצב:
לא, אין.
אם אין - אז אין.
נכנסתי לרכב החדש, ונסעתי משם לשלום.
היום נגמר, ועוד אחד ועוד אחד - ומצאתי את עצמי שב ומשיב את הרכב.
התהליך היה זהה לראשונה. בלאגן, נפנוף, לך לפה, תחנה שם, חכה פה, זוז הצידה תן למאזדה לצאת, וכולי. בסוף הצלחתי.
שבתי למשרד, ושם נכונה לי אכזבה מסמרת שיער:
אדוני, כך מנהל הסניף טוב הלב, צר לי, אך עליך לשלם קנס.
קנס?!?
כן, החזרת את המיכל עם 4 ליטר פחות.
אבל אדוני, התחננתי, אולי חסר לי 4 ליטר כעת, אך לפני ימים מספר השבתי לך רכב עם יותר מחצי מיכל ספייר!
המנהל נענע לי בראשו בהשתתפות:
מצטער, זה מה יש.
זה מה יש, אז זה מה יש. טוב. שילמתי את הקנס (מחיר ארבעה ליטרים דלק בתעריף מופרך פלוס דמי טיפול), והלכתי לדרכי. רגלית.
וכעבור תקופה, שוב נצרכתי לשכור רכב (דוד יחזקאל חיפש נהג לראש הנקרה, הוא חלם שיש שם אוצר, בסוף הוא נזכר שהחלום בכלל דיבר על מכתש רמון). הפעם שכרתי מחברה אחרת. יקרה יותר. למה? ככה. לא ידעתי. רק החמצתי פנים לגלות שהתעריף בהחלט יקר יותר מהראשונה.
גם הפעם לא אציין את שם החברה, התקנון החדש אוסר, אך אציין ששמה מכיל את האותיות --------- (נערך ע"י מנהל).
והנה - הפתעה!!!!!
נכנסים לסניף, הכל נקי. אין תור.
הפקידים אדיבים.
המכוניות מוכנות בחוץ. אדוני יעביר אשראי, אדוני יסע לשלום.
שירות מלכותי, בערך.
והרכב... נקי, מצוחצח, מדיף ניחוח טוב.
נכנסתי מהר לאוטו, אחד הנציגים הציע לי להוציא עבורי את הרכב מהחניה הצרה. כל הכבוד!!!
ועוד לא נפל לי האסימון.
לאחר 24 שעות הרכב, השבתי אותו, ועכשיו נפל לי האסימון.
כי גם הפעם נאלצתי להשיב אותו עם מיכל מלא בהרבה ממה שקיבלתי.
אבל הפעם - שמחה גדולה! הנציגה במשרד הודיעה לי שהשבתי את הרכב עם יותר דלק מכפי שקיבלתי אותו - והעניקה לי תלוש זיכוי על סכום קרוב. לתדלוק עתידי.
לא ייאמן.
ואז נפל לי האסימון, וזה בעצם הטיפ. אנא ממכם. חשבו שנית.
ימי בין הזמנים מגיעים, ורבים רבים ניגשים לחברות ההשכרה. אל תבחרו אוטומטית בחברה הכי זולה, אלא חפשו חלופות אחרות. תתייעצו עם כאלו שכבר שכרו מהם בעבר, שמעו מהם איך השירות ואיך היחס.
*** לפעמים עדיף לשלם יקר ולקבל, מאשר לשלם זול ולא לקבל. ***
זהו.
החברה הזו הייתה ממש לא נעימה, בשבילי כלקוח. יכול להיות שאחרים חוו משהו אחר, אני מתאר לגמרי מהמבט שלי.
ראשית, הבלאגן. אוי, איזה בלאגן. מגיעים לסניף, כולם מזיעים, חם, מחכים לקבל שירות, הפקידים מעופפים.
לאחר מכן, הולכים לקבל את הרכב. מגרש ענק, טעון מכוניות, סלט אחד גדול. מתרוצצים בין הנציגים, שכולם אגב נראים ונשמעים אותו דבר ולך תזכור עם מי דיברת לפני רגע, כולם שולחים אותך אחד לשני. אנדרלמוסיה.
בסוף קיבלתי את הרכב, ואז שלחו אותו לשטיפה, ויד ימין לא יודעת מיד ימין, ויש שמאל בכלל לא מודעת לקיומה של יד ימין, ואיזה פה אחד עם שפם צועק משהו לאוזן לידו. והערבוביה בשמיים.
בסוף מגיע הזמן לצאת עם הרכב, ואז מתגלה הברוך: מגרש המכוניות עמוס! הנתיב חסום! צפירות, צעקות, תזהר לא לשרוט לי את האוטו, חכה רגע פה, היי, הלו, אני הייתי לפניך אז תן לצאת קודם, וכולי.
בסוף יצאתי.
אחרי יומיים - חזרתי.
ביקשתי להחליף את הרכב, היו לו רעידות ועוד בעיות.
מובן שכל אחד שלח אותי למישהו אחר, ואני חוצה וחוצה את המגרש ותר אחר נציג בין המכוניות החונות, וכולם שולחים אותי לכולם.
אבל - אל ייאוש. סוף טוב הכל טוב - הנהלת הסניף נאותה להחליף את הרכב. הללוי-ה.
טרם נכנסתי לרכב החדש, פניתי אל מנהל הסניף טוב הלב. ראה נא, אדוני, החוויתי בידי - מד הדלק כמעט מלא. קיבלתי את הרכב עם מיכל כמעט ריק, יש מה לעשות?
הוא הניד בראשו בעצב:
לא, אין.
אם אין - אז אין.
נכנסתי לרכב החדש, ונסעתי משם לשלום.
היום נגמר, ועוד אחד ועוד אחד - ומצאתי את עצמי שב ומשיב את הרכב.
התהליך היה זהה לראשונה. בלאגן, נפנוף, לך לפה, תחנה שם, חכה פה, זוז הצידה תן למאזדה לצאת, וכולי. בסוף הצלחתי.
שבתי למשרד, ושם נכונה לי אכזבה מסמרת שיער:
אדוני, כך מנהל הסניף טוב הלב, צר לי, אך עליך לשלם קנס.
קנס?!?
כן, החזרת את המיכל עם 4 ליטר פחות.
אבל אדוני, התחננתי, אולי חסר לי 4 ליטר כעת, אך לפני ימים מספר השבתי לך רכב עם יותר מחצי מיכל ספייר!
המנהל נענע לי בראשו בהשתתפות:
מצטער, זה מה יש.
זה מה יש, אז זה מה יש. טוב. שילמתי את הקנס (מחיר ארבעה ליטרים דלק בתעריף מופרך פלוס דמי טיפול), והלכתי לדרכי. רגלית.
וכעבור תקופה, שוב נצרכתי לשכור רכב (דוד יחזקאל חיפש נהג לראש הנקרה, הוא חלם שיש שם אוצר, בסוף הוא נזכר שהחלום בכלל דיבר על מכתש רמון). הפעם שכרתי מחברה אחרת. יקרה יותר. למה? ככה. לא ידעתי. רק החמצתי פנים לגלות שהתעריף בהחלט יקר יותר מהראשונה.
גם הפעם לא אציין את שם החברה, התקנון החדש אוסר, אך אציין ששמה מכיל את האותיות --------- (נערך ע"י מנהל).
והנה - הפתעה!!!!!
נכנסים לסניף, הכל נקי. אין תור.
הפקידים אדיבים.
המכוניות מוכנות בחוץ. אדוני יעביר אשראי, אדוני יסע לשלום.
שירות מלכותי, בערך.
והרכב... נקי, מצוחצח, מדיף ניחוח טוב.
נכנסתי מהר לאוטו, אחד הנציגים הציע לי להוציא עבורי את הרכב מהחניה הצרה. כל הכבוד!!!
ועוד לא נפל לי האסימון.
לאחר 24 שעות הרכב, השבתי אותו, ועכשיו נפל לי האסימון.
כי גם הפעם נאלצתי להשיב אותו עם מיכל מלא בהרבה ממה שקיבלתי.
אבל הפעם - שמחה גדולה! הנציגה במשרד הודיעה לי שהשבתי את הרכב עם יותר דלק מכפי שקיבלתי אותו - והעניקה לי תלוש זיכוי על סכום קרוב. לתדלוק עתידי.
לא ייאמן.
ואז נפל לי האסימון, וזה בעצם הטיפ. אנא ממכם. חשבו שנית.
ימי בין הזמנים מגיעים, ורבים רבים ניגשים לחברות ההשכרה. אל תבחרו אוטומטית בחברה הכי זולה, אלא חפשו חלופות אחרות. תתייעצו עם כאלו שכבר שכרו מהם בעבר, שמעו מהם איך השירות ואיך היחס.
*** לפעמים עדיף לשלם יקר ולקבל, מאשר לשלם זול ולא לקבל. ***
זהו.
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
