שוא נח

[חיוכון]

מחמת איזה כלל השוא שמתחת העי"ן במילה 'ושבעת' (ואכלת ושבעת וברכת) הוא שוא נח, הרי הוא בא לאחר תנועה גדולה ?
תודה למשיבים.

 

[אושר]

שוא הבא אחר תנועה גדולה בלתי מוטעמת הוא נע, אחרי תנועה גדולה מוטעמת - נח.

 

[אליהו פריד]

אצלי בפונט לדוגמא אני פשוט בודק אות+שוא+תו+דגש+קמץ+רווח השוא הוא נח.
אמנם זה לא הכלל והסיבה אבל זה עובד טוב.
הסברה, במילה בעלת 4 אותיות ומעלה כאשר המילה באה בהטיה כמו 'ת'תי'תה'נה'נו' וכו'השוא בחצי השני של המילה סבירותה שהיא מוטעמת.

אצלי בפונט לדוגמה הפונט יהפוך את הקמץ לקמץ קטן ב-'ב' עד שבא הרווח או תו מפריד אחרי המילה
ושבעת+רווח, שאז הוא הופך את הקמץ הקטן חזרה לקמץ רחב.

מה שאני אומר, זה שיש חוקיות בניקוד עצמו שנותן אינדיקציה של 99%.
במילים כמו ותגלנה ותגדנה גם שם השוא אחר תנועה גדולה הוא נח, הואיל ויש שם טעם מעמיד.
בלי הטעם, לא מצאתי כלל שפותר לי את זה, אולי החכמים כאן יוכלו לעזור?

 

[חיטובים]

מחמת איזה כלל השוא שמתחת העי"ן במילה 'ושבעת' (ואכלת ושבעת וברכת) הוא שוא נח, הרי הוא בא לאחר תנועה גדולה ?
תודה למשיבים.

אין בכלל שוואים נעים לאותיות אהח"ע, אלא רק חטפים.

אלי, תוכל לפרט יותר למה אתה מחפש כלל?

 

[אליהו פריד]

גחו, עוד כללים מביאים את פעולת הפונט ליותר דיוק.

 

[חיוכון]

אין בכלל שוואים נעים לאותיות אהח"ע, אלא רק חטפים.

אתה בטוח ? מה תגיד על גרונית שואית בראש מילה (לא עולה לי כרגע מילה כזו, אולי אין ??)

 

[חיטובים]

אלי, התכוונתי לְמה בשווא ולא לָמה.

חיוכון, אין.

 

[אליהו פריד]

אני מחפש כלל לטקסט ללא טעמים מקרים כמו
שאל... ויגדך
ותגלנה
וכאלו

 

[חיוכון]

חיוכון, אין.

אז אם ככה השאלה היא למה אין חטף בעין, ועל זה התשובה אני מניח כמו שכתב אושר שהעין באה לאחר תנועה גדולה מוטעמת. האמנם ?

 

[חיטובים]

אלי
בסידורים וכד' מסמנים במתג מילים מלעיליות, כך שתוכל להשתמש בו במקום הטעם.

חיוכון
נסה לבטא אות גרונית בשווא נע ותבין מיד...

 

[אליהו פריד]

גחו, אני לא מסכים איתך שבסידורים תמיד מסמנים במתג מילים מלעיליות.

 

[אושר]

אז אם ככה השאלה היא למה אין חטף בעין, ועל זה התשובה אני מניח כמו שכתב אושר שהעין באה לאחר תנועה גדולה מוטעמת. האמנם?

אכן, והדוגמאות של פריד מאששות את הכלל. אפשר להוסיף עליהן את "שֹבנה", "קֹמנה", "לֵכנה" ועוד הרבה.

 

[אליהו פריד]

אושר, 'לכנה' הוא לא דוגמא טובה, הואיל וגם כך לפני השוא תנועה קטנה והשוא הוא נח.
קמנה שבנה הן דוגמאות טובות יותר הואיל וע"פ רוב אחרי חולם השוא הוא נע, אבל במקרים האלה הם יהיו נחים, אבל כאן זה בגלל משהו אחר הואיל ושבנה וקמנה הם פעלים בעלי 2 אותיות שורש, וה-'נה' הוא הטיה לכן לא יתכן כאן שאחרי החולם יבוא שוא נע.

 

[אליהו פריד]

כעת לענין של ושבעת.
ע"פ רוב אותיות אעחי (ללא ה'ר') אין תחתם שואים אלא חטפים.
רק שתמיד החטף באה באותה הברה של הניקוד לפני.
כעת צריך להבדיל בין שני סוגים של חטפים, החטף סגול ופתח לחטף קמץ.
החתף קמץ לעולם הוא קמץ קטן בהברה של O, ובמקום חולם כמו ראשי חֳדשים
בעוד שבשני החטפים הראשונים הם יעבדו טוב לאחר סגול או פתח, במקרה שלנו יש וו+שוא+שין+קמץ+ב+קמץ+ע וכו'
כעת צא וחשוב אם תחת העין היינו שמים חטף קמץ היה יוצא הברה כמו ושבעֹת והלא חטף פתח לא שייך תחת ה'ע' וחטף קמץ הוא לא חטף קמת רחב, לכן מחוייב בסברה שכאן יהיה שוא רגיל.

אני יודע שכל מה שאמרתי זו התפלספות מיותרת, אבל יש אמת בדברי.

 

[חיוכון]

אושר, 'לכנה' הוא לא דוגמא טובה, הואיל וגם כך לפני השוא תנועה קטנה והשוא הוא נח.
קמנה שבנה הן דוגמאות טובות יותר

האם חולם חסר הוא תנועה גדולה ?
עד כמה שידוע לי בחיריק יש חילוק בין מלא לחסר. מלא - תנועה גדולה, חסר - תנועה קטנה.
בחולם זה שונה ?

 

[אברהם]

האם חולם חסר הוא תנועה גדולה ?
עד כמה שידוע לי בחיריק יש חילוק בין מלא לחסר. מלא - תנועה גדולה, חסר - תנועה קטנה.
בחולם זה שונה ?

כן, בחולם זה שונה.

חולם מלא או חסר - שניהם תנועה גדולה.

התנועה הקטנה המקבילה היא קמץ קטן

 

[אליהו פריד]

חיוכון, חולם מלא וחסר קורה ב באות 'ו' במילה כמו מצוֹתיו עֲוֹנות שהם חסרים בניגוד למילה עוֹנות שזהו מלא, בכל האותיות האחרות מה שייך כאן, הלא כן????
וגם כאן שניהם תנועות גדולות

 

[אושר]

ציטוט [= אליהו פריד: 394642] אושר, "הוא לכנה" לא דוגמא טובה, הואיל וגם כך לפני השוא תנועה קטנה והשוא הוא נח.
ככל הידוע לי, צירה (מלא וחסר) הוא תנועה גדולה.
קמנה שבנה הן דוגמאות טובות יותר הואיל וע"פ רוב אחרי חולם השוא הוא נע, אבל במקרים האלה הם יהיו נחים, אבל כאן זה בגלל משהו אחר הואיל ושבנה וקמנה הם פעלים בעלי 2 אותיות שורש, וה - 'נה "הוא הטיה לכן לא יתכן כאן שאחרי החולם יבוא שוא נע. [/ quote]
היכן מצאת כלל זה? (לא שאני טוענת שהנתונים שציינת שגויים, אלא להכניס אותם לכלל כזה - מעולם לא ראיתי ולא שמעתי.) לי ידוע הכלל של השוא הנע (וככל הידוע לי ניסחו ר' אליהו בחור), כלל ג' מבין ה-5, והוא: "שוא הבא אחרי תנועה גדולה בלתי מוטעמת", ואידך - זיל גמור.
וכן, עניין 2 אותיות שורש שנוי במחלוקת, אבל הכוונה ברורה.

 

[אליהו פריד]

אתה כתבת לַכנה, ופתח הוא תנועה קטנה.

 

[אושר]

אתה כתבת לַכנה, ופתח הוא תנועה קטנה.

מוזר מה שקורה פה - אני ניקדתי "לֵכנה" בצירה, ועכשיו הגדלתי את התצוגה ל200% ואני עדיין רואה את זה בצירה ולא בפתח. האמנם אתה רואה זאת בפתח?