מידע שימושי שימו לב! חיסון שפעת לתינוקות שעדין לא אכלו ביצים.

[סימפטי]

ביצעתם מחקר קליני כדי להגיע למסקנות הנ"ל?
כי אחרת לא ברורה ההעתקה ללא גילוי נאות ממקרה אחד למקרה שונה לחלוטין

כל שפעת של כל שנה זה וירוס אחר וחיסון אחר.

 

[מרחבית]

לא קראתי את כל האשכול. ידוע לי שכשמקבלים חיסון שפעת, לוקח שבועיים עד שלושה שבועות עד שהנוגדנים מתפתחים. וכל עוד שאין נוגדנים, אפשר להידבק, והחיסון לא עוזר.
לכן ממליצים להתחסן מוקדם, עוד לפני פרוץ המחלה בציבור. כי כשכבר יש הרבה חולים מסביב, חלק יידבקו בשבועיים שלושה שאחרי החיסון, כשעדיין לא התפתחו הנוגדנים. ואז יתהו איך החיסון לא עזר.

החיסון בהזרקה הוא חיסון עם נגיפים מומתים. השנה יש בחיסון ארבעה זנים. מקובל שנגיף מומת לא יכול לגרום למחלה.
התרסיס לעומת זאת הוא מנגיפים חיים מוחלשים. והוא לא ניתן השנה. גם בשנים קודמות הוא לא ניתן לכולם. הוא אסור לחלק מהאוכלסיה.

לפי זה נראה שלפחות חלק מהמקרים של שפעת לאחר החיסון - בתוך שבועיים שלושה - לא קשורה לחיסון, ולא קשורה לאי יעילותו כביכול של החיסון.

אמנם, וזה דבר מקומם, רופאים ואחיות רבים לא מתייחסים ברצינות הראויה לתופעות המופיעות לאחר חיסונים. אם זו לא תופעה 'רשומה וידועה', הם אפילו לא ידווחו. הם מראש מחליטים שזה לא קשור לחיסון. וכך אין אפשרות לדעת האם היו הרבה תופעות כאלה או לא.
זה מלכוד כזה. אם תופעה לא ידועה, היא לא תדווח. אם היא לא תדווח, לא ידעו מקיומה. אם לא ידעו מקיומה - היא לא תהיה רשומה כתופעת לוואי אפשרית, אפילו לא ברמה של: בואו נבדוק את זה, כי קרו יחסית הרבה מקרים כאלה.

 

[סימפטי]

זה לא עדכני
יש משו עדכני?

1. בטיחות החיסונים לא נבדקת לעומת פלצבו אמיתי אלא מול חיסון או מספר חיסונים אחרים, או מול חומר רעיל כלשהו. אבל זה רק קצה הקרחון. מחקרי בטיחות של חיסונים טומנים בחובם מספר בעיות נוספות.
   
   
2. ראשית, כמעט כל ניסויים נערכים על ילדים בריאים לחלוטין. מה שלא מפריע ליצרנים ולרגולטורים (CDC, FDA) להמליץ את החיסון גם לילדים שלא לגמרי בריאים, לפגים, לא רק לילדים, ואפילו לילדים קטנים יותר מאלה שהשתתפו בניסויים.
   למשל, ביוני 2017 משרד הבריאות הישראלי הוציא המלצה לחסן תינוקות עד גיל 6 חודשים שנוסעים למדינות אירופה בחיסון MMR (נגד חצבת, אדמת וחזרת). זאת למרות שעבור החיסון הזה לא קיימים מחקרי בטיחות בילדים שגילם נמוך משנה.
   
   
3. שנית, כמעט כל מחקרי הבטיחות עוסקים בתופעות לוואי קצרות מועד בלבד. המחקרים נמשכים ממספר ימים בודדים ועד מספר שבועות. המחקרים שנערכים מספר חודשים הם נדירים. כל התופעות שמופיעות אחרי סיום המחקר בהגדרה אינן נחשבות כתופעות לוואי של החיסון הנבדק.
   
   
4. שלישית, אפילו כשמתרחשות תופעות חמורות תוך כדי תקופת המעקב של הניסוי, עורכיו יכולים להחליט שרירותית שתופעות חמורות מסוימות, עד כדי מוות, לא קשורות לחיסון ופשוט להוציאן מהמחקר או להתעלם מהן.
   
   
5. רביעית, מחקרי הבטיחות נערכים בקבוצות ילדים קטנות יחסית. למשל מחקר של Recombivax, אחד החיסונים נגד צהבת B התבצע על 147 תינוקות. כמו כן, בדרך כלל החיסונים נבדקים על ילדים ממדינות עולם שלישי, דבר המאפשר להקטין את ההוצאות הכספיות פי 2. במקרים רבים הילדים והוריהם במדינות עולם שלישי (ולא רק) אפילו לא מודעים לכך שהם מקבלים חיסון ניסיוני. [1] [2]
   
   
6. הנה דוגמא לניסוי קליני של החיסון Daptacel. להשתתפות בניסוי נבחרו ילדים בריאים לחלוטין שנולדו לא לפני השבוע ה-38 להריון, שלא רגישים לאף אחד ממרכיבי החיסון, ללא עיכובים התפתחותיים. משפחתם צריכה להיות ללא רקע של מחלות אוטואימוניות, וכו'.
   דרישות דומות מוצבות בכל הניסויים הקליניים של חיסונים. כלומר, בניגוד לתרופות, שבדרך כלל עוברות ניסויים באנשים חולים ואחרי אישורן ניתנים לאנשים חולים, החיסונים נבדקים אך ורק על ילדים בריאים ולאחר אישורם ניתנים גם לילדים בריאים, גם לא כל כך בריאים, ואפילו לחולים מאוד.
   
   
7. Safety and immunogenicity of a pentavalent vaccine compared with separate administration of licensed equivalent vaccines in US infants and toddlers and persistence of antibodies before a preschool booster dose: a randomized, clinical trial. 2009, Guerra, Pediatrics
   הנה מאמר שמפרסם את תוצאות הניסוי שהוזכר מעלה. תקופת המעקב נקבעה על 30 עד 60 ימים אחרי כל מנת חיסון.
   תופעות שליליות חמורות נרשמו אצל 5.2% מהילדים הן בקבוצת התערבות וגם בקבוצת ביקורת (אשר קיבלה שלושה חיסונים אחרים). החוקרים החליטו כי כל התופעות האלה לגמרי לא קשורות לחיסונים. מה היו התופעות החמורות הללו ואיך החוקרים הגיעו למסקנה זו – לא דווח.
   
   
   מספר דוגמאות נוספות
8. Safety and immunogenicity of a modified process hepatitis B vaccine in healthy infants. 2011, Vesikari, Pediatr Infect Dis J
   בניסוי קליני של החיסון Recombivax-HB שהזכרנו קודם, תקופת המעקב עמדה על 14 יום.
   אצל 77% מהילדים נרשמו תופעות לוואי. תופעות לוואי חמורות נרשמו אצל 28 ילדים (1.6%). תינוק אחד נפטר (SIDS). מחברי המאמר מדווחים שמותו כנראה לא קשור לחיסון.
   
   
9. Safety and immunogenicity of a bivalent Haemophilus influenzae type b/hepatitis B vaccine in healthy infants. Hib-HB Vaccine Study Group. 1997, West, Pediatr Infect Dis J
   ניסויים קליניים של החיסון Comvax נגד HiB צהבת B.
   תקופת המעקב לצרכי מחקר בטיחות עמדה על 14 יום בלבד.
   תופעות שליליות חמורות נרשמו ל-17 תינוקות (1.9%). שלושה תינוקות נפטרו (SIDS).
   החוקרים קבעו שכל התופעות החמורות, כולל 3 מקרי מוות, לגמרי לא קשורות לחיסון.
   
   
10. Safety, reactogenicity and immunogenicity of a combined hexavalent tetanus, diphtheria, acellular pertussis, hepatitis B, inactivated poliovirus vaccine and Haemophilus influenzae type b conjugate vaccine, for primary immunization of infants. 2004, Zepp, Vaccine
    ניסויים קליניים של החיסון Infanrix Hexa ("החיסון המשושה").
    תקופת המעקב לצרכי מחקר בטיחות עמדה על 30 יום.
    תופעות שליליות חמורות נרשמו ל-79 תינוקות (2.7%). כמעט כל התופעות האלה לא קשורות לחיסון.
    תינוק אחד נפטר (SIDS), גם כן ללא קשר לחיסון.
    
    
11. Randomized, Controlled, Multicenter Study of the Immunogenicity and Safety of a Fully Liquid Combination Diphtheria-Tetanus Toxoid-Five-Component Acellular Pertussis (DTaP5), Inactivated Poliovirus (IPV), and Haemophilus influenzae Type b (Hib) Vaccine Compared with a DTaP3-IPV/Hib Vaccine Administered at 3, 5, and 12 Months of Age. 2013, Vesikari, Clin Vaccine Immunol
    ניסויים קליניים של חיסון מחומש.
    תקופת המעקב לצרכי מחקר בטיחות עמדה על 30 יום.
    תופעות שליליות חמורות נרשמו אצל 8.5% מהתינוקות. כמעט כל התופעות האלה לא קשורות לחיסון.
    
    
12. Immunogenicity, Safety, and Tolerability of a Hexavalent Vaccine in Infants.2015, Marshal, Pediatrics
    ניסויים קליניים של "חיסון משושה". תקופת המעקב לצרכי מחקר בטיחות עמדה על שישה חודשים.
    תופעות שליליות חמורות נרשמו ב-84 תינוקות (5.9%). שניים נפטרו. אין קשר לחיסון.
    
    
13. כך פחות או יותר נראה רוב מחקרי הבטיחות. רק לעיתים נדירות הם נמשכים יותר ממספר ימים או שבועות. בתקופה הקצרה הזו כמעט תמיד מתרחשות תופעות שליליות חמורות לכמות ממש לא מבוטלת של תינוקות או ילדים בריאים לחלוטין, והתופעות הללו כמעט אף פעם לא קשורות לחיסון.
    הן לא קשורות לחיסון מהסיבה שבקבוצת הבקרה שמקבלת חיסון אחר, או את אותו החיסון ללא האנטיגן, בדרך כלל נרשמת כמות דומה של מקרים מאותם הסוגים. בניסויים הקליניים הקצרים כל כך אי אפשר ללמוד לא על השכיחות של מחלות אוטואימוניות, לא של מחלות אונקולוגיות, נוירולוגיות ורבות אחרות שבמקרים רבים דווקא כן מקיימות קשר סיבתי עם החיסונים (כמו שיוכח בהמשך), אבל לא ניתן לאבחן את המחלות האלה במשך חודשים ואפילו שנים לאחר החיסון.
    בעלוני החיסון תמיד נכתב שמעולם לא נערכו מחקרים הבודקים האם החיסון מסרטן, מוטגני או משפיע על מערכת הרבייה.
    
    
14. דרך אגב, כדי שילד יוכל להשתתף בניסויים קליניים הוא חייב להיות מחוסן בכל החיסונים האחרים. ההגיון העומד מאחורי הדרישה הזו הוא הצורך לסנן מהניסוי את הילדים היותר רגישים בעלי נטייה להפוך, אחרי שחוסנו, לאוטיסטים, נכים או סתם חולניים.
    
    
    
    עובדה מספר שתים:
    תוכנית החיסונים בישראל (וגם בשאר מדינות העולם המערבי) מעולם לא נבדקה בשום מחקר קליני מבוקר בהשוואה לפלצבו.
    גם אם כל חיסון נבדק ונמצא כבטוח, הזרקה של עשרות מנות חיסון מגיל אפס ועד גיל שנתיים מעולם לא נבדקה בשום מחקר קליני מבוקר ואקראי, כפי שצריך להיות.
    האם הייתם מוכנים לעשן כל יום 20 סיגריות, במשך 5 שנים, על סמך מחקר שהראה שמנה חד פעמית של 20 סיגריות לא גרמה כל נזק?
    כך בדיוק מתנהלת תוכנית החיסונים בישראל.
    
    
    עובדה מספר שלוש: (אתם תתקשו להאמין לה, אבל היא אמת לאמיתה!)
    אף חיסון, מאלו הניתנים היום במדינת ישראל, לא עבר מחקר קליני מבוקר ואקראי וכפול סמיות בו השוו אותו לפלצבו אמיתי.
    נסביר את הדברים:
    כאשר בודקים בטיחות של תרופה/חיסון, יש להשוות אותו למתן חומר שעליו אין שום ספק שהוא בטוח ושאינו גורם נזק.
    החומר היחיד שעונה על הקריטריון הזה בוודאות הינו מים.
    כאשר רוצים לבדוק בטיחות של חיסון, ראוי לקחת קבוצת ילדים בגילאים אותם רוצים לחסן, לחלק אותם אקראית לשתי קבוצות.
    קבוצה אחת תקבל את החיסון וקבוצה שניה תקבל זריקה של מים סטריליים (סליין).
    גם ההורים וגם הצוות הרפואי לא ידעו איזה ילד קיבל את החיסון ואיזה ילד קיבל את המים הסטריליים (המזרקים יראו זהים לחלוטין).
    מחקר כזה, בו גם הנבדקים (או הוריהם כאשר מדובר בילדים) וגם הצוות הרפואי, אינם יודעים מי שייך לאיזו קבוצה, נקרא מחקר כפול סמיות (double blind).
    יש לעקוב אחרי הילדים הללו במשך מספר שנים כדי לבדוק האם יש הבדלים בשכיחות של אפילפסיה, חרשות, מוות בעריסה, אוטיזם, סרטן, בעיות התפתחותיות והתנהגותיות, פיגור, מחלות אוטואימוניות ועוד.
    
    רק מחקר כזה, שיבוצע על כמות ילדים גדולה (לפחות 3000 ילדים וזאת על מנת לזהות הבדלים גם בתופעות יחסית נדירות באוכלוסייה), אם יראה שאין הבדל בשכיחות מחלות אלו בין שתי הקבוצות, יכול להוכיח שאכן חיסונים בטוחים.
    מחקר כזה מעולם לא בוצע.
    על אף חיסון הניתן במדינת ישראל.
    לא רק שלא בוצע מחקר כזה, שעקב אחר הילדים במשך מספר שנים, לא בוצע מחקר כזה אפילו לא למשך חודשים ספורים, כדי לראות האם יש למשל עליה בסיכון למוות בעריסה, נסיגה לאוטיזם ועוד.
    
    בואו נבין את המשמעות של הדברים.
    לא רק שתוכנית החיסונים בכללותה ומתן מנות רבות של חיסונים בפרקי זמן קצרים, מעולם לא נבדקו בצורה מבוקרת, אקראית, כפי שמקובל בעולם הרפואה, אלא גם כל חיסון לבדו לא נבדק בצורה ראויה כדי להבטיח שהוא אכן בטוח!
    
    זו משמעות שהמח מסרב להאמין לה.
    זה הרי לא באמת הגיוני.
    זה נשמע כמו מדע בדיוני.
    זו הרי טענה חמורה מאין כמותה כנגד רשויות הבריאות שאמונות על בריאותנו.
    
    אז תשאלו בצדק, כיצד ה- FDA (ובעקבותיו משרד הבריאות בישראל) אישר את החיסונים כבטוחים?
    התשובה שנעשו מחקרי בטיחות, שהשוו את החיסון השלם לזריקה שאינה מכילה את הוירוס/החיידק המומת או המוחלש (האנטיגן), אלא מכילה רק את כל שאר החומרים שיש בחיסון.
    במקרים מסויימים השוו את החיסון הנחקר לחיסון אחר (שאף הוא מעולם לא נבדק בצורה מבוקרת ואקראית בהשוואה לפלצבו של מים סטריליים).
    
    משל למה הדבר דומה?
    למחקר שישווה עישון סיגריות רגילות, לעישון של סיגריות שהוציאו מתוכן את הניקוטין, אבל השאירו את כל שאר אלפי החומרים הרעילים שיש בסיגריה.
    הרי ברור שאם הבעיה בסיגריה היא לא הניקוטין, אלא החומרים האחרים הנמצאים בה, מחקר כזה, לעולם לא ימצא שיש בעיה בעישון סיגריות!
    שכיחות סרטן הריאות תהיה זהה בשתי הקבוצות, מה "שיוכיח" שעישון סיגריות בטוח ולא מגדיל סיכון לסרטן ריאות.
    
    זה בדיוק מה שעשו במחקרי הבטיחות עם חיסונים!
    אם הבעיה בחיסונים היא לא האנטיגן (הוירוס או החיידק), אלא החומרים האחרים הנמצאים בחיסון, מחקר כזה לעולם לא יראה שיש בעיה בחיסונים!
    זאת אומרת שמחקרי הבטיחות על חיסונים מלכתחילה תוכננו כך שהם לא יכולים אפילו תיאורטית למצוא שיש בעיה בחיסונים!
    
    מדוע חברות התרופות בחרו לתכנן את הניסוי בצורה כזו ובעצם לעקר אותו מראש מכל משמעות אמיתית בהקשר לבטיחות החיסון?
    אני משאיר לכם לענות על השאלה הזו.
    
    קשה לכם להאמין שזה המצב?
    אל תאמינו לי.
    בקשו מהרופאים שלכם שיראו לכם מחקרים מבוקרים ואקראיים וכפולי סמיות שהשוו את החיסון לפלצבו שהינו סליין. תאתגרו אותם.
    מן הראוי שיהיו כמה וכמה מחקרים כאלה על כל חיסון (פרוצדורה רפואית שמבוצעת על מיליוני ילדים וראוי שיהיה יותר ממחקר אחד איכותי שבדק את בטיחות הפרוצדורה), אבל בואו נסתפק באחד.
    אל תוותרו לרופאים שלכם.
    תדרשו לראות לפחות מחקר אחד איכותי, מבוקר, אקראי וכפול סמיות שהשווה את החיסון למים סטריליים.
    מדוע שנסתפק בפחות מכך, כאשר מדובר בבריאות, באיכות החיים ואולי אף בחיים עצמם של ילדינו?
    זה הסטנדרט להוכחת בטיחות בעולם הרפואה.
    הרופאים שלכם יודעים את זה.
    
    האם ניתן להגיד שחיסונים בטוחים בהעדר מחקרים מסוג זה?
    ניתן להגיד.
    כמו שניתן להגיד כל דבר.
    אבל זו לא אמירה מדעית.
    זו היפותזה שנכון להיום אין לה שום הוכחה.
    
    תשאלו בצדק, האם כל רופאי המשפחה ורופאי הילדים שמטפלים בנו ואחראים על תוכנית החיסונים של ילדנו, לא יודעים את זה?
    איך הם אומרים לנו שוב ושוב שחיסונים נבדקו כראוי במאות מחקרים ונמצאו כבטוחים?
    הם משקרים לנו?
    
    התשובה היא שהרופאים שלכם מסתמכים על התשובות הרשמיות של הממסד.
    99% מהרופאים מעולם לא קראו את מחקרי הבטיחות של החיסונים.
    ואלו שכן קראו אותם, כנראה לא טרחו לקרוא בעיון את הפרק העוסק בשיטות המחקר, כדי לבדוק מה בדיוק היה הפלצבו באותו מחקר.
    זה לא שהם משקרים לכם.
    הם פשוט מדקלמים את תשובות הממסד מבלי שבדקו אותם בעצמם לעומק.
    עצוב.
    אבל זו האמת.
    
    תשאלו כיצד הרופאים העומדים בראש הממסד, בראש מערכת הבריאות, אלו שהרכיבו את תוכנית החיסונים בישראל ואישרו את הכנסתם לסל הבריאות, כיצד הם חוזרים שוב ושוב על הטענה שהחיסונים נבדקו כראוי ונמצאו כבטוחים?
    את זה אתם צריכים לשאול אותם.
    ורק אותם.
    
    האם המשמעות של כל האמור לעיל היא שלא צריך לחסן?
    לא.
    זאת לא המשמעות.
    בהחלט יתכן ויתרונות החיסונים עולים על הסיכונים שבהם.
    אבל נכון להיום, אנחנו לא יודעים את זה.
    הממסד הרפואי, שבידו היכולת לתכנן ולבצע את המחקרים הנכונים והראויים לבדיקת בטיחות החיסונים, כדי להכריע בשאלה האם הסיכונים בחיסונים פחותים או גדולים בהשוואה ליתרונות של הפחתת התחלואה, בוחר במודע שלא לבצע אותם.
    כנראה שהוא יודע את הסיבה.

עד כאן בנוגע לבעיתיות של החיסון
עכשיו לגבי התועלת של חיסון השפעת, הסיכון למות משפעת לאדם בריא זה בסביבות אח למיליון אם לא פחות, עכשיו יש עדיין ספק?

 

[מרחבית]

כפי הידוע לי, אחד מזני הנגיפים שבחיסון השנה (ובכל שנה) הוא (H1N1).
אינני יודעת אם ב 2009 הוא היה חי מוחלש או מומת.

 

[rivkiy]

רק אני תוהה?
של מי האינטרס הגדול? החיסון יעיל נגד 6 או 7 זנים של שפעת בעוד יש בערך 100 כאלה...
חוץ מזה שיותא ויותר אני שומעת שהמחוסנים נדבקים יותר מהלא.

לאחרונה שמעתי מ2 רופאים בכירים, אחד רופא משפחה ואחד ילדים שלא קשורים לרפואה הציבורית, שהנזק של החיסון גדול מהיתרון שלו.
בקיצור, חשבו מסלול מחדש.

 

[מרחבית]

החיסון יעיל נגד ארבעה זנים, לפעמים נגד שלושה. אבל הזנים שנבחרים כל שנה הם העיקריים שצפויים להיות באותה שנה.
מעקב של רופאים בקופות-חולים על מספר החולים בשפעת, יחד עם נתוני אשפוז משפעת בבתי חולים, יכולים לתת את התמונה אם אכן הציבור בכללותו חולה פחות מאז שהחלו לתת חיסונים, או שלא רואים הבדל.
התמקדות בבודדים שמכירים - לא תיתן תמונה רחבה נכונה.

 

[סימפטי]

רק אני תוהה?
של מי האינטרס הגדול?

את באמת לא יודעת או שאת מתממת?

 

[שרה בסר]

תינוקים

תינוקות.

 

[גלבוע]

איכשהו הכנסת את התגובה שלך ביחד עם התגובה שלי.
לשאלתך -
זה נושא מאד רחב לדיוןובכלל לא כזה חד משמעי כמו שאת מציגה אותו.

 

[גלבוע]

הדבר היחיד שיכול לאמת או לשלול קשר זה מחקרים איכותניים , ואני מאמינה שנעשו כאלו.

רק כמותיים.
מחקרים איכותניים לא יועילו ולא יורידו -
אלו מחקרים שבודקים את 'חווית המשתמש', לא את העובדות היבשות.

ולמיטב ידיעתי כלל לא מתבצעים מחקרים איכותניים ברפואה.

 

[סימפטי]

15 ישראלים שקיבלו חיסון נגד שפעת מתו באוקטובר - משרד הבריאות דיווח על 4 בלבד
בגלי צה"ל דווח היום כי מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות במשרד הבריאות, דוקטור אמיליה אניס, חשפה את הנתונים בכנס של רופאי בריאות הציבור שהתקיים בבאר שבע
שי ניב15.01.07
משרד הבריאות לא דיווח לציבור על 11 מקרי מוות של אנשים מבוגרים, שעל פי החשד נפטרו לאחר שחוסנו נגד מחלת השפעת. בגלי צה"ל דווח היום כי מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות במשרד הבריאות, דוקטור אמיליה אניס, חשפה את הנתונים בכנס של רופאי בריאות הציבור שהתקיים בבאר שבע. "בסך הכול התקבלו 15 דיווחים מלשכות שונות, על אנשים שנפטרו בסמוך לקבלת החיסון. כל החולים סביב אותו הגיל, מבוגרים, עם מחלות שונות", אמרה אניס בכנס.

 

[סימפטי]

לא קראתי את כל האשכול. ידוע לי שכשמקבלים חיסון שפעת, לוקח שבועיים עד שלושה שבועות עד שהנוגדנים מתפתחים. וכל עוד שאין נוגדנים, אפשר להידבק, והחיסון לא עוזר.
לכן ממליצים להתחסן מוקדם, עוד לפני פרוץ המחלה בציבור. כי כשכבר יש הרבה חולים מסביב, חלק יידבקו בשבועיים שלושה שאחרי החיסון, כשעדיין לא התפתחו הנוגדנים. ואז יתהו איך החיסון לא עזר.

החיסון בהזרקה הוא חיסון עם נגיפים מומתים. השנה יש בחיסון ארבעה זנים. מקובל שנגיף מומת לא יכול לגרום למחלה.
התרסיס לעומת זאת הוא מנגיפים חיים מוחלשים. והוא לא ניתן השנה. גם בשנים קודמות הוא לא ניתן לכולם. הוא אסור לחלק מהאוכלסיה.

לפי זה נראה שלפחות חלק מהמקרים של שפעת לאחר החיסון - בתוך שבועיים שלושה - לא קשורה לחיסון, ולא קשורה לאי יעילותו כביכול של החיסון.

אמנם, וזה דבר מקומם, רופאים ואחיות רבים לא מתייחסים ברצינות הראויה לתופעות המופיעות לאחר חיסונים. אם זו לא תופעה 'רשומה וידועה', הם אפילו לא ידווחו. הם מראש מחליטים שזה לא קשור לחיסון. וכך אין אפשרות לדעת האם היו הרבה תופעות כאלה או לא.
זה מלכוד כזה. אם תופעה לא ידועה, היא לא תדווח. אם היא לא תדווח, לא ידעו מקיומה. אם לא ידעו מקיומה - היא לא תהיה רשומה כתופעת לוואי אפשרית, אפילו לא ברמה של: בואו נבדוק את זה, כי קרו יחסית הרבה מקרים כאלה.

זה המצב בכל החיסונים או רק בחיסוני שפעת?

 

[מרחבית]

זה המצב בכל החיסונים או רק בחיסוני שפעת?

האם גם בחיסונים אחרים לא מתייחסים ברצינות הראויה לתופעות שונות שאחריו? - לדעתי כן. כלומר לא מתייחסים מספיק ולא מדווחים מספיק!

 

[efrat1]

עובדה מספר שתים:
תוכנית החיסונים בישראל (וגם בשאר מדינות העולם המערבי) מעולם לא נבדקה בשום מחקר קליני מבוקר בהשוואה לפלצבו.
גם אם כל חיסון נבדק ונמצא כבטוח, הזרקה של עשרות מנות חיסון מגיל אפס ועד גיל שנתיים מעולם לא נבדקה בשום מחקר קליני מבוקר ואקראי, כפי שצריך להיות.
האם הייתם מוכנים לעשן כל יום 20 סיגריות, במשך 5 שנים, על סמך מחקר שהראה שמנה חד פעמית של 20 סיגריות לא גרמה כל נזק?
כך בדיוק מתנהלת תוכנית החיסונים בישראל.

כשאתה מעתיק מאמרים מאתרים אחרים, עליך לתת קרדיט כדי לא לעבור על זכויות יוצרים.
המאמר שלך הועתק מאתר של ד"ר גיל יוסף שחר.
ואם כבר הזכרנו אותו, אז משרד הבריאות הוציא פעם הבהרה בנוגע לאיש: https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/04112019_1.aspx

 

[tkh]

ובכן, אם לא יודעים האם הילדה אלרגית לביצים- מי ייקח סיכון? האח שהזעיקו יעץ לבוא לעשות את החיסון בבוקר, כי בבוקר נמצא כל הצוות ואם יקרה משהו... ובכן, ויתרתי על התענוג.
חזרתי הביתה ובחגיגיות הטעמתי אותה בביצה מבושלת וחמה, כדי שלפחות בעוד שבוע אוכל לבוא ולומר שהיא ב"ה לא אלרגית.

לא הבנתי את ההבדל בין להטעים אותה ביצה בבית
לבין לתת לה חיסון.
הסיכון לכאו' אותו סיכון.

 

[אינדיבידואלי]

נכון. אבל ממילא אני לא יכולה לבוא בבוקר, כי אני עובדת...
אגב, רק תראו מה יצא מהודעה אחת קטנה שלי בתחילת האשכול- אשכול שלם עמוס בדעות כמספר המשתתפים...

 

[גלבוע]

לא הבנתי את ההבדל בין להטעים אותה ביצה בבית
לבין לתת לה חיסון.
הסיכון לכאו' אותו סיכון.

לייק.


במערכת העיכול יש תהליך שלם של פירוק,
בהזרקה ישירה של אלרגן לכאורה זה יותר מסוכן.

 

[סימפטי]

כשאתה מעתיק מאמרים מאתרים אחרים, עליך לתת קרדיט כדי לא לעבור על זכויות יוצרים.
המאמר שלך הועתק מאתר של ד"ר גיל יוסף שחר.
ואם כבר הזכרנו אותו, אז משרד הבריאות הוציא פעם הבהרה בנוגע לאיש: https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/04112019_1.aspx

הרמבם אומר שרופא טוב לא ישתמש בתרופות רק קודם ינסה לרפא בתזונה, אז לפי הרמבם מי הרופאים הטובים, אלה שנוהגים כמו ד"ר גיל יוסף שחר או אלה שנוהגים בשיטה של משרד השחיתות?

 

[לילי 1]

אבל ברור לי ללא צל של ספק שהשפעת שתקפה אותי היא מהחיסון
זה קרה כמה שעות אחרי החיסון,.

לשפעת יש תקופת דגירה. זו לא שפעת

ואני טיפונת אנטלגנטית כדי להבדיל בין צינון לשפעת.
.

זה לא עניין של אינטלגנציה
הרופא בעצמו לא מבדיל

לדעתי יש פה אי תיאום ציפיות

החיסון מונע את הסיבוכים. לא את התופעה עצמה

הבעיה נעוצה בזה שלמערכת, ככלל, לא אכפת מסבל. אכפת רק מסכנה ועלויות.
ולנו אכפת מאוד מסבל. ככה אנחנו. ודוקא לפן של העלויות אנחנו יתר אדישים, בד"כ לא נוגע בכיס.

זה שסבלת שבוע מכאבים, חום ותשישות, זה ממש לא רלוונטי מבחינת מערכת הבריאות. (אולי מעניין את הכלכלה, אובדן ימי עבודה). למערכת הבריאות לא עלית שקל ובסטטיסטיקות האישפוזים והמתים את גם לא נמצאת. מבחינתם הכל טוב.

(לא מחסנת שפעת. מבחינת יחס עלות תועלת לדעתי הגיוני רק לקבוצות סיכון)

 

[ה. בקר]

נראה לי שהכי נכון לא לחסן.
אף אחד.
מה כבר יכול לקרות?

תחלואה גבוהה.
דווקא נשמע מענין.
המחלקות הפנימיות יחולקו לאזורי גיל.
בכל אזור יוצב אחראי, כזה שמתעטש ומשתעל ויורה ממטרי רוק על הציבור.
הנגיפים יצאו במחול.
גם החיידקים, ככה על הדרך. מגיעה גם להם חגיגה.
האויר יהיה צלול. כל כך צלול. ורק נגיפים שקופים וחמודים, קטנטנים כאלו, שגם במיקרוסקופ בקושי רואים יהיו שם באויר.
הם ינהלו לנו את החורף. אולי בכלל כדאי שאת החיים.
לא תהיה בעיה של ימי מחלה כי גם הבוס יהיה חולה.
לא תהיה בעיה להישאר עם הילד בבית כי במילא המשרד סגור והגננת גם היא באחת הפנימיות.

הטובים ביותר, אלו עם קול הזמיר יארגנו מקהלה. יקראו למקהלה "מקהלת הפ צ'י". הסולו ינתן לטובים ביותר.

על מסך יוקרן סרט. מרתק. בסרט ירוצו מפלצות בעלות עיניים רושפות אש. הן תחנוקנה את המסך.
אפשר אפילו כיתת טיפול נמרץ למי שרוצה לחוות את החוויה הכי הכי. מה שנקרא "אפ כבר אז ללכת על הקופה".

תקום גם ועדה מתוך החולים שתבחן את יעילות מתן הנוזלים לאלו שמתקשים לאכול ולשתות בשל חוליים. בעיניי חזיתי ביצורים קטנטנים שגלשו לי בתוך עירוי נוזלים כמו במגלשה בפארק מים ישר אל הוריד. בוריד יצאו בריקוד כמו בבריכת גלים. כך שועדת חקירה ובדיקה חשובה מאוד לעכל חולה באופן אישי. מי שיתייבש בינתיים וחלילה יאבד הכרה, יזכה בטיפול בדיפיבריליטור, על חשבון הקופה והמדינה. שווה כל שקל [של המדינה]. תארו לעצמכם סוג של הלם. שוק שיקפיץ את מחוסרי ההכרה חזרה לחיים.


וסתם המלצה-
אם כבר אתם הולכים על פנימית. לכו על המחלקות החדשות בעין כרם. פנימית א,ב,ג קומות 9, 10 במגדל דוידסון. הנוף. וואו. הנוף.






[נכתב בהומור וציניות, שלא אותקף]