התייעצות שבע ברכות לאחיין, חובה או זכות?

  • הוסף לסימניות
  • #1
שבוע הבא נכד בכור במשפחה מתחתן ומתארגנים לעשות שבע ברכות.
רשמית, הסבתא היא זו שעושה את השבע ברכות ואנו- הדודים, עוזרים בהכנות (ופחות בהוצאות... :rolleyes:)
מפה המשפחה כולה נכנסה לקלחת ויכוחים והתפסלפויות האם אנחנו הדודים צריכים להשתתף גם כספית בארוע או כל אחד יעזור כפי יכולתו? (מדובר גם בזוגות צעירים ממש שבקושי סוגרים את החודש... אך גם הסבתא עומדת בפני שוקת שבורה..)
מה אתם אומרים? אשמח לשמוע המלצות ממשפחות שכבר עמוק בתוך שמחות "דור ב'"...
(במיוחד כאחת מהצעירות שבחבורה שעד הבר מצווה הראשונה שלי הם כבר יאחזו בחתונה של המוזיניק... ומי שם יזכור אותי??)
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
חתיכת נושא...
אפשר לעשות שבע ברכות במקום לתת מתנה לחתונה...
לדעתי צריך לחוקק לעשות שבע ברכות רק ל2 או 3 הילדים הראשונים בכל משפחה יש לזה הרבה מעלות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אצלינו הבשרים על הסבא והסבתא
וכל השאר- ח"פ, סלטים קינוחים תוספות- מתחלקים כספית בין כולם.
רק שמחות!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
חובה? ודאי לא. גם לחתן ילד באולם לא חייבים.
אבל תחשבו עליכם במצב הזה הייתם רוצים שבע ברכות שהמשפחה הקרובה עושה?
תחשבו על האח שלכם הוא צריך שתעשן לו?

כל השאלה יושבת על 'האם חסר מי שיעשה שבע ברכות ויש ימים רקים/מחפסים בנרות או שיש תור מי יעשה'
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
בצד אחד - הסבתא ורק הסבתא [החלטה שלה:)]
בצד שני - הסבתא מביאה בשרי וכל השאר מתחלקים סלט/מנה אחרונה / פתיח וכד'
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #7
חובה? ודאי לא. גם לחתן ילד באולם לא חייבים.
אבל תחשבו עליכם במצב הזה הייתם רוצים שבע ברכות שהמשפחה הקרובה עושה?
תחשבו על האח שלכם הוא צריך שתעשן לו?

כל השאלה יושבת על 'האם חסר מי שיעשה שבע ברכות ויש ימים רקים/מחפסים בנרות או שיש תור מי יעשה'

כשמסתכלת בכיוון הזה, ודאי שאת צודקת.
אבל תסתכלי גם מהצד שלנו, הצעירים, שכל חודשיים משתתפים בבר מצווה / בת מצווה עם מתנות מכובדות ביותר ועכשיו התחיל גם סעיף החתונות ואין לזה סוף...
מילא אם יבטיחו לי שכשאגיע ג"כ לשלב הזה יזכרו אותנו גם ;) אך לא מאמינה שזה יקרה... פסימית? אולי
לא יודעת אם תזדהו איתי, משום מה מרגישה תסכול רב :eek:
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
חתיכת נושא...
אפשר לעשות שבע ברכות במקום לתת מתנה לחתונה...
לדעתי צריך לחוקק לעשות שבע ברכות רק ל2 או 3 הילדים הראשונים בכל משפחה יש לזה הרבה מעלות...
אז אצלנו, (הדודים) אחרי שנים ועשרות שבע ברכות, נגמר הכח והמימון ופשוט הפסיקו.
רק שאז הקטנים במשפחה התחילו לחתן ונוצר מצב לא נעים שהם רק נתנו ולא קיבלו...
בדיעבד, החליטו שעושים ל2 ילדים למשפחה (אלו שלא עשו להם עד היום).
עדיף לקבוע כללים כאלו מראש ולא בדיעבד
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לא יודעת אם תזדהו איתי, משום מה מרגישה תסכול רב :eek:

אפשר להבין אותך, לגמרי.
השאלה מה את רוצה?
את רוצה לשמןח עכשיו עם הזו"צ?
זה יהיה לך טוב ונחמד?
מקסים!!

ואם את לא רוצה-אז מה הטעם?
לא תמיד החשיבה קדימה וההתחשבנות היא הנכונה.

ואולי, אפשר פשוט לחשבן כמה יוצאת מנה בערך? וע"פ זה לחלוק הוצאות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
סתם שאלה כשאתם מסתכלים דור קודם אכן לאחרונים לא עשו שבע ברכות?
אנחנו עוד לא בדור המחתנים. אבל משני הצדדים עשו שבע ברכות לאחינים עד אחרון האחינים בלי לקפח אף אחד.
למה לחשוב רע?
אני חושבת שזה עצוב מאד האי חשק ותחושת המחויבות והעל הזו, אני מקוה ומאמינה שנעשה שבע ברכות לאחינים מתוך שמחה ושותפות בכל עת שיהיה צורך כמו שראינו אצל הורינו.
זה נורא איך שהצמצום והמחשבה על הכסף מכלה כל חלקה טובה, יתכן שזה רק ענין טכני עובדתי (המצב הכלכלי הקשה) אבל בהרגשה שלי הכל בראש (למה שחשוב ואת מה שמעריכים מוצאים מימון)
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אז אצלנו, (הדודים) אחרי שנים ועשרות שבע ברכות, נגמר הכח והמימון ופשוט הפסיקו.
רק שאז הקטנים במשפחה התחילו לחתן ונוצר מצב לא נעים שהם רק נתנו ולא קיבלו...
בדיעבד, החליטו שעושים ל2 ילדים למשפחה (אלו שלא עשו להם עד היום).
עדיף לקבוע כללים כאלו מראש ולא בדיעבד

בדיוק לזה התכוונתי
אהבתי את הרעיון של לעשות ל-2 ילדים במשפחה, תודה ל
אפשר להבין אותך, לגמרי.
השאלה מה את רוצה?
את רוצה לשמןח עכשיו עם הזו"צ?
זה יהיה לך טוב ונחמד?
מקסים!!

ואם את לא רוצה-אז מה הטעם?
לא תמיד החשיבה קדימה וההתחשבנות היא הנכונה.

ואולי, אפשר פשוט לחשבן כמה יוצאת מנה בערך? וע"פ זה לחלוק הוצאות?

בוודאי שרוצה לשמוח עם הזו"צ, רק הכסף, הוי הכסף... מדגדג בכיס :(
מבחינתי, הסבתא היא זו שעושה את השבע ברכות ואנחנו הדודים משתתפים בחלק קטן מההוצאות
רק כמה מבני המשפחה התחילו לנגן על המצפון.... שלא פייר להפיל על הסבתא את כל העול הכספי...
ומאז המצפון באמת התחיל לעבוד קשה :mad:
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אצלינו בצד אחד:
הדודים עושים (אצל הסבתא) ושמחים מאוד לעשות אחד לשני
כל אחד מציע מה שיכול (אירגונית וכלכלית)
אפילו שגם אני בין הקטנים וכנ"ל עושה בשמחה ולא נכנסת לחשבונות
אחרי ולפני הכל אין כמו משפחה! וגם הם עוזרים לי בדברים אחרים...
(מלכתחילה משאירים את הדברים הזולים למתקשים כלכלית מאוד)

בצד השני:
כל ארוע/מסיבה/בת מצוה/יומולדת
מלווה בחישובים וויכוחים ובנעכס שמוציא את כל החשק
וכל אחד מפחד להיות 'פראייר' שחלילה יתן כמה שקלים יותר מאח שלו

יאלה לזרום, מי שנותן גם הקב"ה נותן לו
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
סתם שאלה כשאתם מסתכלים דור קודם אכן לאחרונים לא עשו שבע ברכות?
אנחנו עוד לא בדור המחתנים. אבל משני הצדדים עשו שבע ברכות לאחינים עד אחרון האחינים בלי לקפח אף אחד.
למה לחשוב רע?
אני חושבת שזה עצוב מאד האי חשק ותחושת המחויבות והעל הזו, אני מקוה ומאמינה שנעשה שבע ברכות לאחינים מתוך שמחה ושותפות בכל עת שיהיה צורך כמו שראינו אצל הורינו.
זה נורא איך שהצמצום והמחשבה על הכסף מכלה כל חלקה טובה, יתכן שזה רק ענין טכני עובדתי (המצב הכלכלי הקשה) אבל בהרגשה שלי הכל בראש (למה שחשוב ואת מה שמעריכים מוצאים מימון)

אפשר לשלוח יותר מתודה אחת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
זה נורא איך שהצמצום והמחשבה על הכסף מכלה כל חלקה טובה, יתכן שזה רק ענין טכני עובדתי (המצב הכלכלי הקשה) אבל בהרגשה שלי הכל בראש (למה שחשוב ואת מה שמעריכים מוצאים מימון)

המשפט הזה הוא משפט ממש שיפוטי, וחבל...:(

מנין לך הביטחון שהכל אכן בראש, ואין אנשים שבאמת אין להם, חוץ מלדברים הבסיסיים שהם חייבים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
רק כמה מבני המשפחה התחילו לנגן על המצפון.... שלא פייר להפיל על הסבתא את כל העול הכספי...

ולסבתא היקרה אין דרך להביע את רצונותיה באופן ברור?
איזה שטות!!

אאם זה כך- מי שרוצה לעזור שיעזור ואם הסבתא תבקש- ברור שתתנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
סתם שאלה כשאתם מסתכלים דור קודם אכן לאחרונים לא עשו שבע ברכות?
אנחנו עוד לא בדור המחתנים. אבל משני הצדדים עשו שבע ברכות לאחינים עד אחרון האחינים בלי לקפח אף אחד.
למה לחשוב רע?
אני חושבת שזה עצוב מאד האי חשק ותחושת המחויבות והעל הזו, אני מקוה ומאמינה שנעשה שבע ברכות לאחינים מתוך שמחה ושותפות בכל עת שיהיה צורך כמו שראינו אצל הורינו.
זה נורא איך שהצמצום והמחשבה על הכסף מכלה כל חלקה טובה, יתכן שזה רק ענין טכני עובדתי (המצב הכלכלי הקשה) אבל בהרגשה שלי הכל בראש (למה שחשוב ואת מה שמעריכים מוצאים מימון)

צודקת, זה עצוב מאד
רק יש לי ניסיון מר עם מתנות לידה..
כמה שאני טורחת לזכור את הלידה התשיעית, עשירית כן ירבו, משום מה אותי שוכחים כבר מלידה שניה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
כשמסתכלת בכיוון הזה, ודאי שאת צודקת.
אבל תסתכלי גם מהצד שלנו, הצעירים, שכל חודשיים משתתפים בבר מצווה / בת מצווה עם מתנות מכובדות ביותר ועכשיו התחיל גם סעיף החתונות ואין לזה סוף...
מילא אם יבטיחו לי שכשאגיע ג"כ לשלב הזה יזכרו אותנו גם ;) אך לא מאמינה שזה יקרה... פסימית? אולי
לא יודעת אם תזדהו איתי, משום מה מרגישה תסכול רב :eek:

קשה לי להתייחס לאחים שלי ממקום של תן וקח
כך שקשה לי לענות על זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
ולסבתא היקרה אין דרך להביע את רצונותיה באופן ברור?
איזה שטות!!

אאם זה כך- מי שרוצה לעזור שיעזור ואם הסבתא תבקש- ברור שתתנו.

הסבתא יקרה בוודאי מעדיפה בעומק ליבה את עזרת כולם
רק לא נעים לה לבקש ולדרוש שישתתפו, במיוחד שיודעת את מצבם הכספי של ילדיה
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
ראשית, רוצה לציין שעריכת שבע ברכות היא עזרה עצומה וחסד עם בעלי השמחה שבתוך שלל העיסוקים הסובבים אותם בתקופת החתונה, כל "ערב" שיורד מהם מקל ומשמח מאוד.
שנית, זו חוויה מקרבת ומחברת, אם היא מתוכננת כראוי.

אם אתם בתחילת הדרך, זה הזמן לקבוע עכשיו כמה כללים שיעזרו לכם להנות ולהנות:
- להחליט על מספר מוזמנים לא גדול. גם כדי לצמצם בהוצאות אבל יותר כדי שהארוע יהיה משפחתי רגוע ואינטימי. (אם ניתן ללא ילדים קטנים. עדיף)
- אם מספר המוזמנים קטן ניתן לערוך את סעודת השבע ברכות בבית אחד מבני המשפחה, שזו תרומתו לארוע והוא לא משתתף בהכנת האוכל.
- להכין סעודה - יפה - אך לא מושקעת ברמה שתקשה לחזור עליה הן מבחינת העבודה והן מהצד הכספי.
- כל אחת מכינה את המנה שנח לה להכין. ומגישה חשבון של עלות החומרים. המתחלק בין כולן.
- מנה בשרית יפה בעלות נמוכה לדוגמא, שניצלים ממולאים או רולדה הודו/בקר פרוס.

כדאי לדעת ולזכור שהמשתתפים בארוע זוכרים בעיקר את האווירה, והרבה פחות את רמת האוכל.

מזל טוב ובהצלחה!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #20
אצלינו מראש קבעו שעושים ל2 הראשונים בכל משפחה- כי אח"כ 2 הנשואים יכולים לעשות לשאר
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה