שיתוף - לביקורת שיעול משכנע

[כותב השורות]

'אתם מזלזלים בחיי אדם'!

'אין לכם טיפת אחריות למה שאתם עושים'?
'אפוא הדקדוק בהלכה שלכם אה? כשמדובר ב"ונשמרתם" פתאום אתם נהיים לי מזרוחניקס'?
'לכו לחברא קדישא, תשאלו אותם כמה מתים מגיעים ביום מאזורים חרדיים'.
בריטואל קבוע שימשו טיעונים אלו את ר' צדוק, כשהוא מבלי משים פשוט הלך והתמכר אליהם.
הוא לא יכול היה להפסיק להשמיעם באוזני העבריינים, גלויי הפנים, וחבריהם הצבועים מכוסי הסנטרים.
ר' צדוק לא וויתר לאף אחד, ואפילו דאג לחדד את ההנחיות אצל אותם שליימזלים שהאף ברח להם אל מחוץ למסכה ברגע של חוסר ריכוז, להם הוא דאג להוסיף קינוח דוקרני, 'אהה, לא שמת לב! יש לך לב בכלל'?
מי שלא שמע את ר' צדוק צועק לא שמע צעקה מימיו, וזאת למרות צעקתו ההולכת ובאה מתוך מסיכת N95 בלי פילטר, ובהכשר מהודר א' א' מקופסא סגורה.

רבים מכירים את ר' צדוק, מהרחוב, מהבית הכנסת, מהתור ב'יש חסד', מהאוטובוס.
את עיקר העבודה, ולא הרבה יודעים, עושה ר' צדוק בעיקר ברשת, שם כמובן לא קוראים לו ר' צדוק, שם הוא מסתתר תחת השם 'המעויירר', הוא מנהל קבוצות מיילים של עדכונים ונייעס, ובמקביל נחשב לצייצן מגזרי בכיר, כל ציוץ שלו בעניינים הלוהטים, גורר מריבות והשתלחויות, בין עוקביו לאוייביו, קללות ונאצות, ששוככות רק אחרי שהוא מוחק את ההגיג שכתב ברגע של טיפשות מזוקקת.
את קרבות הרחוב שהוא מנהל ליד שטיבלים מעודדי התקהלות, הוא עושה לשם שמים!

אירוע ה'שמועס' המגזרי, חוזר על עצמו, כל אימת שפוגש ר' צדוק את חסרי האחריות הנוראיים הללו, 'רוייצחים' הוא קרא להם, וכשהוא שומר על ממלכתיות, הוא משתמש במונח 'שופכי דמים'.
הוא כמובן מסתמך על קול קורא שיוצא מעת לעת בעיתונים, מרבנים, ולהבדיל בין קודש לפוליטיקה, ממשרד הבריאות.
כל שורה הייתה שגורה בפיו, כל ביטוי חריף שנכתב שימש חומר בעירה בוויכוחים הסוערים שניהל עם פורעי החוק, כל סעיף הוא למד בעיון, הדיוקים שלו בכל מילה, התחרו, בדיוקים של ר' נחום ברש"י, לא פחות.
כשעדיין נשאר מי שהקשיב למהלומותיו, הוא גם היה יורד לפרטים והיה הופך לטרחן ממש - אפוא כל הצו"לניקים שיקפידו על ד' אמות בשיעור חזון איש, אפוא כל הנרוויסטים שיבדקו שוב ושוב אם יש במסכה ג' שכבות, שיקפידו על זמן ר"ת בצאת היום האחרון של הבידוד, שיעשו תוספת בידוד לחומרא, ויישארו עוד כמה דקות אחרי ה'צאת'.
'וחי בהם', היה הפסוק המועדף עליו כשהיה מדבר עם אברכים, הוא כבר נכנס לתסבוכת עם ה'ונשמרתם', כשהתברר לו ע"י מזלזל ב'שיטה' שחטף ממנו צעקה, שלא ברור שה"ונשמרתם' הזה עומד בכללי הפסיקה, זה בכלל הולך על עבודה זרה.

בלהט הדברים, ומתחת למסכה צמודה לאף ולפה, ובעיקר באמצעות המקלדת, הרשה ר' צדוק לעצמו להשתלח בקהלים שלמים, ברבנים, במנהיגי ציבור, 'במקום חילול ה' אין חולקין כבוד לרב' הרבה לצטט, הוא לא בחל במילות גנאי, אתם יודעים איך מדברים על החרדים בתקשורת? קוראים לכם 'מפיצי מחלות'.
בתקופת הסגרים ידיו מלאו בעבודת קודש, הוא לקח אחריות ובהתנדבות הסתובב על יד חיידרים סוררים, צילם והפיץ את מפיצי המחלות יורדים מהסעות הילדים, פרסם את רשימת הבתי כנסת שנשארו פתוחים, הזמין משטרות, ובקיצור, עשה שירות נפלא לאוייבי החרדים שהשתמשו בכל סרטון שלו כדי לפמפם על הזלזול הנוראי שקיים במגזר.

לזכותו ייאמר שהקפיד על קוצו של יו"ד בכללי השמירה, אין אחד שיכול לומר שראה אותו בתפילה בלי מסיכה כהלכתה, גם מהסיבה שהוא כמעט לא דורך כבר תקופה ארוכה בבתי תפילה, חמירא סכנתא מתפילה בציבור.

בפעמים המועטות שכבר עשה טובה והגיע, עיניו שוטטו כל העת אחר חולים פוטנצייאלים, כל רשרוש שנשמע כמו כחכוח טרום שיעולי, הקפיץ אותו, מתפלל תמים שעשה את הטעות ועמד להתפלל שמו"ע יותר מידי קרוב אליו, זכה ל'נווווווווו' חד משמעי מפיו של ר' צדוק תוך כדי שקפץ שני צעדים הצידה, מי שלא הצליח לעמוד במעמסה הנשימתית והשתעל, היה צריך לספוג בשקט את העיניים החודרות והמאשימות שהפנה ר' צדוק לכיוונו למשך זמן שיספיק לעורר את תשומת ליבם של שאר המתפללים, איך בכלל אפשר להשוות בין ה'שיימינג' המוצדק שעושה ר' צדוק , ל'רציחה במזיד', של אלה שמשתעלים באמצע תפילה.

ר' צדוק שהוא, המעויירר, והערות בריאותיות - הפכו לאחד, לא חשב שיש סיכוי שמישהו ישכנע אותו לרדת מהסיפור, ולתת לאנשים לחיות איך שהם רוצים, להפתעתו של ר' צדוק, זה בא, ומכיוון לא צפוי.

את הגל הראשון עבר ר' צדוק בבריאות איתנה, ברוך ה' ושכוייח לביבי, כנ"ל גל ב' וכנ"ל גל ג', בגל הרביעי הוא עמד כפסע מהידבקות שחדרה למרחב המשפחתי שלו, מה לעשות שהממשלה התירה לשלוח ילדים למוסדות, אם מותר אז מותר, אבל איכשהו הוא ניצל, ברוך ה', הוא רצה גם להגיד שכוייח ל- אבל נעצר כשנזכר שמדובר בבנט.
בגל החמישי הוא כבר איבד את הטעם, מבחינתו לאבד את הטעם זה אכן אירוע משמעותי, ולא בגלל ההרינג, אותו הוא בוודאי יטעם, מה יהיה עם הצ'ולנט של ליל שישי, ועדיין זה לא מה שישבור אותו, גם לא מעניין אותו החום, החולשה, כאבי הראש.

מדבר אחד הוא פחד, מהשיעול.
אהה, וחשוב לומר, שכלל לא ברור שמדובר בקורונה, אסור לבנאדם להצטנן בחורף? 'צינים ופחים ביד האדם', לא? ומי יכול להריח עם אף סתום.
למה הוא לא נבדק, זו כבר שאלה כבדה, לא פחות מהשיעול הכבד שהתפרץ מר' צדוק, בתור במכולת השכונתית, זה חזר על עצמו בשמו"ע של מנחה, זה קרה דווקא ברגע של שקט מוחלט, הוא ניסה להתאפק לשווא, לנשום מהאף הסתום, זה לא עבד, פרץ השיעולים שהשתלט עליו, הדהד בהיכל בית הכנסת, ולא הותיר ספק בדבר זהותו של המשתעל, מי שלא שם לב בשיעול הראשון, הסיט את מבטו בשיעול השני, השלישי תפס גם את תשומת ליבו של רב בית הכנסת שבדיוק סיים שמו"ע, והסתובב.
הייתכן? ר' צדוק?
לא מעט מתפללים חיכו לסיום התפילה, לעבור ליד ר' צדוק, לאחל רפואה שלימה בכוונה, ולסנן בעוקצניות איזו אמרת תוכחה בשרנית מתוכחותיו הרבות של ר' צדוק שנשמעו מפיו בשנתיים האחרונות, היה מספיק לכל המתפללים.

ר' צדוק כבר הכין את עצמו, מוחו המהיר כבר סיים לדייק את התשובות לטענות החמורות שהיה רגיל להשמיע שלבטח יופנו לעברו עוד רגע.
זה הרי לא באמת רציחה הרהר לעצמו, אף אחד לא באמת מתכוון להדביק, גם ההגדרה ההלכתית לא מורה על מצב של 'ברי היזיקא', מהיכי תיתי שיידבק, ואם יידבק מהיכ"ת שיחלה באופן קשה, ואם יחלה מהיכ"ת שימות, יש גם 'חזקת חי', את המסוכה הזאת יעבור בקלות.
עם השמירה על ההנחיות יהיה לו קצת יותר קשה להתמודד, הוא תכנן להשתמש בבלבול בהנחיות, בקטסטרופה שקיימת בציבור ביחס לכללים, ואולי גם יסיים במונח 'פוק חזי מאי עמא דבר'.
זה לא יהיה נעים אבל אין ברירה, הוא לא הולך להישאר תקוע בבית למשך שבוע כשכולם מסתובבים ברחובות.

הרוורס שעשה ר' צדוק מכל מה שהאמין בו במשך שנתיים פלוס, לא הטריד את מנוחתו, מה שהטריד אותו זה הנושא הבא בו הוא יוכל למצוא את פורקנו בתוכחות מוסר והשתלחויות חסרות רסן, אין מצב שהוא יוותר על קרבות הרחוב.

הגנת הסביבה זה דווקא נושא שמעניין אותו, מה יהיה עם הקפה בבוקר בדרך לשטיבל? הוא יצטרך להתחיל להפסיק עם המנהג המגונה הזה.


אין באמור משום הבעת דעה, לכאן או לכאן, אינני ר' צדוק, ואני ב"ה מרגיש כרגע טוב, אם כי חברי לספסל מאומת אבל ג"כ מרגיש טוב, מדובר בהבעת תחושות אחרי ששנתיים אני סובל ממישהו שהחליט לאחרונה להקל ראש, ובהלכות מסיכה

 

[אושר ומנוחה]

מסר מזוקק,
ערוך ומלוטש.

 

[נ. גל]

מבלי להתייחס לתוכן:

ההגיג שכתב ברגע של טיפשות מזוקקת.

ביטוי נפלא.

כמה צרות צדוק הזה עשה.

נדמה לי כי המשפט מיותר וישיר מדי, ואינו תואם ללשון הטקסט הכללית.

את האמת יש רק מישהו אחד, ר' צדוק!

ניסוח לא ברור דיו, ספק לא תקין.

ככלל: כתוב היטב, מדוייק וממצה.

 

[כותב השורות]

ניסוח לא ברור דיו, ספק לא תקין.

בשונה מר' צדוק, אני משתכנע די במהירות,
תוקן.
תודה

 

[שלחן עורך]

קראתי כל מילה.
גם מפני הכתיבה הזורמת המדוייקת והברורה.
וגם מהזדהות עם התוכן, הכל כך כואב.
דבר כזה לא היה עובר מסך לפני שנתיים...

הערה אחת:

שטיבלים

מכיון שמקור המילה באידיש, אין כלליו דומים לעברית.
באידיש, סיומת רבים אינה ים אלא ך.
ולכן המילה התקנית היא: שטיבלך. או יותר נכון: שטיבלאך.
כמו: יחיד קניידלה, רבים קניידלך. יחיד בייגל, רבים בייגלך. יחיד בערל, רבים בערלך... וכן הלאה.
גם קוגלים אינה מילה תקינה, אלא קוגלך, אבל זה כבר מילה גם בעברית, אז ניתן לסלוח.
ועד כאן רגע של אידיש, מיט אבשלום.

 

[כותב השורות]

מיט אבשלום

ואם כבר אז - מיט אבשולם ניין?
א דאנק פארן לערנען דעם שיעור אין יידיש
אין לי מושג מה כתבתי...

 

[יאן]

טוב מאוד.
יש'ך את זה.

 

[AtArA R]

כתוב היטב. מסר ברור לחלוטין, והומור דק וגס משולבים גם יחד.
לטעמי אפשר לקצר קצת, כי הפואנטה הובנה כבר הרבה לפני הסוף.
כמה תיקונים:

אפוא כל הצו"לניקים שיקפידו על ד' אמות בשיעור חזון איש, אפוא כל הנרוויסטים

איפה.

את המסוכה הזאת יעבור בקלות.

משוכה.

 

[yonatanr]

לגבי הכתיבה - כתיבה יפה מאד.

לגבי התוכן -
מובן מאליו שאין שום השוואה בין מגיפה חדשה ולא מוכרת, שאין לרופאים שום מידע על דרכי ההתמודדות עמה, אין חיסונים ואין תרופות, וכל מבוגר או חולה הוא בסכנת מוות מיידית, ולכן מבקשים מהציבור להקפיד על סגר כדי לדחות את הקץ עד שיגיעו החיסונים - לבין מצב שבו יש חיסונים ותרופות, והמחוסנים מוגנים כמעט לגמרי מכל פגע, וכבר שנתיים נמצאים בסרט הזה, והזן עצמו מסוכן בערך כמו שפעת, ומדבק בטירוף כשאין סיכוי שמשהו יעצור אותו, ואין שום סיבה להרוס את מרקם החיים בלי תאריך יעד כלשהו.