שאלה הלכתית בענין זכויות יוצרים

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני קצת בעסקי העריכה ויש לי שאלה שמטרידה אותי:
אני משתמשת ברקע בדר"כ בשירים ששיכים לעם היהודי, אני כמובן לא קונה דיסק שלם בשביל שיר אחד אלא "משיגה" איכשהו את השיר. האם יש בעיה בזה? כלומר: האם אני צריכה לקנות את הדיסק וע"י כך לשלם זכויות יוצרים או שאולי אפילו זה לא עוזר???

אני מבקשת שרק מי שיודע שיענה.... כי אני הולכת די להסתמך על זה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
בעקרון, לכל שיר יש זכויות יוצרים, אם בעלי הזכויות (שזה הרבה אנשים בדרך כלל) רשומים באקו"ם אז אפילו הם לא יכולים לתת לך רשות,
מישהי סיפרה שביקשה רשות מאקו"ם על שיר מסוים ואמרו לה לשלם 10 אחוז מרוחיה, רק מה שהיא קיבלה רק 1500 ש"ח ואז הם צחקו וויתרו לה על התשלום.
מישהו אמר לי שאם משתמשים רק בחלק של שיר ולא ביצירה שלימה אז אין בעיה להשתמש, אבל את זה את צריכה לבדוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לשלם!?

למעשה אצלי
אם אני עושה דיסק להפצה אני לעולם לא שם שיר/וידאו שהזכויות לא שלי
ראו הוזהרתם!!
ישנם משפטים וקנסות על מאות אלפי ש"ח על שימוש ללא תשלום תמלוגים.
(שבד"כ (אם הוא העורך טמבל) נגמרים באיזו פשרה קטנה )
אבל לחתונות/בר מצוות אני לא נזהר.

לפי דין תורה (למיטב למדנותי)
מחולק ל 2
1- אם זה פוגע בפרנסת חברו-(דוג'- לשכפל בדיוק אותו דיסק ולמכור)
בנידון דידן זה לא פוגע - זה נהנה וזה לא חסר.

2- זכויות. -- שאני לא יודע כמה זה חמור הלכתית - ואם זה בכלל קיים!?!?!?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
לפני הרבה זמן חוק בינלאומי הייה אומר: שימוש של יצירה אומנותי עד 45 שנייות מותר, בתנאי ששיר יותר ארוך.
מה היום אני לא יודע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
בדקתי את הנושא לא מזמן:

1. לגבי השמעה במצגת לא קשור אם את קנית את הדיסק או לא.

2. השמעת קטע מוזיקה במצגת ע"פ הלכה - אין בעיה במקרה שאין הפסד למו"ל.

ע"פ החוק וגם ע"פ ההלכה מומלץ לבקש רשות, שבמקרה זה תינתן ללא כל בעיה.

עכ"פ, בגדול, אני חושב שאף מפיק שפוי לא ילך לתבוע עורכת מצגות בגלל מצגת ש-200 אנשים ראו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אכן שאלה הלכתית

בררתי את הנושא כשנתקלתי בבעיה, וברור שהעתקה של שיר שלם היא בעייתית, ואין זה משנה אם למפיק שווה לתבוע או לא.
לכן התקשרתי לבעל הזכויות לדוג': גל פז, שלהבת ושאלתי מה עלי לעשות.
בגל פז לדוגמא ענו לי שאתקשר כל פעם לפי הענין. ואין להם אפשרות לתת תשובה גורפת.
שאלתי אותם על מצגת משפחתית וענו לי לקנות דיסק מקורי, ואין צורך בתשלום נוסף.
וציינו שכשמדובר בהפקה מסחרית: מכירה/השכרה של המצגת עלות השיר יכולה להגיע ל-5000$.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
תגובה לשפיץ:

לגבי מצגת משפחתית שלא מרוויחים עלה כסף אין שום עילה לתביעה ע"פ ההלכה.

לגבי החוק זה סיפור אחר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
תגובה לשזר

גם לגבי מצגת משפחתית שלא מרויחים עליה, יש בעיה הלכתית האם מותר להעתיק את השיר בלי לקנות דיסק מקורי.
ובעצם זה השאלה האם מותר לצרוב דיסק של יהודי שלא למטרות מסחר. כידוע יש מתירים ויש אוסרים. תלוי את מי שואלים.
אך ברור שצריבה/העתקה של שירים גורמת למפיקים נזקים עצומים!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לידיעה בלבד:
רוב השירים והיוצרים החרדיים לא באקו"ם. אבל אוי ואבוי ליפול על שיר שכן, ולהסתבך איתם. (מנדי ג'רופי למשל, כן...) זה טרנד חדש אחרי מסעי הציד שנערכים בעולם על הלבנת כספים ושמירה על איכות הסביבה.
בקיצור, חיים לא קלים.
דרך אגב, עו"ד חנוך וינדרבוים מב"ב (מייצג בארץ את מ.ב.ד.) מבין טוב בענין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נכתב ע"י shpitz;177954:
אך ברור שצריבה/העתקה של שירים גורמת למפיקים נזקים עצומים!!!
על מה אתה מדבר? על מצגת משפחתית או על מכירה?

זה שמותר לשמוע דיסק לעצמך וכנ"ל להכניסו למצגת משפחתית זה רק בגלל שאתה לא גורם שום נזק כספי לחברה.

כשאתה מרוויח כסף אתה צריך לבקש רשות.

ענה לי פעם רב ידוע: "כל הזכויות שמורות" זה הזכות להרוויח כסף על המוצר הווירטואלי.
על זה שאני ישמע בבית את השיר אין למפיק שום קובלנה. הוא הפסיד משהו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
יש רבנים שאוסרים צריבת דיסקים של יהודים גם כשאין כל רווח,
בגלל שזה גורם נזק למו"ל.
כל דיסק שצורבים זה פחות דיסק שקונים.
לא באתי להכריע כיצד לנהוג, אך בהחלט יש לברר אצל פוסק שסומכים עליו מה הכרעתו.
וודאי שזו שאלה נפרדת ממקרים שבהם כן מרויחים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
דוקא מהלינק הזה מובן שזה בדיוק הפוך. (לא שברדוגו איזה פוסק הלכתי)
http://www.shlager.net/?articleID=1093
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
הוא מדבר על מה שהאדם עושה בבית

הוא מדבר על מה שהאדם עושה בבית...
נראה לי שכאן מדובר על (גם) להרוויח כסף מהשירים (בתוך קליפים וכד')
ועוד לפרסמם בציבור...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
מה לגבי השמעת שיר כרקע לאתר שאני בונה? האם גם בזה יש בעיה? האתר הוא תצוגה של העבודות הגרפיות שלי.

ועוד שאלה. אם מישהו אחר שר אתה שיר של .... [נאמר השיר של "בלבבי משכן אבנה" של הוטנר]. האם גם על זה יש זכויות יוצרים של מי שחיבר את הנעימה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
זכויות שמורות

ידועה לכולכם ההלכה השגת גבול ולא תגנוב
אין שום הצדקה להשתמש ברכוש אחר ללא רשותו לא הילכתית ולא חוקית
במקרה ההילכתי הנושא ידון ע"י בורא עולם לגבי חוקי ניתן לתבוע מפר חוק כזה על סכומים
שאתם לא מעלים על דעתכם.
האם יש כאן משהו שהיה מעוניין שיעשו ביצירה שלו (שהוא/י השקיעו בה דמים מרובים)שימוש ללא רשותו?
הרי אם נאשר להשתמש בשיר אחד ניתן יהיה לפי היתר זה לצרף את כל הדיסק או האלבום
ומי שבכל זאת משתמש בקבצים אלו שלא ישים קרדיט שלו על הסרט/דיסק/קובץ למניעת תביעות עתידיות כי אין לכם שום אינדקציה לאן זה יכול להגיע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
&#1513;&#1488;&#1500;&#1493;&#1514; &#1489;&#1491;&#1497;&#1504;&#1497; &#1502;&#1502;&#1493;&#1504;&#1493;&#1514; &#1488;&#1508;&#1513;&#1512; &#1500;&#1492;&#1508;&#1504;&#1493;&#1514; &#1500;&#1489;&#1497;&#1514; &#1492;&#1491;&#1497;&#1503; '&#1504;&#1514;&#1497;&#1489;&#1493;&#1514; &#1495;&#1497;&#1497;&#1501;' &#1513;&#1500; &#1492;&#1512;&#1489; &#1504;&#1493;&#1505;&#1489;&#1493;&#1497;&#1501; &#1502;&#1497;&#1512;&#1493;&#1513;&#1500;&#1497;&#1501;, &#1489;&#1502;&#1497;&#1497;&#1500;: <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>.

&#1489;&#1492;&#1510;&#1500;&#1495;&#1492;.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
הנה לכם ציטוטים ברורים בעקרונות חוק זכויות יוצרים:
<TABLE height="100%" width=530 border=0><TBODY><TR><TD dir=rtl vAlign=top>10 עקרונות יסוד בזכויות יוצרים
נוהגים לומר על זכות יוצרים שהיא זכות קניינית. אכן כך. אולם זכות יוצרים היא גם זכות אדם בסיסית. מהות זו של זכות יוצרים מובנת למדי באירופה הקונטיננטלית, בה נוהגים על-פי שיטת "זכויות היוצרים" (droit d'auteur). היא מורגשת פחות בעולם האנגלו-אמריקאי, שהוא עולם "זכות ההעתקה" (copyright).


העולם האנגלו-אמריקאי שם דגש על הגנת בעלי זכויות היוצרים, תהיינה אשר תהיינה, מעת לעת. לעיתים רבות, אלה אינם היוצרים עצמם, אלא חברות עתירות ממון, כגון חברות הקלטה, גופי שידור, אולפני סרטים וחברות תוכנה, שרכשו מהיוצרים את הזכויות. ואילו באירופה מקדשים עדיין את ההגנה על היוצר המקורי, גם לאחר שזכויות הניצול ביצירותיו עברו לגוף עסקי. האירופיים מאמינים כי היוצר זכאי להשתתף בהצלחת יצירתו.


בישראל קיבלנו בירושה מהאנגלים חוק copyright, אולם תרגמו אותו לחוק זכות יוצרים. תרגום זה ראוי שייושם כהלכה ולא רק באופן מילולי ושאכן תדאג מדינת ישראל לאינטרסים הכלכליים והמוסריים הלגיטימיים של יוצריה, גם לאחר שנפרדו מהשליטה על יצירתם. לא כל יצירה מצליחה. אך כאשר היא כן מצליחה, אך מוסרי וצודק שהיוצר ישתתף בהצלחה זו.


1. זכות יוצרים מגנה על ביטוי אך לא על רעיון


זכות יוצרים קיימת ביצירות ספרותיות, דרמטיות, מוסיקליות ואמנותיות מקוריות. הזכות מגנה על הביטוי המקורי שביצירה ואינה קיימת ברעיונות שבה. ומה בין השניים? ובכן, רומן, סרט, לחן וציור הם ביטויים לרעיון, אולם העלילה הכללית שביסוד הרומן או הסרט, הסגנון המוסיקלי של הלחן ושיטת הציור, הם רק רעיונות. הבחנה זו חשובה ביותר. המחזה "רומיאו ויוליה", שכתב שייקספיר, הוא ללא ספק ביטוי, ולו נכתב בימינו היה מוגן בזכות יוצרים. אך הגנה זו לא הייתה מתפרסת על הרעיון הכללי שבבסיסו, לא הייתה קמה אם כן כל מניעה, שיוצר אחר ינסה אף הוא כוחו ביצירת רומן על אותו נושא, ובלבד שלא יעתיק את הביטוי של שייקספיר, הגלום במערכת הנסיבות הספציפית, הדמויות, הדיאלוגים ושילוב הסצינות שבו. זאת ועוד: פיקסו ובראק היו, ללא ספק, בעלי זכות יוצרים בציוריהם הקוביסטיים, שהרי כל ציור הוא ביטוי, אך לאיש מהם לא היתה ולא יכלה להיות זכות בלעדית על שיטת הקוביזם, גם אם ניתן להצביע על אחד מהם כאבי שיטה זו. השיטה היא רעיון, לא ביטוי. בדומה לכך, לא יכול מלחין כלשהו להיות בעל זכות יוצרים על ה"רוק", ה"ראפ", או ה"בוסה נובה".

2. עובדות ונתונים אינם מוגנים בזכויות יוצרים


כלל הוא: זכות יוצרים אינה תופסת בעובדות ונתונים, בחדשות היום או בתזות. חוקרים המתעדים לראשונה עובדות היסטוריות או מדעיות אינם יכולים למנוע מאחרים לעשות לאחר מכן שימוש בעובדות אלה. עתון היוצא ב"סקופ" גדול רוכש לעצמו את יתרון הראשוניות. אולם, לאחר מכן אין הוא יכול למנוע ממתחריו לכתוב אף הם על החדשות שנתגלו ולפרסם אותן. עם זאת קיימת זכות יוצרים באופן הביטוי של העובדות, הנתונים, החדשות או התיזה. ובנוסף כך למשל מי שמכין מאגר של עובדות או נתונים, אף שאינו רוכש מונופולין על העובדות והנתונים שבמאגר, עשוי להיות בעל זכות יוצרים במאגר עצמו. זכות זו חלה על הבחירה, הסיווג, הסידור ואופן הצגת הנתונים, ולא על הנתונים עצמם.


3. זכות יוצרים אינה מעניקה מונופולין, אלא מגנה מפני העתקה!


זכות יוצרים מגנה מפני העתקה. אין היא מעניקה לבעלה מונופולין אבסולוטי על הביטוי המוגן. שניים שמגיעים לאותו ביטוי ממש בדרכים עצמאיות, מבלי לראות האחד את יצירתו של השני, כל אחד בעל זכות יוצרים ביצירתו. זכות זו מאפשרת ליוצר למנוע מאחר להעתיק את היצירה שלו, אך היא לא תאפשר לו למנוע מהיוצר השני מלהפיץ את יצירתו שלו, או מאחר להעתיק את יצירתו של השני.

4. זכות יוצרים נתונה ליוצר היצירהכלל הוא שזכות יוצרים ביצירה שייכת למחבר, דהיינו ליוצר, ולא לכל אדם אחר, לרבות מי שהזמין את היצירה, מי שמימן אותה ומי שהציע ליוצר רעיון ביחס אליה. לכלל זה מספר סייגים: זכות יוצרים ביצירה של עובד, שנוצרה במהלך ועקב עבודתו, שייכת למעביד. זכות יוצרים ביצירות אמנותיות מסוימות, הנוצרות על-פי הזמנה שייכת למזמין. הוא הדין בצילום, כאשר ההזמנה היא עבור הנגטיבה (הגדרה שקשה ליישום בעידן הדיגטלי).

5. אין דרישות פורמליות להגנת זכות יוצרים
הגנתה של יצירה אינה תלויה בסימן © או ברישום או בכל הליך פורמלי אחר. היא מתקיימת באופן אוטומטי מרגע היצירה. הסימן עוזר אמנם לבעל זכות יוצרים להודיע על זכותו בפני העולם, אך העדרו אינו מפקיע את ההגנה מן היצירה. בישראל לא קיים משרד לרישום זכויות יוצרים. יש אמנם מדינות, כגון ארה"ב, שמקיימות שיטת רישום, אך גם בהן הרישום אינו חובה והיצירה תהיה מוגנת גם אם לא נרשמה.

6. זכות יוצרים קיימת במשך חיי היוצר ועוד 70 שנה

זכות יוצרים אינה נכס נצחי. היא קיימת לזמן מוגבל ולאחריו היצירה הופכת לנחלת הכלל. עם זאת, הזכות ניתנת לתקופה ארוכה למדי, באופן שהיא מבטיחה הנאה כלכלית מהיצירה ליוצר וליורשיו למשך שלושה דורות. לגבי מרבית היצירות, התקופה היא חיי היוצר ועוד 70 שנה לאחר מותו. לכן, זכויות היוצרים בכל יצירותיו של יוצר פוקעות במועד אחד, בין שנוצרו בצעירותו ובין שנוצרו בימיו האחרונים.

7. זכות יוצרים היא נכס סחיר &#8211; אפשר לאבד אותה

זכות יוצרים אינה זכות אישית שנדבקת ליוצר יהיה אשר יהיה אלא נכס סחיר הנתון להעברה. היוצר יכול למכור את זכות היוצרים שלו ביצירה, אך לכך נדרש הסכם בכתב. הזכות ניתנת למכירה בשלמותה או בחלקה. אם נמכרה בשלמותה, אין ליוצר עוד זכויות ביצירה. דרך אחרת, בדרך כלל המועדפת, לסחר את זכות היוצרים היא להעניק לאחר רישיון להשתמש בה. הרישיון יכול להיות כללי או ספציפי, מוגבל לשימוש מסוים, שטח מסוים או זמן מוגדר, בלעדי או לא בלעדי. הענקת רישיון מאפשרת למקבל הרישיון לעשות שימוש ביצירה בהתאם לתנאי הרישיון, מבלי לנתק את הבעלות בזכות מהיוצר או בעל זכות היוצרים.

8. חומר שפורסם באינטרנט אינו בהכרח נחלת הכלל

טעות חמורה היא לחשוב שכל מה שמופיע ב"סייברספייס" הינו הפקר. דיני זכויות יוצרים גמישים למדי ומתפרשים לאור המצווה והדיברה השמינית: לא תגנוב. בתי המשפט במספר מדינות בעולם כבר התמודדו בהפרות זכויות יוצרים באינטרנט, עוד בטרם הסדירו המחוקקים אצלם את הנושא. בסוף 1996, נחתמה אמנה בין-לאומית בנושא. המשפטים המפורסמים שמתנהלים בסוגיית זכות יוצרים באינטרנט, כגון פרשות "נאפסטר", "גרוקסטר" ופסקי דין רבים עוסקים בעיקר בשאלה המורכבת של החבות של ספקי שירות ומפעילי אתרים בגין הפרות המתבצעות על-ידי משתמשים ברשת, אך אין ספק בדבר החבות הישירה של המשתמש המעתיק או מפיץ ברשת יצירה מוגנת ללא רישיון.

9. זכות יוצרים ניתנת להפרה במספר אופנים שוניםחוק זכות יוצרים מעניק לבעל זכות יוצרים אגד של זכויות בלעדיות לניצול יצירתו, הכולל: זכות השעתוק, דהיינו הזכות להפיק עותקים של היצירה, בכל אמצעי מדיה; זכות הפרסום, שהיא הזכות להוציא עותקים של היצירה; זכות הביצוע הפומבי, שהיא הזכות לבצע את היצירה בפומבי, לרבות באמצעות שידור והעברה בכבלים; זכות העיבוד, שהיא הזכות להכין יצירות אחרות, המבוססות על היצירה; וזכות ההשכרה, שהיא הזכות להשאיל או להשכיר קלטת או דיסק או אמצעי אחר, שבו טבועה היצירה. כל הזכויות הללו חלות ביחס ליצירה בשלמותה או לכל חלק מהותי ממנה. מכאן, שכל מי שיבצע פעולה מן הפעולות לעיל ללא הרשאה מאת בעל זכות היוצרים מפר בכך את זכותו. וזאת, בין שהמפר התכוון לכך, בין לאו, בין שהפיק מההפרה תועלת כלכלית, בין לאו ובין שאחרים הפרו גם כן את זכויות היוצר, בין אם לאו. לכל האמור לעיל סייג חשוב שהוא הגנת השימוש הוגן. אדם שעושה שימוש הוגן ביצירה למטרות תמצית עתונאית, מחקר, סקירה, לימוד עצמי או ביקורת אינו מפר את זכות היוצרים ביצירה, גם אם השימוש נעשה ללא הרשאה מאת בעל זכות היוצרים. הגינות השימוש נבחנת, בין היתר, בהתחשב בכמות החומר שנלקח מבחינה איכותית, אופי היצירה הראשונה, אופי השימוש והשפעתו על ערכה הכלכלי של היצירה.

10. בנוסף לזכות הכלכלית, ליוצר זכות אישית לשלמות יצירתו ולייחוסה אליו

במרבית מדינות העולם היוצר נהנה מן "הזכות המוסרית". זוהי זכות אישית של היוצר, אשר לה שני פנים: זכות למנוע סילופים, פגמים ושינויים ופעולות אחרות ביצירתו שיש בהן משום הפחתת ערכה של היצירה, ושפוגעים בכבודו ובשמו של היוצר; וזכות לקבלת "קרדיט" בגין היצירה, בהיקף ובמידה המקובלים. הזכות המוסרית היא זכות אישית שבאה לכבד את הקשר הרגשי שבין היוצר לבין יצירתו. היא שייכת ליוצר היצירה, גם לאחר שמכר את זכויותיו הכלכליות ביצירה, ואינה ניתנת להעברה, אם כי היא ניתנת לויתור.


</TD></TR><TR><TD vAlign=bottom align=right height="100%"><TABLE cellSpacing=0 cellPadding=0 width="100%" border=0><TBODY><TR><TD vAlign=bottom></TD><TD vAlign=bottom align=right>© טוני גרינמן, עו"ד 2000, 2003, 2006 כל הזכויות שמורות</TD></TR></TBODY></TABLE></TD></TR></TBODY></TABLE>
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אמר לי פעם חבר שעוסק בהפקת דיסקים
שבהתחלה כשהוא גילה שכולם מורידים דיסקים שלו
מקאזה ואמיול וכד'
היה מתבאס.
אח"כ התחיל לחשוב
'וואלה, אני שווה משו,
אנשים אוהבים ת'מוזיקה שלי'.

זה אולי לא מצדיק את ההורדה
לא את הקטע ההילכתי ולא את החוקי
אבל זה אומר שהמוזיקה היא כבר מזמן
לא משהו כלכלי שאפשר לחיות ממנו
וכל מי שמתעסק יודע שאנשים מעתיקים
ומשלים עם זה,
ומי שיש לו לב טוב, גם מוחל על זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י כלומניק;203122:
אמר לי פעם חבר שעוסק בהפקת דיסקים
שבהתחלה כשהוא גילה שכולם מורידים דיסקים שלו
מקאזה ואמיול וכד'
היה מתבאס.
אח"כ התחיל לחשוב
'וואלה, אני שווה משו,
אנשים אוהבים ת'מוזיקה שלי'.

זה אולי לא מצדיק את ההורדה
לא את הקטע ההילכתי ולא את החוקי
אבל זה אומר שהמוזיקה היא כבר מזמן
לא משהו כלכלי שאפשר לחיות ממנו
וכל מי שמתעסק יודע שאנשים מעתיקים
ומשלים עם זה,
ומי שיש לו לב טוב, גם מוחל על זה.
משהו כמו: מרביצים לי, כואב לי - סימן שאני חי?
מה זו השטות הזו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
נכתב ע"י אברימי;203123:
מה זו השטות הזו?

נכתב ע"י כלומניק;203122:
אמר לי פעם חבר שעוסק בהפקת דיסקים


במחילה, אברימי
כתבתי את זה לפני שראיתי את ההרצאה הארוכה שלך (תוך כדי)
זו לא המצאה שלי
זה חבר שלי שפעם נתן לי דיסק חינם
אמרתי לו - אתה מרוויח על זה, אל תתן לי
הוא אומר במילא כולם מורידים... וכו'
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה