שכר לשעה????

[Yafittz]

נתבקשתי לשאול....
מעסיק התחייב לתת שכר מסוים לשעה (מעל המינימום)
בתלוש המשכורת כתב שכר מינימום לשעה והוסיף "החזר הוצאות אש"ל" שסיכום שניהם מגיע לסכום שהתחייב מראש לשעה
א. מהו "החזר הוצאות אש"ל?
ב. מדוע לידיעתכם/לדעתכם עשה זאת המעסיק ?

 

[פרייליך רו"ח]

פנסיה וכיו"ב משולם לפי השכר הבסיסי, ולא על החזר הוצאות והשתתפות מעביד כמו רכב, סלולר וכיו"ב.
זהו ההסבר לחלוקה

 

[Yafittz]

המעביד לא משתתף בהוצאות שכאלו...
האם העובד יכול להתנגד ? אני מבינה שבעצם המעסיק מצא דרך להימנע מתשלומים עתידיים גבוהים יותר שלמעשה הן זכויות העובד
****אלו תשלומים מחושבים עפ"י שכר היסוד?****
תודה לעונים!!!!

 

[נוכחות לעסקים]

המעביד לא משתתף בהוצאות שכאלו...
האם העובד יכול להתנגד ? אני מבינה שבעצם המעסיק מצא דרך להימנע מתשלומים עתידיים גבוהים יותר שלמעשה הן זכויות העובד
****אלו תשלומים מחושבים עפ"י שכר היסוד?****
תודה לעונים!!!!

אכן כך, בסופו של דבר הוא יצטרך לשלם את הפיצויים על הבסיס בלבד. וההפרש לא ישולם.
האם התחייב בכתב?

 

[Yafittz]

לא, סוכם בתחילת העבודה בע"פ את המחיר לשעה ולא פירט שבתלוש ירשם מינימום + הוצאות אש"ל
יש גם את החשש שאם ידרוש כפי שסוכם הם יפטרו אותו....(בגלל שהעובד חדש וכבר התלונן על משהו לא חוקי שהם עושים בתשלומים וע"כ העדיפו לא להעסיקו...והוא נאלץ להתפשר....)
לצערינו יש שמשתמשים בכח ההלכה/התורה "שאמרו דברים מראש" ועפ"י חוקי המדינה הם עוברים על החוק.
האם אתם יודעים אם עפ"י ההלכה אם אמרו לעובד שיקבל X לשעה ואח"כ עשו את "העיוות" לעיל גם יוכל להשתמש בכח התורה?

 

[יהודה מילר]

מה הכוונה "הוצאות אש"ל" האם אתם משלמים עבור אוכל או לינה במקום העבודה ?

לגבי ההלכה הנושא מאוד מורכב, כי ע"פ רוב נקבע בדין תורה שבהעדר הסכם התנאים הם לפי המגיע בחוק. מצד שני יש בחוק התיישנות, שבדין לא זה לא שייך. ולכן הבראה לדוגמא לא ניתן לתבוע על יותר משנתיים אחורה למי שעזב את מקום העבודה, היות וחל התיישנות. אבל בדיני התורה אין התיישנות אז לפי מה יקבעו הרבנים לפי החוק או לפי התורה ?

 

[אריה123]

לא, סוכם בתחילת העבודה בע"פ את המחיר לשעה ולא פירט שבתלוש ירשם מינימום + הוצאות אש"ל
יש גם את החשש שאם ידרוש כפי שסוכם הם יפטרו אותו....(בגלל שהעובד חדש וכבר התלונן על משהו לא חוקי שהם עושים בתשלומים וע"כ העדיפו לא להעסיקו...והוא נאלץ להתפשר....)
לצערינו יש שמשתמשים בכח ההלכה/התורה "שאמרו דברים מראש" ועפ"י חוקי המדינה הם עוברים על החוק.
האם אתם יודעים אם עפ"י ההלכה אם אמרו לעובד שיקבל X לשעה ואח"כ עשו את "העיוות" לעיל גם יוכל להשתמש בכח התורה?

זה דומה למקרה שסיכמו על 30 ש"ח לשעה ופתאום העובד רואה שכל חודש הוא מקבל לפי 25 ש"ח לשעה, נראה לי שאם הוא לא מדבר על זה עם המעסיק זה אומר שהוא מוחל על הפרש המחיר.

גם כאן, לכאורה, אם העובד מודע לכך שבאמצעות תלוש שכזה מתמעטים לו הזכויות, אם הוא לא הולך לדבר על זה עם המעסיק הוא מוחל לו על הזכויות.

לענ"ד, מכיון שזה מראה על אופי של מעסיק שאינו ישר, אם שוה לו לעבוד בסכום הזה ובתנאים האלו עם מעסיק שכזה שאינך יודע מה יהיה הצעד הבא שלו, מה טוב, ואם לא אז שידבר על זה עם המעסיק ואם יפטרו אותו הוא ימצא בעז"ה עבודה אחרת.

 

[פרייליך רו"ח]

זה לבד לא מראה על מעסיק לא ישר, או נצלן. מכיון שמדובר בדבר לגטימי לחלוטין, וקיים אצל מעסיקים רבים טובים וגדולים במשק. מדובר במעסיק שבקי בחוקי העבודה.
משום כך לכאורה אין קשר ליחסי עובד ומעביד ע"פ ההלכה, מכיון שמדובר במנהג רגיל ונפוץ.
יש גבול עד כמה המעסיק יכול לשלם לעובדים את כל הנלוות, כמו פנסיה וחופשה ופיצויים. ואין כוונתי לשכר מינימום אלא למשכורות גבוהות, אבל זה קיים גם במשכורות נמוכות.
לכן יש מנגנון שמצד אחד העובד מקבל כיום תמורה ראויה לעבודתו, אבל זה לא מטיל על המעסיק תשלומים נוספים.
בעובדי המגזר הציבורי, אשר משכורתם היא מורכבת מאד, משכר בסיס ותוספות הסכם כזה ואחר. ניתן להבחין לעתים רבות, על תשלום פנסיה במיוחד על הנלוות.
ישנם מעסיקים גדולים, אשר העלאות השכר, מתבטאים בהגדלת תשלומי ההבראה והנסיעות, ולא את שכר הבסיס, מסיבה זו.

 

[ch3]

זה לבד לא מראה על מעסיק לא ישר, או נצלן. מכיון שמדובר בדבר לגטימי לחלוטין, וקיים אצל מעסיקים רבים טובים וגדולים במשק. מדובר במעסיק שבקי בחוקי העבודה.
משום כך לכאורה אין קשר ליחסי עובד ומעביד ע"פ ההלכה, מכיון שמדובר במנהג רגיל ונפוץ.
יש גבול עד כמה המעסיק יכול לשלם לעובדים את כל הנלוות, כמו פנסיה וחופשה ופיצויים. ואין כוונתי לשכר מינימום אלא למשכורות גבוהות, אבל זה קיים גם במשכורות נמוכות.
לכן יש מנגנון שמצד אחד העובד מקבל כיום תמורה ראויה לעבודתו, אבל זה לא מטיל על המעסיק תשלומים נוספים.
בעובדי המגזר הציבורי, אשר משכורתם היא מורכבת מאד, משכר בסיס ותוספות הסכם כזה ואחר. ניתן להבחין לעתים רבות, על תשלום פנסיה במיוחד על הנלוות.
ישנם מעסיקים גדולים, אשר העלאות השכר, מתבטאים בהגדלת תשלומי ההבראה והנסיעות, ולא את שכר הבסיס, מסיבה זו.

זה נכון במידה ודבר איתו מראש שיהיה בצורה זו, אך אם קבעו 30 ש"ח לשעה, זאת אומרת בסיס. על החזרי אש"ל שהוא לא קבל בסכום זה, ובלי לבקש הסכמת העובד מראה על חוסר יושר.

 

[אריה123]

זה לבד לא מראה על מעסיק לא ישר, או נצלן. מכיון שמדובר בדבר לגטימי לחלוטין, וקיים אצל מעסיקים רבים טובים וגדולים במשק. מדובר במעסיק שבקי בחוקי העבודה.
משום כך לכאורה אין קשר ליחסי עובד ומעביד ע"פ ההלכה, מכיון שמדובר במנהג רגיל ונפוץ.
יש גבול עד כמה המעסיק יכול לשלם לעובדים את כל הנלוות, כמו פנסיה וחופשה ופיצויים. ואין כוונתי לשכר מינימום אלא למשכורות גבוהות, אבל זה קיים גם במשכורות נמוכות.
לכן יש מנגנון שמצד אחד העובד מקבל כיום תמורה ראויה לעבודתו, אבל זה לא מטיל על המעסיק תשלומים נוספים.
בעובדי המגזר הציבורי, אשר משכורתם היא מורכבת מאד, משכר בסיס ותוספות הסכם כזה ואחר. ניתן להבחין לעתים רבות, על תשלום פנסיה במיוחד על הנלוות.
ישנם מעסיקים גדולים, אשר העלאות השכר, מתבטאים בהגדלת תשלומי ההבראה והנסיעות, ולא את שכר הבסיס, מסיבה זו.

אם מראש סיכמו על שכר מסוים כשכר בסיס אין לו זכות לרשום את זה בתלוש בצורה שזה יפגע בזכויות העובד. אם הוא היה ישר הוא היה חייב לומר את זה לעובד מראש.

יש גבול עד כמה המעסיק יכול לשלם לעובדים את כל הנלוות, כמו פנסיה וחופשה ופיצויים"

מי שמעסיק עובדים ובקי בחוקי השכר דווקא ממנו יש דרישה לעמוד בהם. (להבדיל ממי שהתחיל להעסיק עובדים בלי לדעת את חוקי השכר ופתאום החשב שכר שלו אומר לו שהוא חייב לתחיל לשם פנסיה, פיצויים, ביטו"ל הבראה ושאר מרעין בישין שאז לענ"ד הוא יכול לעשות את כל האפשרויות שבידו על מנת לא לשלם יותר ממה שהוא תכנן מראש, והוא לא יכלל בהגדרה של "מעסיק לא ישר").

 

[יהודה מילר]

מיכל123, לא הבנתי את לצד העובד או לצד המעסיק, התבלבלתי...

 

[אריה123]

אם מעסיק יודע מראש מה הם חובותיו על פי חוק, והוא מסכם עם העובד על תשלום זכויות כמו שהחוק קובע - אני בעד הסיכום הזה שבמקרה הזה זה יוצא בעד החוק.

אם מעסיק יודע מראש מה הם חובותיו על פי חוק, והוא מסכם עם העובד מפורש שאין זכויות חוקיות, (וכך זה באמת הכי נורמלי לענ"ד לעשות ) - אני בעד הסיכום הזה.

אם מעסיק אינו יודע מראש מה הם חובותיו ופתאום כרעם ביום בהיר מודיעים לו שהוא צריך לשלם לכל העובדים לו מלונות, דמי נסיעות לעבודה, משכורת נוספת שלושים שנה אחרי שיוצאים מהעבודה (מה שנקרא בלע"ז פנסיה) ופיצויים גם במקרה שהעובד מתפטר מעצמו וכל שאר מרעין בישין. - אני בעד זה שהעובד יוותר למעסיק על הזכויות המטומטמות האלו ולכל הפחות לא יחפש איך לנצל את הזכויות האלו עד תום.

 

[Yafittz]

העסק של מעביד זה קיים מספר שנים ומורגל בהעסקת עובדים כך שאני בטוחה שהוא יודע מה הוא עושה - כפי שכתבו לעיל נראה שהוא בקי בחוקים ורצה להימנע מתשלומים עתידיים שישלם לפי השכר הבסיסי הגבוה שסוכם....
תודה לכל המגיבים!!

 

[מי]

אם מעסיק אינו יודע מראש מה הם חובותיו ופתאום כרעם ביום בהיר מודיעים לו שהוא צריך לשלם לכל העובדים לו מלונות, דמי נסיעות לעבודה, משכורת נוספת שלושים שנה אחרי שיוצאים מהעבודה (מה שנקרא בלע"ז פנסיה) ופיצויים גם במקרה שהעובד מתפטר מעצמו וכל שאר מרעין בישין. - אני בעד זה שהעובד יוותר למעסיק על הזכויות המטומטמות האלו ולכל הפחות לא יחפש איך לנצל את הזכויות האלו עד תום.

אני בכלל בעד שעובדים יוותרו למעבידים שלהם על כל הכסף המטומטם שהם צריכים לשלם להם כל חודש.
לכל הפחות, שלא ינסו לבקש העלאת שכר.

 

[אריה123]

אני בכלל בעד שעובדים יוותרו למעבידים שלהם על כל הכסף המטומטם שהם צריכים לשלם להם כל חודש.
לכל הפחות, שלא ינסו לבקש העלאת שכר.

תנסי לחזור ולקרוא את מה שכתבתי, יכול להיות שמדי מיהרת בקריאה וראית איזה מילה אחת ונתפסת עליה.

מותר ורצוי לדרוש מהמעביד לפני תחילת העבודה כל מה שנדמה לך שאת ראויה לקבל ביחס לעבודה שלך.
מותר ורצוי לבקש בהמשך הזמן העלאה, כמובן, מומלץ לבדוק שבאמת את עובדת טוב והעסק מתקדם בזכותך וממילא אם המעסיק מרויח יותר בזכות העובד מגיע לעובד גם כן.

אסור - למעסיק - לשנות את תנאי השכר בלי הודעה מראש.
אסור - למעסיק - לעשות קומבינות שלא סוכמו מראש על מנת לחסוך בתשלומים שונים בהמשך הדרך.

אסור - לעובד - לעבוד פחות טוב אם המעסיק נותן לו את כל מה שסיכמו.
אסור - לעובד - לעשות קומבינות שלא סוגמו מראש כגון, להתקשר הביתה (... כן.... תקפצו אבל זה אסור גם על פי ההלכה) ולגלוש בפרוג או לצטט במייל עם חברים באמצע העבודה ולקבל על זה שכר מהמעסיק, בלי שסוכם על זה מראש.

 

[ch3]

אם מעסיק יודע מראש מה הם חובותיו על פי חוק, והוא מסכם עם העובד מפורש שאין זכויות חוקיות, (וכך זה באמת הכי נורמלי לענ"ד לעשות ) - אני בעד הסיכום הזה.

כפי שאת יודעת את החוקים, יש חוק שאם עובד חותם שהוא מוותר על זכויות בחוק, אין חתימה זו שווה כלל.
כנראה את לוקחת בחשבון, שהעובד לא יודע את החוקים, ובמילא חותם, ולא בא לדרוש אותו, כי הרי בשכר שקבעו כולל פנסיה וכדו'.

 

[אריה123]

כפי שאת יודעת את החוקים, יש חוק שאם עובד חותם שהוא מוותר על זכויות בחוק, אין חתימה זו שווה כלל.
כנראה את לוקחת בחשבון, שהעובד לא יודע את החוקים, ובמילא חותם, ולא בא לדרוש אותו, כי הרי בשכר שקבעו כולל פנסיה וכדו'.

נכון, אבל על פי פוסקי ההוראה בזמנינו החתימה שווה.

החשבון שלי הוא היושר וההגינות שאמורים להיות בין בני אדם שומרי תורה, ולעמוד בדיבורם.

 

[פרייליך רו"ח]

זה לבד לא מראה על מעסיק לא ישר, או נצלן. מכיון שמדובר בדבר לגטימי לחלוטין, וקיים אצל מעסיקים רבים טובים וגדולים במשק. מדובר במעסיק שבקי בחוקי העבודה.
משום כך לכאורה אין קשר ליחסי עובד ומעביד ע"פ ההלכה, מכיון שמדובר במנהג רגיל ונפוץ.
יש גבול עד כמה המעסיק יכול לשלם לעובדים את כל הנלוות, כמו פנסיה וחופשה ופיצויים. ואין כוונתי לשכר מינימום אלא למשכורות גבוהות, אבל זה קיים גם במשכורות נמוכות.
לכן יש מנגנון שמצד אחד העובד מקבל כיום תמורה ראויה לעבודתו, אבל זה לא מטיל על המעסיק תשלומים נוספים.
בעובדי המגזר הציבורי, אשר משכורתם היא מורכבת מאד, משכר בסיס ותוספות הסכם כזה ואחר. ניתן להבחין לעתים רבות, על תשלום פנסיה במיוחד על הנלוות.
ישנם מעסיקים גדולים, אשר העלאות השכר, מתבטאים בהגדלת תשלומי ההבראה והנסיעות, ולא את שכר הבסיס, מסיבה זו.

אני חוזר בי לגבי החלק ההלכתי.
בשיחה שערכתי עם אחד מגדולי הדיינים בבני ברק בנושא זה, דעתו היתה שיש בזה חשש גזל. מכיון שיש מושג של החזר הוצאות. אלא השאלה היא מהו היחס בין החלק של בסיס השכר להוצאות. והדבר תלוי במנהג. לכן כל עוד שהדברים לא סוכמו בין המעסיק לעובד, יש בזה חשש גזל.
דעתו היתה שאם זה יחס של 90% שכר ו10% ע"ח החזר הוצאות, לכאורה אין בזה בעיה.
לכן חשוב מאד מסיבה זו, ומסיבות נוספות. להחתים את העובד בתחילת עבודתו, על מסמך מסודר עם פירוט השכר ומרכיבי השכר.
כל זה לגבי החלק ההלכתי, לגופו של ענין במידה וזה נעשה בצורה התקפה הלכתית. לדעתי מדובר בדבר לגטימי, ואינו קשור לדיונים שנערכו על עובדים ומעסיקים. כיון שכפי שכבר כתבתי, תשלומים נוספים אלו יכולים לעתים להביא לקריסת המעסיק, לכן יש להפעיל את המנגנון הזה, בצורה כזו או אחרת. כך שהעובד מקבל את משכורתו הראויה, אבל חלק ממנה אינו בעל הזכויות הנוסםות.
יש להזכיר שהמעסיק הגדול במשק, "המגזר הציבורי", עובד בשיטה כזו.

 

[Yafittz]

סליחה, פרייליך , לא כ"כ הבנתי....(לגבי האחוזים)
האם אתה אומר שלמעשה אם המעסיק סיכם עם העובד על שכר מסוים מראש בע"פ ואח"כ בתלוש כתב המעסיק שכר מינימום והוסיף את הערך הנוסף שהעובד צריך לקבל תחת "החזר הוצאות אש"ל", אז זה בסדר במקרה שהתוספת (החזר הוצאות אש"ל) הינה בערך של 10 אחוז מהשכר???