שאלה בניקוד | בג"ד כפ"ת, אחרי שווא נח, לעולם דגש?

  • פותח הנושא RCpro
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #1
מה קורה במילים עם אותיות השימוש (ככה קוראים להם? מצטער, אני לא מבין בזה כלום) לפני, דוגמת 'וב-דשן', הדלי"ת, דינה בדגש קל? דינה רפויה.
דוגמת: אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב.
אז מה הסיבה? כל בג"ד כפ"ת אחרי אותיות השימוש לעולם רפויות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
הב' איננו בשווא נח בדוגמא שנתת, וממילא לא יבוא דגש אחריו.
ב' זו הייתה בשוא נע (בְּדֶרֶךְ) וכיוון שנוסף עוד שווא לפניה (ו' החיבור), שינו את הראשון לתנועה, שלא יהיו שני שוואים נעים רצופים, אבל הדבר לא הפך את השווא שבב' לשווא נח. אם אני לא טועה הוא מכונה שווא מרחף, ככל שווא שנותר לאחר שפורק צרור שוואים נעים.
(יתכן שלא הגדרתי כמו שצריך, אבל ודאי שהשווא איננו נח)
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
הו' שלפניה אינה בשווא. ואינה נקראת כתנועה גדולה על מנת להניע את הו'ב'דרך.
איפה אני טועה?

אז את אומרת שדינו של שווא זה הוא להיות מרחף, וככזה הוא אינו מדגיש בג"ד כפ"ת שאחריו.

אזי שווא מרחף זהו כל שווא שמעיקרו דינו להיות מונע, רק שבגלל הכרח כזה או אחר נגזר דינו לנוח, אבל ככל שהוא נח אין במנוחתו די כדי להדגיש את הבגד שלפניו?

יבואו המלמדים וילמדוני...

ו...
אבקש את סליחתכם על בקשתי מעל במה מכובדת זו שאלות שראויות להישאל ביסודי...
בתקווה להבנה :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
בג"ד כפ"ת מקבלים דגש קל רק בראש מילה, ולכן אם יש אותיות שימוש לפניהם הם לא יקבלו דגש כי הם כבר לא בראש מילה
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
בג"ד כפ"ת מקבלים דגש גם אחרי שווא נח, כמעט בדיוק כמו בראש מילה.

במקרה שציינתי, הם לא.
וכאן שאלתי, מה הכלל?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מה שעפרה ענתה לך זה נכון.
אמנם אין שווא בואו, אלא שורוק, אבל אחרי שורוק השווא הוא לא נח אלא מרחף (ולדעת אחד מהדקדקנים, אינני זוכר מי - זה שווא נע, מכיוון שהוא אחרי תנועה גדולה)
אך רוב ככל הדקדקנים הראשונים סוברים שהשווא הוא שווא מרחף
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
עכשיו ראיתי בויקיפדיה שהאקדמאים חולקים על כך וסוברים שזה באמת שווא נח:

לפי ההגדרה הבסיסית של שווא נע, שווא שמקורו בתנועה, הרי הוא שווא נע. כך מסתבר גם מהעובדה שאותיות בגדכפ"ת שלאחריו אינן מקבלות דגש קל. ואולם העובדה שהוא בא אחרי "תנועה קטנה", וכן הביצוע שלו כאפס תנועה גם בשיטת ההגייה הספרדית, הקשו על סיווגו החד-משמעי כשווא נע. בין מדקדקי העברית בימי הביניים וגם בין חוקרי העברית המקראית בעת החדשה, חלוקות הדעות באשר להגדרת שווא זה. מוכרת ביותר הדעה שהעלה לראשונה המדקדק שלמה זלמן הנאו במאה ה-18, שרואה בו מהות פונולוגית בפני עצמה המכונה "שווא מרחף" או "שווא בינוני". אולם סברה זו לא התקבלה במחקר המדעי: רוב המדקדקים המודרניים סבורים שזהו שווא נח לכל דבר, ומבחינה היסטורית מקורו בתנועה. את ריפוי בג"ד כפ"ת שלאחריו מסבירים בהנחה, שבעת התאפסות התנועה לא חלו חילופים נוספים אוטומטיים בתוך המילה בין ההגייה הפוצצת והחוככת של עיצורים אלה. חיים רבין הציע שמבחינה פונולוגית הוא מייצג את אותה פונמה כמו השווא הנע, אך מבחינה פונטית הוא אלופון המבוצע כאפס תנועה, כלומר כשווא נח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
הראשון שהעלה את הנושא הוא הרז"ה, (ר' שלמה זלמן מהאנאו). הוא הבחין שבניגוד לכלל הידוע שבג"ד כפ"ת דגושים אחרי שו"א נח, הרי שקיימים שו"א נחים (לכאורה) לאלפים גם לפני בג"ד כפ"ת רפויים. ועל כן הסיק שלפי שלא נגעו בזה המדקדקים הראשונים, יוצא שבאמת זהו שו"א נע ולא שו"א נח. הוא מרבה לבאר שעל פי החוש יש להדגיש אחרי שו"א נח, ולהרפות אחרי שו"א נע, ושלא יתכן להרפות אחרי שו"א נח. את התנועה שלפני השו"א נח (שבעצם ובראשונה הוא הוא השו"א), קרא בשם "תנועה קלה".
מסקנה זו העמידה את הרז"ה בפני קשיים לא מעטים הודות ליוצאים מן הכלל רבים מאד, ועל כן העמיד תנאים רבים ליסוד זה, וקבע לא פחות משמנה מיני 'יוצאים מן הכלל'.
מתנגדו הגדול - היעב"ץ (ר' יעקב עמדין) תקף את דבריו באופן חריף, וכינה את היסוד שלו: תנועה קלה וחשודה (לשון נופל על לשון כלה נאה (תנועה) וחסודה).
בימיו של הרז"ה היה עוד מדקדק גדול, בעל אהל משה שהיה מפורסם מאד בדורו, וגם הוא חלק על הרז"ה, בנוגע לעצם הכלל של "תנועה קלה" על פרטיו השונים, אולם גם הוא סבר שהשו"א הוא שו"א נע לפעמים, והוא נקרא שו"א החסין. בעל אהל משה מעמיד קו חלוקה ברור בין שו"א שמתאים להיות "שו"א החסין", לבין שו"א שאינו ככזה.
אולם גם דבריו לא עמדו בבקורת, וישנם ראיות שהשו"א הזה הוא שו"א נח לעולם. ראיה אחת מני רבות היא העובדה שכאשר יש טעם שצריך להיות נסוג אחור, הוא אינו נסוג לתנועה ההיא שלפני השו"א, וזה ראיה שהשו"א שאחריה הוא שו"א נח.
דומה שכיום לא קיבלו את דבריהם של הרז"ה והאהל משה בדבר נעות השו"א, כנראה בהשפעת גדולי המדפיסים הדווקנים כהרוו"ה וזולתו. אולם בדורות ההם רוב המדפיסים שהבדילו בין שו"א נח לנע, נטו לדעת הרז"ה והדפיסו הסידורים לפי שיטתו. כי זאת יש לדעת, שמומחיותו של הרז"ה בדקדוק לא היתה מוטלת בספק אף לדעת מתנגדיו כהיעב"ץ (שכינהו בעל מלאכה אחת). הרז"ה היה הראשון שניסה להסביר על פי דרכים חדשניים את הסיבות לכללים הרבים הנמצאים בניקוד, הוא גם הראשון שהחל להעמיד סדר ברור של הטעמים, מה לפנים ומה לאחור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
היות ואני בור בענייני דיקדוק, אולי יואיל מישהו להסביר לי למה דוקא אותיות "בגד כפת" בראש מילה תמיד יבואו דגושות? במה נבדלו אותיות "בגד כפת" משאר אותיות? מה מייחד אותיות אלו משאר אותיות????

אבל אנא, רחמו עלי והשיבו לי בשפת האנשים הפשוטים כדי שאוכל להבין.

{אה, ועוד דבר קטן. אל תענו כי אלו הן האותיות היחידות שמקבלות דגש קל.
ולמי שרוצה לענות כי אלו הן האותיות היחידות שמקבלות 2 צורות הגיה, אשאל, אם כן למה לא נצרף גם את ה-'ל' לדוגמא?}
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
המדקדקים כתבו שבאמת כל (או רוב) האותיות האחרות גם כן היו מקבלות דגש קל, ומן הדין שכולם יהיו נקודות בראש התיבה. אולם בדור שהניקוד נכתב, כבר נשכחה הברתן של הדגש הקל אצל שאר האותיות, והן נשארו רק באלה הששה.
וכהיום, אצל רוב הקהלות נשכח ההבדל בהברת אותיות אלה, ונשאר הבדל רק אצל ב, פ, ואצל האשכנזים גם ב-ת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אם כן אצלינו נשאר רק "בכפת" ואצל התימנים יש עוד אותיות עם הבדלים בהברה גם באותיות אחרות (משיכת ארוכה יותר של ההברה במקרה של ה'ל' כמו ההברה של ה'ל' בערבית "לאאא"

אם כן למה דוקא "בגד כפת"? (זאת הייתה הכוונה בשאלתי המקורית)
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אצל התימנים יש הבדלים בין הגיית דגוש לרפה בכל הבגד-כפת, וכנראה היו הבדלים כאלה בהגייה המקורית והם שייחדו את האותיות האלה.
האם יש הבדל ממשי בהגייה גם בל' בין דגוש לרפוי? לא שמעתי על כך מימי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
למה במילים בִּרְכָתֶךָ, בִּלְבַבְכֶם, משכבכם וכו' - האות כ' לא מקבלת דגש קל, הרי היא אחרי שווא נח?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
השווא במילה ברכתך אינו שווא נח, מפני שמקורו בתנועה - בקמץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכתב ע"י פונטייפ;304175:
אם כן אצלינו נשאר רק "בכפת" ואצל התימנים יש עוד אותיות עם הבדלים בהברה גם באותיות אחרות (משיכת ארוכה יותר של ההברה במקרה של ה'ל' כמו ההברה של ה'ל' בערבית "לאאא"

אם כן למה דוקא "בגד כפת"? (זאת הייתה הכוונה בשאלתי המקורית)

כפי שדייקתי ואמרתי, שבתקופת הנקדנים כבר נשתכחו ההבדלים בשאר האותיות, ועל כן לא הדגישום. ויכול להיות שהתימנים היה ידוע להם עוד דברים מה שכבר לא היה פשוט בתקופת הנקדנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י אברהם;304199:
למה במילים בִּרְכָתֶךָ, בִּלְבַבְכֶם, משכבכם וכו' - האות כ' לא מקבלת דגש קל, הרי היא אחרי שווא נח?
התנועה שלפני השו"א היא תנועה קלה, כי במקורו הוא שו"א, ומכיון שלא יתכנו שני שואים נעים רצופים, על כן הומר השו"א לתנועה קלה, ושו"א שאחרי תנועה קלה איננו מדגיש בג"ד כפ"ת שלאחריו.

והטעם שתנועה זו היא תנועה קלה, כי קיים כלל שאם יש חמש אותיות מורגשות במילה אחת, אזי פ"א הפעל בשו"א, ובמילה שפ"א הפעל הוא כבר שו"א מעצמו, אזי גם עי"ן הפעל בשו"א, וכיון שזה לא יתכן כי עתה יהיו שני שו"אין נעים רצופים, על כן לכאורה צריך פ"א הפעל להתחלף לתנועה קלה, ולדוגמא בשורש פקד, היה צריך להינקד פִּקְדְכֶם, אולם עתה נוצרה בעיה נוספת, כי למ"ד הפעל הוא גם כן בשו"א לפני כ' מ' הכנוים, ולא יתכנו שני שו"אין אחרי תנועה קלה, על כן נוקד עי"ן הפעל בפתח קל. (על פי צהר התיבה - תיבת הפעלים מ"א).
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י געוואלדיג;304163:
המדקדקים כתבו שבאמת כל (או רוב) האותיות האחרות גם כן היו מקבלות דגש קל, ומן הדין שכולם יהיו נקודות בראש התיבה. אולם בדור שהניקוד נכתב, כבר נשכחה הברתן של הדגש הקל אצל שאר האותיות, והן נשארו רק באלה הששה.
וכהיום, אצל רוב הקהלות נשכח ההבדל בהברת אותיות אלה, ונשאר הבדל רק אצל ב, פ, ואצל האשכנזים גם ב-ת.
עי' בספר יצירה פ"ד שם מבואר שיש שבע אותיות כפולות: בג"ד כפר"ת!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה