שאלה מילולית למומחי הלשון

[bason1661]

מה המקור של המילה "כלום"?
איפה מוזכרת במקורות אם בכלל, והאם מורכבת ממס' מילים?
תודה רבה.

 

[נוי]

ראשית, כדאי להעביר את השאלה לפורום כתיבה/כתיבה תורנית וכו'
שנית, משמעותה המילולית של המילה כלום היא "משהו", ובשביל לבטא באמת כלום, צריך לומר:"לא כלום".
לגבי מקור? אינני יודעת, משערת שמלשון חז"ל.

 

[דגש חזק]

מאומה, משהו, דבר-מה
מורכבת מן המילים: כל+מאום, מילת הדגשה למיעוט, לשאלה ולשלילה.
(מילון אבן שושן)

 

[bason1661]

אני פעם קראתי ש "לום" זה קליפת השום.
וכלום זה מחיבור של כ-כמו "לום" - הכוונה לדבר מועט.
והשאלה אם יש לזה מקור.

 

[moria6780]

לום זהו גרעין הזית. גרעין הזית הינו חסר ערך. משהו חסר ערך מושווה אליו: כ-לום.
שמעתי ממדריך טיולים באתר העתיקות בקצרין, שיש שם בית בד, אם זה מקור מספיק מהימן בשבילך...

 

[בראש מילה]

לום זהו גרעין הזית. גרעין הזית הינו חסר ערך. משהו חסר ערך מושווה אליו: כ-לום.
שמעתי ממדריך טיולים באתר העתיקות בקצרין, שיש שם בית בד, אם זה מקור מספיק מהימן בשבילך...

לפי ויקיפדיה, זו "טענה פופולארית אך מוטעית", ואין מילה כזו, "לום".

 

[שמואל גרינשטיין]

לום זהו גרעין הזית. גרעין הזית הינו חסר ערך. משהו חסר ערך מושווה אליו: כ-לום.
שמעתי ממדריך טיולים באתר העתיקות בקצרין, שיש שם בית בד, אם זה מקור מספיק מהימן בשבילך...

כך היה טוען גם סבי ז"ל, שהיה מומחה גדול לענייני לשון.
לצערי, כבר אין לי אפשרות לשאול אותו מה המקור.

חני

 

[גרפיקנער]

בגמרא נזכר הלשון (משהו כזה): "אמר רבן גמליאל, כלום יש אדם שחולק בדבר? אמר לו רבי יהושע לאו". משמע שזה מלשון 'האם', או 'וכי'.

 

[FullTime]

רש"י, בראשית כט יא
ויבך. לפי שצפה ברוח הקודש שאינה נכנסת עמו לקבורה ד"א לפי שבא בידים ריקניות אמר אליעזר עבד אבי אבא היו בידיו נזמים וצמידים ומגדנות ואני אין בידי כלום.....

שם כט יג
ויחבק, כשלא ראה עמו כלום אמר שמא זהובים...


וברש"י לבד יש עוד כמה וכמה פעמים המילה 'כלום' שפירושה כאמירתה, כלום.

 

[יוסניו]

יש המון פעמים בחז"ל שמופיע המילה כלום

סדר טהרה, מסכת נידה
פרק ח,ג: שהם מחזיקין בו טומאה בדקוהו ולא מצאו תחתיו כלום פעם אחת בא הרוח ופרכתו משרשיו ונמצאת גולגולת שלמה דבוקה בשרשיו
פרק ח,ד: ואיזהו רוק כל שלא טעם כלום מבערב <
סדר נזיקין, מסכת עבודה זרה
פרק ו,ג: אותו בין בשגגה בין במזיד איזה הוא מוקצה מקצה לעבודת כוכבים אבל אמר שור זה לעבודת כוכבים לא אמר כלום לפי שאין הקדש לעבודת כוכבים
סדר קודשים, מסכת ערכין
פרק ד,ג: רשב"ג אומר אם היה חובו מרובה על הקדשו לא הקדיש כלום אע"פ שאמרו חייבי הקדשות ב"ד ממשכנין אותו ונותנין לו מזון שלשים יום וכסות י"ב חדש
פרק ד,יא: המקדיש חצי עבדו וחצי שפחתו הוא וכהן שותפין בו חרמי כהנים שהקדישן להקדש המזבח או להקדש בדק הבית לא עשה כלום הקדש המזבח שהקדישו לחרמי כהנים או להקדש בדק הבית לא
פרק ד,יא: עשה כלום אבל הקדש בדק הבית שהקדישו לחרמי כהנים או להקדש המזבח מה שעשה עשוי חרמי כהנים אין להם פדיון ואין יוצאין ביובל חרמי ישראל רצו הבעלים לגאול הרשות ביד כהן
סדר נשים, מסכת כתובות
פרק ג,ח: אע"פ שאמרו אונס נותן מיד לכשיוציא אין נותן כלום ר' יוסי בר' יהודה אומר נותן כתובה מנה אע"פ שאמרו מפתה לכשיוציא
פרק ד,ז: ומפרנסתו ומלמדתו תורה [היו] שני בצורות [עמדו וחלקו] התחילה קובלת עליו לחכמים וכשבא לבית דין אמר להם היא נאמנת עלי יתר מכל אדם אמרה להם ודאי כך התנה עמי אמרו לה חכמים אין כלום אחר הקיצה
פרק ד,טו: לו בן לא אמר כלום היה חולה ומוטל במטה אמרו לו נכסיך למי אמר להם דמיתי שאשתי מעוברת עכשיו שאין אשתי מעוברת נכסי לפלוני ואח"כ נודע שאשתו מעוברת לא אמר כלום

 

[אפכא מסתברא]

רש"י, בראשית כט יא
ויבך. לפי שצפה ברוח הקודש שאינה נכנסת עמו לקבורה ד"א לפי שבא בידים ריקניות אמר אליעזר עבד אבי אבא היו בידיו נזמים וצמידים ומגדנות ואני אין בידי כלום.....

שם כט יג
ויחבק, כשלא ראה עמו כלום אמר שמא זהובים...


וברש"י לבד יש עוד כמה וכמה פעמים המילה 'כלום' שפירושה כאמירתה, כלום.

שים לב, שבכל הציטטות שהובאו (גם בהודעה הקודמת) יש "לא" או "אין" לפני כלום. דהיינו, "כלום" זה "משהו", "לא כלום" זה מה שאנו נוהגים לומר "שום דבר" (באמת, 'שום דבר' זה 'משהו'). אגב, באחת הציטטות של יוסניו (פרק ד, יא) יש בלי ספק "לא" לפני "עשה כלום", אלא שזו נשמטה לו. דוק ותשכח.

 

[יוסניו]

שים לב, שבכל הציטטות שהובאו (גם בהודעה הקודמת) יש "לא" או "אין" לפני כלום. דהיינו, "כלום" זה "משהו", "לא כלום" זה מה שאנו נוהגים לומר "שום דבר" (באמת, 'שום דבר' זה 'משהו'). אגב, באחת הציטטות של יוסניו (פרק ד, יא) יש בלי ספק "לא" לפני "עשה כלום", אלא שזו נשמטה לו. דוק ותשכח.

אתה צודק
זה אותו מאמר חז"ל עם המאמר הקודם, בטעות נכנס באמצע שוב (פ"ד י"א)
ד"א אני מצרף כאן לינק לאתר מאגר ספרי קודש אני משתמש עם זה המון
כדאי מאוד לשמור

http://kodesh.snunit.k12.il/i/tr/t0101.htm
עשיתי חיפוש כלום וקבלתי המון

 

[אפכא מסתברא]

אתה צודק
זה אותו מאמר חז"ל עם המאמר הקודם, בטעות נכנס באמצע שוב (פ"ד י"א)
ד"א אני מצרף כאן לינק לאתר מאגר ספרי קודש אני משתמש עם זה המון
כדאי מאוד לשמור

http://kodesh.snunit.k12.il/i/tr/t0101.htm
עשיתי חיפוש כלום וקבלתי המון

אכן, לא עיינתי בכל שאר המקורות שהבאת אלא רק בזה שלא היה בו "לא", ועל פי ההמשך זה היה ברור שחייב להיות לפניו לא.

 

[יוסניו]

אפכא מסתברא
עברתי על הרבה מקורות, ולא הצלחתי לתפוס אותך בטעות כלום
ולמה אתה קורא לעצמך "איפכא מסתברא, אם אתה כל כך ישר ?

 

[bason1661]

אוקי, אז בא ננסה בצורה אחרת- יש מילה כזאת "לום"?
כמו שכתבתי ראיתי בספר מסויים שאיני זוכרת מהו, שפירוש המילה לום זה קליפת השום.
יש דרך לבדוק זאת?
תודה.

 

[יוסניו]

בלינק שהבאתי שיש שם כל התנ"ך והש"ס ועוד ספרי קודש
אין המילה הזאת לום

 

[bason1661]

כן, אני יודעת בתנך ובתלמוד לא מצאתי.
אולי בספרי דקדוק וכדו', או שורשי מילים.

 

[יוסניו]

ב"מילוג" (המילון העברי החופשי ברשת)
מופיע שהמילה לום פירושו
מוט ברזל בעל קצה מעוקם, המשמש לפריצת דלתות, פתיחת מכסים ועוד
מצו"פ לינק
http://www.milog.co.il/לום

 

[אפכא מסתברא]

במילון אבן שושן שבידי (הודפס בתשמ"ט) אין המלה "לום", גם לא בהשלמות ובעדכונים.

 

[יוסניו]

מילון אבן שושן זה אתר?