שאלה באהבת עולם

[haozar]

בברכת אהבת עולם של שחרית לפני קריאת שמע ראיתי כמה סידורים ולא ראי זה כראי זה

פעם ראיתי כתוב, לפני קריאת שמע, ליראה ולאהבה את-שְׁמֶךָ, בסגול, ופעם ראיתי כתוב את-שִׁמְךָ בשווא

מה הטעם לזה ואיך נכון יותר לומר?

 

[רב טקסט]

זה תלוי במחלוקת גדולי עולם אם המבט על כל ברכה כפסוק אחד ולא יבוא בו יותר מסוף פסוק אחד ואתנח אחד או שכל מקום שאנו מרגישים בו הפסק גמור מנקדים בניקוד אתנחתא וסוף פסוק. לא זכור לי כרגע הרבה מראי מקומות בענין רק שבאגרות משה יש תשובה בענין ניקוד מלת הגשם בברכת מחיה המתים וכותב שם דודאי אין לנו לשפוט ברכה ארוכה כפסוק אחד לבד ומאידך בספר אמת ליעקב להגאון ר' יעקב קמנעצקי (בפ' בראשית לפי זכרוני) גם כן מדבר מזה ומניח טעמים על הברכה לפי כללי הטעמים באופן שכל הברכה פסוק אחד.

 

[אפכא מסתברא]

בעניין 'מוריד הטל' ו'מוריד הגשם' - אני סברתי לתומי כי אם 'הטל' בניקוד הֶפְסֵק (בקמץ) כי אז מן הדין שגם 'הגשם' יהיה בניקוד הפסק (בקמץ תחת הג') עד שקראתי לפני שנים מאמר מעניין בתוספת התורנית של עיתון 'יתד' ובו בואר (שכחתי מי המחבר ומה היו מקורותיו) כי הסיבה לקמץ ב'טל' איננה משום הפסק אלא לרמז לא רק על הטל הארצי כי אם גם על טל תחיה שבו עתיד הקב"ה להחיות מתים. לפי זה 'הגשם' צ"ל בסגול תחת הג'.

 

[אלחנן אריאל]

זה תלוי במחלוקת גדולי עולם אם המבט על כל ברכה כפסוק אחד ולא יבוא בו יותר מסוף פסוק אחד ואתנח אחד או שכל מקום שאנו מרגישים בו הפסק גמור מנקדים בניקוד אתנחתא וסוף פסוק. לא זכור לי כרגע הרבה מראי מקומות בענין רק שבאגרות משה יש תשובה בענין ניקוד מלת הגשם בברכת מחיה המתים וכותב שם דודאי אין לנו לשפוט ברכה ארוכה כפסוק אחד לבד ומאידך בספר אמת ליעקב להגאון ר' יעקב קמנעצקי (בפ' בראשית לפי זכרוני) גם כן מדבר מזה ומניח טעמים על הברכה לפי כללי הטעמים באופן שכל הברכה פסוק אחד.

הנושא נידון באריכות בסידור אזור אליהו.

 

[חיטובים]

הנושא נדון בהרבה מקומות, בין היתר בשו"ת חיים שאל להרב חיד"א, ובספר לוח ארש לר' יעקב עמדין.
היום נחלקים בזה האשכנזים שאומרים שמֶךָ והספרדים שאומרים שְמָך, אך כפי שראיתי בכ"י עתיקים, גם האשכנזים היו אומרים כהספרדים. הצורה הזו בלשון נקבה היא כנראה בהשפעת הלשון הארמית.

יש שני ספרים שיצאו באמסטרדם על תיקון הסידור ע"פ דקדוק, ונחלקו זה עם זה - "ישרש יעקב - יסוד הקיום". נדפסו מחדש בקרית ספר שנת תשס"ה. הנושא הזה נידון גם שם בין היתר.